ביהמ"ש ביטל את תוצאות המכרז במועצה מקומית כפר כנא בהן זכתה חברת עולמית, והכריז על חברת ביצורית כזוכה

מועצה מקומית כפר כנא היתה מצויה בקשיים כלכליים אשר איימו על קיומה, ולכן נקטה מספר פעולות דחופות למנוע את קריסתה. אחת הפעולות היתה מינוי מספר חשבים מלווים מטעם משרד הפנים אשר תפקידם היה לפעול לגביית הארנונה ולהציע דרכים לפתרון המצוקה הכלכלית אליו נקלעה המועצה. פעולה אחרת שנעשתה הינה הדחת ראש המועצה וחבריה בעזרת צו אשר ניתן ע"י שר הפנים, כאשר החשב המלווה של המועצה מונה כממלא מקום ראש המועצה עד למינוי ועדה ממונה.

ממלא מקום ראש המועצה ערך מכרז, אשר עניינו בחירת קבלן חיוני להספקת שירותי גבייה ואכיפה של תשלומי ארנונה ומיסים עירוניים נוספים. בשנת 2007 זכתה חברת ביצורית כאחראית לשירותי הגבייה במשך 5 שנים, בסיומם הגיע שיעור הגבייה ל- 79% והחוב של המועצה עמד על 25 מליון ₪.

כעת, ערכה המועצה מכרז לשרותי הגבייה, בו התמודדו רק חברת "עולמית שרות פיננסי" וביצורית, ועולמית הוכרזה כזוכה. בעקבות זאת, פנתה ביצורית לביהמ"ש בכדי שיפסול את זכייתה של עולמית.

 לטענת ביצורית, חברת עולמית איננה עומדת בשלושת תנאי הסף שנקבעו במכרז – דרוש נסיון של שלוש שנים בתחום ניהול מחלקות גבייה או מתן שרותי גבייה, השרותים שניתנו יינתנו ל-4 רשויות מקומיות לפחות, כאשר לפחות שתיים מהן תהיינה בעלות מספר בתי אב העולה על 4,000, ולכן מוצדק לפסול את הצעתה במכרז. כמו כן, טוענת ביצורית, כי עולמית לא צירפה להצעתה מסמכים שונים שנדרשו בדרישות המכרז והונעה משיקולים זרים.

מנגד, מכחישה המועצה את טענותיה של ביצורית, ומציינת, כי יש לפרש את דרישת הניסיון באופן שבו המציע עבד שלוש שנים במצטבר בארבע רשויות מקומיות ומתוכן בשתי רשויות שיש להן 4,000 בתי אב, וכי היא צירפה את המסמכים הרלוונטיים. בנוסף, מדגישה המועצה, כי היא לא היתה מרוצה מתפקודה של ביצורית ב-5 השנים בהן ביצעה את התפקיד, וכי המלצת ועדת המכרזים על חברת עולמית היא סבירה ונעדרת משיקולים זרים.

דיון והכרעה

ראשית, מציין ביהמ"ש, כי לרשות נתונה הסמכות לקבוע את תנאי הסף במכרז בהתאם ליעדים שבכוונתה להשיג בהתקשרות עם המציע, ולכן ביהמ"ש יתערב בתנאי סף שנקבעו במכרז רק במקרים חריגים, בהם יוכיח הטוען כי תנאי הסף אינם סבירים ביחס לתכלית המכרז.

כמו כן, דן ביהמ"ש בתחולתו של חוק חובת המכרזים על רשויות מקומיות, ומציין, כי חובת המכרז המוטלת על רשות מקומית מקורה בפקודת העיריות, ובנוגע למועצות מקומיות נקבע כי חובת המכרז נמצאת בצו המועצות המקומיות. ביהמ"ש פוסק, כי בהתאם לקביעת ביהמ"ש העליון, חל חוק חובת המכרזים אף על רשויות מקומיות, על אף שהוא חוקק אחרי חקיקתן.

ביהמ"ש פוסק, כי על אף שבמכרז של הרשות ישנם תנאים מחמירים מהמצוין בחוק, ללא הנמקה, תנאים אלו יחולו. ביהמ"ש מסביר, כי החוק לא מציין מה הדין במידה ולא נומקה החמרת התנאים, אך אין זה אומר כי יש לנהוג בתנאים המרוככים יותר האמורים בחוק חובת המכרזים, שהרי מרגע שלא צוינה אפשרות כזו במסמכי המכרז - יהיה זה פגיעה בשוויון של מציעים פוטנציאליים. לפיכך, סבור ביהמ"ש, כי דרישת המכרז היא הקובעת ולא התנאים המרוככים אשר נקבעו בתוספת של החוק.

בבדיקתו האם חברת עולמית עומדת בדרישות המכרז, פוסק ביהמ"ש, כי מן הבחינה הלשונית הפשוטה קובע המכרז כי על המציע להיות בעל ניסיון בניהול מחלקת גבייה או כל מחלקה העוסקת במתן שירותי גבייה לארבע רשויות מקומיות לפחות, מתוכן בשתי רשויות לפחות שמספר בתי האב בהן עולה על 4000, כשכל אחת מהן נוהלה על ידו למשך שלוש שנים לפחות. לפיכך, קובע ביהמ"ש, כי פרשנות המועצה וחברת עולמית לפיה יש לפרש את דרישת הניסיון באופן שבו המציע עבד שלוש שנים במצטבר בארבע רשויות מקומיות ומתוכן בשתי רשויות שמספר בתי האב בהן עולה על מחצית בתי האב שבתחום המועצה, מתרחקת מרחק ניכר מלשון הסעיף. 

בהמשך לדברים אלו, סבור ביהמ"ש, כי לחברת עולמית יש ניסיון העולה על שלוש שנים בתחום מתן שירותי גבייה או ניהול שירותי גבייה, והניסיון האמור הוא במועצה מקומית כפר יאסיף, מועצה מקומית ירכא, מועצה מקומית מגדל שמס ומועצה מקומית אבו סנאן, אולם הדו"חות שהוצגו בענין מספר בתי האב במועצות כפר ירכא וכפר יאסיף לא התייחסו למספר בתי האב שבהן אלא היו פירוט נכס, ומכך משמע, כי עולמית לא עמדה בתנאי זה.

בהמשך, קובע ביהמ"ש, כי מכיוון שחלק מהעובדים שהעסיקה עולמית היו עובדי קבלני משנה הרי שהיא לא עמדה בתנאי הנדרש כי עובדי החברה יהיו עובדיה בלבד. כמו כן, מציין ביהמ"ש, כי עולמית אף לא הוכיחה כי למנהלה יש נסיון של שלוש שנים לפחות בניהול גביה ברשות מקומית המונה מעל 4,000 בתי אב.

בנוסף, קובע ביהמ"ש, כי זכייתה של עולמית במכרז, שאמנם הצעתה היתה זולה מהצעתה של ביצורית אך ללא עמידתה בתנאי הסף, מהווה פגיעה בשוויון, שהרי מתחרים פוטנציאליים נמנעו מלהשתתף במכרז ביודעם כי אינם מקיימים את תנאי הסף, בעוד שהמציע לא התחשב בתנאי הסף.

ביהמ"ש מדגיש, כי לביצורית לא ניתנה זכות טיעון ממצה והוגנת, וכי הטענות אודות תפקודה אינן עולות בקנה אחד עם המלצות שניתנו לה ע"י המועצה במהלך השנים, ומשכך נראה כי המועצה הונחתה ע"י שיקולים זרים בהחלטתה כי ביצורית לא תזכה במכרז. כמו כן, קובע ביהמ"ש, כי ביצורית עומדת בכל תנאי הסף הנדרשים במכרז.

לבסוף, ולאחר שביטל את זכייתה של חברת עולמית במכרז, מכריז ביהמ"ש, כי ביצורית היא הזוכה במכרז, ומציין את הצלחתה בהעמקת הגביה ובהקטנה דרסטית של חובות המועצה עקב כך, ובעצם תרומתה להחזרת ניהול ענייני המועצה לידי התושבים.

ביהמ"ש מקבל את התביעה וקובע, כי חברת ביצורית היא הזוכה במכרז שהוציאה המועצה המקומית כפר כנא.

בנוסף, פוסק ביהמ"ש, כי המועצה וחברת עולמית ישלמו כל אחת בנפרד הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

ניתן ב- כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013.