באיחור של כשנתיים, הגיעה דרישת תשלום ממנהל הרשות הממשלתית למים וביוב למושב עזריקם לתשלום מיוחד על כמויות המים החריגות שחברי המושב צרכו. האם מדובר בכפל קנס? האם מותר למקורות "לגלגל" את התשלום על כתפי המושב?

עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב") שהינו צרכן מים של חברת מקורות (להלן: "מקורות") ערר על חיובו  ב"תשלום מיוחד", על ידי מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן : "מנהל הרשות") בגין צריכה בלתי חוקית של מים שפירים בשנים 2000-2003.

המושב טוען כי החיובים בגין תשלום מיוחד בהם חויב הינם בלתי חוקיים, שכן, התשלומים בהם חויב ושילם בפועל בגין צריכת המים על ידו במסגרת תעריפי חברת מקורות כוללים בתוכם "תשלום מיוחד" ולכן דרישת מנהל הרשות ו/או מתן הרשאה לחברת מקורות להטיל תשלום מיוחד בנוסף על תעריפי חברת מקורות מהווה כפל קנס האסור על פי דין. בשל קיצוצים שחלו במכסת המים של המושב, חרגו צרכני המים החקלאיים ממכסת המים שהוקצתה למושב. מקורות סיפקה מים למושב במהלך השנים וגבתה ממנו תעריפי מים בהתאם לכללי המים. בהתאם לכללי המים הוא חויב בתעריף חריגה, תעריף גבוה ומיוחד, על המים שצרך מעבר למכסת המים שהוקצתה לו. על כן, הוא כבר נשא בקנסות בגין חריגה ממכסות המים בהתאם לתעריפי חברת מקורות על פי כללי המים ואין כל סמכות ו/או הצדקה לחייבו בתשלום נוסף בדמות "תשלום מיוחד". כל חיוב בגין "תשלום מיוחד" מעבר ל"תעריף החריגה" של מקורות, מהווה כפל קנס אסור. כמו כן, מועד שליחת ההודעות על חיוב מיוחד בשלהי שנת 2005 לגבי השנים 2000-2003 מהווה חריגה מתקנות התשלום המיוחד, ושיהוי זה מעיד שבעתיים על חוסר חוקיותו של החיוב. כמו כן בלתי סביר ובלתי אפשרי לגבות כסף מחברי האגודה כי חלק מחברי האגודה אינם עוד חקלאים וחלק מחבריה נפטרו זה מכבר. מנהל הרשות דחה על הסף את בקשות ביטול החיוב של המושב מבלי לנמק את הדחייה.

מנהל הרשות טוען כי המושב פעל שלא כחוק במשך ארבע שנים רצופות וצרך כמויות נכבדות של מים בחריגה מהרישיון שניתן לו. אין מקום לפרש את הדין בצורה המוצעת על ידי המושב ולפטור אותו מתשלום הקנס. לא ניתן במסגרת הערר הנוכחי להשיג על ההקצאות שניתנו לפני שנים ואין בנימוק בעניין הקצאה בלתי מספקת כדי להכשיר את העבירה על חוק המים. ההחלטה לגלגל על כתפיו של המושב, כצרכן של מקורות, את התשלום המיוחד, התקבלה לאחר שקוימו ההליכים המתחייבים מכך לפי חוק המים ולאחר סיום ההליכים הללו נשלחו ההודעות בעניין הכוונה להטיל עליו תשלום מיוחד. הפעולות בנדון החלו מאוחר מהדרוש על פי דין, בשל השבתת מחשבי הרשות בשנת 2000, שנבעה מחשש מקריסת המחשבים בשל "באג 2000". ההליכים התרחשו תחילה בין מנהל הרשות לבין מקורות ומשהוחלט לגלגל את החיוב אל כתפי המושב, נשלחו אליו ההודעות על כך ולכן חל עיכוב בקבלת ההודעות. בעת קבלת ההודעות על הטלת התשלום המיוחד המושב קיבל הזדמנות להשמיע טענותיו ואף ניצל הזדמנות זו ופנה אל מנהל הרשות, אשר שקל את הבקשה לביטול החיובים ודחה אותה. על כן, לא נפל פגם בהליכים בהטלת התשלום המיוחד. לגבי חוקיות החיוב בתשלום המיוחד כפי שניתן לראות מהודעות החיוב, התעריפים הינם תעריפים על פי לכללי המים, אשר קובע שלוש מדרגות לתעריף המים המוקצים לצרכן, וכפי שניתן לראות מן ההגדרות לכללי המים, קיים תעריף נפרד לכמות מים נחרגת והמושב לא חויב בתעריף זה. כללי המים קובעים כי צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה על פי החשבון שיוגש לו על ידי מקורות. מקורות תגיש גם חשבון בגין כמות מים נחרגת בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים. המושב לא הציג חשבונות על כמות מים נחרגת וכי התעריף בו חויב אינו כולל בתוכו את התשלום המיוחד בגין הכמות הנחרגת. מאחר שחשבונות המים של המושב אינם כוללים תשלום שכזה, לא מתקיים בעניינו מצב של כפל תשלום הקנס, כפי שנטען על ידי המושב.

דיון ומסקנות: עניינו של ערר זה ב"תשלום מיוחד" שהוטל על המושב בגין חריגה מהקצאת המים. "תשלום מיוחד", על פי חוק המים, הינו תשלום אשר מוטל על מפיק או ספק אשר הפיק או סיפק מים בכמות העולה על הכמות המותרת; או שסיפק לצרכן מים בכמות העולה על הכמות המותרת לספק לאותו צרכן בהתאם לתנאי הרשיון שקיבל או הכללים שנקבעו לפי חוק זה; או שסיפק מים לאדם אשר שמו אינו נכלל ברשימת הצרכנים שברישיונו. כאן נדון באפשרות השנייה, הטלת התשלום המיוחד על מקורות, כספק, לאחר שסיפקה לצרכן, המושב, מים בכמות העולה על הכמות המותרת לספק לאותו צרכן.

על פי סעיף 124ד'(א) לחוק המים "ספק שהוטל עליו תשלום מיוחד, רשאי באישור מנהל הרשות הממשלתית לגבות את סכום התשלום, כולו או מקצתו, מהצרכן שצרך את כמות המים אשר בגללה הוטל התשלום". על פי סעיף 124ד'(ב) "לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית גביית התשלום כאמור, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו טענותיו". כלומר, "גלגול" התשלום המיוחד אל כתפיו של הצרכן משמעו מתן היתר לספק המים לגבות את התשלום מהצרכן, זאת לאחר שמנהל הרשות הממשלתית נתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו טענותיו.

לאחר שנבחנו טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו  המסקנה היא כי לא נפל פגם המצדיק התערבות של בית הדין למים בהחלטת מנהל הרשות להתיר למקורות "לגלגל" את התשלום המיוחד על כתפי המושב. אין מחלוקת על כך שהמושב חרג מההקצאה שניתנה לו. המושב טען כי הדבר נגרם בשל קיצוץ במכסות המים, אך הוא מצדו לא ביצע את שהיה עליו לבצע בנדון ולא פנה בערר על ההקצאה שנקבעה לו, אלא עשה דין לעצמו וחרג מההקצאה תוך כדי ביצוע עבירות על חוק המים.

צריכה שלא בהתאם להקצאה היא פגיעה במקורות המים, השייכים לכלל הציבור. אין לתת הכשר לצריכת מים מעבר להקצאה ובכך לפגוע באפשרות להסדיר את צריכת המים באופן שלא ייפגעו מקורות המים. בית הדין למים כבר קבע בעבר כי אין צרכן מים יכול להעלות טענות כנגד ההקצאה לאחר שחויב בתשלום עבור צריכה החורגת מההקצאה. על כן, מאחר ומדובר בצרכן שצרך מעבר להקצאה שניתנה לו מבלי לקבל רישיון לכך כדין ומבלי לערור על ההקצאה שלטענתו לא הספיקה, הרי  אין להתערב בשיקול דעתו של מנהל הרשות, אשר החליט כי יש מקום לגלגל את התשלומים המיוחדים אל כתפי המושב, בהתאם להוראות חוק המים. מאחר שהמושב לא הביא ראיות לכך כי שילם תעריף נפרד הכולל בתוכו תשלום מיוחד בגין כמות המים הנחרגת, הרי שלא ניתן לקבוע כי התשלום המיוחד בגין כמות מים נחרגת מההקצאה כבר הושת עליו. לכן לא ניתן לקבוע, כי "גלגול" התשלום המיוחד על כתפיו, מהווה כפל קנס. אמנם הודעות מנהל הרשות התקבלו באיחור, אך לאור הפגם שנפל בהתנהגותו של המושב ולאור הסברי מנהל הרשות בנוגע לאיחור, נראה כי בנסיבות העניין אין בפגם זה כדי להביא לידי בטלותן של הודעות. כמו כן, לא ניתן לקבוע כי המושב לא קיבל הזדמנות להשמיע טענותיו וכי ההליכים ל"גלגול" התשלום המיוחד אל כתפיו נעשו שלא כדין. יש להוסיף על כך כי המושב, אשר חרג במודע מההקצאה שניתנה לו, היה צריך לצפות את התוצאה של חיוב בתשלום מיוחד בגין חריגה ולהכין את התשלום מבעוד מועד, בטרם חלק מחבריו פרשו מעיסוק בחקלאות ו/או נפטרו. עצם העובדה שהמושב לא גבה מחבריו את התשלום בגין החריגה מהקצאה במועד אינה מהווה נימוק מספיק לפטור אותו  מנשיאה בקנס.

בסיכומו של דבר לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטות מנהל הרשות, אשר אישר למקורות, הספק, "לגלגל" את התשלום המיוחד בגין חריגה מהקצאה על כתפי הצרכן. המושב לא הביא ראיות לתמיכה בטענתו כי מדובר בכפל קנס וכי הוא כבר חויב בתשלום עבור כמות מים נחרגת כמפורט לעיל. אשר על כן, דין הערר  לדחות.  כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום,  י"ד טבת תשע"א, 21 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

 מושב עזריקם בויקיפדיה