אישור תב"ע שינה מיקום בין שני מגרשים בשכונת ההרחבה במושב עין יעקב. השכנים לא הצליחו להגיע להבנה ביניהם ומתדיינים בבית המשפט
הצדדים רכשו ממנהל מקרקעי ישראל זכויות חכירה במגרשים בשכונת ההרחבה של מושב עין יעקב, ובעת הרכישה הצדדים ידעו כי ייתכנו שינויים בגבולות המגרשים עקב שינויי תב"ע. התב"ע אכן שונתה והיה צורך להזיז את גבול המגרש ב 3 מטרים מזרחה לכיוון שטח הנתבעים. התובעים פנו לנתבעים בדרישה כי יפנו את הגדר והצמחיה וכן שיעתיקו את קו הביוב ככל שניתן או שיטמינו אותו. משלא נענו לדרישת התובעים, הגישו התובעים תביעה לבית המשפט.
התובעים טוענים כי בעקבות שינוי התב"ע שונו גבולות המגרשים ועל כן יש להזיז את הגדר והצמחיה וכן את קו הביוב העובר בשטחם ככל שניתן ו/או להטמינו.
הנתבעים טוענים, כי אכן הם מודעים לכך שיש להזיז את הגדר, אך על מנת לקבוע את המקום המדויק צריך היה להביא מודד מוסמך ועד שהגיעו להסכמה על זהות המודד וביצוע המדידה לקח זמן והתובעים אף לא טרחו להתייצב בזמן שהמודד ביצע את המדידות.
כן טוענים הנתבעים, כי בעקבות המדידה התברר שישנה פלישה של התובעים למגרש הנתבעים המחייבת את התובעים לשנות את קו הגבול, וכן שבעניין קו הביוב ביצעו הנתבעים שינויים ע"פ פירוט ואישור מחלקת התברואה, וכי לא ניתן להטמין את הקו עקב שינויי גובה. כמו כן לא ניתן לבצע מסלעה, שכן אין אישור לכך מהועדה המקומית ויש לחפש פתרון ישים אחר.
עוד טוענים הנתבעים כי מששונתה התב"ע פנו לתובעים וניסו להגיע איתם לפתרון ישים על דרך ההסכמה, אך התובעים דבקו בעמדותיהם והיו אטומים לפניות הנתבעים. עוד טוענים הנתבעים כי בקשו לסטות מעט מקו הגבול ע"מ לא לעקור את עצי הזית הנטועים וכי הקו שהסכים עליו התובע היה קרוב מידי לעצים. בנוסף טוענים כי שילמו הוצאות בעקבות פס"ד קודם וביטולו ועל כן אין לחייבם בהוצאות.
הצדדים הסכימו למתן פס"ד על דרך הפשרה לאחר שיגישו סיכומיהם.
הזזת קו הגבול נכפתה על הצדדים ואין חולק כי לא הייתה במקרה זה פלישה בזדון ואף לא ברשלנות שכן שינוי קו הגבול נוצר בעקבות שינוי התב"ע.
לעניין צנרת הביוב, הצנרת כפי שהיא, חיצונית ואינה אסטטית למראה, ולא ניתן להטמין את הצנרת עקב בעיה של שיפועים. ליצור מסלעה שתהייה מקובלת על הצדדים לא ניתן מחוסר אישור של הועדה המקומית. אי לכך יקבל התובע סך של 2,000 שקלים חדשים ויבצע בעצמו את הטיפול האסטטי לקטע הביוב.
לעניין הוצאות משפט, טענת הנתבעים כי שילמו הוצאות בביטול פס"ד קודם בתיק זה אין לה אחיזה שכן פסק הדין וביטולו ניתנו באשמת הנתבע משלא הגיש כתב הגנה בזמן. טענת הנתבעים, כי התובע שש אליי משפט ראויה להידחות גם כן, שכן היה ניסיון בין הצדדים לגבש הסכמה בעניין הגבול ואי עקירת עצי הזית אך הקו שביקש הנתבע היווה ויתור גדול מידי של התובע, והקו שלא הסכים אליו התובע לא היה מקובל על הנתבע. כמו כן, התובע אף הסכים להארכת הזמן למו"מ בעניין זה, אך משעבר אף זמן ההארכה לא נותרה בידי התובע הברירה אלא להגיש תביעה זו.
לעניין שכ"ט הנדרש ע"י התובעים, שכר זה נתבקש בעבור הטיפול בתביעה עד תומה אולם תביעה זו אנו מסיימים על דרך הפשרה ולכן הסכום שיפסק להוצאות הינו 5,000 שקלים חדשים.
בסיכומו של עניין מחויבים הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים כדלהלן: 1,000 שקלים חדשים בעבור הוצאות משפט ומדידה שניה. סך של 5,000 שקלים חדשים הוצאות שכ"ט עו"ד, וסך של 2,000 שקלים חדשים פיצוי לתובע בעבור טיפול אסטטי לאזור קו הביוב הבולט.
