ביהמ"ש קבע כי יש לחשוף את נתוני שכר העובדים הסטטוטוריים בעירייה
עת"מ 49880-11-21 מחאגנה נ' עיריית אום אל פחם. בבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בפני כב' השופטת תמר שרון נתנאל.
המדובר בעתירה במסגרתה ביקש העותר לחייב את העירייה לקיים דיון בפני פורום מליאת מועצת המועצה, אשר יעסוק בשכר הבכירים. בנוסף, העותר מבקש להורות לעירייה לחשוף את המשכורות המשולמות לכלל העובדים הבכירים במועצה, ללא חשיפת פרטים מזהים. השאלה הניצבת במרכז הדיון הינה באילו מקרים מוסמך ביהמ"ש להורות על קיום דיון במליאת המועצה, והאם יש להורות על חשיפת המשכורות, בהתחשב בשאלת הפגיעה בפרטיות הטמונה בחובה.
רקע
העותר בעברו שימש כחבר מליאת מועצת העירייה ויו"ר ועדת הביקורת שלה, והוא מגיש עתירה זו במסגרת מאבקו נגד העירייה, עקב טענתו כי העירייה מוציאה את תקציבה באופן בזבזני ולא הוגן, ובכך פוגעת ברווחת תושביה וברמת השירותים הציבוריים שהם מקבלים. העתירה הוגשה לאחר שהעותר פנה מס' פעמים לעירייה בבקשות לגילוי מידע, אשר לרובן נמנעה העירייה מלהשיב.
לטענת העותר, העירייה מוציאה סכומים בלתי סבירים מתקציבה על משכורות גבוהות המשולמות לעובדים בכירים בעירייה, במקום להשקיעם ברווחת התושבים. בנוסף, טוען העותר כי מינויים אלו נעשו במסגרת חלוקת "ג'ובים" למקורבים. על כן, העותר מבקש מביהמ"ש לחייב את העירייה לקיים דיון בפני פורום מליאת מועצת העירייה, אשר יעסוק בעניין שכר הבכירים, גובהו, ובשאלה מה ניתן לעשות על מנת להפחיתו. עוד מבקש העותר להורות לעירייה לחשוף את המשכורות המשולמות לכלל עובדיה הבכירים (ללא חשיפת פרטים מזהים). יש לציין כי בקשה זו מתייחסת לעובדים סטטוטוריים ושאינם סטטוטוריים גם יחד.
מנגד, טוענת העירייה כי על פי פקודת העיריות, היא מוסמכת לקבוע את סדר יומה וכי העותר לא פנה לאפיקים המקובלים ולא מיצה את ההליכים בעניין, בטרם פנייתו לביהמ"ש. בנוסף, העירייה טוענת כי חשיפת המשכורות תפגע פגיעה אנושה בזכות לפרטיות של עובדיה, וכי העותר לא הראה קשר בין גובה המשכורת למצב הרווחה והתשתיות ביישוב.
דיון והכרעה
ביהמ"ש מוצא לנכון לקבל את העתירה בחלקה. כך, נדחית הבקשה לקיום דיון בישיבת מועצת העירייה, אך מתקבלת הבקשה לקבלת נתוני השכר של עובדי העירייה המקבלים שכר בכירים-לגבי העובדים הסטטוטוריים בלבד.
לעניין בקשת קיום דיון בישיבת המועצה, ביהמ"ש סבור כי מקרה זה אינו מצדיק את התערבות ביהמ"ש בסדר יומה של העירייה, שכן המועצה היא גוף נבחר, אשר נועד לדון בענייני המועצה ולקבל החלטות באמצעות הנציגים הנבחרים, ולכן ביהמ"ש לא ימהר להתערב בסדר יומה. ביהמ"ש מוסיף כי לא ניתן לאפשר לכל תושב לדרוש דיון, בכל נושא העולה על רוחו, שהרי בכך תיפגע משמעותית יכולת העירייה לתפקד. בנוסף, ביהמ"ש קובע כי העירייה ביצעה בדיקות שכר רק לאחרונה, ולא נמצאה חריגה משמעותית בקרב משכורות הבכירים. על כן, ביהמ"ש קובע כי בקשה דו נדחית, שכן ביהמ"ש ישתמש בסמכותו בעניין אך במקרים חריגים. ברם, ביהמ"ש מבקש לציין כי קיימת חשיבות גדולה במתן אפשרות לתושבי רשות מקומית להביע עמדתם ויש לאפשר נגישות לנבחרי הציבור.
ביהמ"ש ממשיך וקובע לעניין הבקשה למסירת נתוני השכר, כי יש לדחות את הבקשה לגבי גילוי שכר הבכירים שאינם סטטוטוריים. ביהמ"ש מציין כי משכורתו של אדם היא עניינו הפרטי. ברם, בעניינים של עובדי ציבור, עומדת מול זכותם לפרטיות זכותו של הציבור לדעת. כך, חוק חופש המידע בעצמו מגביל את המידע שניתן להעמיד לרשות הציבור, וזאת במטרה להגן על פרטיות העובדים.
לעניין זה, ביהמ"ש מפנה להלכת מורדוב, שם נקבע כי שכרם של עובדים סטטוטוריים אינו חוסה תחת ההגנה של פקודת העיריות. אולם, ביהמ"ש קובע כי הלכה זו לא קובעת את הדין במקרה של עובדים שאינם סטטוטוריים. על כן, מהחקיקה ומהפסיקה עולה כי יש להפעיל מבחן דו שלבי: בשלב הראשון, ביהמ"ש יבחן האם המידע שהרשות סירבה למסור נופל תחת אחד מהסייגים הקבועים בחוק חופש המידע, ובשלב השני יש לבחון האם קיימת סיבה להחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו של ביהמ"ש.
ביהמ"ש קובע לגבי השלב הראשון, כי המידע אשר העירייה סירבה למסור אכן נופל תחת גדרי הסייגים הקבועים בחוק- שכן, בין היתר, נגרמת פגיעה בפרטיות העובדים. ביהמ"ש מציין כי החלטת העירייה לסרב למסירת המידע סבירה, וכי נימוקיה מתיישבים עם התנאים המוגדרים בחוק. לגבי השלב השני, ביהמ"ש קובע כי לא קיימת סיבה להתערב בהחלטת העירייה, וכי העירייה הסכימה במסגרת הליך זה למסור מידע בנוגע לשכר הבכירים הסטטוטוריים.
על כן, ביהמ"ש קובע כי בהתחשב במידע הזמין לגבי הוצאות העירייה על משכורות, במידע שהסכימה העירייה למסור בנוגע לשכר הבכירים הסטטוטוריים, ובהתחשב בחשיבותה של הזכות לפרטיות, אין להתערב בהחלטת העירייה.
חרף דחיית העתירה, ביהמ"ש מבקש להבהיר כי התנהלות העירייה בנוגע לבקשות העותר אינה ראויה, וכי ניכר כי העירייה נמנעה מלהשיב כראוי לבקשותיו של העותר, לפי חוק חופש המידע.
סיכום
נוכח התנהלותה של העירייה, נוכח הסכמתה למסור את המידע לגבי העובדים הסטטוטוריים רק לאחר הגשת העתירה, ונוכח דחיית שאר חלקי העתירה, ביהמ"ש קובע כי כל יישא צד בהוצאותיו.
ניתן ביום ל' אדר א' תשפ"ב, 03 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.