ביהמ"ש השית קנס בסך 2.5 מיליון ₪ בגין שימוש פרטי בקרקע חקלאית
יצחק החזיק בשלושה משקים בכפר-טרומן בקרקע אשר ייעודה חקלאי, כאשר בפועל הפעיל בהם שורה ארוכה של עסקים במשך שנים רבות. בשנת 2006 הורשע יצחק בביצוע עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר וסטייה מתוכנית המתאר בקרקע, ועל-כן הטיל עליו ביהמ"ש קנס והוציא לו צו הפסקת שימוש פרטי במקרקעין האמורים. לאחר כחצי שנה, משלא הופסק השימוש במקרקעין הורשע יצחק בשנית ובשלישית בגין הפרת צו ביהמ"ש. למרות שיצחק נדון לשלושה חודשי מאסר על-תנאי והושת עליו קנס כספי גבוה, הוא המשיך לעשות שימוש אסור בשטח למשך 7 שנים, ולפיכך הוגשה כנגדו התביעה.
במסגרת הסדר הטיעון עליו הסכימו שני הצדדים, הודה יצחק בכל המעשים המיוחסים לו. כמו- כן, הוסכם שיצחק לא ייכנס למאסר בפועל בשל מצבו הבריאותי, שיהיה עליו לפנות או להרוס את המבנים הלא- חוקיים במקרקעין וכן לחדול מהפעלת העסקים בשטח. בנוסף הוסכם שהמדינה תבקש מביהמ"ש להאריך את חודשי המאסר על- תנאי ושהקנס יהיה גבוה ומרתיע. מכאן הליך גזירת העונש.
דיון והכרעה
המדינה טענה כי בעת קביעת גובה הקנס יש לקחת בחשבון את מספר השנים הרב בו עשה יצחק שימוש לא חוקי בקרקע, וכן את מספר השנים הרב בהם עשה שימוש בקרקע תוך הפרת צו האוסר זאת ע"י ביהמ"ש. וכן טענה המדינה שבעוד שהשטחים ניתנו לאביו של יצחק למטרות חקלאיות מטעמים של מדיניות ציבורית בדבר עידוד החקלאות במדינה; בפועל, יצחק עשה שימוש מסחרי בשטחים אלה, על מנת להגדיל את הרווחים האישיים שלו מאותן קרקעות שבבעלות המדינה. לפיכך, טענה המדינה שמתחם הקנס ההולם הינו בין 2 ל4 מיליון ₪.
יצחק טען כנגד המדינה כי הוא חולה סרטן וזקוק לעזרה בפעילויות הבסיסיות ביום- יום. בנוסף, הביא יצחק עדות מפי האחראי על הארנונה במועצה אזורית חבל מודיעין וכן הגיש מסמכים בנוגע לעסק ספציפי, בכדי להראות שהשטח שבגינו חויב בארנונה הינו קטן יותר מהשטח שפורט בכתב האישום. בנוגע לטענה כי עסקיו הלא חוקיים היוו מקור הכנסה רווחי, טען יצחק כי המדינה לא הביאה חוות דעת לגבי טובת ההנאה שצמחה לו מהעבירות שבוצעו, ועל כך יש להתייחס בעת גזירת העונש.
השופט ציין כי בהינתן ההסכמה בהסדר הטיעון לקנס גבוה ומרתיע יהיה עליו לדון במתחם העונש ההולם, תוך התייחסות הן לחומרת המעשים והן למצבו הכלכלי של יצחק. היות ויצחק לא הגיש לביהמ"ש את המסמכים הדרושים לאומדן מצבו הכלכלי, יאלץ ביהמ"ש לגזור את מתחם העונש תוך שקילת פרמטר חומרת המעשים בלבד. בכדי לבחון את חומרת המעשים בדק השופט את "מידת הנזק" ו"מידת האשם", תוך לקיחת שיקולים נוספים בחשבון, כגון: הרווח שהנאשם הפיק בפועל מהבניה או מהשימוש החורג, אורך התקופה שבה הבניה שלא כדין עמדה על תילה ותקופת השימוש החורג, הריסת הבניה או הפסקת השימוש החורג בטרם מתן גזר הדין והפרת צווים שיפוטיים. היות וכל השיקולים הללו מתקיימים בצורה אשר מחזקת את אשמו של יצחק, קבע ביהמ"ש כי חומרת המעשים של יצחק היא הגבוהה מכולן.
לאור כל זאת, ביהמ"ש קבע כי הקנס שיושת על יצחק יהיה על סך 2.5 מיליון ₪, וזאת לאחר שיקולים לחומרא כגון עברו הפלילי של יצחק, וכן שיקולים לקולא כגון הודאתו באשמה ומחלתו הקשה.
ביהמ"ש קבע כי יוארך זמן המאסר על תנאי אשר נקבע בהרשעות הקודמות של יצחק בשנתיים נוספות, יוטל עליו קנס כספי גבוה כדקלמן וכן הוצא צו איסור שימוש וצו פינוי לכל העסקים והמבנים שפעלו ונבנו במקרקעין.
