''גנן גידל קנבוס בגן קיבוץ נווה ים''. צ.ש גנן ואיש תחזוקה בקיבוץ, גידל בחצרו עציצי מריחואנה, שוחרר לחלופת מעצר ב...קיבוץ נווה ים, ליד שתיליו האהובים.
זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט מר ד' פיש) מתאריך 13.5.2010 בתיק מ"ת 15073-05-10. אשר קבע לצ.ש חלופת מאסר במקום מאסר עד תום ההליכים.
בכתב אישום שהוגש נגד צ.ש לבית משפט השלום מיוחס לצ.ש עבירות של גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים, וכן עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. בחיפוש שנערך בביתו אשר בקיבוץ נווה ים, נמצא סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-
בית משפט השלום מצא שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות בכתב האישום, אך סבר כי בנסיבות העניין ניתן לשחררו לחלופת מעצר, ועל כן הורה לשחררו למעצר בית מלא לבית ידידיו, אשר בקיבוץ נווה ים. עוד הורה בית המשפט לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר. ועל כך הערר.
מדינת ישראל טוענת כי במעשיו של צ.ש קיימת חומרה רבה, המצביעה על מסוכנותו, ועל כן לא היה מקום לשחררו לחלופת מעצר, ובוודאי שלא היה מקום לעשות זאת לפני קבלת תסקיר המעצר שבית המשפט הורה על הכנתו.
לעומת זאת טוען צ.ש שאין מקום בנסיבות העניין להתערב בהחלטת בית משפט השלום.
צ.ש הודה כי מזה 30 שנים הוא מעשן מריחואנה, וזאת בעקבות טראומה שפקדה אותו עם פטירת בתו שהייתה אז כבת 4 שנים. צ.ש טען כי החזיק בסם המסוכן לשימושו העצמי בלבד, ואת שתילי הקנבוס שנמצאו בחצרו שתל, משום שקצה נפשו במגע עם הסוחרים מהם נהג לרכוש את הסם שהיה דרוש לו.
הטענה הנוספת היא שחלופת המעצר נקבעה בביתם של רופא הקיבוץ ורעייתו, ושניהם יידעו כיצד לפקח על צ.ש ולשמור על כך שלא ישוב לסורו. עוד נטען כי צ.ש משמש כעובד התחזוקה והגינון בקיבוץ נווה ים, וקיים חשש שאם מעצרו יוארך, הקיבוץ ישכור אדם אחר לביצוע המטלות המוטלות עליו וכך עלול הוא למצוא עצמו חסר פרנסה.
לאור כמות הסם והצמחים שנתפסו בחצרו של צ.ש , קמה לחובתו החזקה החוקית, לפיה החזיק בסמים שנתפסו אצלו שלא לצריכה עצמית. ודי בכך כדי להקים עילה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. אף אם נניח כי יצליח צ.ש להוכיח, כי החזיק בסמים, וגידל את השתילים, לשם סיפוק צרכיו העצמיים בלבד, ספק הוא כי מקום מעצר חילופי אמור היה להמצא ליד עציצי המריחואנה.
צ.ש שוחרר לחלופת מעצר בסביבתו הרגילה, ובסמוך למקום בו החזיק בסמים וגידל את השתילים, וזאת בשעה שהוא מעיד על עצמו, שהוא מכור לעישון מריחואנה מזה 30 שנה, והוא מעשן מריחואנה פעם אחת בכל חצי שעה. המפקחים שנקבעו לפקח עליו בתקופת חלופת המעצר הם רופא הקיבוץ ורעייתו, ואולם רופא הקיבוץ אינו נמצא בקיבוץ אלא בשעות אחר הצהרים והערב, לאחר שובו מעבודתו שמחוץ לקיבוץ, ואשתו, שאינה עובדת, מצפה לביקור החסידה, ומטופלת בילדה קטנה. נראה לי, שאנשים אלה, שאין כמובן כל מקום לפקפק ביושרם ובנאמנותם, לא יוכלו לפקח כראוי על צ.ש במיוחד בשעה שהוא נמצא בסביבתו הטבעית, שם ביצע העבירות המיוחסות לו, וכשהוא מכור לשימוש במריחואנה.
בית משפט השלום הורה על הכנת תסקיר מעצר, אך לצד ההוראה להכין תסקיר מעצר הורה לשחרר את המשיב לחלופה שנקבעה על ידו.
בית המשפט סבור, כי לא נפלה שגגה בכך שבית המשפט הורה להכין תסקיר, אך לא היה מקום לשחררו לחלופה שנקבעה קודם ששירות המבחן הביע דעתו עליה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור הבעייתיות שקיימת בחלופה שנבחרה, ובמיוחד כאשר מדובר באדם המכור לשימוש במריחואנה מזה 30 שנים, שעדיין לא החל בטיפול גמילה.
בקשר לטענה כי הארכת המעצר עלולה לגרום לכך שצ.ש יאבד את מקור פרנסתו. צ.ש עובד כאיש התחזוקה והגינון בקיבוץ נווה ים, והמעצר אכן מונע ממנו לבצע את עבודתו. ואולם, אף בחלופת המעצר, לא יוכל צ.ש לבצע את עבודתו, שהרי הוא אמור להיות במעצר בית מלא. יתרה מזאת, דווקא העובדה שצ.ש עוסק בעבודות הגינון בקיבוץ, היא המעוררת את החשש, שמא ישוב לסורו ויחל שוב לגדל שתילי קנבוס בפינות נסתרות ברחבי הקיבוץ. נטען גם, כי בניו של צ.ש יכולים לבצע את עבודות הגינון, על פי הוראותיו, בתקופת חלופת המעצר, כי אז יכולים הבנים לבצע עבודות אלה גם בתקופה בה צ.ש נתון במעצר.
על כן, הנני מחליט לבטל את שחרורו של צ.ש לחלופת המעצר, ובית המשפט ישוב וישקול את שחרורו לחלופת מעצר לאור תסקיר המעצר שיונח על שולחנו.
ניתנה היום, ד' בסיון תש"ע, 17 במאי 2010.
קיבוץ נווה ים בויקיפדיה.
