אספקת שירותי בזק למשתכנים חדשים בקיבוץ
העובדות אשר עומדות מאחורי חוות הדעת הנ"ל הם: קיבוץ מקים שכונת בנים (להלן: "ההרחבה"), על קרקע שתיגרע ממשבצת הקיבוץ ותעבור למשתכן החדש בחכירה. המשתכנים החדשים יכולים לרכוש שירותי תקשורת: מהמרכזייה הפרטית של הקיבוץ, או ישירות מחברת בזק או דומותיה.
השאלה המשפטית שעולה היא האם קיימות מגבלות סטטוטוריות לאספקת השירות במשבצת הקרקע הרלוונטית על ידי בזק והוט?
בקיבוץ פועלת מרכזיה פרטית המעניקה שירותי בזק, מכוח רישיון מיוחד למתן שירותי נ.ס.ר. ממשרד
התקשורת, המוענק לחברת "נס"ר להתיישבות", לפי סעיף 4 לחוק הבזק, התשמ"ב – 1982.
ס' 3 לרישיון – קובע כי בעל הרישיון רשאי לתת ללקוחותיו שירותי נס"ר "בחצרי הלקוח".
ס' ההגדרות ברישיון - קובע כי "הלקוח" - הוא מי שמקיים את הקריטריונים המפורטים בנספח א' לרישיון:
"גוף, שהוא ישות משפטית אחת או תאגיד השוכן בחצרים רצופים... לדוגמא: קיבוץ..."
לביטוי "חצר" – אין הגדרה ברישיון המיוחד.
החלטה 959 – של מועצת מקרקעי ישראל, מעודדת קיבוצים, המעוניינים לקלוט חברים חדשים ולהתרחב, לעשות זאת בתחום השטח המובנה של הישוב הקרוי "הקו הכחול". המשתכן החדש חוכר את המגרש ממינהל מקרקעי ישראל על קרקע שמקצה לשם כך הקיבוץ. המגרש והבית שייכים למתיישב (ולא לקיבוץ). ההרחבה אינה יישוב בפני עצמו אלא חלק מיישוב מורחב הכולל קיבוץ ושכונה.
הדיון נסוב סביב השאלה האם בתי המשתכנים החדשים בהרחבה, כלולים בביטוי "חצר", המופיע ברישיון נ.ס.ר המיוחד. ההרחבה בקיבוץ נמצאת בשטח ה"קו הכחול" של הקיבוץ. מבחינה מוניציפאלית – תושבי ההרחבה הם שותפים שווי זכויות, המקבלים ייצוג באגודה להתיישבות קהילתית, יחד עם הקיבוץ וחברי הקיבוץ, וכפופים ישירות לוועד המקומי, ועל כן נראה כי אפשר לראות בהרחבה, חלק מהביטוי "חצר לקוח" המופיע ברישיון נ.ס.ר. המיוחד. זאת ועוד, הכללת ההרחבה בביטוי "חצר הלקוח" מתיישבת גם עם מטרת ההרחבה מבחינת הקיבוץ: ניצול מרבי של מערכות השירותים הקיימות בקיבוץ (לרבות תשתיות תקשורת), לשפר את רמתם ולהקטין את עלותם לאדם. בבירור שערכנו עולה כי חברת בזק מעולם לא הפעילה הגבלות סטטוטוריות על אף אחד מהקיבוצים. כפועל יוצא, חברת בזק ו- "הוט" (לדוגמא) אינן יכולות להגביל בפועל את חיבורם של בתי המשתכנים החדשים בהרחבה של הקיבוץ, כך שלא יאפשרו להם לקבל את השירות מהמרכזייה הפרטית של הקיבוץ.
08.06.2016
