אגודת מושב נחם לא תפורק
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר: 1410/98/13
מרחוב בית הדפוס 12, ירושלים 95483
(להלן – "המבקש")
נחם – מושב עובדים של הפועל המזרחי
(להלן – "המשיבה" או "האגודה")
1. ביום 13/02/13, נתקבל מכתב בא כוחו של המבקש אשר מוען אלי, בהמשך לבקשה שהוגשה ביום 10.7.12 לרשם האגודות הקודם, עו"ד אורי זליגמן. בפנייתו זו מציין ב"כ המבקש כי בחודשים שחלפו מאז פנייתו הראשונית נשלחו על ידיו פניות נוספות בנושא זה אשר הופנו אל מנהל תחום פיקוח ובקרה כלכלית באגף לאיגוד שיתופי וכי לאור הודעתו של האחרון על כך שהבקשה הועברה אלי, הוא מבקש להיות מוזמן להופיע ולטעון בפני את טענות שולחיו. כשבועיים וחצי לאחר מכן, בטרם נקבע התיק לדיון בפני, שלח ב"כ המבקש פניה נוספת שבה הודיע כי הוא מבקש כי אתן החלטה בבקשתו לפירוק המשיבה ולחילופין בלבד, להיות מוזמן לדיון בפני על מנת להעלות את טענות שולחיו.
2. בנסיבות אלה ולאור העובדה ששני הצדדים הגישו תגובות מפורטות בכתב לטענות הצד שכנגד, החלטתי לקבל את בקשתו המאוחרת יותר של ב"כ המבקש ולקבל החלטה בתיק מבלי לזמן את הצדדים לשטוח את טענותיהם גם בעל פה.
3. עיקרה של הבקשה שהוגשה מטעם המבקש היא למנות מפרק למשיבה בהסתמך, בין היתר, על הטענות והטעמים הבאים:
א. בנו של המבקש ביקש לרכוש זכויות במגרש בפרוייקט ההרחבה באגודה (להלן - "המגרש"). בקשתו זו אושרה על ידי הועד הממונה שהורה לו לשלם מקדמה בסך 20,000 ₪ על חשבון הוצאות הפיתוח (להלן - "המקדמה").
ב. בטרם הופנה בנו של המבקש למינהל, לצורך חתימה על הסכם פיתוח, הסתיים תוקף המינוי של הועד הממונה ומר בנימין דוד, נבחר כיו"ר ועד האגודה (להלן – "יו"ר הוועד"). לאחר בחירתו, סרב יו"ר הוועד ליתן לבנו של המבקש מכתב הפנייה למינהל, היקצה את המגרש לאחר, ולא השיב לבנו של המבקש את המקדמה.
ג. המבקש מוסיף וטוען כי בדיון שהתקיים בת.א. 14809-04-12 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביום 28/06/12 (להלן - "הדיון בבית המשפט המחוזי"), הודו באי כוחה של האגודה כי: "יש מגרשים שכנראה הוקצו ארבע פעמים מכל מיני סיבות...", וכן: "...חסרים בקופה 2.5 מיליון ₪".
ד. הרחבת הישוב שהחלה עוד בשנת 2006, תקועה לחלוטין. עד היום לא נחתם חוזה עם המינהל, עשרות משתכנים שילמו ממיטב כספם, הגרעון הכספי עצום, יזם ההרחבה התמוטט, אין לאגודה בטחונות כלשהם ואין לה ממי להיפרע.
ה. כפועל יוצא מהאמור לעיל, האגודה נותרה ללא הרחבה, עשרות בני מושב ומשתכנים נותרו ללא אפשרות לבנות את ביתם ביישוב וכספם אבד.
ו. לטענת המבקש, קרוב לוודאי שהמצב המתואר לעיל, כפי שהוא נטען בבקשתו, יוביל לתביעות נגד האגודה ונגד המועצה האזורית, תביעות שמולן לא תוכל האגודה לעמוד והיא תאבד את כל נכסיה, עד כי קיים סיכוי סביר כי האגודה תתחסל כליל. המבקש אף מוסיף וטוען כי מצבה הנטען של האגודה הינו "פועל יוצא של התנהגות מושחתת ומופקרת, הצריכה להיחקר בהיבט הפלילי והאזרחי".
ז. בהמשך לטענותיו האמורות טוען המבקש כי על מנת לנסות ולמנוע את חיסול המשיבה אין מנוס ממינוי מפרק, אשר יוסמך בין היתר לחקור המעשים והמחדלים שהובילו למצב האגודה, ינסה להתחיל בביצוע ההרחבה, תוך ניסיון להקטין הנזקים לאגודה עצמה ולכל המעורבים האחרים.
ח. בסיום מכתבו, מבקש ב"כ המבקש להתמנות כמפרק האגודה.
4. ביום 11/07/12, העביר מר יוסף בן חמו, המפקח האזורי של האגודה (להלן – "המפקח האזורי"), את הבקשה לתגובת האגודה.
5. ביום 24/07/12, נתקבלה תגובת המשיבה הכוללת בין היתר, את הטיעונים הבאים:
א. הבקשה הוגשה על ידי המבקש, כאשר הטענות שמועלות בה, הינן חובות שיש לאגודה, כביכול, לבנו של המבקש. לפיכך, אם וככל שיש לבנו של המבקש תלונות נגד האגודה, יתכבד הוא ויגיש בעצמו את הבקשה.
ב. המבקש לא צרף אסמכתאות כלשהן, לתמיכה בטענותיו.
ג. המקדמה ששילם בנו של המבקש, כמו כל כספי הפיתוח, הועברו והופקדו בחשבון הנאמנות ע"ש עו"ד רוב ומר יפה, ולאגודה אין יד ורגל בחשבון זה, היא אינה מחזיקה בכספי הנאמנות ואין לה כל שליטה עליהם. לפיכך, אין מדובר בחוב של האגודה שעליו ניתן לבסס בקשה לפירוקה.
ד. אין טעם אמיתי לפרק את האגודה. האגודה איתנה ובניגוד לרושם שמנסה המבקש ליצור, האגודה אינה עומדת בפני תביעות או דרישות של נושים ומדובר בטענות שווא.
ה. לענין טענת המבקש כי האגודה חבה חוב לבנו בגין המקדמה ששילם, טוענת המשיבה כי בהתאם לסעיף 25 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן - "הפקודה"), בטרם הגשת בקשה לפירוק, יש לפנות לאגודה בבקשה לסלק את החוב, דבר שלא נעשה על ידי המבקש או בא כוחו.
ו. בהסתמך על טענות אלה טוענת המשיבה כי אין כל הצדקה או בסיס למינוי מפרק לאגודה וכי לפיכך, יש לדחות את הבקשה על הסף.
6. תגובת האגודה הועברה לתגובת המבקש, אשר הגיש תגובתו ביום 04/09/12. בתגובה זו טוען המבקש, בין היתר, כי בעקבות מעשים בלתי כשרים שנעשו על ידי יו"ר ועד האגודה בעת ההרחבה, אלה פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעה לציבור, לפיה, כל מי שיתקשר עם ההרחבה באגודה, שם את כספו על קרן הצבי.
7. בנוסף לכך טוען המבקש כי מאחר שהאגודה היא שהפנתה את המבקשים לרכוש מגרש בהרחבה אל היזם, יש להניח כי יוגשו נגדה תביעות נגדה בסכומי עתק, בגין כל הנזקים שנגרמו למועמדים במהלך ההרחבה הכושלת וכי אם וכאשר יוגשו תביעות אלה, האגודה לא תוכל לעמוד בתביעות נגדה, תאבד את כל נכסיה ותתחסל כליל.
8. בפתח הדברים יש לציין כי למתן צו פירוק כפוי לאגודה, עשויות להיות השפעות והשלכות דרסטיות הן על חברי האגודה והן על נושיה. לפיכך וככלל, השימוש בצו פירוק לאגודה צריך להיעשות במשורה ובצמצום, ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות והכלים האחרים, הנתונים לרשם על פי הפקודה, על מנת להחזיר את האגודה למסלול תקין, מבחינת ניהולה ויציבותה הכלכלית והחברתית.
במיוחד ועל אחת כמה וכמה אמורים הדברים כאשר האגודה בה מדובר הינה ישוב קיים, המשמש לתושביו בית ומרכז חיים ולעתים קרובות גם מקום עבודה או עסק, וגם מקום שבו מושקעים כל הנכסים והזכויות שאגרו לימי חורפם.
9. הגשת בקשה לפירוק אגודה, מוסדרת בסעיף 46 (1) לפקודה, אשר קובע כך:
"אם סבור הרשם, לאחר שנערכה חקירה עפ"י סעיף 43 או לאחר שנערכה בדיקה עפ"י סעיף 44, או לאחר שקיבל בקשה שהוגשה על ידי שלושה רבעים מחברי אגודה שיתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, יכול הוא לצוות על האגודה להתפרק.".
10. היינו, בהתאם להוראות הסעיף לפני שניתן לדון בשאלה אם יש מקום להורות על פירוקה של אגודה, צריך להתקיים לפחות אחד התנאים הבאים:
(1) חקירה על פי סע' 43 לפקודה;
(2) בדיקה על פי סע' 44 לפקודה;
(3) בקשה שהוגשה על ידי שלושה רבעים מחברי האגודה.
11. מבחינת טענות הצדדים מחד והדרישות הקבועות בפקודה מאידך, נראה כי אף לא אחד מהתנאים המוקדמים הנדרשים לצורך הדיון וההכרעה בשאלת פירוקה של האגודה, התקיים עובר להגשת הבקשה. באגודה לא נערכה חקירה או בדיקה על פי סעיפים 43-44 בהתאמה, והבקשה נשוא דיון זה הוגשה על ידי המבקש לבדו ומטעמו בלבד ולא על ידי שלושה רבעים מחברי האגודה.
12. על פני הדברים נראה, כי די בנימוק זה, של אי התקיימות אף אחד מתנאי הסף הנדרשים לפני החלטה על פירוק אגודה, כדי לדחות את בקשת הפירוק על הסף. עם זאת, ולמעלה מהצורך אציין כי במקרה זה קיימים גם נימוקים נוספים שדי היה בכל אחד מהם להביא לדחיית הבקשה לפירוק המשיבה, כפי שיפורט להלן.
13. ראשית, מהטיעונים המופיעים בבקשה עצמה עולה כי לא המבקש הוא בעל חובה של המשיבה אלא בנו. בנסיבות אלה, משלא טען המבקש כי החוב הומחה לו או כי הוא זכאי לתבוע אותו כאפוטרופוס של בנו, המבקש אינו בעל הדין הנכון לתבוע את החוב.
14. שנית, מהבקשה עצמה עולה כי הסכסוך הכספי הנובע מהרחבת המשיבה, בין המשתכנים לבין המשיבה וצדדים נוספים, מצוי כעת בהליך תלוי ועומד בת.א. 14809-04-12, בבית המשפט המחוזי בירושלים. מהמסמכים שהוגשו לי על ידי הצדדים במסגרת הדיון בבקשה שלפני, לא ברור אמנם אם המבקש (או בנו) הינם צדדים לתיק, אך עולה מהם כי במסגרת הדיון בבית המשפט נבחנות כיום דרכים לפתרון כולל של הסכסוכים והתביעות הנובעים מהרחבת המושב.
15. מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 28.6.12 בתיק האמור, אשר על ציטוטים ממנו הסתמך גם המבקש בבקשתו, קבע בית המשפט בין היתר, כדלקמן:
"על פני הדברים נראה כי הדרך לפתרון כולל של הבעיה אליה נקלעה ההרחבה היא בדרך של מינוי כונס נכסים חיצוני שיבחן את כל הטענות ביחס לכל המגרשים, ויגיש בקשה לבית המשפט להכריע בעניין טענות אלו".
16. יתר על כן, מעיון בהמשך הפרוטוקול של הדיון האמור עולה גם כי בניגוד לטענת המבקש בדבר אי הסולבנטיות של האגודה, המתבססת על ציטוטים חלקיים מדברי ב"כ המשיבה בעת הדיון, בית המשפט באותו דיון הגיע דווקא למסקנה הפוכה:
"מדברי הצדדים כולם נראה כי אין מחלוקת של ממש שלפרויקט ערך כלכלי ממשי, ויש להניח כי יימצאו אנשים שיבקשו לרכוש זכויות במגרשים שיוקצו פעם נוספת, במקרה שחלק מהחותמים המקוריים יבקשו לבטל את ההסכמים ולקבל את כספם חזרה. בדרך זו ניתן יהיה להזרים כספים לקופה הריקה למדי, ולשלם לכל היוצאים את הכספים שהשקיעו עד כה".
17. לאור קביעה זו, כמו גם הדרך שהוצעה על ידי בית המשפט המחוזי לפתרון כולל של הבעיה אליה נקלעה הרחבת המשיבה, כאמור לעיל, נראה כי בפני המבקש פתוחה הדרך לברר את טענותיו במסגרת המתווה המוצע לפתרון, ואין כל צורך לנקוט לשם כך בצעד הדרסטי של פירוק האגודה.
18. אשר על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן על ידי ביום א' אייר, תשע"ג
המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים.
