ביהמ"ש הורה לוועדת הערר לידון מחדש בנושא סיווג הארנונה המושת על נייטשר בטה טכנולוגיות

א. מבוא

נייטשר בטה טכנולוגיות, עוסקת בגידול אצות בבריכות, ייבושן ואריזתן לצורך משלוח לחו"ל. את האצות מגדלת נייטשר בטה טכנולוגיות בבריכות רדודות של מי-ים,  אשר מדופנות ביריעות ניילון, כדי למנוע חלחול; יריעות הניילון מוחזקות במקומן ע"י רצועות מבטון.

ועדת ערר לענייני ארנונה דנה בעבר בערר שהגישה נייטשר בטה טכנולוגיות בגין ארנונה שהושתה עליה. בהחלטתה ציינה ועדת הערר "... שמכיוון שמנהל הארנונה התייחס לשטח "פני המים" של הבריכות – כ"שטח חקלאי", יש מקום לאפשר דרכי גישה לתפעול לאותו "שטח חקלאי" ולהתייחס אליהם באותו סיווג שקבע מנהל הארנונה לגבי "פני המים"". לפיכך, קבעה ועדת הערר כי תיגבה ארנונה מנייטשר בטה טכנולוגיות על פי סיווג של "שטח חקלאי", גם משטחים שאינם "פני המים", אך מצויים בתוך תחומי כל בריכה, וגם מפס ברוחב מקסימאלי של 2 מטר מסביב לכל בריכה. בסיום ההחלטה נאמר "... באם יחשוב מנהל הארנונה כי קביעתו בדבר סיווג "פני המים" כ- "שטח חקלאי", הייתה מוטעית ועליו לשנות את הסיווג, אין בהחלטתנו זו משום מניעה בפניו לעשות זאת". מאז מתן אותה החלטה גבתה העירייה ארנונה מנייטשר בטה טכנולוגיות בהתאם לאמור באותה החלטה.

עיריית אילת הודיע לנייטשר על החלטתה לשינוי סיווג שטחים במפעלה. עיקר השינוי בכך, שבמקום סיווג בריכות האצות כ"קרקע חקלאית", סווגו בריכות האצות כ"תעשיה". לפיכך, הועמדה הארנונה השנתית על סכום של 5,171,808.47 ₪, כאשר קודם לכן, החיוב בארנונה השנתית היה בסכום של כ- 300,000 ₪. עיריית אילת דרשה מנייטשר בטה טכנולוגיות ארנונה על פי הסיווגים החדשים, לשש שנים רטרואקטיבית, כך שסה"כ חיובה של נייטשר בטה טכנולוגיות הועמד על סכום העולה על 45 מיליון ₪. השגה שנייטשר בטה טכנולוגיות הגישה על החלטת עיריית אילת, נדחתה. נייטשר בטה טכנולוגיות הגישה ערר לועדת הערר לענייני ארנונה, הערר התקבל, ושינוי הסיווג של הבריכות בוטל, כך שנותר סיווגן כ"קרקע חקלאית".

בין היתר צוין בהחלטת ועדת הערר:

"יו"ר הועדה נפגש עם אמנון שפר שהתמחה בסוגיה ואף הכין עבודת מחקר בנושא ועם מומחה לגידול אצות... הד"ר אביגד וונשק אשר נתן את המידע הרלוונטי וקבע כי התהליך הוא תהליך ביולוגי ולא תהליך מכני".

עיריית אילת משיגה על החלטתה של וועדת הערר.

טענותיה של נייטשר בטה טכנולוגיות:

עיריית אילת אינה לשנות את סיווג נכסיה לצרכי הארנונה, בשל שלושה טעמים.

 (א) דיני ההקפאה[1].

 (ב) החלטתה של ועדת הערר אשר נתנה תוקף להסכמות בין הצדדים.

 (ג) התנהגות הצדדים לאורך השנים "תוך הסתמכות נייטשר בטה טכנולוגיות על הארנונה עליה הוסכם".

טענותיה של עיריית אילת:

 אין התקנה אוסרת שינוי סיווג כאשר השינוי נועד למנוע הנצחת טעויות. עיריית אילת מסתמכת על פסק דין קודם, שם נאמר "... הרשות המקומית אינה מנועה מלעלות את סכום הארנונה של נכס מסוים, אם הסכום שנקבע בשנה הקודמת מבטא הפחתה לסכום הארנונה שהגיעה כדין.... או אם הסכום שנקבע בשנה הקודמת נובע מטעות בחישוב הסכום המגיע כדין".

 לצד בקשתם לקבלת הערעור והשבת החלטת העירייה על כנה, עתרה עיריית אילת להשבת הדיון לועדת הערר. בסיכומיה נימקה עיריית אילת את בקשתה להשבת הדיון לועדת הערר בכך שהחלטתה של הוועדה ניתנה בהרכב חסר.

ביהמ"ש קבע:

 הצדק עם עיריית אילת בעניין שינוי הסיווג. תקנות ההסדרים לא באו לעולם כדי להנציח טעויות. לכן, רשאית עיריית אילת, לאחר שלטענתה נוכחה כי טעתה, להוציא חיוב ארנונה בהתאם לסיווגים ושטחים כפי שסברו שנכון יהיה לעשות, ובעשותם כן לא פעלו בניגוד לתקנות ההסדרים.  

 אשר לטענת נייטשר בטה טכנולוגיות בדבר הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של החלטה, ואשר על פיו חויב שטח הבריכות כקרקע חקלאית וכן טענת ההסתמכות שהעלתה נייטשר בטה טכנולוגיות, מקובלת טענת עיריית אילת כי אין נייטשר בטה טכנולוגיות יכולה לחסות בצילו של אותו הסכם ללא הגבלה של זמן. אשר לטענת ההסתמכות, הרי שטענה זו אינה טענת סף[2]. לזאת יש להוסיף, כי ועדת הערר בשנת 93 ציינה בסיום החלטתה "באם יחשוב מנהל הארנונה כי קביעתו בדבר סיווג "פני המים" כ"שטח חקלאי" היתה מוטעית ועליו לשנות את הסיווג, אין בהחלטתנו זו משום מניעה בפניו לעשות זאת.".

בנוגע להחלטת ועדת ערר אשר ניתנה על ידי הרכב חסר- דינה להתבטל בהיותה חסרת נפקות משפטית. לפיכך, דינה של ההחלטה של ועדת הערר, נשוא הערעור, להתבטל שכן ניתנה בהעדר סמכות. כל עוד נקבע כי ועדת ערר תדון בהרכב של שלושה חברים- כך יש לנהוג.

לכאורה, דעתם של שני חברי ועדת הערר אשר נתנו את ההחלטה בענייננו –  גם אם היה חבר שלישי בוועדה – הייתה דעת הרוב. עם זאת, ומעבר לכך שמדובר בהחלטה נעדרת סמכות - כל עוד המחוקק קבע כי ועדת ערר תורכב משלושה חברים, יש חשיבות לכך ששלושה חברים ישבו בוועדה שכן כל אחד מהם משפיע על דרך קבלת ההחלטה ועל ההחלטה עצמה.

סוף דבר

 משנדחו טענות הסף של נייטשר בטה טכנולוגיות, ונמצא כי ההחלטה נשוא הערר בטלה- הדיון בערר שהגישה נייטשר בטה טכנולוגיות שב לדיון בועדת הערר.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] העירייה פועלת לטענת מייטשר טכנולוגיות בניגוד לדיני ההקפאה המצויים בתקנה 4(א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש"ס – 2000 (להלן: "תקנות ההסדרים"). תקנה זו אוסרת שינוי, סוג, סיווג, או תת סיווג של נכס "באופן המשפיע על סכום הארנונה... אולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו".

[2] נייטשר טכנולוגיות ניסתה לתקוף את ערעורה של עיריית אילת בעזרת טענות סף. לטענות סף קריטריונים מסוימים; הסתמכות אינה אחת מטענות הסף על פי הגדרת המושג "טענות סף".