אחרי שרב עם שותפו ופיצל את המבנה לצרכניה ומסעדה, תובע ממושב גאולים להמשיך והשכיר לו את המבנה.
עובדות רלוונטית
ביום 25.08.03 נחתם הסכם בין גאולים מושב עובדים להתיישבות בע"מ (להלן : "גאולים") למלאכי אייל, לפיו גאולים ישכיר לאיל מלאכי ולשותפו צרכנייה לתקופה שהחל מיום 01.09.03 ועד 31.08.05 .(להלן: ה"מושכר").
במהלך תקופת השכירות פורקה השותפות בין איל מלאכי לשותפו. איל מלאכי בנה קיר גבס במושכר והחל להפעיל מסעדה לצד הצרכנייה אותה מפעיל שותפו.
גאולים ביקש להביא ההסכם לסיומו והודיע לאיל מלאכי במספר מכתבים שהסכם השכירות יסתיים ביום 31.8.09.
משלא פינה איל מלאכי את המושכר במועד, הוגשה תביעה זו להליך פינוי מהיר כקבוע בחוק.
טענות גאולים מושב עובדים להתיישבות בע"מ
גאולים טוען שביום 22.02.06 הודיע לאיל מלאכי שהסכם השכירות ביניהם הסתיים והוא נדרש לפנות המושכר בתוך חודשיים מיום ההודעה. גאולים הסכים שאייל מלאכי ישאר במושכר עד להחלטת הנהלת גאולים לגבי המשך ההתקשרות. לאחר שהתקיים הדיון הוחלט לקבל הצעות אחרות להשכרת הנכס כיחידה אחת בצרכניה בלבד. לא הייתה התנגדות שאיל מלאכי יציע גם הוא הצעות אולם יפעיל את הצרכנייה כיחידה אחת ללא המסעדה.
טענות איל מלאכי
איל מלאכי טוען שלאחר 31.8.09 קיימת לו זכות סירוב ראשונה בהתאם להסכם וגאולים אינו יכול להשכיר את המושכר לצד ג' תוך פגיעה בזכות הסירוב הראשונה . לכן גאולים לא יכול להשכיר את המושכר לצרכניה בלבד.
כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ
השאלה העומדת לדיון הינה האם במסגרת זכות הסירוב שניתנה לאיל מלאכי קמה חובה על גאולים להשכיר לו המושכר גם כמסעדה ולא רק כצרכניה.
ההסכם בין הצדדים מיום 25.8.03 הינו הסכם להשכרת המושכר כצרכניה. לא מצויין כלל בהסכם שאיל מלאכי יכול להפעיל במקום מסעדה. זכות הסירוב בהסכם קובעת: "ניתנת למפעיל זכות סירוב ראשונה להמשך הפעלת הצרכניה בהסכם חדש עם סיום הסכם זה"
כלומר שלא ניתנה כל זכות סירוב לאיל מלאכי בכל הנוגע להפעלת מסעדה במקום.
העובדה שאכן במקום פעלה מסעדה, ואנשי גאולים ידעו על קיומה אינה משנה המסקנה שלא ניתנה לאיל מלאכי כל זכות סירוב אף לגבי המסעדה.
זכות הסירוב, אין משמעות גאולים חייב להשכיר לאיל מלאכי את המושכר למשך תקופה נוספת, אלא נותנת לו האפשרות להציע הצעה במידה והמושכר יושכר בעתיד לשכירת המקום בתנאים שאינם פחותים משל מציע אחר . במצב זה קמה חובה על התובעת לקבל הצעתו. גאולים אכן פנה לאיל מלאכי והודיע לו שיכול להגיש הצעה לשכירת המושכר כיחידה אחת, בהתאם להסכם .
אם בעל נכס משיקוליו מחליט לשנות יעודו של הנכס בתקופת ההשכרה, אין בזכות הסירוב כפי שמופיעה בהסכם בין הצדדים כדי לגרום לכך שבעל הנכס יחויב להמשיך להשכיר המושכר באותו יעוד שהיה קודם לכן לבעל זכות הסירוב, שכן תוצאה מעין זו תביא לכך שהשוכר למעשה ייקבע מה יעודו של המושכר.
עמידת בעל דין על זכותו החוזית או החוקית אינה מהווה חוסר תום לב.
אם הנתבע השקיע כספים במושכר, פתוחה בפניו הדרך להגשת תביעה בגינם.
משכך הנני קובעת שדין התביעה להתקבל. מאחר ויש מקום לאפשר לנתבע התארגנות טרם פינויו, הנני קובעת שעל הנתבע לפנות המושכר עד ליום 1.7.2010.
כן ישלם הנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד לתובעת בסך של 5,000 ₪ וכן מע"מ כחוק.
לאתר הבית של מושב גאולים.
