ביהמ"ש אישר פדיון מניה של יורשים בסך 18 שקלים בלבד על אף ששוויה הריאלי של המנייה גבוה עשרות מונים

התובעים הינם יורשיה על-פי דין של אמם המנוחה, סוזי רוזנשטיין ז"ל. תביעתם היא לקבלת סעד הצהרתי, לפיו זכאים הם לקבל מרמת הדר את שוויה הריאלי של מניית אמם המנוחה ברמת הדר, כאשר ערכה ישוערך על-פי הכללים והעקרונות לקביעת ערך פדיון מניה, בצירוף ריבית מיום הפטירה ועד מועד התשלום בפועל. כן עתרו הם למינוי שמאי, אשר יבצע את השערוך האמור על חשבון כפר רמת הדר. לטענת יורשי רוזנשטיין- ערכה הראלי של המניה עולה עשרות מונים על ערכה הנקוב,  ונוכח הוראות תקנות האגודות השיתופיות, כמו גם הוראת פקודת האגודות השיתופיות ותקנון אגודת רמת הדר, זכאים הם לפדיון המניה לפי ערכה הראלי ביום פטירת אימם.

פקודת האגודות השיתופיות קובעת כדלקמן:

               "חברים שמתו –

במות חבר האגודה, תוכל האגודה להעביר את מניתו או את מידת השתתפותו שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה;

ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או בא כוחו החוקי של החבר שמת, הכול לפי העניין, סכום השוה לשווייה של מנייתו של אותו החבר המת או של מידת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה...".

על פי יורשי רוזנשטיין, התקנון קובע, לטענתם, כי במקרה של פקיעת חברות עקב מוות, האגודה תפדה את מנית החבר שנפטר בערכה הראלי. עוד טוענים הם, כי בכל הקשור לפדיון מניה עקב מוות, יש לפנות אך להוראות הפקודה ולא להוראות התקנות, המתייחסות, כך נטען, רק לפדיון מניות שלא עקב מוות.

יורשי רוזנשטיין טוענים כי פקודת האגודות השיתופיות קובעת שני מסלולים אפשריים להעברת זכויות חבר אגודה שנפטר. האחד, העברת זכויותיו של המת לאדם אחר, והשני, פדיון המניה. לטעמם, שני המסלולים מחייבים תוצאה שווה, ולפיכך, כשם שכאשר עוברת מנית חבר שנפטר לאותו אדם, מקבל אותו אדם, למעשה, את ערכה הראלי, כך גם בפדיון המניה, זכאי היורש לערכה הראלי.

יורשי רוזנשטיין אף טוענים כי פרשנות זו מתיישבת, עם תקנות האגודות השיתופיות, הקובע, לטענתם, כי במקרה של פקיעת חברות עקב מוות, האגודה תפדה את מנית החבר שנפטר בערכה הראלי.

יורשי רוזנשטיין טוענים לחילופין כי על אף שמה של רמת הדר ("כפר"), אין היא עוד כפר שיתופי, לא לפי מהותה ולא לפי מטרותיה הרשומות בתקנון, אלא מהווה היא "תאגיד נדל"ן ועסקים, שאין בינו ובין 'כפר שיתופי' ולא כלום, ואם כך- יש להוון את ערכה של המנייה לערכה הריאלי ביום הפדיון.

ביהמ"ש קבע:

אין לקבל פרשנותם של רוזנשטיין לפיה פדיונה של מניית אימם היא לפי ערכה הריאלי.

מלשונה של פקודת האגודות השיתופיות לא ניתן ללמוד מהו "שוויה" של המניה, והאם יש לקבעו בערכים ריאלים או נומינליים, ולא בכדי. המחוקק ביקש בהוראה זו לקבוע, כיצד על האגודה לנהוג במניית חבר שנפטר, ואילו את שאלת הסכום שישולם ליורשי החבר בגין פדיון המניה, השאיר המחוקק למתקין התקנות ולאגודה עצמה: "כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה" , כפי שכתוב בפקודה. לפיכך, לא ניתן לפרש את הביטוי "סכום השווה לשווייה של מנייתו" כמתייחס לערכי הפדיון.

השאלה אם יש לפדות מניית חבר שחברותו פקעה, לפי ערכה הנקוב או לפי ערכה הראלי, מושפעת ממהות האגודה בה מדובר. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הפקודה ועם התקנות, ואף עם הגיונם של דברים.

משפעלה רמת הדר כדין בכך שפדתה מניית המנוחה בערכה הנקוב, לא עומדת עוד לתובעים עילת תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט או מכוח עקרון תום הלב , כטענתם.

באשר לתקנות, הסעיף הדן בפקיעת חברות עקב מוות, אינו עושה שימוש במונח "ערך נקוב", והוא שותק, למעשה, בשאלת שווי בו תפדה המניה במקרה כזה.

בנוגע לטענת יורשי רוזנשטיין, לעניין מהות רמת הדר דינה להידחות. מדובר בטענה עובדתית, אשר נטענה בצורה סתמית, ללא כל תשתית ראייתית לביסוסה. יורשי רוזנשטיין לא הציגו כל מסמך, או ראיה אחרת כלשהי, המעידים על נכסיה הרבים של האגודה, או על כך שהיא אכן פועלת למימוש המטרות המסחריות הקבועות בתקנונה. יתר על כן, במועד הקובע, הוא מועד פטירתה של רוזנשטיין, טרם שונו מטרות האגודה בתקנונה, ואין כל ראיה כי באותו מועד, הייתה האגודה "תאגיד נדל"ן ועסקים", כטענת יורשי רוזנשטיין. בנסיבות אלו, לא ניתן לקבוע, כי מהותה האמיתית של רמת הדר היא כטענת יורשי רוזנשטיין, מה גם שקביעה כזו, בניגוד לסיווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, אינה בסמכות בית המשפט.

לפיכך נדחית את התביעה. יורשי רוזנשטיין ישלמו לרמת הדר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.

לסיקורים נוספים בנושא>