בית המשפט ביטל החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שאיפשרה בנייה למגורים לחברי קיבוץ שדות ים

העובדות הרלוונטיות:

תוכנית קיבוץ שדות ים, לבניה נוספת למגורים, אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה. התכנית משנה גבולות וייעודים משטח חקלאי ואזור תיירות ונופש לשטח יישוב- לכן, קיבלה את אישור הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים ("וולנת"ע"). כמו כן, התוכנית מתייחסת לבינוי בתחום חוף הים-  כמאה מטרים מקו המים, לכן קיבלה את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית ("וולחו"ף").

פאר וייסנר- יו''ר מפלגת הירוקים ודרור עזרא- רכז תחום ים וחופים מפלגת הירוקים הגישו ערר על החלטת וולחו"ף לוועדת המשנה לעררים. הערר התקבל ואישורה של וולחו"ף לתוכנית סויג, כך שבוטל אישור הבנייה בתחום חוף הים.

חצי שנה לאחר שהתקבל הערר, האדריכל דורון דרוקמן, שהיה בדעת מיעוט בהחלטה בוועדת המשנה, פנה ליו"ר המועצה הארצית בבקשה לקיים דיון חוזר. דרוקמן טען כי, אף על פי שהגיש את הבקשה לקיים דיון חוזר לאחר חצי שנה, ולא בתוך 7 ימים מיום ההחלטה כנדרש, קיים צורך בקביעת עמדתה של המועצה הארצית ביחס לחוסר ההתאמה בין החלטת הוולחו"ף להחלטת הוולנת"ע. הבקשה לקיום דיון חוזר נענתה, והתקיים דיון חוזר שבסופו התקבלה החלטת המועצה הארצית.

בית משפט זה הורה על צירופה של אדם טבע ודין כמשיבה נוספת בעתירה, בהתאם לבקשתה, כצד המעוניין בעתירה.

טענות פאר וייסנר, דרור עזרא ואדם טבע ודין:

לא הייתה סמכות להאריך את המועד להגשת בקשה לקיום דיון חוזר. הנימוקים שעליהם הסתמך דרוקמן בבקשתו אינם נכונים. האדריכל שמאי אסיף שהיה מ"מ יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה בעת אישור תוכנית קיבוץ שדות ים, היה מצוי במצב של ניגוד עניינים. החלטותיהן של הוולחו"ף, הוולנת"ע והמועצה הארצית הן למעשה אישור בדיעבד לבנייה בלתי חוקית.  אדם טבע ודין תומכת בעתירתם של פאר וייסנר ודרור עזרא ומוסיפה כי ההחלטה להאריך את המועד להגשת בקשה לדיון חוזר והדיון החוזר עצמו- מנוגדים לחוק ובלתי סבירים.

טענות שר הפנים, האדריכל שמאי אסיף, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ועדת המשנה לעררים, הוולחו"ף והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה:

העתירה לוקה בשיהוי, שכן הוגשה חמישה חודשים לאחר שניתנה החלטה לקיים דיון חוזר. פאר וייסנר ודרור עזרא היו צד להליכים בעתירה שהגיש קיבוץ שדות ים, ושנמחקה לבקשת הקיבוץ מאוחר יותר. לכן, היו מודעים לבקשה להארכת המועד לקיום דיון חוזר ולהחלטה המתירה זאת. הנימוק לבקשה להארכת המועד לדיון חוזר הוא נימוק ראוי, לאור הסתירה המהותית בין החלטת הוולנת"ע להחלטת וועדת המשנה.

טענות קיבוץ שדות ים:

הבקשה להארכת המועד לקיום הדיון החוזר הוגשה בהתאם להחלטת בית משפט זה אשר דן בעבר בעתירה שהגיש הקיבוץ. יש להתחשב בעובדה שהתוכנית מצויה בדיונים במוסדות התכנון כעשר שנים, ובאם תתקבל העתירה יגרם לקיבוץ שדות ים נזק ממשי וחמור, מפני שאישור התוכנית נדרש על מנת להקל את מצוקת הדיור ההולכת ומחריפה בקיבוץ שדות ים.

השאלה המשפטית:

האם ההחלטה לאשר את הארכת המועד להגשת בקשה לדיון חוזר התקבלה כדין?

כבוד השופט א' קיסרי פסק:

בחוק אין הוראה המאפשרת הארכת מועד. אולם, למוסד התכנון קיימת סמכות טבועה לעשות כן, באם מתקיים טעם סביר ובעל משקל. הנימוק לבקשה היה הצורך בגיבוש עמדה סופית ומחייבת של המועצה הארצית על מנת ליישב את חוסר ההתאמה בין הוולחו"ף לוולנת"ע. נימוק זה אינו מבוסס דיו ואינו מספיק להארכת המועד.

למעשה, הצגת החלטות הוולנת"ע וועדת המשנה כהחלטות סותרות שגויה שכן, כל אחת מהן מתייחסת להיבט אחר של התכנית. הסתירה הייתה בין החלטת הוולנת"ע להחלטת וועדת המשנה. החלטת ועדת המשנה הייתה החלטה בערר על החלטת הוולחו"ף ואף החליפה את החלטה זו. לכן, החלטת הוולנת"ע לאשר התכנית אינה רלוונטית ככל שנוגעת לאישור בינוי בתחום חוף הים, שכן עניין זה מסור לסמכותה של הוולחו"ף, ולהחלטת וועדת המשנה.

ספק אם היה צורך, נוכח עתירת קיבוץ שדות ים, לקיים את הדיון החוזר שכן, קיבוץ שדות ים אינו מייחס את טענת הסמכות לעניין בינוי בתחום חוף הים, שעליו מופקדת הוולחו"ף, ומשנמחקה עתירת קיבוץ שדות ים- אין טענות אלה מצריכות הכרעה.

בעתירה של קיבוץ שדות עלתה הטענה כי המועצה הארצית עתידה לקיים דיון חוזר, ובית המשפט סבר שיש בכך בכדי לייתר את עתירת קיבוץ שדות ים. כמו כן, עוד קודם לבקשה להארכת המועד, הודיעה המועצה הארצית לבית משפט זה שהיא עתידה לקיים דיון חוזר. אולם, מכאן ועד לטענה כי בית המשפט הוא שהורה על הגשה בקשה לדיון חוזר עוד רחוקה הדרך. על כן מתעורר ספק אם ההחלטה להאריך את המועד, כמו גם ההחלטה לקיים דיון חוזר, אכן היו תוצאה של הפעלת שיקול דעת מנהלי כלשהו.

כמו כן, לא נמצא הסבר מניח את הדעת לכך שדרוקמן נמנע מלבקש דיון חוזר, אלא לאחר חצי שנה. הנימוק שלפיו יש כביכול אי התאמה בין החלטת הוולנת"ע לבין החלטת ועדת המשנה הוא נימוק שאין לו בסיס מספיק, ולא ניתן היה להשתית עליו את החלטה לקיים דיון חוזר.

החלטת הוולנת"ע הינה מקבילה להחלטת הוולחו"ף, והחלטת ועדת המשנה החליפה בערר את החלטת הוולחו"ף. לכן, הצגת העניין כאי התאמה בין החלטות ועדת משנה אינה מתחשבת בקיומו של ההבדל במדרג ההחלטות.

השינוי שעשתה המועצה הארצית בהחלטתה של ועדת המשנה, נעשה ללא הנמקה. מכאן, הרי שאין מנוס מן המסקנה שיש לבטל את החלטת המועצה הארצית.

טענתם של קיבוץ שדות ים, שר הפנים ואח' כי העתירה נגועה בשיהוי אינה מתקבלת שכן, במקום שעומדת לדיון פגיעה חמורה בערכים שאותם מקדם החוק, לא יהיה מקום לדחות עתירה רק בשל שהוגשה באיחור.

לא ניתן לקבל את טענת קיבוץ שדות ים כי יש לתת משקל לעובדה שהתוכנית מצויה במוסדות התכנון כעשר שנים, ובאם תתקבל העתירה ייגרם לקיבוץ נזק חמור, שכן, לקיבוץ אין זכות קנויה שהתכנית תאושר בתנאים שבהם הוא מבקש, ואף לא הראה מדוע יש להעדיף את עניינו בתוכנית על פני האינטרס של הציבור. הצורך בהרחבת המבנים בקיבוץ שדות ים איננו רלוונטי לשיקולי מוסד התכנון, כאשר זה צריך להחליט אם יש הצדקה לפגיעה בסביבה החופית.

אין ביסוס מספיק לקבל את עתירתם של פאר וייסנר ודרור עזרא על בסיס טענתם כי, בהחלטות שקיבלו הוולחו"ף והוולנת"ע, וקיבלו את אישור המועצה הארצית לתכנון ובניה, יש משום אישור בדיעבד של עבירות בנייה שנעשו על ידי קיבוץ שדות ים, וזאת בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה- למנוע עידוד לעבריינות בנייה שכן, ניתן היה לצפות שהמועצה הארצית, שדנה בתכנית שעניינה בין השאר הוא אישור הרחבתם של מבנים שניבנו לפני עשרות שנים, ייתנו את הדעת וישקלו שיקולים הנוגעים גם לעניין זה.

לסיכומו של עניין, העתירה מתקבלת. החלטת המועצה הארצית מתבטלת והחלטת ועדת המשנה נשארת על כנה.

קיבוץ שדות ים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף הכרמל, שר הפנים ואח' ישלמו, כל אחד, לפאר וייסנר, דרור עזרא ואדם טבע ודין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן ביום 30/4/2009.

לדף הבית של קיבוץ שדות ים.

לחץ כאן למידע נוסף אודות הוועדה לנושאים תכנונים עקרוניים (וולנת"ע), הוועדה לשמירת הסביבה החופית (וולחו"ף) וועדת המשנה לערעורים.

לדף הבית של אדם טבע ודין.

לדף הבית של מפלגת הירוקים.