ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור אשר הגיש המושב צופית על החלטת ביהמ"ש המנהלי לפיה בני הזוג גרינפלד נחשבים חברי האגודה
רשם האגודות השיתופיות קבע כי אין לראות במר משה גרינפלד וגב' חנה גרינפלד – כחברים באגודה השיתופית "צופית" . מכאן הערעור שהוגש ובו בקשה להתערב בהחלטתו זו של הרשם ולקבוע כי משה וחנה גרינפלד הם אכן חברי האגודה. השאלה המשפטית המתעוררת כאן האם חרף אי רישומם של משה וחנה גרינפלד כחברים בפנקס החברים של האגודה, נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות ראייתם כחברי האגודה וזאת מכוח נוהג. החלטת הרשם.
רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת: משה וחנה גרינפלד, הם בני זוג, תושבי המושב צופית. במושב פועלת "צופית – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ", שהיא אגודה שיתופית חקלאית, מסוג מושב עובדים (להלן האגודה). מר גרינפלד התגורר במושב עם הוריו משנת 1949 ועד נישואיו בשנת 1975. בשנת 1988 שב מר גרינפלד עם רעייתו הגב' גרינפלד, למושב. הם בנו בו בית מגורים, ומאז ועד היום הם מתגוררים במושב. בני הזוג היו מעורבים בחיי המושב וקהילתו. פנקס חברי האגודה איננו מעודכן. בני הזוג לא נקטו בהליכים הקבועים בתקנון האגודה על מנת להתקבל לשורותיה ולהירשם בפנקס החברים שלה, ובכלל זה לא הגישו בקשה להתקבל כחברים. עניין חברותם של בני הזוג לא הובא להצבעה בפני האסיפה הכללית. כלומר בני הזוג אינם רשומים בפנקס חברי האגודה, ומעולם לא היו רשומים בו. עם זאת, שמם הופיע ברשימות הבוחרים של האגודה כבעלי זכות בחירה לרשויות האגודה. רשימות בוחרים אלה התעדכנו מעת לעת. בני הזוג השתתפו במשך השנים באסיפות הכלליות של האגודה והצביעו בבחירות לרשויות האגודה. יתר על כן, מר גרינפלד היה מועמד בעצמו בבחירות לוועד ההנהלה. בשנת 2005, התפצל ועד האגודה לשני ועדים נפרדים: ועד האגודה לחוד וועד המקומי לחוד, והחל מאותו מועד ואילך טופלו ענייניו המוניציפאליים של המושב על ידי ועד המקומי. בשנת 1997 נכרת "הסכם משק עזר" בין הצדדים. ההסכם אינו עוסק ישירות בשאלת חברות באגודה, אלא בהקצאת מגרש בתחומי המושב לבני הזוג. במבוא להסכם, נכללה הצהרה לפיה בני הזוג אינם חברים באגודה.
ההליכים לפני רשם האגודות השיתופיות בשנת 2006, במטרה לעדכן את פנקס חברי האגודה, מינה רשם האגודות השיתופיות את החוקר מר שרגא פולק, על מנת שימליץ בפניו מי הם האנשים שיש לכלול בפנקס החברים של האגודה. שמו של מר גרינפלד נכלל ברשימה זו. האגודה פנתה אל החוקר ודרשה להוציא מהרשימה את מר גרינפלד היות ואינו משלם מיסי אגודה. התברר כי בני הזוג שילמו לאורך השנים מיסים בשיעור מופחת לעומת יתר חברי האגודה. הפער בסכומים נבע מאי תשלום דמי חבר לאגודה. בני הזוג לא ידעו שהם משלמים סכום מופחת בהשוואה ליתר החברים, ומעולם לא נדרשו לשלם את הפער. לרשם הוגשה השגה מטעם האגודה על ממצאיו של החוקר מר פולק, ובהמשך לכך הורה הרשם על מינויו של חוקר נוסף, עו"ד דוד אלבז, במטרה לבדוק באופן ממוקד את שאלת חברותם של בני הזוג באגודה.
המלצת החוקר עו"ד אלבז : החוקר עו"ד אלבז, המליץ שיש לראות בבני הזוג חברים באגודה, וזאת בהתאם לתקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973. בני הזוג היו רשומים כבעלי זכות בחירה למוסדות האגודה; הם השתתפו והצביעו באסיפות הכלליות של האגודה; מר גרינפלד היה מועמד בעצמו למוסדות האגודה. בני הזוג ראו את עצמם חלק בלתי נפרד מהמושב. החוקר מר אלבז דחה את טענה בדבר דמי חבר המופחתים היות ובני הזוג שלמו את מה שביקשו מהם.
החלטת רשם האגודות השיתופיות. בהחלטתו הרשם, דחה את המלצותיו של החוקר עו"ד אלבז, וקבע כי בני הזוג אינם חברים באגודה. היות שבנסיבות המקרה לא מתקיימת תקנה 2 לתקנות, שעניינה בקשה להתקבל כחבר, היות ובני הזוג מעולם לא הגישו בקשה להתקבל כחברים באגודה. הרשם קבע כי אין לראותם כחברים באגודה, אף לא מכוח נוהג. היות והרישום ברשימת הבוחרים אינו יכול להעיד על חברותם של בני הזוג באגודה, אלא להעיד כי הורשו להשתתף באסיפות הכלליות שעסקו בעניינים מוניציפאליים בלבד העובדה שהאגודה מעולם לא דרשה מהם לשלם מיסי חבר היא עדות משמעותית לכך שהאגודה לא ראתה בהם כחברים.
טענות המערערים : ראשית, טוענים בני הזוג כנגד סמכותו העניינית של הרשם לדון בעניינם, מאחר שהרשם קבע שמעולם לא היו חברי אגודה, לא היתה לו עוד סמכות לדון בעניינם. ולגוף העניין, בני הזוג טוענים, כי הם נכנסו לנעליה של אמו המנוחה של מר גרינפלד שהיתה רשומה בפנקס החברים של האגודה, וכך הפכו לחברי אגודה. לחלופין, מאחר שפנקס חברי האגודה אינו מעודכן אזי "רשימת הבוחרים" היא היא ספר החברים לכל דבר ועניין, היות והתעדכנה מעת לעת. שמם נרשם ברשימה זו, אזי בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות רישום זה מהווה ראיה לכאורה לנכונותו. יש להכיר בחברותם באגודה גם מכוח תקנה 2א לתקנות, לאור העובדה שגילו מעורבות רבה בחיי הקהילה ומוסדותיה, בנו ביתם במושב, חינכו ילדיהם במוסדות המושב, ומר גרינפלד - שימש בעבר כיושב ראש ועדת הקלפי בבחירות שקיימה האגודה. הם אף השתתפו באסיפות הכלליות של האגודה והצביעו בבחירות למוסדות האגודה; זכות השמורה לחברי אגודה בלבד, ואשר לא ניתנה לכל תושב של המושב. אף אחרי הפיצול המשיכו בני הזוג להשתתף ולהצביע באסיפות הכלליות של האגודה. בני הזוג מדגישים כי שילמו את כל המיסים שדרשה מהם האגודה.
טענות האגודה: בני הזוג אינם, ומעולם לא היו, חברים באגודה, ומעולם לא הגישו בקשה להתקבל כחברים בה. לאגודה יש פנקס חברים, בו בני הזוג לא היו רשומים מעולם. רשימות הבוחרים של האגודה רלוונטיות אך ורק לצורכי הבחירות לוועד ההנהלה של האגודה. רשימות אלה לא נועדו לשם הסדרת נושא החברות באגודה, והן אינן מעידות על חברותם באגודה, אלא על הרשאה להצביע לוועד ההנהלה בלבד. גם השתתפותם באסיפות הכלליות, והצבעתם במהלכן, נעשתה רק לעניין ההיבט המוניציפאלי של המושב. בנסיבות העניין, אין מקום להכרה בחברות של בני הזוג מכוח נוהג.
דיון כב' השופט ד"ר יגאל מרזל . בקשר לסמכויות הרשם. הרשם קבע את החלטתו בהתאם לסמכותו שעל פי תקנה 6 לתקנות תקנה זו מקנה לרשם סמכות להורות על תיקון פנקס החברים של אגודה שיתופית לגבי אדם פלוני. תנאי לתיקון פנקס החברים הוא עריכת חקירה באגודה, ומתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם. הרשם קבל את החלטתו בנוגע לרישום חברותם של בני הזוג בפנקס חברי האגודה. מכאן, שהחלטת הרשם ניתנה במסגרת סמכותו. נסיבות מיוחדות להכרה בחבר : השאלה היא אם נתקיימו במקרה שלפני אותן "נסיבות מיוחדות" המאפשרות להכיר במערערים כחברים באגודה על פי תנאיה של תקנה 2א? התשובה לכך היא חיובית. בפסיקה שעסקה בנסיבות המיוחדות בהן עוסקת תקנה 2א לתקנות, בהקשר של אגודה שהיא מושב עובדים - הוזכרו אינדיקציות שונות בהן ניתן להתחשב. כך, בין היתר, מגורים במשך שנים ארוכות במושב, השתלבות פעילה בחיי המושב, תשלומי מיסים. דגש מיוחד הושם, על השתתפות והצבעה באסיפות הכלליות של האגודה, כאחד הסימנים העיקריים והחשובים לחברות באגודה. גם השתתפות בבחירות לוועד האגודה, והצגת מועמדות לבחירות לוועד האגודה מהוות סימן לחברות באגודה. לוועד ההנהלה של אגודה שיתופית רשאי להיבחר רק מי שהינו חבר אגודה או נציג המייצג תאגיד שהינו חבר אגודה. מכאן, שהצגת מועמדות בבחירות לוועד ההנהלה, אשר התקבלה בהסכמת האגודה, עשויה לשמש כעדות משמעותית לכך שהאגודה נהגה באותו מועמד כחבר אגודה. לפי החוקר מר אלבז, מתקיימים בבבני הזוג מרבית האלמנטים המהותיים אשר הוכרו בפסיקה ככאלה המלמדים על חברות של אדם באגודה שיתופית מכוח נוהג, אף אם לא נתקבל לשורותיה בדרך הפורמאלית הקבועה בדין ובתקנון. בית המשפט לא מקבל את הטענה לפיה השתתפותם של בני הזוג באסיפות הכלליות ובבחירות לוועד ההנהלה נעשתה "רק בהיבט המוניציפאלי של התנהלות היישוב". יש משקל אף לעצם העובדה ששני חוקרים בלתי תלויים מטעם הרשם, הגיעו, כל אחד לאחר חקירות ובדיקות שערך, למסקנה שיש לראות בבבני הזוג כחברי אגודה. פער בתשלומי המיסים נבע מאי הבנה מצד בני הזוג. העדר זכויות קנייניות ב"נחלה". יש לראות זכויות קנייניות בנחלה לחוד, וחברות באגודה שיתופית לחוד. הסכם משק העזר. אומנם אפשר להבין מההסכם כי האגודה לא ראתה בבבני הזוג בזמנו כחברי אגודה. אך מאז עברו כעשר שנים . תקופה זו יכולה להחשב "תקופה סבירה" כמשמעה בתקנה 2א.
ממכלול החומר והראיות ודוחות החוקרים מר פולק ומר אלבז, מובילות למסקנה כי נפל פגם בהחלטתו של הרשם; פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. לכן דין הערעור להתקבל ושיש לראות במערערים כחברי האגודה.
והנני מורה לרשם האגודות השיתופיות לתקן את פנקס החברים כך שיכלול את שמות המערערים. האגודה תישא בהוצאות המערערים וכן בשכ"ט עו"ד בגין ערעור זה בסך של 10,000 ₪.
ניתן היום, ט' ניסן תש"ע, 24 מרץ 2010.
ביום 21.2.2013 דחה ביהמ"ש העליון את בקשת רשות הערעור אשר הגיש המושב על הכרעת ביהמ"ש המחוזי, וציין, כי גרינפלד מתגוררים שנים ארוכות במושב, הם השתלבו בחיי המושב באופן פעיל, השתתפו באסיפות הכלליות של האגודה ומשה אף הוצג כמועמד לוועד ההנהלה. מעבר לאינדיקציות הללו, ציין ביהמ"ש העליון, כי צדק בימ"ש קמא עת קבע כי אין בנוסח הסכם משק העזר כדי לשלול את האפשרות שגרינפלד יחשבו חברי האגודה, מן הטעם שחלפו עשר שנים בין מועד חתימת ההסכם לבין המועד שבו התגלע הסכסוך בינם לבין האגודה; במהלך תקופה זו נהגה האגודה בגרינפלד, בפועל, כחברים. לכן, לא מן הנמנע כי גם אם מנסחי ההסכם התכוונו לעמוד על כך שגרינפלד לא יחשבו כחברי אגודה, הרי שבתקופה שחלפה מעת חתימת ההסכם, חל בפועל שינוי ביחס כלפיהם, שעולה כדי שינוי הסכם על דרך של התנהגות.
לאתר הבית של מושב צופית.
