בית המשפט חייב את המועצה המקומית לשקול העסקת היועץ המשפטי החיצוני בחלוף שנה למינויו עקב קרבתו המשפחתית לראש המועצה.
הזימה שאריף, טוען כי ישנו חשש ממשי כי היועץ המשפטי לא יוכל למלא את תפקידו על תכונותיו הייחודיות של תפקיד זה וחובות הנאמנות הגלומות בו, כהלכה. קירבתו ל
ביהמ"ש קבע
החוק הגדיר קרוב משפחה, שהתקשרות עמו על-ידי מועצה מקומית פסולה. האם יש לפסול גם התקשרות עם מי שנטענת כלפיו קירבת משפחה לראש הרשות, שאינה קירבה שהוגדרה על-ידי החוק? משרד הפנים טוען שכן.
לבדה, אין בעילת ניגוד העניינים כדי להצדיק התערבות בית המשפט בהחלטת מועצה מקומית להתקשר בחוזה כלשהו עם קרוב, שאינו נכלל בהגדרת המחוקק. עם זאת, במקרה הספציפי הזה יש לבחון גם את סבירות החלטת המועצה על מינויו של אותו קרוב, משום שמדובר במינויו של היועץ המשפטי (החיצוני) של אותה מועצה מקומית.
לאור חשיבותו וייחודו של תפקיד היועץ המשפטי של מועצה מקומית וחובת הנאמנות החלה עליו כלפי כלל הציבור שבתחומי המועצה- ראוי שהחלטת
אין מחלוקת היועץ המשפטי החיצוני הינו בן אחותו של
סוף דבר:
לא ניתן להתעלם מהעדר תשתית מנומקת בהחלטת הרשות המקומית להתקשר עם היועץ המשפטי החיצוני בעקבות קשריו עם
העתירה מתקבלת באופן חלקי בהתאם לאמור לעיל. אין ספק שהאזימה שריף הביא לדיון נקודה משפטית בעלת חשיבות כללית, המועצה המקומית אבו סנאן מחוייבת לשלם להאזימה שריף את הוצאות המשפט בעתירה וכן שכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪.