בית הדין דוחה את טענות מדריכת הכלות במועצה האזורית עמק חפר להרעת תנאי העסקתה

הרבנית טובה וייס משמשת החל משנת 1985 כמדריכת כלות באזור ישובי עמק חפר, בהתאם למינוי "משרת בקדש" מהמשרד לשירותי דת. במהלך 12 השנים הראשונות עבדה טובה בהתנדבות, ומשנת 1997 החלה לקבל שכר, תוך שמוכרות לה 10 שנות ותק. השכר משולם מתקציב המשרד ומועבר אליה באמצעות המועצה האזורית עמק חפר.

תחילה עבדה טובה בהיקף של 25% משרה, ובשנת 2001 הוגדר ההיקף כ-100% משרה. אולם, לטענת טובה, במשך 6 השנים האחרונות פוגע יו"ר המועצה הדתית בעמק חפר בזכויותיה, בשכרה ובתנאי העסקתה, כאשר בין היתר, הותק שלה הופחת ב-4 שנים, היא נדרשה להחתים כרטיס נוכחות המעיד על נוכחותה ב-30 שעות שבועיות במשרד – כאשר טובה סבורה כי אף מדריכת כלות בארץ לא מחתימה כרטיס, ואף לא נתנו לה שכר עבור עבודתה בדצמבר 2012.

טובה סבורה כי היו"ר החל להתנכל לבעלה, המכהן כרב המועצה האזורית עמק חפר, מתוך רצון להשתלט בלעדית על מערכת הכשרות של המועצה ועל מערכת רישום הנישואין, ובמסגרת התנכלויות אלה החל היו"ר להתנכל גם לה.

לטענת טובה, המועצה הדתית אינה המעסיקה שלה ולכן אינה מוסמכת לקבוע או לשנות את תנאי העסקתה. לא רק זו, אלא שלטענתה מדובר בשינוי מהותי וחד צדדי בתנאי העסקתה, עליו למדה רק בדיעבד מתלוש השכר ואח"כ מהמכתבים שקיבלה מחשב המועצה, ואשר בוצע מבלי שקוים לה שימוע.

בהתאם לאמור לעיל, מבקשת טובה כי בית הדין יתן צו מניעה לשינוי התנאים בהעסקתה.

טובה מדגישה, כי היות מוגדרת כ"משרתת בקודש" ולא כעובד – היא מקבלת את משכורתה מהמועצה ולא מהמועצה הדתית, ולכן היא כפופה לראש המועצה, ולו האחריות לשכרה.

מנגד, טוענת המועצה, כי היא איננה המעסיקה אלא רק צינור להעברת התשלומים, ולכן יש למחוק אותה מהתביעה.

המשרד לשירותי דת מציין, כי טובה עובדת ב75% משרה, ובמידה ותעבוד היא תקבל את שכרה. כמו כן, סבור המשרד כי יש למועצה הדתית את הזכות לוודא שהעובדת ממלאת את היקף משרתה.

בנוסף, טוענת המועצה הדתית, כי רוב העילות בבקשה התיישנו ולכן יש למחוק אותה. מה עוד, שמתבקש כאן סעד זמני בענין שמהותו כספי, שהרי טובה עותרת בגין הפגיעה בשכרה ולא בגין הפעולות שנדרשה להן, ולכן יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

ראשית, מבהיר בית הדין, כי התביעה ראויה להידחות עקב השיהוי הרב שחל מהתרחשות האירועים עד להגשת הבקשה. בית הדין מדגיש, כי הגשת הבקשה בגין אי תשלום משכורת דצמבר 2012 הוגשה כחודש מאוחר יותר, וכן התלונה בגין הצורך בהחתמת כרטיס נוכחות הוגשה בשיהוי של מספר חודשים, ואם עיכובים אלו מהווים הרעת תנאי העסקתה - היה על טובה להתלונן עליהם מייד.

בית הדין מקבל את טענת המועצה והמשרד לשירותי דת וקובע כי הסעד הזמני במקרה

זה הינו כספי בלבד, ובמקרה דנן אין לחרוג מהכלל לפיו אין ניתן סעד זמני שמשמעו כספי

בלבד.

בית הדין פוסק, כי המשרת בקודש כפוף לראש המועצה הדתית בכל ענין מנהלי של

עבודתו, כגון נוכחות ושעות עבודה, ולכן על טובה לפעול בהתאם לדרישות המנהליות

שנקבעות ע"י המועצה הדתית.

בית הדין דוחה את תביעתה של טובה ולא מעניק צו מניעה לביטול התנאים החדשים שחלים בעבודתה.

בנוסף, פוסק ביהמ"ש, כי תשלם הוצאות משפט בסך ₪.

ניתן ב- כ' אייר תשע"ג, (30 אפריל 2013),