2. הקיבוץ מאכלס בתוכו את מי שגרו בו עובר לפירוקו, מפונים שפונו מחבל עזה לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, תשס"ה- 2005, להלן: חוק ההתנתקות, בנים של החברים הוותיקים ובנים של המפונים שנקלטו בקיבוץ.

3. ביום 1.12.2019 נקלטה בקשה למתן הוראות שהגיש המפרק, להצהיר כי תוקפו של הסכם המסגרת לקבלה לחברות של המשיבים מיום 24.12.2009 ככל שהוא נוגע למשפחת קדמון פקע תוקפו, מפני שהתנאים המתלים שבחוזה לא התקיימו עד ליום 31.12.2014. כמו כן פקע הסכם ההעתקה מיום 28.12.2011 (נספח 4 לבקשת המפרק) ככל שהוא מתייחס למשפחת קדמון מול הקיבוץ.

4. ביום 4.12.2019 החלטתי כי יש לקבל את תגובת המשיבים בתוך 21 יום מקבלת ההחלטה. הבקשה והחלטתי האמורה הועברו ביום 8.12.2019 על ידי המפרק למשיבים בדואר אלקטרוני שהיא הכתובת שהם מסרו לו אותה. בנוסף ולמען הזהירות, העביר המפרק את ההחלטה למשיבים גם במסירה אישית ביום 12.12.2019. על אף מסירה ההחלטה למשיבים לא הוגשה מטעמם כל תגובה.

5. יצויין, כי על פי ההסכם בין הצדדים, וכשיתקיימו כלל התנאים המוסכמים והמתלים, אמורה הייתה משפחת קדמון לקבל מגרש מס' 420 ועליו אמורים היו לבנות את ביתם. מטעמי זהירות ולאחר החתימה על ההסכם מול משפחת קדמון דיווח המפרק על העסקה לרשויות המס. מאחר והתנאים המתלים שבהסכם לא קויימו היה צורך לבטל את ההסכם, כדי שיהיה ניתן לשווק את המגרש למשפחה אחרת.

6. המפרק אכן פנה לרשות המסים כדי לדווח על ביטול העסקה, מכוח סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 אלא שהוא נענה, כי יש צורך בחתימת שני הצדדים להסכם כמפורט בהוראת ביצוע 26/92 של רשות המסים. יחד עם זאת הודיעה רשות המסים למפרק כי כאלטרנטיבה ניתן לפעול לפי הוראת ביצוע 8/2008 לפיה במקרים מסוימים ניתן לבטל את העסקה גם על פי הצהרה חד צדדית, בין היתר כאשר ניתן פסק דין מנומק המורה על בטלות ההסכם בשל אי התקיימות תנאי מתלה הקבוע בו. המפרק פנה למשיבים כדי לחתום על טופס 6130 שהוא הצהרה משותפת על ביטול ההסכם, אך הם סרבו. הם גם לא שעו לפניות נציגי מנהלת תנופה המטפלים במפוני גוש קטיף. בלית הברירה הגיש המפרק את הבקשה לרשם האגודות השיתופיות, שייקרא להלן: הרשם.

ב. התנאים המתלים:

7. במבוא להסכם ההעתקה המהווה חלק בלתי נפרד ממנו צויין כי תוקפו של ההסכם כפוף לקיום כל התנאים המתלים שצוינו בו כולל חתימת הסכם ההעתקה ותשלום לקיבוץ של כל הסכומים והכספים המתחייבים מהסכם ההעתקה או לחילופין מהסכם הקבלה לחברות.

8. סעיף 5 להסכם המסגרת לקבלה לחברות-גרעין אל הים מיום 24.12.2009 (נספח 1 לבקשת המפרק) הודגשו התנאים להלן:

"5. תנאים מתלים

כניסתו וביצועו של הסכם זה מותנים

בתנאים המתלים המצטברים

הבאים:...

ד. חתימת הסכם ההעתקה ואישורו

כדין.

ה. חתימת הסכם בין מינהל מקרקעי

ישראל לבין הקיבוץ, ואישורו כדין.

ו. תשלום כל התשלומים על פי הסכם

זה במלואם לידי הקיבוץ או הנאמן".

בסיפא של הסעיף צויין כדלקמן:

"במידה.. וכלל התנאים המתלים לא יתקיימו בתוך חמש שנים ממועד החתימה על הסכם זה ועד ליום 31.12.2014 מכל סיבה שהיא יחולו הוראות סעיף 26 להלן". (הדגש אינו במקור ר.ח.)

9. סעיף 26 להסכם קובע כדלקמן:

26.ביטול החוזה במידה ולא התקיימו

התנאים המתלים

א. לא התקבלו החברים לחברות מכל סיבה שהיא ו/או במידה וכל התנאים המתלים, המנויים בסעיף 5, לא נתקיימו בתוו ועד חמש שנים ממועד החתימה על הסכם זה, ועד ליום 31.12.2014,...מכל סיבה שהיא כי אז יתבטל הסכם זה לאלתר והמצב יחוזר לקדמותו". (הדגש אינו במקור ר.ח.).

10. ביום 28.12.2011 נחתם הסכם העתקה בין הקיבוץ לבין מדינת ישראל לבין מתיישבים הכוללים גם את משפחת קדמון (נספח 4 לבקשת המפרק). בסעיף 17 להסכם ההעתקה נקבעו מספר תנאים מתלים כדלקמן:

ב. 17.1 " תוקפו וביצועו של הסכם זה, למעט ביצוע פעולות שנועדו לקדם את קיום התנאים המתלים, מותלה בתנאים הבאים:

17.1.1 בחתימתם של כל הסכמי הפיתוח תשתיות כהגדרתם בהסכם זה לעיל...

17.1.2

17.1.3 בהסכמת בעלי השעבודים כי הם יתנו את הסכמתם כנדרש בסעיף 2.3 להסכם הפשרה וכן יסירו כל שעבוד בין קבוע ובין צף ו/או משכון ו/או משכנתא ו/או התחייבות לרישום משכנתא הרשומים לטובתם בכל מרשם ביחס למקרקעי נוה ים המושבים וכן ביחס לחטיבת הקרקע (הכוללת בין היתר, את מגרשי המתיישבים) ..

17.1.4 לא נתקיים איזה מבין התנאים המתלים שלעיל בתוך 90 יום ממועד חתימת ההסכם- יפקע הסכם זה ויתבטל מאליו ללא שהדבר ייחשב להפרתו ובלי שלצד כלשהו תהיה זכות לסעד כלשהו עקב כך.

17.2 למרות האמור לעיל-המנהלה תהיה רשאית להאריך את ההסכם ב- 90 ימים נוספים, בהודעה בכתב ליתר הצדדים את המועד להתקיימות התנאים המתלים מעבר לתקופה האמורה לעיל ובמקרה כזה יתבטל ההסכם אך ורק אם לא נתקיים איזה מבין התנאים המתלים עד לתום תקופת ההארכה כאמור לעיל. מעבר ל – 90 ימים נוספים, יהיה צורך בהסכמה בכתב של מנהל המנהלה, הגורמים המוסמכים בקיבוץ נוה ים ונציג המתיישבים (מר אבי פרחן) להארכת המועד להתקיימות התנאים המתלים. המתיישבים מאשרים את הסכמתם לכל הארכת מועד עליו יסכים נציגם (מר אבי פרחן).

11. ביום 21.2.2013 הוצא צו פירוק לאגודה ועו"ד עניא מונה מפרק. עד ליום הפירוק לא התקיימו התנאים המתלים בנוגע למשיבים. המפרק ניהל משא ומתן עם המדינה, מנהלת תנופה, רמ"י, משרד השיכון והמועצה האזורית חוף הכרמל בשל כניסת הקיבוץ למצב כלכלי קשה ביותר. ביום 16.8.2016 ואף שחלף המועד האחרון להתקיימות התנאים המתלים כקבוע בהסכם המסגרת (31.12.2014) נחתמה בין הקיבוץ לבין המדינה ו – 20 משפחות מפונים תוספת להסכם ההעתקה שהאריכה את תוקף הסכם ההעתקה שנועד בין היתר כדי לאפשר את קליטת המתיישבים לחברות בקיבוץ בתנאים שנקבעו בהסכמים השונים. (נספח 5 לבקשה).

12. לפני מועד החתימה על התוספת להסכם ההעתקה הודיעה משפחת קדמון שכנראה יפרשו מההסכם, אלא שלא חתמו על מסמכי הפרישה ושמם לא נמחק מפנקס החברים. כך נכתב בבקשת המפרק. לדעת המפרק זו הייתה גם הסיבה שמשפחת קדמון לא חתמו על התוספת להסכם ההעתקה. כדי לאפשר להם בכל זאת לא לפרוש מהסכם ההעתקה נקבע בסעיף 9.1 לתוספת להסכם ההעתקה (נספח 5 לבקשה) דלקמן :

9.1 משפחת קדמון רשאית להחליט עד למועד בו תיחתם תוספת זו להסכם ההעתקה על ידי הקיבוץ ומשרד החקלאות כי היא חותמת על תוספת זו להסכם והיא אינה פורשת מהסכם ההעתקה".

...

9.3 מובהר, כי אם משפחת קדמון לא תחתום על תוספת זו להסכם ההעתקה עד למועד כאמור בסעיף 9.1 לעיל, אזי לא יוארך ביחס אליה המועד לקיום התנאים המתלים והיא תיחשב כמי שלא הצטרפה להסכם ההעתקה".

13. ביום 16.8.2016 נחתמה כאמור התוספת להסכם ההעתקה על ידי הקיבוץ ועל ידי משרד החקלאות, משרד השיכון והמתיישבים. משפחת קדמון לא חתמה על התוספת להסכם ההעתקה עד ליום 16.8.2016 וגם לא מאז ועד היום. לדעת המפרק, משכך הרי דינה כדין מי שלא הצטרף להסכם ההעתקה ולתוספת להסכם ההעתקה שהאריכה את המועד להתקיימות התנאים המתלים שנקבעו בהסכם, ולכן פקע תוקפם של הסכם המסגרת ושל הסכם ההעתקה ביחס למשפחה זו.

14. משפקע תוקף הסכם המסגרת לקבלת משפחת קדמון לחברות, הסכם ההעתקה והתוספת להסכם ההעתקה, לא נותרה כל זכות למשפחת קדמון במגרש או קשר לחברות בכלל, ולכן חובה לחתום על הסכם ביטול הדיווח על עסקת המגרש לרשות המסים. המשפחה ממאנת שלא בתום לב לחתום. אף התערבות בני משפחה ובעלי השפעה במנהלת תנופה לא שכנעה את המשפחה לחתום. מכאן שמה שנותר למפרק היא פניה בבקשה כאמור לרשם.

ג. דיון והכרעה:

15. אתחיל דווקא מנושא הסמכות של הרשם. צויין, כי האגודה הנה אגודה שיתופית בפירוק מאז 21.2.2013. סעיף 48 לפקודת האגודות השיתופיות, להלן: הפקודה קובע כי "פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרשם". עיקרון זה קיבל ביטוי מעשי גם בספרות המשפטית וגם בפסיקה. ראה למשל ח. נועם, אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה מהד' 2010 בעמ' 679. ראה גם האמור בפסק הדין בעניין זיברט, ע"א 136/50 עיזבון המנוח זיברט נגד אגודה הדדית "בית ונחלה" בע"מ (בפירוק), פ"ד ח', 958. גישה זו קבלה ביטוי נוסף גם בפסק הדין בעניין בן שמש נגד הלוואה וחיסכון כפר סבא בע"מ, ע"א 422/58, פ"ד י"ג, 2060. בפסק הדין בעניין פלוטקין גיל בג"ץ 1640/10 פלוטקין ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' (פורסם בנבו) הרחיב כב' בית המשפט העליון את הסמכויות של הרשם אף להוצאת צווי פינוי נגד משיגי גבול שאינם חברי האגודה, שהיא בסטטוס של פירוק. יש לזכור כי המטריה שנידונה בפסק דין בעניין פלוטקין הנה פירוק אגודה שיתופית (קיבוץ חנתון). מכוח אותו היגיון משפטי, אשרר כב' בית המשפט סמכויות הרשם בפעולה בתיקים של פירוק אגודות שיתופיות, גם נגד מי שאינו חבר, תחת אשר יפנה את האגודה להתדיין בבתי המשפט.

בבג"ץ יפתח חדד, בג"ץ 1537/13 יפתח חדד נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' (פורסם בנבו) כתבה כב' השופטת עדנה ארבל את הדברים להלן: "הן הסעדים הנוגעים לאיוש תפקיד המפרק, לרבות העברת המפרק הנוכחי מתפקידו ומינויה של מפרקת אחרת, והן הסעדים הנוגעים למתן הוראות שונות למפרק, כגון הגשת דו"חות כספיים, השבת כספים לנושה מסוים או הגשת תביעות נגד צדדים שלישיים, נתונים בידי רשם האגודות השיתופיות המכהן כבית משפט של פירוק." (הדגש אינו במקור. ר.ח.).

לאור האמור יש להביט על סמכויות הרשם במתן סעדים שבליבה שלהם קושרים להליך הפירוק בפריזמה רחבה, להכריע בסוגיות כאלו ולא לשלוח את הצדדים לערכאת דיון אחרת. מכאן הסמכות של הרשם לדון בעניין.

ד. לגוף הטענות מטעם המפרק האם מוצדק לתת את הסעד המבוקש?

16. לטעמי התקיימו התנאים להיעתר לבקשת המפרק והתשובה לשאלה לעיל היא חיובית. מלכתחילה נוצר המנגנון של צירוף מפוני גרעין " מפוני גוש קטיף ואזח"ע" כקולקטיב ולשכנם ביחד. מסיבה זו הגיעו המדינה, קיבוץ נוה ים והמתיישבים להסכם העתקה לקיבוץ נוה ים. מדובר בהסכם המסגרת מיום 24.12.2009 (נספח 1 לבקשה). המשיבים היו חלק מאותה קבוצת מתיישבים שהסכם ההעתקה אמור לחול עליהם. סעיף 5 להסכם קבע תנאים מתלים לצורך שכלול ההסכם. התנאים פורטו בחלקם הרלוונטי גם לעיל ואין צורך לחזור עליהם. נקבע תאריך יעד לקיום התנאים עד 31.12.2014. מבין התנאים המתלים החשובים היו עצם החתימה על ההסכם וכן תשלום כל התשלומים על פי הסכם המסגרת לקיבוץ או לנאמן מטעמו. משפורקה האגודה, בא המפרק בנעלי כל מוסדותיה. ראה סעיף 48(2) סיפא לפקודת האגודות השיתופיות. ראה גם תקנה 30(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984. אי לכך התשלום היה אמור להתבצע מול המפרק והחתימה הייתה צריכה להתקיים מולו. בתנאים האמורים לא עמדו המשיבים.

17. ומהי הסנקציה למקרה שתנאי סעיף 5 הנ"ל לא יתקיימו? על כך יש תשובה בסעיף 26 להסכם אליו מפנה סעיף 5 עצמו. הכותרת של סעיף 26 מציינת "ביטול החוזה במידה ולא התקיימו התנאים המתלים". סעיף קטן א' מסעיף 26 מציין כי אם החברים החדשים לא יתקבלו מכל סיבה שהיא בתוך ועד 5 שנים מיום החתימה "כי אז הסכם זה יתבטל לאלתר והמצב יוחזר לקדמותו". מילות ההסכם ברורות וחדות כדורבנות: ההסכם יבוטל לאלתר.

18. לאור ההיסוס של המשיבים אם להמשיך בהליך ההשתקעות והקבלה כאחד החברים הושארה תיבת מילוט למשיבים. המגרשים שהיו מיועדים לשלוש המשפחות שהודיעו על כוונתם לפרוש מההסכם וכן המגרש המיועד למשפחת קדמון הושמטו מרשימת המגרשים הזכאים להישאר בידי אלה שהשלימו את ההליך. אך למרות זאת ניתנה למשפחת קדמון האפשרות לחזור בה עד למועד החתימה על התוספת להסכם ולהודיע כי היא אינה פורשת הימנו. היא לא עשתה כך. סעיף 9.3 לתוספת להסכם מציין:

"מובהר, כי אם משפחת קדמון לא תחתום על תוספת זו להסכם ההעתקה עד למועד כאמור בסעיף 9.1 לעיל, אזי לא יוארך ביחס אליה המועד לקיום התנאים המתלים והיא תיחשב כמי שלא הצטרפה להסכם ההעתקה".

גם כאן אנו רואים ציווי מנדטורי או הצהרה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי במקרה זה לא יוארך ההסכם לגבי משפחת קדמון ותיחשב כמי שלא הצטרפה להסכם. בסעיף 19 לבקשת המפרק צויין, כי לפני מועד החתימה על התוספת להסכם ההעתקה הודיעו משפחת קדמון שכנראה הם יפרשו מההסכם, אך עדיין לא חתמו על מסמכי הפרישה ועדיין לא נמחקו מפנקס החברים של הקיבוץ.

19. אין באי חתימת משפחת קדמון על הסכם ההעתקה או התוספת, ואף שהם רשומים חברים, כדי להוות חסם בפני ביטול ההסכם מול הקיבוץ. עצם הזכאות לשריון המגרש תלוי כולו בכך שהם שכללו את חברותם, חתמו על ההסכמים והתוספת, שלמו וחיו ככל החברים במתחם. סעיף 17.1.4 להסכם ההעתקה (נספח 4 לבקשת המפרק) מציין כי אי קיום התנאים יביא לפקיעת ההסכם "וההסכם יתבטל מאליו". למעשה אף לא היה כל צורך בשום צעד מטעם הקיבוץ או המפרק. ההסכם נראה כמבוטל מאליו. לא רק זאת, אלא שסעיף 26 להסכם אליו מפנה סעיף 5 להסכם המסגרת מציין כי אי קיום התנאים המתלים מביא לביטול ההסכם "לאלתר והמצב יחזור לקדמותו". אם כך הסעד המבוקש כעת והראוי הנו אכן סעד הצהרתי שהליבה שלו מעוגנת בתנאי ההסכמים שבין הצדדים.

ה. התנהלות משפחת קדמון:

20. המפרק גולל בבקשתו למתן פסק דין סדרה של פעולות בהן נקט כדי להביא את מירב המידע הרלוונטי לידיעת משפחת קדמון. ההחלטה שלי מיום 4.12.2019 הועברה למשפחת קדמון במייל שהם עצמם מסרו למפרק. המפרק פעל בזהירות יתר ושלח את המסמכים למשפחה גם בדואר רשום. הסכמים מותר לקיים ומותר גם להשתחרר מהם כל עוד ההסכמים מאפשרים זאת. אלא שבכל מקרה יש לפעול בדרך מקובלת ובתום לב. ראה נא בין היתר סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-, להלן: חוק החוזים (חלק כללי) 1973 . למקרה שתטען משפחת קדמון כי היא אינה חתומה על ההסכם ולכן אין סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) חל על המקרה תוזמן מייד הוראת סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי) כדי שתתפוס את מקומה הראוי בנסיבות. תשובה שנייה אפשרית לטענה כאמור, היא: אם משפחת קדמון אינה מחויבת על פי ההסכם לא מכוח סעיף 39 ולא מכוח סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי), אז מכוח מה הם מחזיקים במגרש 420 או ממאנים לבטל את הדיווח לגביו לרשויות המס? הביסוס על הדיווח לרשות המסים הוא ביסוס על בלימה ללא כל משענת. אם אין עסקה בתוקף בין האגודה, המדינה והמתיישבים וודאי שאין חובה לדווח על עסקה שאיננה. ואם דווחה, מטעמי זהירות, יש לבטל את העסקה שאינה קיימת לאמיתו של דבר ואת הדיווח שנרשם בעקבותיה.

ו. דיווח לאחר מעשה:

21. משפחת קדמון הקשתה על המפרק, לא עמדה בתנאים שיתר המתיישבים עמדו בהם, אך נהנתה מרישום מגרש על שמה. היא סירבה לשתף פעולה עם המפרק ואף ניסיונות של מי ממנהלת תנופה לא עזרו. לכאורה קבלה המשפח את ההחלטה שלי הן בדואר האלקטרוני והן בדואר רשום אך לא הגיבה. לא נדרש מהמפרק לפעול ביותר מאשר פעל.

22. על אף זאת אני מורה למפרק להעביר את העתק ההחלטה למשפחת קדמון בשני האופנים שהודיע להם לראשונה (בדואר האלקטרוני ובדואר רשום). ככל שיהיה למשפחת קדמון מה לומר ובפרק זמן של 14 יום ממשלוח ההחלטה, אשקול מה יש בפיהם והאם יש הצדקה לשנות מהחלטתי זו.

23. סוף דבר: אני נעתר לבקשת המפרק. אני מצהיר על בטלות ההסכמים עם משפחת קדמון ומצופה מרשות המסים לבטל את הדיווח על העסקה בחלוף התקופה שקצבתי לעיל. אני מחייב את בני משפחת קדמון ביחד ו/או לחוד בהוצאות ההליך בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

5129371

54678313

ניתנה היום ‏‏כ"ט שבט, תש"פ רמזי חוראני, עו"ד ‏24 בפברואר 2020 מנהל מחלקת הפירוקים

עוזר רשם האגודות השיתופיות

5129371

54678313