03-5629911
אתם שואלים - אנחנו עונים!
שלום רב,
קראתי מאמר באתרכם על מיסי ועד ויש לי מספר שאלות.
אני שוכר דירה בקיבוץ מופרט. אני משלם לקיבוץ מיסי קהילה ע"פ מ"ר ובנוסף למועצה שמעבירה לקיבוץ מס ועד גם ע"פ מ"ר.
1. בדרך כלל מיסי קהילה נגבים לפי ראש, האם זה חוקי לגבות ע"פ מ"ר?
2. האם יש תקרה למיסי קהילה?
3. למה יש כפילות: מיסי קהילה ומיסי ועד? האם זה חוקי?
תודה
נשמח אם תוכל להבהיר את כוונתך ב"מיסי הקהילה", בשביל שנוכל לתת תשובה יותר מדויקת.
קיים מס ועד מקומי שהוא ארנונת הועד מקומי, מס זה נקבע בהתאם לשטח הנכס. ישנו מס נוסף שהוא ארנונת המועצה האזורית וגם נקבע בהתאם לשטח הנכס.
את מס הועד המקומי, בדומה לארנונת המועצה, ישנה אפשרות שהגבייה נעשית ישירות מאת כל תושב ויכול להיות שהועד המקומי או האגודה השיתופית יגבו את המיסים האלו, בעבור הועד המקומי ו/או בעבור המועצה ובמקרה זה הם משמשים בעצם כקבלן למתן שרותי גבייה.
במקביל לארנונות הנ"ל, בסמכותה של האגודה השיתופית להטיל מס על חבריה, לפי הפסיקה (פס"ד קיבוץ שריד) היא רשאית להטיל מס גם על תושבים שאינם חבריה, אסיפת החברים רשאית
להחליט על עצם הטלת המס ועל שיטת הטלת המס, האם פר ראש או לפי בית אב, או פר שטח או כל שיטה אחרת ובלבד שישמר עקרון השוויון.
באשר לתקרת מיסי אגש"ח, לא קיימת תקרת מס אולם שיעורו צריך להיות לשם כיסוי הוצאות שירותים מוניצפאליים שמסופקים על ידי האגש"ח ולקבל אישור אסיפת חברים שנתית.
שלום רב
אני מחזיק בנכס ריק ביישוב ומתחילת החודש האחרון אני נדרש לשלם מס ישוב לקופת האגודה האם זה חוקי ?
ואם כן האם יש לי אפשרות לדרוש להצטרף כחבר אגודה מתוקף זה שאני נושא במיסי אגודה כשאר חברי האגודה ?
בנוסף אני נדרש לשלם מס שמוגדר מס שמירה לקופת האגודה האם לאגודה יש סמכות לדרוש סוג מס שהוא מס שמירה ?
ככלל, האגש"ח רשאית להטיל כל מס, אלא אם כן מדובר בכפל מס לאותה מטרה, למשל,
אם המועצה האזורית גובה עמלת שמירה אז עבור אותה שמירה (אותה חברת שמירה ואמצעי האבטחה) לא ניתן לגבות מס נוסף על כך, אך אם מדובר
בשמירה נוספת או לטובת שירותים אחרים ניתן לגבות מס נוסף.
בנוגע לנושא החברות, מותנה בתקנון האגודה ובתנאים המנויים בו, אך קשה להצדיק משפטית אי קבלה לחברות אגודה אם נגבה מס אגש"ח.
שלום וברכה
אשמח לשאול כמה שאלות בנושא מיסי יישוב שאנו משלמים באופן חודשי
אנחנו גרים ביישוב מגרון ונכנסו ליישוב לפני שנה בדיוק..
אנו משלמים סכום מטורף ביחד למיסי יישוב אחרים ומנסים להבין איך זה עובד והאם ליישוב מותר לדרוש את הסכום והאם לנו מותר לסרב?
בעלי הבית שלנו חילקו את הדירה לשלוש כך שכל אחד מהשוכרים משלמים את הסכום המלא, לא משנה אם זה זוג צעיר או עם ילדים..
אנחנו זוג ללא ילדים . לא משתתפים בפעילויות של הקהילה וגם לא הולכים לבית הכנסת..
בחודשים האחרונים מיסי היישוב עלו ב260 שח! (מ 420 ל 680!)
בכניסה צריך לשלם דמי כניסה - 150 שח במשך שנתיים! בנוסף למיסים
(בעלי הדירה שיתפו אותנו שהיה כאן מזכיר בשנים האחרונות שהכניס את היישוב לחובות ולכן עכשיו מעלים את המיסים כדי לנסות להתאזן חזרה, האם זה הגיוני שזה ייפול עלינו?)
האם מיסי יישוב לא חלים רק על בעלי הדירה?
האם הם רשאים לעלות לכל סכום שיבוא להם?
האם תהיה בעיה אם נחליט שלא לשלם?
1. לא ברור האם מדובר במיסי ועד מקומי או מיסי אגודה שיתופית קהילתית הקיימת בישוב? תשובתנו תנתן על בסיס ההנחה שמדובר במיסי אגודה שיתופית קהילתית וכי גובה וסוג המיסים הוחלטות באסיפת חברים שנתית.
2. אסיפת החברים רשאית להחליט על הטלת מיסים כאשר המס משולם לפי בית אב, ללא התחשבות בשאלה אם לבית האב יש ילדים ואם לאו, וכן בשאלה כמה ילדים יש. מספר בתי האב המתגוררים בבית אחד, איננו רלבטי.
3. העדר השתתפות בפעילויות הקהילה ו/או בתפילות בבית הכנסת איננו פוטר מתשלום המס שנועד למימון פעילויות אלו, ובלבד שהפעילות והצטרפות לתפילות פתוח לכלל הציבור.
4. תשלום דמי הכניסה הינו בעייתי לאור פסק דין אשכולות, אולם אם הסכום הנגבה משקף עלויות קליטה ריאליות הרי שניתן לגבותו.
5. גביית מיסים מחברי האגודה לכיסוי חובות עבר של האגודה בעייתית אלא אם הנושא מעוגן בתקנון האגודה.
6. סרוב לשלם מיסי חבר לאגודה עלול לגרור הליכי בוררות וגביה באמצעות הוצל"פ.
שלום רב
האם ניתן לדרוש מרשם האגודת לבצע תיקון לתקנון אגודה שיש בו סעיפים המנוגדים לחוק לדוגמא חובה לעבור ועדת קבלה גם לשכירות.
חובה לחברות באגודה של כל מחזיק במקרקעין.
האם ניתן לדרוש מרשם האגודת לתקן את התקנון גם ללא הפורצדורה הרגילה של שינוי תקנון ?
שלום רב,
בעקבות קריאת מספר מאמרים בנדון, באתר שלכם, אשמח לדעת האם יש דבר מה משפטי, אשר ניתן לבצע עקב הסוגייה הבאה:
שורדי שואה (וכעת גם צאציהם), אשר התגוררו בעיר כפר סבא מימי קום המדינה, נדרשו (ועדיין נדרשים) לשלם אגרת ביוב, כבר למעלה מ-50 שנה, על אף שביתם אינו מחובר לרשת הביוב העירונית (יש להם בור ספיגה בחצר הבית) והם אינם מקבלים שירותי ביוב. בנוסף לכך, הם נדרשים לשלם כל שנה בעבור שירותי ביובית, על מנת לפנות את תוכן בור הספיגה.
לאור הנכתב לעיל, האם ניתן לנקוט בצעדים משפטיים כנגד עיריית כפר סבא ו/או תאגיד המים העירוני, היות ודיירי הבית הנ"ל נדרשים לשלם בעבור שירות אשר אינם מקבלים, זה עשרות שנים?
אם אין תאגיד המים והביוב מסלק את הביוב באמצעות מערכת הביוב העירונית, וכן לא מרוקן את בורות השפכים על חשבונו, הרי שאין מקום לחייב את בעלי הבתים לשלם אגרה ו/או היטל ביוב (דמי הקמה).
ניתן לתבוע השבה 7 שנים אחורה. כמו כן יש לשקול הגשת תביעה יצוגית אם יש הרבה תושבים במצב דומה.
בהתאם לחוק הגנת סמלים, תשל"ה 1974 – סמל אשר נקבע לרשות מקומית לפני 1958 זוכה להגנה מתוקף החוק.
אם לא, יש לבדוק האם ניתן צו הגנה לסמל הרשות המדוברת.
ככל המדובר ברשות מקומית (ועד מקומי הינו רשות) שניתן לה צו הגנה מטעם החוק, בהתאם לס' 4 יש לקבל לכך היתר מטעם הרשות, מראש הרשות (יו"ר הועד המקומי) או האחראי הממונה לאישורים אלו.
בנוסף לכך אסורים שימושים לטעמים מסחריים, פרסומיים או הסברתיים ללא אישור מועדה מטעם משרד הפנים או כלל במקרים אשר יכולים להוות פגיעה ברגשות הציבור.
שלום,
מה היא התייחסות החוק לתשלום/אי תשלום של שעות נוספות לחבר קיבוץ העובד בקיבוץ מופרט אשר עובד במצב שאין יחסי עובד מעביד אלא הגדרת תפקיד כתובה (במקום חוזה אישי) ותלוש שכר פנימי
לתגובתכם אודה
יום טוב
בהרבה מהקיבוצים המתחדשים המעסיקים חברים, ישנן הוראות בתקנון האגודה בנוגע לכללי ההעסקה.
אנו מציעים להסתכל בתקנון הקיבוץ לבדיקה אם קבועות הוראות בתקנון.
נשמח לענות על שאלות המשך ככל שיהיו
שלום,
תודה רבה על תשובתך!
בהנחה ואין התייחסות בתקנון? כלומר האם חוקים שחלים על כל עובד במדינת ישראל לא חלים גם על חברי קיבוץ?
(מופרט)
תודה וחג שמח?
שלום וברכה אני גר ברמת הגולן ויש לי הנחה בארנונה 70 %רציתי לדעת אם אני צריך לקבל את אותה הנחה במיסי מושב תודה
ככל והביטוי מיסוי תושב בשאלתך מתייחס למיסוי ארנונה לוועד מקומי, התשובה הינה חיובית. אתה אמור לקבל את אותה ההנחה שאתה מקבל בארנונה.
שלום,
מה היא התייחסות החוק לתשלום/אי תשלום של שעות נוספות לעובד בקיבוץ מופרט
אשר עובד במצב שאין יחסי עובד מעביד אלא הגדרת תפקיד כתובה (במקום חוזה אישי) ותלוש שכר פנימי
לתגובתכם אודה
יום טוב
שלום רב. אני מתגורר באגודה שיתופית חקלאית, שלו שני וועדים. ועד מנהל וועד האגודה, והוא שייך למועצה האזורית שדות דן.
אני גר בשכונה של בתים פרטיים שבה כל דייר מחנה את רכבו צמוד לביתו. שטח החנייה הינו ציבורי ולא רשום בטאבו על שם הדיירים, אולם ההתנהלות הנ"ל היא סוג של הבנה והסכמה הדדית בין תושבי השכונה, וכך מתנהלים הדברים מיום הקמת השכונה לפני למעלה מ - 30 שנה.
לאחרונה נתפסות החניות לא אחת ע"י אנשים מבחוץ שאינם תושבי היישוב, המגיעים לבצע קניות בעסק מקומי שהוקם בקרבת מגורי בבית פרטי.
בשל כך, פניתי בבקשה לשני הוועדים לאשר לי לסמן את מקום החניה כחניה פרטית ואף להציב בו שומר חניה, והם אישרו לי את בקשתי בכתב.
שאלתי היא, האם עלי לקבל בכתב גם את אישור הגוף המוניציפאלי המקומי, או שמא מכיון שבעל השטח הציבורי הינו וועד האגודה המאשר זאת, אני רשאי לממש את האישור שניתן לי מבלי לבקש את רשות הגוף המוניציפאלי.
יודגש, כי בעל פה נאמר ע"י נציגת המועצה האחראית על וועדת התימרור הציבורי, כי אמנם הם לא יכולים לאשר זאת רשמית (משום שככל הנראה, כל עוד שלכל תושב יש חצר פרטית שבה הוא יכול להסדיר לעצמו מקום חניה, הרשות המוניציפאלית אינה מאשרת סימון מקומות חניה פרטיים בשטח ציבורי), אך מכיון שוועד האגודה - בעל השטח - מסכים לכך, זה לא מעניינם והם מתכוונים להתעלם ולא להתערב בכך, כפי שהם אינם מתערבים בהרחבת עסקים שונים לשטחים ציבוריים שהינם בבעלות האגודה, כל עוד שועד האגודה מסכים לכך.
אך שאלתי נובעת מן הרצון לבטח את עצמי מתלונה אפשרית על הסגת גבול, במקרה שמישהו זר שאינו מתושבי היישוב ירצה לחנות שם ויגלה את הסימון, או אף גרוע מכך - במידה ורכבו יינזק משומר החניה שאני מבקש להציב שם.
שטח שהוגדר בתב"ע כשטח ציבורי (שצ"פ) לא יכול להיות מגודר ולא יכול לשמש כחניה פרטית. בשטח שמוגדר כחניה יכולה רשות התמרור (במועצה האזורית) להגדיר חניית נכים וכו בלבד.
גם אם האגודה נותנת הסכמתה בנסיבות שהשצפ הינו חלק ממשבצת האגודה, עדיין מדובר בעבירה על חוק התכנון והבניה.
ישנה אפשרות נוספת והיא להגדיר את שטח החניה לתושבי השכונה בלבד בשעות מסויימות אבל בשביל זה צריך חוק עזר עירוני שיתאשר על ידי משרד הפנים ובנסיבות שיש לכם מקום חניה מתוכנן בתוך המגרשים ספק בעיני אם משרד הפנים והתחבורה יאשרו לרשות את חוק העזר.
שלום רב,
האם התשלום לועד מקומי מחושב על כלל גודל שטח הבית או שמנקים מחישובו את שטחי השרות הקיימים בתוך הבית?
תודה מראש
אופן חישוב ארנונה וועד מקומי מתבצע באותו אופן שבו מתבצע חישוב הארנונה ברשות המקומית, ומתוך כך התשלום צריך להיות זהה.
איזה מסמכים חייב ועד מקומי לספק לתושב (שאינו לבר ועד או ועדת ביקורת)
שדורש אותם? האם מאזן בוחן שוטף הם חלק מהמסמכים הללו? (הכוונה לא דוחות כספיים מבוקרים) ועד כמה שנים אחורה?
ושאלה נוספת האם צריך לספק מסמכים כאשר מתקיים משפט על רקע אישי בין התושב לבין יור הוועד?
וועד מקומי הוא רשות מנהלית הכפופה לחוק חופש המידע, ולפיכך ניתן לבקש כל מסמך. מאזני הוועדים המקומיים אמורים להיות מאושרים על ידי המועצה האזורית וניתן לבקשם תחת חופש המידע.
הנני חברה בוועד המקומי ביישובי. לצורך שיפוץ מסיבי בביתי שיימשך כחצי שנה אני נאלצת למצוא מקום מגורים חלופי. ביישוב שלנו, האופציות הן דלות מאוד מאוד ומתפנה בית פעם בשנה במקרה הטוב. במידה ואעבור למקום אחר שאינו המושב בו אני חיה לתקופה זו, האם עליי לוותר על כהונתי כחברת וועד? כמובן שכתובתי נשארת הכתובת המקורית.
תודה רבה
לא נתין לתת מענה לשאלה זו על בסיס המידע שניתן.
כדאי לפנות אלינו לבחינת נסיבות העניין ויעוץ נוסף.
לאיזה עורך דין עלי לפנות כשאני סובל ממשרדי יחידות הפרקליטות המחלקה לחקירות שוטרים ומשרד שר המשפטים ומחלקותיו וכשאני מגיש תלונות למשטרת ישראל וקציני תלונות הציבור משטרת ישראל אני לא מקבל עליהם מענה מתייחס וטיפול?
לאיזה עורך דין עלי לפנות כשאני סובל ממשרדי יחידות הפרקליטות המחלקה לחקירות שוטרים ומשרד שר המשפטים ומחלקותיו וכשאני מגיש תלונות למשטרת ישראל וקציני תלונות הציבור משטרת ישראל אני לא מקבל עליהם מענה מתייחס וטיפול?
שלום רב,
בחירות לוועד האגודה החקלאית נעשו,וועדת הקלפי הכניסה את כל המסמכים כוללפתקי הבחירות למעטפה סגורה חתומה ע"י כל אנשי וועדת הקלפי.
על פי חוק 59 סעיף א יו"ר וועדת הקלפי מסר את המעטפה הסגורה למשרד האגודה, למזכירת היישוב, במטרה שישמרו על פי חוק 30 יום במידה ויהיה ערעור.
לצערי ימים בודדים לאחר הבחירות נמצאה המעטפה פתוחה, משמע שמישהו שהיה במזכירות האגודה קיבל את המעטפה שניתנה למזכירת היישוב בוקר אחרי הבחירות ע"י יו"ר הקלפי, ופתח אותה.
ברצוני לדעת מה משמעות העניין? האם עניין זה פוסל בחירות? למי צריך לדווח האם בכלל...בכל מקרה היו עדים למקרה זה אבל האם עניין זה נחשב כפלילי?
1)האם ניתן להטיל היטל ביוב מספר שנים לאחר מתן היתר בנייה?
2)האם הרשות המקומית יכולה להניח קו ביוב חדש ולתת היטל ביוב למשפחות הגרות כבר מספר שנים בביתם
האם קבלת תקציב לועד מקומי (מן המועצה האזורית ) מותנה בקיום ועדת ביקורת / או דוח ביקורת
ביקשנו לשלוח את בננו לבית ספר ממלכתי. במועצה האיזורית לא קיים כזה ולכל שלחנו אותו למועצה שכנה, ללא הסעות. במועצה שלנו ממנים הסעות לתלמידים שלומדים בבתי ספר דתיים שמחוץ לרשות ולא במיפוי משרד החינוך, ואילו לנו הלומדים בבית ספר ממלכתי (חילוני) לא מסבסדים. האם יש לנו אפשרות משפטית לטעון לאפליה ?
