''הבנית באופן בלתי חוקי וגם נהנית מכך?''. כאשר ביקשה הגרושה זכויות בבית במושב חלץ שעבר שיפוץ, טען הבעל ''כי השיפוצים שנעשו בבית נעשו ללא היתר בניה ומהוים בניה בלתי חוקית, ועל כן בניה זו אינה בת איזון''.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטים צפת, ברנט ושפסר) מיום 5.1.10 בתיק ע"מ 116/09, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (סגנית הנשיא גולן) מיום 11.5.09 בתמ"ש 6154/06, ולפיכך נקבע כי בית מגורי הצדדים הוא רכושם המשותף.

רקע והליכים קודמים

פלוני ופונית (להלן גם הצדדים) נישאו ביום 10.9.87. במהלך חיי הנישואין גרו בני-הזוג בבית במושב חלץ ועשו בו שיפוצים עד הכפלת שטחו הבנוי. הזכויות בבית ובמשק הצמוד לו רשומות במינהל מקרקעי ישראל על-שם סבו המנוח שלפלוני. במינהל קיימים שני הסכמים (משנת 1976 ומשנת 1980) בהם העביר הסב את כל הזכויות בבית ובמשק לפלוני. הצדדים הגיעו להסכמות לגבי משמורת מזונות והסדרי ראיה והתגרשו ביום 21.6.98.

 ביום 4.12.03 הגישה פלונית תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לפירוק השיתוף בבית, ולקבלת מחצית מהחסכונות והזכויות שצבר פלוני בתקופת הנישואין. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי הוכחה כוונת שיתוף בבית המגורים. כן נקבע,  כי ההסכמות להן הגיעו הצדדים לפני הגירושין, והזמן שחלף מאז, אינם מעידים על ויתור מצד פלונית על זכויותיה הממוניות, ולפיכך זכאית היא למחצית  הזכויות שצבר פלוני מעבודתו. על כך עירער פלוני. לבית המשפט המחוזי.

בפני בית המשפט המחוזי טען פלוני, בין היתר, כי הזכויות בנכס רשומות על-שם סבו וכי לא הוכח שבידו להירשם כבעל הזכויות בנכס. עוד נטען, כי הרחבת הבית נעשתה על-ידי אחיו וביוזמתו ועל-כן שייכת לאח, וממילא לא הוכחה בו כוונת שיתוף. לבסוף נטען, כי ההסכם אליו הגיעו הצדדים בעניין מזונות שכללו גם מדור, מהוה ויתור מצד פלונית על זכויותיה הממוניות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי בין הסב לפלוני  נכרת חוזה מתנה והתחייבות הסב הפכה לבלתי הדירה – ומכאן שפלוני  הוא בעל הזכויות בבית. עוד נקבע, כי שיפוץ הבית נעשה מכספם המשותף של הצדדים ועל דעת שניהם. לעניין הויתור נקבע, כי לא הובאה כל ראיה לכך, ועל כל פנים, אין בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בעניין מזונות משום ויתור על זכויות פלונית ברכוש המשותף.

הבקשה

מכאן לבקשה הנוכחית, בה מעלה פלוני שתי טענות נקודתיות: (1) ראשית נטען, כי השיפוצים שנעשו בבית נעשו ללא היתר ומהוים בניה בלתי חוקית, ועל כן בניה זו אינה בת איזון. (2) שנית, כי לא ניתן לקבוע שיתוף בזכויות שאינן רשומות על שם הצדדים, ובודאי שעה שהסכם המתנה שערך הסב כבר התיישן ואינו בר רישום.

הכרעה כב' השופט א. רובינשטיין

כדי שתישקל רשות ערעור בגלגול שלישי, יש צורך להצביע על נושא משפטי או ציבורי החורג מעניינם של הצדדים הישירים להליך, מה שאין כן בבקשה דנא, שהיא מעין השגה נוספת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בדבר אופן חלוקת הרכוש, ותחומה לעניינם הקונקרטי של הצדדים.

גם לגופה אין להיעתר לבקשה. בני הזוג חיו בדירה משך כל תקופת נישואיהם; לפלוני זכות בנכס אשר נקבע כי היא זכות מוחלטת, ועל כן דינה כדין בעלות. הזכות הוענקה לפלוני בחוזה מתנה על-ידי סבו המנוח והפכה בלתי הדירה.

זאת ועוד, מפסיקת בית המשפט לענייני משפחה עולה, כי הפלוני מצוי בתהליך העברת הזכויות בנכס על שמו, וכל שנותר לו הוא השלמת מסמכים נוספים. לגבי השיפוצים שנטען שהם עולים כדי בניה בלתי חוקית, אין לטענה זו קשר לסוגית חלוקת הרכוש. כל ש"השלטונות יוציאו כנגד הבניה הבלתי חוקית צו הריסה" כטענת פלוני, מן הסתם יופנה צו זה כנגד שני בעלי הזכות בבית כאחד, ואין להלום כי יתקיים במבקש, "הבנית באופן בלתי חוקי וגם נהנית מכך".

 איני נעתר אפוא לבקשה.

ניתנה היום, י"ח באייר תש"ע (2.5.10).     

לאתר הבית של מושב חלץ.