"אגודה שיתופית איננה אגודה משפחתית" - כך קבע בית המשפט העליון, תוך שהוא מבטל הקצאת נחלות על ידי ועד האגודה למקורבים במושב נחושה

בשנת 2001, פנו מספר משפחות שאינם מתגוררות במושב נחושה לסוכנות היהודית בבקשה להיקלט במושב ולקבל בו נחלות, מבין תשע נחלות פנויות שנותרו במושב. לאחר הליך מיון, הוחלט לאשר את קליטתן של חמש מבין משפחות אלו, אלא שועד ההנהלה של האגודה פעל במקביל לקליטתן של תשע משפחות אחרות ולהקצאת הנחלות הפנויות להן, כשמרבית משפחות אלה, פרט למשפחת צורן, מקורבים בצורה כזו או אחרת לבעלי תפקיד באגודה.

המצב שנוצר היה, שישנן תשע נחלות פנויות, אך מספר רב יותר של אנשים שהגישו בקשה להקצאת נחלות ונמצאו ראויים להקצאה - 9 משפחות מומלצות האגודה, ועוד שלוש משפחות מבין 5 משפחות שאושרו על ידי הסוכנות. בסופו של יום, המינהל החליט על הקצאת חמש נחלות למשפחות מומלצות האגודה, ולגבי ארבע הנחלות הנותרות, ניתן צו מניעה זמני האוסר על הקצאתן לשאר המשפחות מומלצות האגודה, בהן משפחת צורן, עד להכרעה בתביעה.

שלוש המשפחות הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה לבטל את הקצאת 4 הנחלות הנותרות למומלצי האגודה, בטענה כי הם היו הראשונים שהציגו מועמדות לקבל הנחלות, וכי לגבי מומלצי האגודה נפלו פגמים קשים בהתנהלות האגודה, שבאו לידי ביטוי, בין השאר, גם בקידום הקצאות נחלות למקורבים של חברי הועד.

בית המשפט המחוזי, קיבל את תביעת שלוש המשפחות בחלקן, ביטל את הקצאת 4 הנחלות הנותרות למומלצי האגודה, וקבע, כי בנסיבות המקרה החריגות, בו מהלכי האגודה להקצאת הנחלות הונעו משיקולים זרים, תוך שועד האגודה פועל מתוך ניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, תוך הפרה של הוראות הדין והתקנון, על המינהל והסוכנות לשקול שוב הפעלת סעיף 26 לחוזה המשולש, המאפשר להן לפעול לפי שיקול דעתם "במקרים חריגים" גם ללא הסכמת האגודה.

על פסק דין זה, הוגשו מספר ערעורים.

בני הזוג צורן, מלינים על כך שעניינם נכרך בזה של מומלצי האגודה האחרים, שכן אין חולק כי אין להם כל קרבה לחברי הועד, ולפיכך, הם טוענים, כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי לגביהם.

שלוש המשפחות אמנם סומכות ידיהם על קביעות פסק הדין, אך טוענות כי בנוסף בית המשפט היה צריך להקצות להן את הנחלות הנותרות, או לחילופין, לבטל את הקצאת כל 9 הנחלות, שהרי הפגמים שנפלו בהקצאת 5 הנחלות הן אותם הפגמים שנפלו בהקצאת 4 הנחלות הנותרות.

האגודה טוענת, כי התערבות בהחלטותיה בדבר הקצאת הנחלות החקלאיות נעדרת עילה, הן מאחר ולא ניתן משקל מספיק לשיקול דעתה במסגרת איתור המועמדים, והן מאחר ובית המשפט שלל באופן מוחלט את העדפתם של בני המושב על פני מועמדים חיצוניים, בעוד שמדובר בנוהג מקובל ומוצדק.

השופט פוגלמן, שניסח את חלקו העיקרי של פס"ד, הקדים, כי ככלל, מקובלת עליו הכרעתו של בית המשפט המחוזי בדבר הפגמים שנפלו בהחלטות הועד, וכן המתווה הכללי ששורטט במישור הסעד, וזאת, פרט לעניינם של בני הזוג צורן.

האגודה השיתופית היא גוף המאוגד במסגרת המשפט הפרטי, ונשאלת השאלה האם, ומכח מה, יש להחיל עליה את עקרונות המשפט הציבורי. אמנם קיימת אפשרות לומר שהאגודה השיתופית היא גוף דו-מהותי, שיש להחיל עליו את עקרונות היסוד של המשפט הציבורי, אך השופט פוגלמן סבר שאין צורך להכריע בשאלה חשובה זו, מאחר ובמקרה שלפנינו מדובר בהפעלת סמכויות שמשמעותן המעשית היא הקצאה של אדמות מדינה לפרטים, ועל כן קיימת הצדקה מיוחדת להחלת העיקרון האוסר על ניגוד עניינים גם על אגודות שיתופיות, ודי בניגוד העניינים הבולט בהתנהלות הועד כדי להביא לביטול החלטותיו.

מעבר לכך, התייחס השופט פוגלמן, לטענת האגודה לפיה שיקול הדעת הרחב המסור לה, מאפשר לה להעדיף בצורה מוחלטת את בני המקום וילדיהם בהקצאות נחלות חקלאיות במושב, וקבע, כי אגודה שיתופית איננה אגודה משפחתית, ואין להלום מצב שבו עובדת היותו של מועמד בן המקום היא שיקול יחיד ומכריע, כאשר משמעות הקבלה לאגודה היא, בסופו של דבר, הקצאת אדמות מדינה.

יחד עם זאת, סבר השופט פוגלמן, כי לאור העובדה שבהליכי קבלתה של משפחת צורן, הפגמים שנפלו אינם יורדים לשורשו של עניין ואינם נגועים בניגוד עניינים, ולאור העובדה שהאסיפה הכללית אישרה את קבלתה לחברות באגודה ואת הקצאת הנחלה, יש להקצות לה את הנחלה בהתאם להמלצתה המקורית של האגודה, שאושרה בשעתו על ידי המינהל.

עוד הוסיף השופט פוגלמן, כי אמנם אין הבדל מהותי מבחינת הפגמים שנפלו בין הקצאת 5 הנחלות לבין הקצאת 4 הנחלות נשוא הערעורים, אך מאחר ומומלצי האגודה שהוקצו להם 5 הנחלות הסתמכו על פסק הדין שניתן לטובתם והחלו לממש את ההקצאה בעקבותיו, אין ראוי, בנסיבות העניין, לבטל את ההקצאה ולפתוח לבחינה מחודשת את שאלת הקצאתן.

השופטים עמית ורובינשטיין הסכימו לדברי השופט פוגלמן, כשהשופט רובינשטיין מוסיף, כי לדעתו, יש להכריע גם כי האגודות השיתופיות הן ביסודן גוף דו מהותי.

בית המשפט דחה את מרבית הערעור, תוך שהוא קובע כי על אגודות שיתופיות חלות חובות מהמשפט הציבורי, לכל הפחות לענייני הקצאת קרקעות, ואין להסכים עם מצב שבו עובדת היותו של מועמד בן המקום היא שיקול יחיד ומכריע.

ניתן ב- כ"ו ניסן תשע"ב, 18 לאפריל 2012.