בבקשה להורות על החזר הפקדה למלינים והטלת הוצאות החקירה על האגודה מרגליות
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1695/9191/04
בעניין: המלינים
ע"י ב"כ עוה"ד שחר בן מאיר
מרח' מנחם בגין 7
רמת גן 52521
טל': 03-6127878; פקס: 03-6127979;
המבקשים
ובעניין : מרגליות - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ
ע"י ב"כ עוה"ד א' קופרשמיט ו/או ל' גולדשטיין
מחצר מועצה אזורית הגליל העליון
ת.ד. 1032
קרית שמונה 11019
טל': 04-6951775; פקס: 04-6950698;
המשיבה
ה ח ל ט ה:
רקע עובדתי
בעקבות תלונות של קבוצה מחברי מרגליות – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן – "האגודה" או "המשיבה"), אשר הופנו אל משרד רשם האגודות השיתופיות (להלן – "הרשם"), ובהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה"), מינה עוזר הרשם, ביום 18.6.02, את רו"ח כרם ארנון (להלן – "החוקר") לחקור בתלונות האמורות.
עוד קבע עוזר הרשם על פי אותו הסעיף כי על המלינים להפקיד סך של 10,000₪ בגין הוצאות חקירה.
ביום 26.5.02 עשו המלינים כמצוות עוזר הרשם והפקידו הסכום האמור.
ביום 21.05.03 פרסם החוקר ממצאיו, וביום 20.07.03 פרסם עוזר הרשם החלטתו בנדון.
לאור החלטתו זו של עוזר הרשם, ביום 06.08.03 וכן ביום 31.12.03 פנה ב"כ המלינים בבקשה מעוזר הרשם להורות על החזר ההפקדה למלינים והטלת הוצאות החקירה על האגודה – בהתאם לסעיף 45 לפקודה.
בקשה זו היא נשוא הליך זה.
דוח החוקר
החוקר, בעת מינויו, הוסמך לבדוק חמישה נושאים נקודתיים. לצורך כך נפגש החוקר עם אנשים מתאימים, ביניהם חברי אגודה, היועץ המשפטי של האגודה, רב"ש האגודה, מנהל החשבונות של האגודה ועוד בעלי תפקידים נוספים באגודה.
מסקנותיו של החוקר (בהתאמה לנושאים אותם מונה לחקור) היו כדלהלן:
תשלום עבור חקירות פרטיות – החוקר מצא כי ועד ההנהלה בראשותו של מר איתן דוידי נהג שלא כדין בהחזירו למר משיח, חבר אגודה פעיל, הוצאות בגין חקירה פרטית אשר לא הוזמנה על ידי האגודה. זאת, בניגוד להחלטה הפוכה אשר נתקבלה בהנהלה טרם כיהן מר דוידי כיו"ר.
ביצוע תשלומים פרטיים מקופת האגודה – בדיקת החוקר העלתה כי הייתה רמת הוצאות כלשהי ששולמה ליו"ר ועד ההנהלה, מר איתן דוידי, אשר הייתה בלתי סבירה ובלתי נאותה. כמו כן, עולה מדוח החוקר כי בני משפחתו של היו"ר קיבלו ייעוץ משפטי מהיועץ המשפטי של האגודה וכי ראוי כי דבר זה לא יישנה.
נושא מכסת הביצים של מר לירן דוידי – נטענו טענות בקשר לאי הגינות באופן קבלת המכסה האמורה אך החוקר קבע שאין בידיו הכלים לקבוע בעניין זה וכי ראוי כי שאלה זו תופנה לגוף המתאים – המועצה לענף הלול.
סוגיית רכישת ריהוט ומקרר עבור הגב' כוכבה יצחק, וכן, תשלומים פיקטיביים למר אלי יצחק מאת האגודה – החוקר מצא ספק רב בגרסת המעורבים לאור עדותם ומסמכים נוספים שהומצאו על ידי המועצה האזורית מבואות חרמון, אך נמנע מלהכריע בסוגיה.
נושא הקצאת מגרשים – האגודה נהגה שלא בהתאמה להחלטותיה שנתקבלו באסיפה הכללית, אך נראה כי הסיבה לכך היא חוסר התאמת החלטות אלה למציאות בשטח ולא כל סיבה אחרת.
סיכם החוקר באומרו כי
"חובת הניהול התקין מוטלת על ועד ההנהלה ויושב הראש שלה ועליהם לעשות כל אשר לאל ידם כדי להביא לשיפור אופן הניהול והימנעות מוחלטת מערוב שיקולים אישיים וענייניים פרטיים בעת קבלת החלטות וביצוען".
עוזר הרשם אימץ בהחלטתו מיום 20.07.03 את כל ממצאי החוקר בהתאם לחוות דעתו, ולא די בכך – אף החמיר עם האגודה בכל הנוגע לסוגיית רכישת ריהוט ומקרר עבור הגב' כוכבה יצחק בקבעו, כי על האגודה לדרוש את החזר הכספים ששולמו על ידה ממר אלי יצחק תוך שהוא מנמק קביעתו זו.
טענות האגודה
לטענת האגודה, החקירה עליה הורה עוזר הרשם לפי סעיף 43 לפקודה נעשתה ברשות ולא בחובה, כיוון שלא עמדה בקריטריונים המחמירים על מנת לחייב פתיחה בחקירה. לאור זאת, המסקנה היא כי הטענות אינן מהותיות וחמורות ועל כן ראוי כי בהוצאות לבירור טענות אשר "אינן יורדות לשורש ניהול תקין של האגודה" ואשר הרקע להן הוא סכסוך פוליטי עם הועד המכהן – ישאו המלינים.
מוסיפה האגודה וטוענת כי המלינים אינם נקיי-כפיים ואף להם חלק במעשים אותם מבקשים הם לבקר כעת.
לטענת האגודה, מכל חמשת הטענות שהועלו על ידי המלינים התקבלו רק שתיים וגם הן – באופן חלקי בלבד.
טוענת האגודה כי המלינים גרמו לאגודה הוצאות כספיות כבדות בכך שאולצה היא לתת מענה לטענות השונות אותן העלו כלפיה, כאשר חלקן היו ריקות מתוכן.
לאור האמור לעיל, מבקשת האגודה כי ההוצאות יוטלו באופן גורף על המלינים.
טענות המלינים
לטענת המלינים, התקבלו רוב טענותיהם כנגד האגודה וכי כעת ברור שהיה צורך במינוי החוקר, לאור דרכי עבודתה של האגודה ומעשיהם של חברי הועד.
כיוון שכך, מבקשים הם כי יוחזרו להם דמי הפיקדון אותם הפקידו בהתאם לסעיף 45 לפקודה ויושטו הוצאות החקירה על האגודה.
לאחר שקראתי בעיון את החומר שלפני, החלטתי היא כדלקמן:
סמכות הרשם
לשונו של סעיף 45 לפקודה קובעת:
"45. חלוקת משא ההוצאות של החקירה
אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, יכול הרושם, לאחר שייתן את האפשרות לצדדים, להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון בין האגודה, החברים או הנושה הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידם, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה."
(ההדגשה שלי א.ז.)
הסעיף מתיר בידי הרשם שיקול דעת לעניין חלוקת ההוצאות אשר נגרמו כתוצאה מן החקירה על פי סעיפים 43 או 44 לפקודה.
בשאלה על מי יכול הרשם, במסגרת שיקול הדעת האמור, להטיל את ההוצאות עסק, בין השאר, עמ"נ 218/02 [י-ם] בן דרור מתן נ' עוזר רשם האגודות השיתופיות, דינים מחוזי, כרך לג(6) 542 שם אמר כבוד השופט אוקון:
" די בכך שלחבר יש מעמד מכוחו הוא יכול לפנות אל הרשם ולשכנע אותו כי יש מקום לפתוח בחקירה, אפילו לא קיימת חובה במובן הצר של הרשם להורות על חקירה כזו, כדי שאותו חבר ייפול למסגרת הביטוי "החברים" הנזכר בסעיף 45"
מכאן, כי בסמכות הרשם להטיל הוצאות על כל אחד מהצדדים בין אם הוא חבר אגודה, נושה של האגודה או האגודה עצמה. כל דכפין, אשר יכול היה לפנות לרשם לפי סעיפים 43 ו- 44 לפקודה, הוא בבחינת פוטנציאל להטלת ההוצאות.
הדרך לחלוקת ההוצאות
לעניין אופן חלוקת ההוצאות ממשיך ואומר כבוד השופט אוקון בעמ"נ 218/02 הנ"ל כי
"בחינת ההצדקה לקיום החקירה לפי "מבחן התוצאה" איננה בחינה שלמה. יש לזכור כי הסמכויות ניתנו לרשם על מנת ליצור תנאים של התאגדות במסגרת בטוחה. אחד מתפקידיו של הרשם, ואחת התכליות שלשמה ניתנה לו סמכות הבדיקה והחקירה, היא לשרש זכויות יתר ולחזק את זיקת הבעלות והחברות החוקית. כאשר מוטל על אגודה לנהל פנקס, עליה לנקוט אמצעים סבירים כדי לוודא שהפנקס ישקף את המציאות. התנערות מחובה זו יוצרת חשדנות וגורמת לתחושה כי קבוצות מסוימות או אורגנים מסוימים בתוך האגודה יכולים להתכנס ולקבל החלטות כלליות שיהיה בהם כדי לטשטש את האחריות האישית ולשלול מהחברים את השותפות המלאה בתהליך קבלת ההחלטות."
מכאן, כי אין די בבחינתו של מבחן התוצאה, היינו, האם נמצא מבקש החקירה צודק בבקשתו אם לאו. על אופן חלוקת ההוצאות בין הצדדים משפיעים גם גורמים נוספים; בפסק הדין הנ"ל, חבר אגודה ביקש את הרשם לערוך חקירה לעדכונו של פנקס החברים. נמצא, כי מהותית טענתו הייתה כמעט ריקה מתוכן, שכן השינויים שבסופו של דבר היה על האגודה לערוך בפנקס חבריה, היו זניחים, אלא שהאגודה הנדונה הייתה כזו שנוסדה בשנת 1933, ומאז ועד היום לא ראתה לנכון לבדוק אמיתות פנקס חבריה - כשזו אחת מחובותיה לחבריה - גם לאחר פנייתו של המלין. לאור אי קיומה של חובה זו על ידי האגודה החליט כבוד השופט להטיל את חלקן הארי של הוצאות החקירה דווקא על האגודה, כשבפועל תוצאת החקירה השאירה את פנקס החברים כמעט ללא שינוי.
רוצה לומר – אין די בבחינת כמותן של הטענות ועריכת מאזן הבוחן כמה מתוך כלל הטענות שטענו המבקשים נמצאו מוצדקות - ובהתאמה - לחלק את ההוצאות בין הצדדים. הדרך הנכונה היא לשלב בין 'מאזן' כאמור, לבין בחינת תוכנן ומשקלן המהותי של הטענות עצמן.
לגופו של עניין
במקרה שלפני הוגשה בקשה למינוי חוקר לאגודה על ידי כמה מחבריה. כאמור, לחקירה היו חמישה נושאים עליהם נדרש החוקר לתת ממצאיו. אבחן בקצרה כל אחד מהם:
תשלום עבור חקירות פרטיות – טענה זו נמצאה מוצדקת. ועד האגודה ברשות היו"ר, מר איתן דוידי, הסווה תשלומים ששולמו מקופת האגודה כשההחלטה על שילומם לא התקבלה באופן תקין, והכספים שולמו שלא כדין ובידיעת ועד ההנהלה.
ביצוע תשלומים פרטיים מקופת האגודה - גם בטענה זו מצא החוקר טעם. אמנם, תשלומים עבור הטלפון הסלולארי שבבעלות יו"ר האגודה נמצאו מופרזים, אך לא הוכח כי זוהי גם תוצאה של צרכים פרטיים, אך נמצא דופי חמור בכך כי בני משפחתו של יו"ר הועד עושים שימוש בשירותיו של יועצה המשפטי של האגודה. מעשה זה נמצא לא ראוי.
לעניין מכסת הביצים של לירן דוידי לא נקבעה המסקנה חד משמעית, אם כי דוח החוקר הועבר למועצה לענף הלול על מנת שתיבדק הטענה.
רכישת ריהוט ומקרר על ידי כוכבה יצחק – החוקר מצא כי הועברו כספים ללא יכולת להוכיח ביצועה של עבודה הלכה למעשה, כשעובדות אחרות בשטח הצביעות אחרת. החלטת עוזר הרשם, הדנה בממצאי דוח החוקר, קבעה כי יש דברים בגו, כי התשלום התבצע שלא כדין וכי על מקבלי הכספים להשיבם לקופת האגודה. טענת המלינים נמצאה מוצדקת גם כאן.
הקצאת מגרשים – בנושא זה לא נמצאו מסקנות אופרטיביות משמעותיות לגבי טענות המלינים.
מכאן, כי במאזן בין מספר הטענות שנטענו על ידי המלינים, לטענות שאכן נמצאו מוצדקות עולה כי לגבי רוב הטענות נמצא שאינן ריקות מתוכן וכי הייתה הצדקה לקיומה של החקירה.
לכאורה, יש להיעתר לבקשת המלינים להחזר כספי הפיקדון אותם שילמו ולהטיל הוצאות החקירה על האגודה.
עם זאת, מבחינה מהותית, הטענות נוגעות ברובן לאי ניהול תקין של ועד האגודה בראשות היו"ר, מר איתן דוידי. חלקן של הטענות אף מופנות אליו בצורה ישירה שכן בחלקן נטען כי היו"ר לא פעל בצורה תקינה כך שבטרם יישם החלטותיו לא הביאן תחילה לאישור, כפי שדורש הדין - בפני ועד ההנהלה.
פגמים אלה בהתנהלות מביאים לחשש כי היו"ר בעצמו, הפר את חובת הניהול התקין אותה חב הוא לאגודה תוך עירוב שיקולים אישיים בהחלטותיו.
אם אכן כך הדבר נראה, כי את הוצאות החקירה או חלקן יש להשיט על יו"ר הועד, אולם פרט נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו, המצוי בסכום דוח החוקר, (בשורותיו האחרונות) מתיר ספק:
"מסקנותי, ככל שיהיו ברורות, אינן נוגעות אלא למעט ממערכת היחסים הסבוכה והעכורה בין החברים במושב לבין עצמם, המביאה לתלונות ולתלונות שכנגד ואשר לא כולן מוצדקות."
תחילתו של דוח החוקר מתאר תמליל שיחה בין מר יעקב משיח, חבר אגודה פעיל, לבין אחד המלינים, שניתן לחוקר מטעמו של אחד המלינים, אשר מעיד, בצירוף לעובדה כי לא כל טענות המלינים נמצאו מוצדקות, על העובדה כי בין המלינים לבין תום לב שראוי שיהיה מנת חלקם בבואם להלין על יו"ר האגודה – מרחק אשר לא ניתן להתעלם ממנו.
מסקנתי היא, אפוא, כי לא ניתן להתעלם מחוסר ניקיון הכפיים וחוסר תום הלב של הנפשות הפועלות, וכי האגודה, כפי הנראה, לא הייתה שותפה לדרך ניהולם.
לאור העולה מן האמור לעיל אני מורה כי בטרם תוכרע על ידי סוגיית חלוקתן של הוצאות החקירה יגיש מר איתן דוידי, יו"ר האגודה, את תגובתו האישית לאמור בהחלטתי תוך 30 יום.
לאחר מכן תינתן החלטתי הסופית בסוגיה שבפני.
אין צו להוצאות.
ירושלים היום 07.09.2004 אורי זליגמן, עו"ד
בהעדר, המזכירות תעביר רשם האגודות השיתופיות
החלטתי לצדדים.
