ביהמ''ש קבע מכרז לא יבוטל בשל כל פגם שנפל בו.
מקובל לחשוב כי דיני המכרזים החלים על רשויות ציבוריות נועדו לשלוש תכליות: שמירה על טוהר המידות ומניעת התקשרויות בשל משוא פנים, ניגוד אינטרסים או כתוצאה משחיתות; השגת תוצאה אופטימאלית עבור הרשות הן לעניין טיב המוצר או השירות והן לעניין מחירם; הענקת זכות שווה לכל אזרח להתקשר עם הרשות המנהלית. כלומר, שניים הם הרעיונות העיקריים המונחים ביסודו של המכרז, האינטרס הציבורי והאינטרס העסקי.[1]
לאור האמור, החליט משרד הבריאות בשנת 2006, לערוך מכרזים לקבלת הצעות לביצוע עבודות ביקורת של דוחות כספיים שנתיים וסקירת דוחות ביניים בבתי חולים ממשלתיים. משרד הבריאות יזם הליך מכרז דו שלבי, כאשר בשלב הראשון פורסם מכרז ראשוני, פומבי, שמטרתו הכנת מאגר רואי חשבון מתאימים לביצוע עבודות המכרז בבתי החולים הממשלתיים ובשלב השני נקבע שייערכו מכרזים סגורים על ידי בתי החולים השונים לבחירת משרד רו"ח שיבצע את עבודות המכרז בכל בית חולים. בנוסף, נקבע שמתוך המאגר שהכין משרד הבריאות יישלפו באופן אקראי מספר משרדים אליהם יוכל כל בית חולים לפנות בכדי לקבל הצעות במסגרת המכרז הסגור.
לצורך ביקורת של דוחותיו הכספיים שנתיים וסקירת דוחות הביניים החליט לפנות ביה"ח רמב"ם, במכרז סגור, לחמישה משרדי רו"ח בכדי לקבל הצעות. משרד רו"ח נבון, ויספלד ושות' (להלן- "המשרד") היה אחד מאותם חמשת המשרדים שאליהם פנה בית החולים. וועדת המכרזים ערכה בדיקה של כל ההצעות על פי אמות מידה שנקבעו בתנאי המכרז ושקלה את ההצעות בהתאם לניקוד שקיבל כל משרד ובהתאם הכריזה הועדה למשרד כי הצעתו לא נתקבלה על אף היותה ההצעה הנמוכה ביותר.
לכאורה, נדמה שבכדי להגשים את תכליות פרסום המכרז, כפי שנדונו לעיל, הרי שהיה על בית החולים לקבל את ההצעה הזולה ביותר. עם זאת, לא כך היה ובשל כך ומפאת פגמים נוספים שנפלו כגון: קביעת מבחני עזר להערכת אמות מידה שנעשתה לאחר הגשת ההצעות ולא פורסמו לפני הגשת ההצעות, לטענתו של המשרד, ביקש המשרד מביהמ"ש המחוזי בחיפה לבטל את תוצאת המכרז ולהכריז עליו כזוכה.
על פניו נראה כי בכדי להבטיח שהליכי המכרז יתנהלו ביושר, בהגינות ובשוויון אכן נדרש כי הרשות תקבע מראש את אמות המידה להכרעה במכרז. זאת, בכדי להביא לידיעת המשתתפים את המידע בדבר סדרי העדיפויות של הרשות בבחירת הזוכה, ובכך לייעל את הצעותיהם, לחסוך בהן ולהתאים את הצעתם לדרישת הרשות.
בענייננו קובע כב' השופט רון סוקול אשר דן בבקשה, אכן פורסמו אמות המידה לבחירת המציע ופורסמו משקלות אמות המידה, עם זאת לא פורסמו מראש מבחני העזר ובכך הפר בית החולים את חובותיו, ולכן יש בקביעת מבחני העזר ופרסומם בדיעבד משום פגם בהליכי ניהול מכרז תקין. מאידך קובע כב' השופט כי אומנם מכוח חובת ההגינות המוטלת על מזמין המכרז היה עליו לקבוע ולפרסם את מבחני העזר, ברם, קביעת מבחני העזר גם במועד מאוחר וההימנעות מפרסומם לא נועדו לשרת מטרה זרה. במיוחד כאשר היחס שניתן מצד וועדת המכרזים לכל המשתתפים במכרז היה שוויוני ללא משוא פנים.
לפיכך, נראה שלא בכל מצב בו מתקבלות מספר הצעות תיבחר על ידי הרשות ההצעה הזולה. כמו כן, לא בכל מצב בו נופלים פגמים בהליכי המכרז יבוטל המכרז. שכן, ביהמ"ש יאזן בכל מקרה בין האינטרסים השונים לבין הסעד המתאים ובמקום בו לא התקיימה פעולה שלא בתום לב ולא נפגע עיקרון השוויון לא יבוטל המכרז.
[1] עתמ (
