''אופרת סבון'' בקיבוץ קליה ומפעלי קומראן - מחלוקת בגין תשלום על מתקני תצוגה לסבונים

העובדות הרלוונטיות:

י. מלכי- חווה חקלאית ירדן (להלן: "מלכי") עוסקת בייצור מוצרי סבון וקוסמטיקה. קומראן- מפעלי תיירות בע''מ (להלן: " מפעלי קומראן") וקיבוץ קליה מפעילים עסק למכירת מזכרות, תכשיטים וכיוצ"ב, ליד מערות קומראן.

בשנת 2000 הזמינו מפעלי קומראן ממלכי סבונים למכירה בחנותם. ביום 20.3.00 הוציאה מלכי לקומראן חשבונית מס, ובה תועדה אספקת סבונים, משטח עץ לחיתוך סבון, סכין לחיתוך סבון ומתקני תצוגה מעוצבים ומותאמים דקורטיבית. לעניין מתקני התצוגה צויין בחשבונית, כי מחירם הינו 4,000 דולר. אולם, אין לחייב בגינם כל עוד עומדים על תילם ומשמשים למכירת מוצרי ירדן במקומם הקבוע. מנכ"ל קומראן דאז, מר אייל שוהם, אישר בכתב על גבי החשבונית את קבלת הסחורה.

ביום 26.5.00 שלח מר אייל שוהם, מנכ"ל מפעלי קומראן, אל מלכי מכתב ובו ציין, כי מפעלי קומראן חוייבו שלא לצורך עבור עלות הבלוקים וכן עלות משטח העץ וסכין החיתוך, מאחר ואלו מיועדים לתצוגה, וכל עוד עומדים על תילם ומשמשים למכירת מוצרי ירדן במקומם הקבוע, אין לחייב בגינם.

במהלך שנת 2003, הפסיקו מפעלי קומראן לרכוש מוצרים ממלכי.

ביום 1.2.04 פנה מלכי אל מפעלי קומראן וקיבוץ קליה במכתב, בו דרש את התשלום עבור מתקני התצוגה, משטח וסכין חיתוך הסבונים בסך של 4,180 דולר, וכן תשלום בסך 1,850 דולר בגין אריזות חובקות סבון שיוצרו במיוחד עבור מפעלי קומראן וקיבוץ קליה ונותרו בידו.  אולם, דרישותיו לא נענו.

י. מלכי- חווה חקלאית ירדן תובעת כנגד קומראן- מפעלי תיירות בע''מ וקיבוץ קליה סך של 30,505 ₪. מתוכם סך של 16,720 בגין מתקני תצוגה וסך של 7,400 ₪ בגין אריזות לסבונים, בתוספת שערוך עד ליום הגשת התביעה.

טענות י. מלכי- חווה חקלאית ירדן:

בינם למפעלי קומראן וקיבוץ קליה היה הסכם, שמצא ביטוי בכתב בחשבונית, לפיו התחייבו מפעלי קומראן וקיבוץ קליה לשלם את מחיר מתקני התצוגה בעת שיפסיקו להשתמש בהם למכירת מוצריהם. ומשהפסיקו מפעלי קומראן וקיבוץ קליה לרכוש מוצרים, ברי כי אינם משתמשים במתקנים לתצוגת מוצריו, עליהם לשלם את מחירם. כן, בידו אריזות סבון שהוזמנו לבקשת מפעלי קומראן וקיבוץ קליה ואשר נושאות את שמם. לפיכך, עליהם לשלם את מחירן.  

טענות נ' קומראן- מפעלי תיירות בע''מ וקיבוץ קליה:

התביעה התיישנה, שכן חשבונית העיסקה הופקה במרץ 2000 ואילו התביעה הוגשה רק ביוני 2008.

המתקנים לא שירתו אותם, אלא את מלכי. ואף הם הציעו למלכי לקחתם בחזרה לאחר שהפסיקו למכור את מוצריו, אך הוא סירב. טענתו של מלכי, כי הזמינו ממנו אריזות סבון מוכחשת. ואף אין בידו כל הוכחה להזמנה כזו או התחייבותם לשלם עבורן.

כב' השופטת שירי רפאלי פסקה:

התיישנות התביעה- עולה מתוכן החשבונית, כי החיוב בתשלום עבור מתקני התצוגה נכנס לתוקפו רק מעת הפסקת השימוש בהם לתצוגת מוצרי מלכי בשנת 2003, ולא ממועד הפקת החשבונית. מכאן שהתביעה לא התיישנה.

תשלום עבור מתקנים התצוגה- בין מלכי למפעלי קומראן וקיבוץ קליה קיים הסכם, המוצא ביטוי בכתב במסגרת החשבונית. לפי ההסכם התחייבו מפעלי קומראן וקיבוץ קליה לשלם עבור המתקנים, אלא שהוסכם כי התשלום ידחה עד שתופסק תצוגת מוצריו של מלכי על מתקנים אלה.

בשלב מסויים הפסיקו מפעלי קומראן וקיבוץ קליה לרכוש ממלכי מוצרים, מכאן שהפסיקו לעשות שימוש במתקנים לתצוגת מוצרים אלה. לכן, לאור ההסכם ביניהם היה על מפעלי קומראן וקיבוץ קליה לשלם למלכי את מחיר המתקנים כפי שנקבע והוסכם בחשבונית. לא היה כל יסוד לדרישתם של מפעלי קומראן וקיבוץ קליה, כי מלכי ייטול את המתקנים לרשותו חלף קבלת התשלום עבורם.

תשלום עבור אריזות הסבון- על מנת לחייב את מפעלי קומראן וקיבוץ קליה בגין תשלום עבור אריזות הסבון מלכי נדרש להוכיח לא רק כי הזמין את האריזות, אלא כי מפעלי קומראן וקיבוץ קליה הן שדרשו ממנו להזמין כמות זו והתחייבו לשלם עבורה. אולם, אין בידי מלכי כל מסמך התומך בטענתו בעניין הזמנת האריזות.

לסיכומו של עניין, תביעתו של מלכי לתשלום עבור מתקני התצוגה מתקבלת ונדחית לעניין תשלום עבור אריזות הסבון שנותרו בידו. 

קומראן- מפעלי תיירות בע''מ וקיבוץ קליה ישלמו, יחד ולחוד, לי. מלכי- חווה חקלאית ירדן סך של 16,720 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.04 ועד יום התשלום בפועל. וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ולהשיב לו מחצית האגרה.

ניתן ביום 2.12.2009

לדף הבית של קיבוץ קליה