אינס חברת קיבוץ סעד, תובעת מקיבוץ סעד את קצבת הבריאות מגרמניה ואת כספי הפנסיה מקרן "מקפת" ששולמו עבור עבודתו של בעלה המנוח מחוץ לקיבוץ.

הסכסוך הינו בין אינס אריאל (להלן : "אינס") ולבין קיבוץ סעד- קבוצת סעד אגודה שיתופית בע"מ (להלן: קיבוץ סעד"). הסכסוך הינו על רקע היסטורי בשל תהליך ההפרטה של הקיבוץ. אינס שייכת לדור שבחר בצעירותו במסגרת של קיבוץ  שראתה לנגד עיניה את השוויון והערבות ההדדית של כל החברים לטובת כל החברים. בתהליך ההפרטה נסדקו מוסכמות ונוצרה תחושה של חוסר שוויון בהיבט רווחת החברים, לאור שינויים, שאינם עומדים לבחינה בפני ביהמ"ש, בצורך של החבר הבודד להתחלק במקורות רכוש חיצוניים עם כל החברים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת: מראשית שנות ה-60 משולמת לאינס קצבת בריאות מגרמניה. התשלום שולם עד לשנת 1991 לחשבון קיבוץ סעד. בשנת 1983 רכש קיבוץ סעד, ביטוח פנסיוני גרמני עבור קבוצת חברים שהיו קרובים בגיל לתשלום, במצב בריאותי שזיכה אותם לתשלום מוקדם. מהלך זה לטענת הקיבוץ נועד להוות מקור הכנסה לכל החברים. בין חברי הקבוצה נמנה בעלה המנוח של אינס. בשנת 1991 נפתחו חשבונות על שם אינס ובעלה המנוח בשליטת הקיבוץ, בהסכמת אינס ובעלה המנוח. בעלה המנוח של אינס נפטר בשנת 1994 והקצבה ששולמה לבעל כחבר באותה קבוצה ולמעשה, לטענת קיבוץ סעד, נועדה לשימוש לכלל החברים, הומרה לקצבת שאירים. הקצבה שולמה לחשבון ע"ש אינס שהיה בשליטת הקיבוץ.

על רקע תחושת האי שוויון בתהליך ההפרטה, פנתה אינס במאי 2008 לגורם המשלם את הקצבה והורתה להעביר את התשלום לחשבון אחר שהיא פתחה, שאינו בשליטת קיבוץ סעד. כמו כן ובמסגרת ההליך הנוכחי, מבקשת אינס את הכספים שקיבל קיבוץ סעד מפנסיה שרכש בעלה המנוח בקרן "מקפת" מעבודתו במפעל "שער הנגב" מחוץ לקיבוץ.

קיבוץ סעד פנה לביהמ"ש כאשר התברר כי כספי הקצבה אינם מגיעים לחשבון בשליטת הקיבוץ והחל תהליך קיזוז החוב שנצבר, לשיטת קיבוץ סעד, מהכספים המגיעים לאינס. על רקע זה התבקש צו המניעה הזמני.

העתירות בתיק העיקרי, בתביעה של אינס: א. ליתן צו הצהרתי לפיו היא זכאית לקצבת הבריאות ולקצבת השאירים – הגרמנית.  ב. לשלם לה את הסך של 285,461 ₪, נומינלי, המשקף 52 קצבאות שעברו לשימוש הקיבוץ במקום אליה ואל בעלה המנוח. ג. מתן צו למתן חשבונות בהתייחס לפנסיה המקיפה של בעלה המנוח, ב"קרן מקפת", שמשולמת לקיבוץ ופנסיית שאירים, על פי אותה פנסיה, ככל שאינס זכאית לה לפי תקנון הקרן.

סמכות העניינית – ולחילופין, עיכוב הליכים והעברה לבוררות לטענת קיבוץ סעד, על אף שהתביעה כוללת סעד כספי שנופל בגדר סמכות העניינית של ביהמ"ש השלום, העתירות לצו הצהרתי לגבי הזכות לקצבאות הגרמניות, והתביעה למתן חשבונות, בהתייחס לפנסיה מ"קרן מקפת" או לקצבת השאירים, הם על סכומים שלא כומתו ובנסיבות אלה לביהמ"ש השלום אין סמכות לדון בתביעה. טענה נוספת חלופית בהקשר לסמכות העניינית היא שיש להעביר את הסכסוך לבוררות, לפי תקנון בדבר הסדרי פנסיה של קיבוץ סעד המכסה את הסוגיות שבמחלוקת, הן לגבי תשלומי הפנסיה ואח"כ קצבת השאירים מהפנסיה הגרמנית והן לגבי תשלומי הפנסיה וקצבת השאירים, אם כזו קיימת, מ"קרן מקפת".

אינס טוענת כי א. אין לדחות את התביעה על הסף גם אם התביעה הוגשה לביהמ"ש שלו אין סמכות עניינית. ב. התביעה במהותה היא לסעד כספי, והסכום שנתבע נופל בגדר הסמכות העניינית של ביהמ"ש השלום. ג. באשר לסעדים ההצהרתיים שלא כומתו – אף הם בסמכות ביהמ"ש השלום שכן ביהמ"ש הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת סעד הצהרתי ובכלל זה כלפי זכות שניתן להעריך את שוויה הכספי ואזי הסמכות נקבעת עפ"י סכום התובענה. התביעות לסעד הצהרתי ניתנות להערכה כספית. כמו כן הסעד ההצהרתי טפל לכספי. מכל מקום, ביהמ"ש התבקש להעביר את המחלוקת לביהמ"ש המוסמך אם יסבור שאין לו סמכות עניינית ולא ידחה על הסף את התביעה. בסוגיה של העברת המחלוקת לבוררות נטען, כי לבוררות לא יועבר נושא שאינו יכול לשמש הסכם בין הצדדים. כמו כן, לפי פסיקה (שהובאה על ידי אינס)  אין זה ראוי להעביר לבוררות סכסוך בין מושב לחברת מושב כי המחלוקת בפני ביהמ"ש היא חוקתית ולא פנימית עם היבטים חוקתיים.

הסמכות של ביהמ"ש השלום לתת סעדים כפוף לשאלת הסמכות העניינית ולא עומד בנפרד ממנו. לכן, הסמכות לדון בתביעה כספית בסכום בסמכות ביהמ"ש השלום יחד עם סעד הצהרתי על סכום שלא ניתן לכמת אותו היא לביהמ"ש המחוזי. העובדה שהמשיבה הותירה את שווי הסעד ההצהרתי פתוח, גם בשלב זה של בחינת הסמכות העניינית, מכתיבה את סמכות ביהמ"ש השלום. הדבר נעשה חדשות לבקרים בתיקי נזקי גוף, לא היה צריך להיות קושי רב להשיג את המידע מ"קרן מקפת" מה שולם עד היום, שווי קצבה המגיעה לאינס כאלמנה, אם מגיע, ולהעריך את השווי העתידי באמצעות אקטואר. דבר זה נכון גם לגבי הקצבאות הגרמניות, מה גם שעלה מהדיון בצו המניעה הזמני, כי מדובר רק בקצבת השאירים ולא בקצבת הבריאות. אין  לדחות תובענה על הסף מחוסר סמכות עניינית ויש להעדיף העברת התביעה לביהמ"ש המוסמך, תחת דחייתה. לנוכח האפשרות שכימות שווי הסעדים ההצהרתיים הצופים פני עתיד בסיוע אקטואר, יותיר את הסמכות בתחום סמכות ביהמ"ש השלום, אין להעביר מיד את התיק לביהמ"ש המחוזי.

העברה לבוררות הבקשה להעברת המחלוקת לבוררות, כבקשה חלופית, היא על פי תקנון בדבר הסדרי הפנסיה לחברי קיבוץ סעד. "כל חילוקי הדעות בין הקיבוץ לבין חבריו או לבין חבריו לשעבר או לבין יורשי ושאירי החבר בקשר לאמור בתקנון זה או הנובע ממנו – יימסרו להכרעת בורר יחיד אשר ימונה בהסכמת שני הצדדים ובהעדר הסכמה – ימונה הבורר ע"י רשם האגודות השיתופיות."  בהקשר לסכסוך בין הצדדים, התקנון מתייחס להסדרי פנסיה חיצוניים ונקבע, כי על החבר לשתף פעולה לאיתור זכויות אלה אך הסנקציה לחוסר שיתוף פעולה היא שהחבר לא יזכה לזכויות על פי התקנון. הסכסוך בין הצדדים עוסק בהסדרי פנסיה חיצוניים, בהתייחס ל"קרן מקפת". לעומת זאת, המחלוקת לגבי קצבת השאירים מהפנסיה הגרמנית, בשלב זה של המחלוקת, עוסקת בזכות הקניין, במובן שאינס טוענת שלה הזכות הקניינית על אותה קצבה והקיבוץ סעד טוען מנגד שהזכות הקניינית היא של האגודה ומכאן, גם של כל חבריו. אם ייקבע שזכות הקניין בפנסיה הגרמנית היא של אינס מכוח היותה אלמנת בעל הזכות, אזי תשאל גם לגבי קצבה זו אותה שאלה כמו לגבי כספי "קרן מקפת". בשלב זה מירב הסכסוך, בין הכספי ובין ההצהרתי, מתמקד בפנסיה הגרמנית ולא בכספי "קרן מקפת". ככל שמדובר בסכסוך זה, על הקניין של הפנסיה הגרמנית, הרי אין זה סכסוך בקשר לאמור בתקנון או בהקשר אליו. ככל שבעתיד, אם יוכרע לטובת אינס הזכות לקניין לגבי הפנסיה הגרמנית והקיבוץ יבקש לנכות כספים ששולמו כפנסיה מכוח התקנון – אזי סכסוך כאמור, לכאורה, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, ייפול לגדר התקנון.

התיישנות : לטענת קיבוץ סעד ההתיישנות נובעת מכך שההחלטות להעביר את כספי קצבת הבריאות וקצבת הביטוח הסוציאלי התיישנו, כי הם משנות ה-60 (קצבת בריאות) וה-80 (קצבת ביטוח סוציאלי). לחילופין, משנת 1991 העברת הכספים ע"ש אינס בחשבון בשליטת הקיבוץ. כמו כן, טענות נגד התקנון של הקיבוץ מ שנת 2000 (ההפרטה) והפנסיה משנת 1999, אף הם התיישנו. אינס  טוענת שתביעתה נופלת בגדר התקופה שלא התיישנה.

בשלב זה, אין לדחות את התביעה על הסף שכן מדובר על טענות שמחייבות הצגת ראיות ובכללן קבלת החלטות לרכישת זכויות מהביטוח הסוציאלי והסכמת חברי הקבוצה ו/או ויתור על זכויות קנייניות; תנאים להחתמת אינס ובעלה על ויתור על הזכויות; הצגת התקנון משנת 2000 ופרשנותו בהקשר לזכויות כאמור וכדומה.

החלטה: ניתנים לאינס 60 יום להגיש תיקון לכתב התביעה הכולל כימות שווי הסעדים ההצהרתיים ובהעדר מעש, או אם הכימות יעלה על 2.5 מליון ₪, התיק יועבר לביהמ"ש המחוזי בב"ש.

ניתנה היום, ז' סיון תשע"א, 09 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר הבית של קיבוץ סעד.