בית המשפט אסר על קיבוץ שדה נחמיה למנוע מעבר שייטי רפטינג בנהר הירדן דרך שטחיו
הרקע
חברת מקור הירדן, חברת רפטינג החצבני ושני אנשים נוספים הגישו בקשה למתן צו זמני שיורה לקיבוץ שדה נחמיה להפסיק כל פעולה המונעת גישה לאתרים שבבעלותם, בהם מלון, מסעדה ועוד. לטענתם, בשנת 1989 נחתם הסכם עם הקיבוץ, בו הוענקה לחברת מקור הירדן זכות מעבר בלתי הדירה בשטחי הקיבוץ, ובשנת 2003 נחתם הסכם חכירה עם החברות ל-25 שנים עם אופציה ל-25 שנים נוספות.
הם מוסיפים וטוענים, כי בעקבות סכסוך שפרץ בין הצדדים ננקטו הליכים משפטיים והוגשו תביעות, ומאז הקיבוץ מתנכל להם, ועושה שימוש פסול בהליכי בית משפט. בין ההתנכלויות הנטענות, החלפת מנעולים החוסמים את השביל המשמש לפעילות שיט הקיאקים המהווה בסיס לפעילותן העסקית של החברות.
הקיבוץ טוען מנגד, כי השטחים הינם שטחים חקלאיים פרטיים, ולחברות אין כל זכות בהם, לא זכות מעבר ולא זיקת הנאה. כמו כן, טוען הקיבוץ, כי ההסכם משנת 1989 פקע בנובמבר 2010 ואינו תקף עוד, ורשות המעבר, ככל שהייתה, הינה הדירה וללא תמורה, מה גם שלטענת הקיבוץ, אין הכרח בשימוש במעבר לצורך הפעלת העסקים השונים של התובעים.
דיון והכרעה
בית המשפט הבהיר, כי אין מחלוקת בין הצדדים שבעבר ניתנה לתובעים זכות מעבר דרך המטעים, והוסיף כי אף אם זכות זו טרם הובררה כדבעי, הבירור אמור להיעשות בתובענה העיקרית, ולא ניתן לנתק זכות זו סתם כך באופן חד צדדי לאחר עשרות שנים של פעילות. לאור זאת, קבע בית המשפט, כי יש ליתן לתובעים את הצו הזמני שביקשו במטרה לשמור על המצב הקיים, כשבמידה ותתקבל תביעת הקיבוץ וייקבע שאין עוד זכויות לחברות אזי תתבטל מאליה גם זכות המעבר.
סיכום
בית המשפט קיבל את הבקשה לצו זמני האוסר על הקיבוץ למנוע מעבר התובעים בשטחו, וקבע כי הוצאות ההליך בסך 2,000 שקלים חדשים יחולו בהתאם לתוצאה בהליך העיקרי.
ניתן ב- ג' כסלו תשע"ב, 29 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים.