בית המשפט סילק את עתירת וועד ההורים על הסף

"בית המשפט איננו מתערב בשיקול הדעת המקצועי של הרשות, תפקידו לבדוק שהחלטות הרשות עומדות במבחני הסבירות, ההגינות ושקילת השיקולים הרלוונטיים". דברים אלו נאמרו על ידי כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עתמ (ת"א) 2297/05 יהושוע פורר נ' ועד הורים בית הספר "קציר"), בתאריך 17 באוגוסט 2006. בעתירה אשר הוגשה על ידי ועד הורים בית הספר "קציר" נטען כי קיימים ליקויים בניהול כספי ההורים בבית הספר וכי משרד
החינוך ועיריית רחובות חייבים לנהל מעקב אחר אופן ניהול כספים אלו. בית המשפט החליט למחוק את העתירה על הסף מן הטעמים העיקריים הבאים: (א) חוסר סמכות עניינית, (ב) העותר אינו גוף משפטי.

חוסר סמכות עניינית - בסעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מצוין כי בית משפט לעניינים מנהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות. בתוספת הראשונה לחוק קבוע בסעיף 3: "חינוך – החלטה של רשות בענייני חינוך". בתאריך 8 באוגוסט 2005 שונה סעיף 3 לתוספת הראשונה כך שהוחלפו המילים "ענייני תשלומי הורים" ב"החלטה של רשות בענייני חינוך". מכאן שהחוק צמצמם את אותם מקרים הנופלים לגדר "חינוך" רק לאלו העוסקים בהחלטה ספציפית ולא בהתנהלות כללית כבענייננו.

על העותרים היה לחכות ולראות את תוצאות הועדה המבקרת, ולתקוף אותם במידת הצורך.

"העותר איננו גוף משפטי", קובעת כבוד השופטת, קרי, להבדיל מועד ההורים הארצי, ועד ההורים של בית הספר הוא אינו אישיות משפטית. מכאן יוצא שהנ"ל לא מוסמך היה להגיש את העתירה.

העתירה נדחתה על הסף גם מן הטעם שוועד ההורים לא הצביע על הרשאה מן ההורים בבית הספר לפעול בשמם ולנקוט בהליך דנן. לבסוף החליטה כבוד השופטת על תשלומי הוצאות משפט בסך כולל של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ.

כנגד החלטה זו החליט ועד ההורים בתאריך 5 באוקטובר 2006 לערער לבית המשפט העליון ולבקש את עיכוב ביצוע ההחלטה (עע"ם 7903/06 ועד הורים בית הספר קציר נ' ראש עיריית רחובות ואח'). כבוד השופטת עדנה ארבל מבית המשפט העליון פסקה כי על פי תקנה 466 לתקנות סדר דין אזרחי, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין או ההחלטה. יחד עם זאת לכל כלל יש יוצא מן הכלל אשר יבחן על פי שני התנאים הבאים: (1) סיכויי המבקש לזכות בערעור ומאזן הנוחות בין הצדדים, (2) סיכויי החזרת המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל.

במקרה דנן כאשר עיכוב הביצוע המבוקש הוא של חיוב כספי מרשות מקומית, שלדידה של השופטת מקבילה למעמדה של המדינה, לא יטה בית המשפט להיעתר לבקשה, שכן חזקה היא, שהמבקש את עיכוב הביצוע, היינו ועד ההורים, יוכל לגבות כספו חזרה.