בית המשפט העליון קבע- תחנות האוטובוס מוחזקות על ידי העירייה ולכן אגד לא תשלם ארנונה בגינן
העובדות הרלוונטיות:
עיריית רחובות שלחה במאי 2003 לחברת אגד הודעת חיוב בארנונה בסך 1.6 מיליון ₪, לגבי השנים 1996-2003 בגין תחנות המתנה המיועדות לנוסעים הפזורות ברחבי העיר רחובות. החיוב נעשה, על פי הודעת העירייה לפי סיווג "משרדים, שירותים ומסחר". עד להודעת חיוב זו, במאי 2003, עיריית רחובות לא חייבה את תחנות האוטובוס בארנונה. מנהל הארנונה של עיריית רחובות דחה את השגתה של אגד בעניין. לכן, אגד הגישה ערר לועדת הערר, וטענה כי היא אינה בבחינת "מחזיק" לעניין תחנות האוטובוס, כהגדרתו בפקודת העיריות, וכי אין לה זיקה לשטח התחנות, בגינן מחייבת עיריית רחובות תשלום ארנונה. בנוסף, טענה אגד כי שטח התחנות הוא בבחינת "רחוב", הפטור מארנונה לפי פקודת העיריות. לחילופין, גם אם אין מדובר ב"רחוב", הרי שהתחנות משמשות את הציבור ולא רק את אגד עצמה, לכן אין לחייבה בארנונה. אגד טוענת גם כנגד הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר", שנקבע בהודעת החיוב. כמו כן, טענה אגד כנגד חיוב הארנונה שהינו רטרואקטיבי משנת 1996, וכי שטח התחנות שבגינן חל החיוב, לא פורט בהודעת החיוב.
ועדת הערר קבעה: תחנות ההמתנה אינן בגדר "רחוב" ושטח התחנות הן נכס בר-חיוב בארנונה, שתוטל על בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, אף אם אחרים נהנים גם הם מהנכס. הועדה קבעה כי אגד נשאה 75% מעלות הקמת התחנות והיא הנהנת הישירה מעצם קיומן של התחנות, שכן הן תורמות להכנסותיה. בנוסף קבעה הועדה כי, מאחר ולאגד הסכמים עם רשויות מקומיות אחרות הפוטרים אותה מתשלום הארנונה, הרי שהיעדר התחייבות ספציפית מעין זו מול עיריית רחובות, מהווה הסדר שלילי. עוד קבעה הועדה כי, תחנות האוטובוס כלולות בסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" מכוח חקיקת המשנה. מאידך, עיריית רחובות נטלה על עצמה התחייבות לתחזוקה שוטפת של התחנות, ואף נשאה ב25% מעלות הקמתן. כמו כן, עיריית רחובות נהנית מתשלומים עבור תליית שלטים ופרסומות על התחנות. לבסוף נקבע כי, עיריית רחובות היא בעלת תחנות האוטובוס והיא בעלת השליטה בהן הלכה למעשה. לעומת זאת, אגד אינה יכולה למנוע שימוש בתחנות, לשלוט במיקומן, לגבות תשלום בעבור השימוש בהן וכדומה. מסקנת הועדה היא כי עיריית רחובות ואגד גם יחד נהנות מקיומם של התחנות ולא ניתן לכמת את הנאתה בנפרד של כל אחת מהן, מאחר ולא ניתן להכריע למי הזיקה הקרובה ביותר לתחנות. לכן, קבעה הועדה כי, מדובר במחזיקים במשותף ולכן אגד תישא רק ב50% מן החיוב. כן, נקבע כי החיוב הרטרואקטיבי עבור השנים 1996-2002 מבוטל, אך לא בוטל החיוב עבור שנת 2003, שכן נשלח לאגד בחודש מאי של אותה שנה. על קביעה זו הגישה אגד ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
בית המשפט לעניינים מינהליים קבע: מסקנתה של ועדת הערר הייתה שגויה ויש להתערב בהחלטתה, כך שאגד לא תחויב בתשלום ארנונה כלל. הקמת תחנות האוטובוס היה מיזם משותף של אגד ועיריית רחובות, ולשתיהן היה אינטרס להקימן. כתב ההתחייבות של עיריית רחובות כלפי אגד מעידה על שליטתה של עיריית רחובות בתחנות, שכן התחייבותה של עיריית רחובות לתחזוקה שוטפת של התחנות הינה סממן מובהק של בעלים המבקש לשמור על נכסיו ועל השליטה בהם. לאגד אין השפעה על מיקום התחנות, שינוי התחנות וכדומה, אלא לעיריית רחובות. לכן, אגד אינה ה"מחזיק" בתחנות האוטובוס אלא עיריית רחובות. שליטה זו של עיריית רחובות נועדה להפיק יתרון והנאה כספית ישירה מתחנות ההמתנה, באמצעות הצבת שלטים ופרסומות. הנאה זו אינה טפלה כלל ואיננה נלווית לשימוש שאגד עושה בתחנות ההמתנה. טענה זו מתחזקת לאור העובדה כי עיריית רחובות עושה שימוש בתחנות גם לאחר הפסקת פעילות קווי האוטובוס של אגד. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע גם, שאין לעשות שימוש בהתחייבות מפורשת לפטור מארנונה של רשויות מקומיות אחרות כלפי אגד, בכדי לפרש את ההתחייבות הספציפית עיריית רחובות כלפי אגד. כנגד קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים הגישה עיריית רחובות בקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה.
טענות מנהל הארנונה של עיריית רחובות:
בית המשפט לעניינים מנהליים שגה בהבחנתו בהפיכת הטפל לעיקר, שכן ייחס לעירייה את הבעלות והשליטה בתחנות, אף שהוקמו ביוזמת אגד ולמען צרכיה, ומטרתן העיקרית היא לשרת את נוסעי אגד ולא להוות שטחי פרסום לעירייה. התחנות כלל לא היו מוקמות אלמלא נדרשו לצרכיה של אגד. זיקתה של אגד היא הקרובה ביותר לתחנות וגוברת על זיקת הבעלות עליהן של עיריית רחובות. כמו כן, אופן סיווגן וחיובן של תחנות האוטובוס בתשלום ארנונה, נקבע במפורש בתקנות ההסדרים במשק המדינה, תחת הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר". לכן, מדובר בנכס שהינו בר-חיוב בארנונה. לכל הפחות, יש לראות באגד "מחזיק במשותף", החב ב-50% מנטל הארנונה.
טענות אגד:
עיריית רחובות התחייבה, כבעלים של תחנות האוטובוסים, כלפי אגד בכתב התחייבות חדש משנת 2005, כי תשפה אותה בכל תשלום ארנונה בו תחויב בגין התחנות. עובדי אגד אינם משתמשים בתחנות האוטובוס ואינם שוהים או שולטים בהן. מדובר בנכס הפתוח לשימוש חופשי של כלל הציבור אשר עונה על כל המאפיינים של "רחוב". בפקודת העיריות, קיים פטור מתשלום ארנונה ל"תחנות לאיסוף נוסעים".
מנהל הארנונה של עיריית רחובות הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, שקבע כי אגד אינה חבה בתשלום ארנונה בגין שטחי תחנות ההמתנה לאוטובוס המצויות בעיר רחובות. כתב ההתחייבות של עיריית רחובות כלפי אגד שהוצג בפני בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי לעיריית רחובות
משנשללה טענתה העיקרית של עיריית רחובות ונקבע על ידי בית משפט לעניינים מנהליים כי אגד אינה בגדר "מחזיק" לצורכי גביית ארנונה, ממילא נופלות גם טענותיה האחרות של עיריית רחובות.
הבקשה נדחית.
עיריית רחובות תישא בהוצאותיה של אגד בסך 15,000 ₪.
