5 זוגות הגיעו להתארח בצימרים במושב כלנית. הם עזבו באותו היום ודרשו פיצוי כספי מנופח ומעוגל כלפי מעלה. התירוץ : קרציות.

 עובד שחוח הינו בעל צימרים "צבע ארגמן", במושב כלנית.  עשרת הנופשים (להלן : הנופשים) הינם 5 זוגות (עם ילדים קטנים בגילאי 2- 10)- הזמינו, באמצעות האינטרנט 5 צימרים בין התאריכים 4.4.10 – 5.4.10. והרכישה עצמה בוצעה בטלפון. סוכם עם הנופשים, כי עלות צימר לזוג הוא 650  ₪ בתוספת סך של 100 ₪ עבור כל ילד. אירוח זה לא כלל ארוחות..

גירסת הנופשים.

הנופש לא יצא לפועל. הנופשים טוענים כי  מגיע להם פיצוי. לכל זוג סך של 1,000 ₪ שהוא החזר כספי עבור תשלום מלון חלופי, (5,000 ₪) לכל אחד מהזוגות מגיע החזר כספי בסך של 100 ₪ ששולם לנתבע, (500 ₪) החזר עבור הקניות והאוכל שהתקלקל לכל זוג בסך של 200 ₪ (1,000 ₪), החזר נסיעות לכל זוג בסך של 200 ₪ (1,000 ₪) ועוגמת נפש לכל זוג בסך של 1,500 ₪ (7,500 ₪) ביחד פיצוי ביחד בסכום כולל של 15,000 ₪.

ביום 4.4.10 הגיעו הנופשים לצימרים בשעה 16.00 ובשעה 19.00 לאחר שפרקו את כל הציוד גילו כמות אדירה של קרציות בכניסות לצימרים ואף בתוכם. רק בסביבות השעה 21.00, לאחר שעתיים של ניסיונות חוזרים ונשנים לאתר את עובד שחוח - הצליחו לאתרו.

שחוח הגיע מצויד בחומר ריסוס בשם דיזיקטול, שהוא לדעת הנופשים חומר רעיל ומסוכן – אך לדעת שחוח חומר זה אין בו כדי להזיק- והחל מרסס בכניסה לחדרים ובתוכם.

לאחר שהנופשים הבינו את חומרת העניין, החליטו באופן מיידי לעזוב את הצימרים ומאחר ולא היה מקום חלופי, נאלצו להתקשר ולחפש בתי מלון או צימרים באזור. הם אף נדרשו על ידי שחוח לשלם לו סכום של 100 ₪ למשפחה – זאת על מנת שלא יעשה שימוש בכרטיס האשראי.

בשעה 21.30 ארזו הנופשים את חפציהם והחלו לחפש מקום חלופי. הם מצאו מקום חילופי ושלמו עבורו סכום לא מבוטל.  הנופשים טוענים, כי הגיעו למלון החלופי בשעה מאד מאוחרת ונאלצו לזרוק את האוכל שהביאו לפח, משום שהתקלקל מהנסיעות בדרכים.

גירסת עובד שחוח

לטענתו של שחוח  יש לדחות את תביעת הנופשים, משום שסוכם בין שחוח ובין הנופשים שכל משפחה תשלם לשחוח של 100 ₪ מאחר שבכל זאת החזיקו בצימר משעה 12.00 עד שעה 21.00 לערך והשתמשו בצימרים. כמו כן הם השתמשו במגבות, סדינים ומים.

לפי טענתו לא הייתה סיבה אמיתית וראויה לעזוב את המקום ונושא הקרציות הוא משולל יסוד – זאת משום שאין כלבים בצימרים וגם אין קרציות. שחוח מאשר, שהנופשים אמנם הלינו על כך, אך מייד הגיע הנתבע למקום וראה שאין מאומה באותה תלונה ולמרות זאת החליטו הנופשים לעזוב.

שחוח  לא רצה לכוף על הנופשים להישאר והוסכם שכל משפחה תעזוב תמורת תשלום של 100 ₪ למשפחה – זאת בידיעה שהוא מפסיד את רוב המגיע לו היות ואת הצימרים כבר לא יכול היה להשכיר לאחרים.

מפי כב' השופט (בדימוס)  גדעון ברק

לאחר שקילת הנסיבות והעובדות ובמסמכים, המסקנה היא שדין התביעה להידחות.

גם אם הייתה מתקבלת טענת הנופשים, שבצימרים היו קרציות ובשל כך החליטו לעבור למקום אחר – הרי שגם אז הייתה התביעה נדחית. העסקה אמנם בוטלה, משום שגם לאחר שששחוח רצה לרסס, לא הסכימו הנופשים להישאר שם ושחוח הסכים, בהגינותו, לביטול העסקה תמורת קבלת סך של 100 ₪ מכל משפחה. איך צורך להיכנס לשאלה, מה תוצאות ביטול הזמנה, אך בעצם העובדה, שכל משפחה הסכימה לשלם לנתבע את הסך הנ"ל- יש לראות בכך משום הסכמה של הנופשים לפשרה אליה הגיעו הצדדים, קרי הסכמה לבטל את העסקה תמורת תשלום של 100 ₪ מכל משפחה. עם ביטול העסקה ועם הסכמת כל משפחה לשלם לנתבע 100 ₪ - נסתיים העניין ולא הייתה להם לנופשים עוד הזכות להגיש תביעה זו.

הנופשים אומנם טוענים, כי ההסכמה לשלם את ה-100 ₪ ניתנה על מנת שהנתבע לא יעשה שימוש בכרטיס האשראי " הגענו להסכמה בינינו  שכל משפחה תתן לו 100 ₪ בלבד שלא יעשה שימוש בכרטיס האשראי" ואכן שחוח לא עשה בו שימוש. בעצם, על ידי הסכמתו של הנתבע שלא להפעיל את כרטיס האשראי – בוטלה העסקה כפי שבוטלה ואין לנופשים עוד עילת תביעה נגד הנתבע.

פיצוי כספי.

כל זוג מזוגות הנופשים, היה צריך לשלם  סך של 650 ₪ בתוספת סך של 100 ₪ עבור כל ילד. למרות שהנופשים ביטלו את ההזמנה ביום ההגעה ממש ולא שילמו את שהיה עליהם לשלם עבור השהייה בצימר (סכומים העולים עשרת מונים מהסכום ששילמו בפועל עבור ביטול העסקה)

עד הפינוי הנופשים כבר הספיקו לעשות שימוש בצימרים: שהו בו, פרקו ציוד, השתמשו במגבות  סדינים ומים. אך היות והנופשים רצו לעזוב שחוח לא  רצה להחזיק אותם בכוח אפילו שיכול היה להפעיל את כרטיס האשראי לאור ההפסד שהיה לו בביטול ההזמנה.

כל זוג מזוגות הנופשים תובעים  אותו סכום ומהסעד המבוקש עולה שכל זוג תובע לעצמו סך של 3,000 ₪. הסכום הנתבע על ידי כל זוג הוא אמנם אותו סכום, אך האם אפשר לומר שלכל זוג באמת נגרם בדיוק אותו נזק? למשל בתביעת ההחזר הכספי של 1,000 ₪ לכל משפחה עבור מלון חלופי – לפי הקבלות שהוצגו סכום זה לא היה מדויק "ועוגל"..

בעניין האוכל שהתקלקל. אומנם הוצגו קבלות לאוכל שנקנה, אך האם עצם קניית המוצרים גם מוכיח שכל המוצרים ברשימת החשבוניות אכן נלקחו עם הנופשים לצימרים? האם יש בחשבוניות אלו כדי להוכיח שהאוכל התקלקל? ואם התקלקל, כיצד מתיישבת טענה זו עם ארוחת הערב שהוכנה בשעה 18? ו האם גם מצרכים שנקנו בחנות "התבלין" התקלקלו ונזרקו? או מצרכים כגון: מצות, כוסות שתייה,מגבות נייר,קערות לסלט, צלחות, בקבוקי יין ועוד כהנה וכהנה דברים והאם גם מוצרים כאלה מתקלקלים ונזרקים?

לאור כל זאת דין התביעה להדחות. הנופשים יפצו את שחוח הוצאות משפט כ 300 ₪ למשפחה.

ניתן היום 25.7.10 (יד' באב התש"ע) .

לאתר הבית של מושב כלנית