בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של קיבוץ כפר גלעדי שזיהם מים ומתח ביקורת על התנהלותו של המשרד לאיכות הסביבה

לפסק הדין עליו נסוב הערעור לחץ כאן

כנגד קיבוץ כפר גלעדי הוגש כתב אישום בגין עבירות של זיהום מים, לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים ועיסוק ללא רישיון או היתר זמני בעסק הטעון רישוי.

מכתב האישום עולה כי קיבוץ כפר גלעדי הפעיל אתר לייצור קומפוסט מזבל בקר בשטחי הקיבוץ. כמו כן שימש האתר גם למטרות מסחריות. העסק הינו עסק טעון רישוי עפ"י חוק רישוי עסקים.

את הקומפוסט ייצר הקיבוץ על קרקע חשופה ללא בידוד מהקרקע וללא סככה וכן ללא סידור לאיסוף התשטיפים המזוהמים.

כתוצאה מהליך הייצור נוצרו תשטיפים מזוהמים שחלחלו לקרקע והגיעו למי התהום וכן נשטפו לנחל עיון. כמו כן השליך הקיבוץ למקורות המים ובקרבתם חומרים נוזליים, מוצקים וגזיים.

קיבוץ כפר גלעדי המשיך בעשותו כן, על אף התראות שקיבל באוקטובר 2000 וכן בינואר 2003.

בית משפט השלום הטיל על קיבוץ כפר גלעדי קנס בסך של 250,000 ₪ וחייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע, על סך של 500,000 ₪.

קיבוץ כפר גלעדי מערער על חומרת העונש, לטעמו בית משפט השלום החמיר עימו יתר על המידה, ולא שקל את הנסיבות האמיתיות של המקרה, המצדיקות הקלה בעונש.

טענות כפר גלעדי:

• בית משפט השלום לא נתן משקל הולם לעובדה שהמפגע הוסר ואתר הקומפוסט נסגר כשנתיים לפני הגשת כתב האישום וחמש וחצי שנים לפני מתן גזר הדין.
• מכתב האישום לא עולה כי נגרם נזק כלשהו לסביבה, אלא נטען רק כי יכול היה להיגרם נזק לסביבה.
• קיבוץ כפר גלעדי נקט באמצעים רבים על מנת לצמצם את המפגע, תוך השקעת כספים רבים.
• לא הייתה כוונת זדון מצד הקיבוץ.
• כתב האישום הוגש בשיהוי רב, נתון נוסף ממנו התעלם בית משפט השלום. שיהוי זה מנע מהקיבוץ להציג ראיות שהיו יכולות לתרום לו.
• לא ניתן משקל לעבר הנקי של הקיבוץ וכן למצבו הכלכלי הקשה.
• מדינת ישראל הסכימה בשתיקתה לכל הפעולות שעשה קיבוץ כפר גלעדי, הקיבוץ סגר את המפעל אחרי שתי התראות בלבד. כאשר ההתראה הראשונה כלל לא הורתה על סגירת המפעל, אלא על התאמתו להנחיות. המפעל נסגר כחודש לאחר ההתראה השנייה.
• בית משפט השלום פסק כי קיבוץ כפר גלעדי חסך עלויות בסך של 65,000 ₪ כתוצאה מהפעלת המפעל. לא ברור לקיבוץ כיצד בית המשפט הגיע למסקנה זאת.
• בית המשפט קמא התעלם מכך שקיבוץ גלעדי הודה בעובדות ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.
• בזמן ביצוע העבירה מדיניות הענישה הייתה שונה מהיום, בית משפט השלום התעלם מכך.
• המפעל נסגר לפני 5 וחצי שנים, על כן הטלת קנס גבוה איננה משיגה הרתעה ולא ענישה כנגד הקיבוץ.

טענות מדינת ישראל והמשרד לאיכות הסביבה:

יש לדחות את הערעור ולהותיר את גזר הדין על כנו, כהולם את חומרת המעשים שבוצעו על ידי קיבוץ כפר גלעדי.

הקמת המפעל נועדה להפחית בעלויות, קיבוץ כפר גלעדי חסך בהוצאות פינוי הזבל ובנוסף חסך בעלויות הקמת תשתית מסודרת למניעת זיהום המים. כמו כן קיבוץ כפר גלעדי יכול היה לפנות את הזבל לאתר שזרים ובחר שלא לעשות כן.

קיבוץ כפר גלעדי לא נקט באמצעים למניעת הזיהום ולמעשה איפשר לתשטיפים לזרום בתקופה של שנתיים וחצי. הזיהום שנגרם הינו כבד.

העונש שהוטל הולם את חומרת המעשה. 

בית המשפט המחוזי פסק כי:

יש להחמיר בעבירות הפוגעות באיכות הסביבה, ובפרט בעבירות הנוגעות לזיהום מקורות המים, ואין להקל ראש בחומרת המעשים שבוצעו ע"י קיבוץ כפר גלעדי. עם זאת לקיבוץ כפר גלעדי נסיבות מיוחדות שצריכות להביא להקלה בעונשו.

בעבר לא הוחמרה הענישה בעבירות מסוג זה ולאחרונה חלה עלייה במודעות ובעמדות של גורמי האכיפה השונים, בכל הנוגע לאיכות הסביבה.

חלוף הזמן, השיהוי בהגשת כתב האישום והשינוי במגמת הענישה, כולם נימוקים טובים להפחתת העונש שניתן לקיבוץ כפר גלעדי.

בית המשפט קמא לא נתן משקל הולם לעובדה כי המשרד לאיכות הסביבה השתהה ארוכות וכן לא נקט בכל אמצעי למעט התראות, על מנת לסגור את המפעל המזהם. המשרד לאיכות הסביבה טען מחד כי מדובר במעשים חמורים, ומאידך לא עשה דבר על מנת למנוע אותם במשך של שנתיים וחצי.

באשר לנזק, לא יוחס למפעל זיהום בפועל בכתב האישום, כי אם נטען כי פעולות קיבוץ כפר גלעדי עלולות להביא לזיהומם של המים.

בית המשפט קמא, לא התחשב בעובדה שאתר הקומפוסט נסגר זמן רב לפני שהוגש כתב האישום, ולחסכון בזמן שיפוטי ולקבלת האחריות על ידי קיבוץ כפר גלעדי.

לסיכומו של דבר, נפסק כי הקנס יופחת ויעמוד על סך של 170,000 ₪. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו בעינם.

לא ניתן צו להוצאות. ניתן ביום 14.12.2008, ע"י השופטים הלמן, אטרש ואשר.