בית המשפט קבע כי לרשם האגודות השיתופיות אין סמכות ייחודית לדון בנושאי פנקס החברים של האגודה
בשא (חי') 1796/08 מעוז להב נ' קיבוץ עין כרמל - אגודה חקלאית שיתופית בע''מ
בקשה לדחיית תביעה על הסף ולחילופין , בקשה להעברה להליך של בוררות.
מעוז להב הגיש נגד קיבוץ עין כרמל תביעה למתן צו הצהרתי, צו עשה וצו מניעה קבוע.
מעוז להב הינו יליד קיבוץ עין כרמל בכתב התביעה טען מעוז להב כי הקיבוץ טען בפניו עם שובו מלימודים כי חברותו "פקעה" וכי אינו זכאי לשיוך דירה בשטח הקיבוץ. מעוז להב עותר לחייב את הקיבוץ לשייך על שמו דירה ולצוות על מינהל מקרקעי ישראל להוסיף את שמו לרשימת זכאי הקיבוץ להקצאת מגרשים .
בין הצדדים הוסכם כי למעוז להב ישוריין מגרש לבניה, בהתאם להחלטות הקיבוץ וכי שריון זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה סופית בשאלת חברותו של מעוז להב בקיבוץ. הצדדים גם הסכימו לצמצם את המחלוקת רק בשאלת החברות, כאשר לקיבוץ הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לדחיית התביעה על הסף.
בהתאם להסכמה, הוגשה הבקשה לבית המשפט– כאשר הקיבוץ טוען כי שאלת החברות של מעוז להב בקיבוץ צריכה להתברר אצל רשם העמותות ולחילופין באמצעות הליך של בוררות. הקיבוץ מפנה בבקשתו לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), ולחילופין לתקנון הקיבוץ, הקובע מנגנון של בוררות בכל סכסוך בין הקיבוץ לבין חבר לשעבר בקיבוץ, הקיבוץ גם מפנה להוראות תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), הקובע כי סכסוך בדבר שיוך דירות יוכרע בבוררות.
מעוז להב טען בתגובתו כי לרשם האגודות השיתופיות אין סמכות ייחודית לדון בסכסוך וגם אין מקום להפנות את הסכסוך לבוררות מאחר ואינו "חבר לשעבר" ועל מנת שתחול החובה לפנות לבוררות, יש לקבוע בשלב ראשון כי חברותו בקיבוץ פקעה. עוד טען מעוז כי מדובר בסכסוך "חוקתי" סביב עצם שאלת חוקיות פעולות הקיבוץ, שאינו ראוי להתברר בבוררות.
ביהמ"ש קבע:
סעיף התקנון אותו העלה הקיבוץ מפנה לבוררות בסכסוכים הנובעים מהחברות ולא באשר לעצם החברות, והוא הדין בתקנון הקיבוץ שגם אליו הפנה הקיבוץ, ואשר גם הוא דן בעניין שיוך הדירות ולא בשאלה האם הינו חבר קיבוץ אם לאו – שאלה שהיא היחידה שעומדת להכרעה לאור הסכמת הצדדים.
גם התקנות אליהן מפנה הקיבוץ בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) אינן רלבנטיות , כאשר הסכסוך אליו הן מפנות הוא בעניין שיוך הדירות בלבד ולא בנוגע לשאלת החברות בקיבוץ.
למעשה הקביעה העיקרית שמביאה את בית המשפט למסקנתו היא הקביעה כי סמכות רשם האגודות השיתופיות איננה בבחינת בוררות חובה המקנה לו סמכות יחודית , על כן, יכול בית המשפט לקנות סמכות לדון בסוגית החברות.
סוף דבר: בקשת הקיבוץ נדחית, בית המשפט ידון בתיק חרף התנגדותו של הקיבוץ.