אתם שואלים - אנחנו עונים!

תומר שלום!
. נציג היישוב במליאה, הינו למעשה, חבר מועצה, אשר תקופת כהונתו נמשכת כל תקופת כהונת המועצה הנבחרת.
2. פרט למצבים בהם חבר המועצה פסול מלכהן וכיו"ב, בהם ישנה סמכות לראש המועצה ולממונה על המחוז להודיע על פקיעת כהונתו של חבר מועצה, לא ניתן להחליף החבר ללא הסכמתו, אלא יש צורך בהתפטרותו, אשר צריכה להתבצע על פי המפורט בסעיף 37ח לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות):
37ח. חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו, ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
3. לאחר שחבר המועצה יפסיק לכהן, אופן החלפתו ייעשה בהתאם להוראות סעיף 37י לצו:
37י.(א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
4. אם כן, במקום חבר המועצה שהתפטר, יבוא הבא אחריו ברשימה שמטעמה הוא נבחר שאינו מכהן גם כן כחבר. במידה ואין ברשימה מי שימלא המקום או שכל הבאים בתור ברשימה הודיעו שאינם מעוניינים לכהן, סמכות המינוי עוברת לשר הפנים, אשר אמור להתחשב בעמדת נציגי היישוב וכיו"ב.

דב שלום!
1. תקנה 28ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מסמיך את רשם האגודות השיתופיות לפתוח בחקירה בהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות בנוגע להליכי בחירת ועד האגודה. עפ"י תקנה 28ב(ג):

(ג) החליט הרשם כי בחירת הועד החדש היתה שלא כדין, רשאי הוא להורות לאגודה לקיים אסיפה כללית לבחירת ועד חדש תוך מועד שיקבע, ומשהורה כך – ימשיך הועד, שהרכבו נקבע על פי תקנת משנה (א), לכהן עד לבחירת ועד אחר במקומו כאמור, או עד למינוי ועד ממונה אם נתקיימו לכך התנאים לפי תקנה 28א.

2. בהתאם לאמור לעיל, במידה ונפל פגם בהליך הבחירות בעקבותיו הרשם הורה על קיום בחירות חדשות, מתחיל הליך בחירות חדש, ללא זיקה להליך הקודם, ולכן אין מניעה ממועמדים חדשים להתמודד בבחירות אלו.

חננאל שלום,
. תקנה 32 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) קובעת כך:
32.(א) יושב ראש הועד רשאי לכנס בכל עת ישיבת ועד והוא חייב לעשות כך אם קיבל דרישה בכתב לכך מאת הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד על פי הוראות תקנות האגודה; הוגשה דרישה כאמור, תתקיים ישיבת הועד תוך המועד הקבוע בתקנות האגודה; לא נקבע מועד כאמור, תתקיים הישיבה תוך שבעה ימים מיום הדרישה; כל הדורש לכנס ישיבת ועד חייב לפרט את סדר היום של הישיבה שתתכנס.
(ב) לא כונס הועד במועד, רשאי הדורש כינוסו, הכל כאמור בתקנת משנה (א), לזמן ישיבת ועד, במועד שיקבע בהזמנות שייחתמו על ידו ויישלחו על ידי מזכיר האגודה לכל חברי הועד...
2. מכאן שככל ויו"ר הועד נדרש לכנס ישיבה מאת הזכאי לכך על פי תקנון האגודה, הוא חייב לעשות כן, ואם לא עשה כן, ניתן לכנסה בלעדיו. הדרך לעשות כן מפורטת בהמשך תקנה 32 הנ"ל.
3. אך גם במצב בו תקנון האגודה אינו קובע מי זכאי לכנס ישיבות ועד מלבד יו"ר ועד ההנהלה, נקבע בפסיקה כי אין מדובר בהסדר שלילי, ו"כאשר למעלה מ-50% מחברי ההנהלה דורשים את כינוסה חייב יושב הראש לזמנם לישיבה" (ה"פ 226/05 פישר גיורא ואח' נר איציק פיטרמן).
4. עוד נקבע בפסק דין זה, כי לחברי הועד יש סמכות להדיח את יו"ר הועד מתפקידו באותו אופן שבו הוא מונה, כך שאם מונה יו"ר בהחלטת רוב חברי הועד, הרי ש"סמכות המינוי שניתנה להנהלה מאפשרת לה גם לבטל את המינוי ולהורות על העברת יושב הראש מתפקידו, כל אימת שרוב חברי ההנהלה סבורים כך". כמובן שגם לאחר הפסקת תפקידו כיו"ר, הוא עדיין יישאר חבר הועד.

שלום שלמה:
1. ככלל, אין בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות שהותקנו מכוחה הוראה המחייבת אגודות שיתופיות למנות ועדת ביקורת, אלא רק התייחסות עקיפה בסעיפים ספציפיים.
2. בין ההתייחסויות האלה ניתן למצוא את תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) בה נקבע כי חבר ועדת ביקורת אינו יכול להיבחר או לכהן כחבר ועד ההנהלה של האגודה.
3. בשונה מכך, לא מצאנו שקיימת מגבלות על בחירת יו"ר אסיפה, מעבר להיותו אחד מחברי האגודה.
4. יחד עם זאת חשוב לציין, כי נוכח היעדרם של כללים סדורים בחוק, הוצאו מטעם רשם האגודות הנחיות ביחס לועדת ביקורת, אשר אמנם אינן מחייבות, אך יש בהם כדי להנחות את האגודות בנושא.
5. על פי כללי הרשם, כשירים להיות חברים בועדת הביקורת:
"חבר אגודה; שאינו חבר ברשויות האגודה ובועדת הקלפי ושאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחבר בועד האגודה; שאינו בעל זכות חתימה בשם האגודה; שאינו משמש בכל תפקיד ביצועי, מינהלי, כספי או חשבונאי בתחומי פעילות האגודה; כמו כן, לא יוכל חבר להגיש מועמדותו באותה עת לועד האגודה ולעדת הביקורת";
6. מאחר ויו"ר האסיפה נבחר על ידי האסיפה, ולאור הסמכויות הרבות המוקנות לו (לדוגמא: תקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)), מסתבר כי יש לראותו כרשות של האגודה או לחילופין כבעל תפקיד בה, באופן אשר על פי כללי הרשם ימנע ממנו לכהן במקביל גם כחבר ועדת ביקורת.

שלום נועם!

1. בהינתן המידע המתואר בפנייתך, איננו רואים כי קיימת בהכרח סתירה בין הוראות התקנון להוראות קרן המילואים.

2. ומעבר לכך, לא נראה כי ישנו קושי לקבוע ההוראה האמורה בתקנון הקיבוץ, שכן כל זכויות הבנים בעלי הצרכים המיוחדים ביחס לקיבוץ, נובעות מהיות ההורים חברי קיבוץ.

כן, אך תזדקק להוכחות וסיבות לבקשת תמיכה מהקרן

ראובן שלום,

1. סעיף 114 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון) קובע, כי ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו, ובכפוף למגבלות הנזכרות בסעיף.
2. מכאן נובע, שבאופן עקרוני, בסמכותם של וועדים מקומיים להטיל ולגבות מיסים שונים מתושביהם, כגון תוספת ארנונה, אגרות, היטלים ודמי השתתפות, וזאת בנוסף למיסי המועצה האזורית כגון ארנונת המועצה ותשלומי חובה אחרים המוטלים באמצעות חוקי עזר.
3. יחד עם זאת, מבחינה מעשית, בשנים האחרונות מאשרים לועדים המקומיים לגבות ארנונת מגורים בלבד, וגם זאת בשיעור של 30% מארנונת המגורים שאושרה למועצה האזורית.
4. כמובן שאין באמור כדי למנוע מהמועצה להטיל על תושבי היישוב השתתפות במימון שיקום תשתיות וכו', בכפוף לדין ולפסיקה, ולהוראות חוקי העזר שלה.

שלום גליה,
1. סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות קובעת כי לכל חבר תהא זכות הצבעה אחת, פרט למספר מקרים חריגים. אחד מן המקרים מפורט בסעיף 16(1)(ה):
(ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשה, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.
2. ממשיך סעיף 16(2) וקובע כי אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בסעיף 16(1).
3. להשלמת התמונה יצוין, כי שר העבודה התיר לחבר באגודה למנות את בן זוגו כמורשהו באסיפה כללית של האגודה.
4. על כל פנים, לשון הסעיף הינה ברורה ומתייחסת רק לחבר "שאינו יושב בארץ", ודוק - המחוקק לא קבע שכל חבר שאינו יכול להשתתף בהצבעה יהא רשאי למנות מורשה מטעמו, אלא רק חבר היושב בחו"ל דווקא.
5. הרחבת המונח "שאינו יושב בארץ" גם לחברים היושבים בארץ אך מצויים בדרכם לשדה התעופה וכיו"ב, אינה מתיישבת עם לשון הפקודה ועם המגמה הכללית של אי מינוי מורשים, כך שעל פניו אין מקום לקבלה.

שלום מירב.
1. תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, המוכר כ"חוק ועדות קבלה", מתייחס לועדות קבלה ביישוב קהילתי, אשר מוגדר כך:
"יישוב קהילתי" – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרשם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה:
2. מכאן נובע, שעל פניו, התיקון לפקודה אינו נוגע לקיום הליכי קבלה לקיבוץ עצמו (בשונה מלהרחבה של הקיבוץ).
3. מעבר לכך, סמכויות ועדת הקבלה בקיבוץ בכלל, ובפרט חלוקת הסמכויות בינה לבין ועד ההנהלה של האגודה או האסיפה הכללית, קבועות בתקנון האגודה ובהחלטות האסיפה הרלוונטיות, כך שבכדי שניתן יהיה להשיב לשאלתך, יש צורך בהיכרות עם המסמכים והמידע הקונקרטיים הנוגעים לעניין.

משה שלום!
1. סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) קובע כי כל יישוב יתנהל על ידי ועד מקומי.
2. מוסיף סעיף 91 לצו זה וקובע את כלל "זהות הועדים", ולפיו בהתקיים תנאים מסויימים, מי שמכהנים בישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית של הישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
3. אמנם ככלל זהות הועדים תהא בין הועד המקומי לבין ועד ההנהלה של האגודה החקלאית, אך בהתקיים מספר תנאים (ובהם הוספת סיווג חקלאי לאגודה הקהילתית) ניתן ליצור זהות ועדים בין הועד המקומי לועד ההנהלה של האגודה הקהילתית.
4. כך או אחרת, כלל זהות הועדים איננו מאפשר מצב של קיום בחירות רק לועד המקומי כך שמי שנבחר כחבר ועד מקומי יכהן גם כחבר ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, אלא להפך – הוא מאפשר קיום בחירות באגודה השיתופית בלבד, באופן שמי שנבחרים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי. כאן המקום לציין, כי ככל שלא נבחר ועד הנהלה לאגודה הקהילתית בסוף תקופת כהונתו עפ"י התקנון הרי שיש לפנות לרשם האגודות השיתופיות ולבקש שיורה על קיום בחירות.
5. למעשה, זהות ועדים הינו למעשה מצב בו לא נערכות כלל בחירות לועד המקומי (במקביל לעריכת הבחירות לראש המועצה ולנציג היישוב במליאה), כך שבמקרה ונערכו בחירות לועד המקומי, מי שנבחרו בבחירות אלה הם אשר יכהנו כחברי הועד המקומי, ולא חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית – החקלאית או הקהילתית.
6. באשר לנקודה האחרונה אשר הועלתה בשאלתך – סמכות הועד המקומי לגבות מיסים הינה תוצאה של האצלת סמכויות מן המועצה האזורית, וזאת ללא קשר לשאלה האם התקיימו בחירות נפרדות לועד המקומי או שחברי הועד המקומי מכהנים בתפקידם מכח כלל זהות הועדים ובחירתם כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית.
7. לסיום נחדד כי בכל מקרה, זהות הועדים הינה זהות פרסונלית בלבד, אך מבחינה מהותית משמשים אותם אנשים בשני כובעים נפרדים – האחד, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, והשני – כחברי הועד המקומי. המשמעות היא שגם במצב של זהות ועדים עדיין מדובר בשני גופים נפרדים, הכפופים למערכות נורמטיביות שונות (האגודה השיתופית – למשפט הפרטי; הועד המקומי – למשפט המנהלי), ואשר צריכים לנהל חשבונות נפרדים, פרוטוקולים נפרדים, וכיו"ב.