בית המשפט קיבל בקשת חברי הקיבוץ לשוב לדירתם שבקיבוץ

שלמה ועופרה פורת, חברי קיבוץ כנרת יצאו לחופשה מיוחדת באישור הקיבוץ, במהלך חופשתם של הזוג פורת, הקיבוץ עשה שימוש בדירתם של הזוג פורת, הזוג פורת תבע את הקיבוץ לפנות דירתם שבקיבוץ מדייריה ולהכשירה לכניסתם אליה בתוך 6 חודשים לכל המאוחר ממועד מתן הצו על ידי ביהמ"ש;

קיבוץ כנרת טוען כי הסעד המתבקש על ידי הזוג פורת בתביעתם "...ליתן צו עשה, המורה לקיבוץ לפנות את דירתם של הזוג פורת בקיבוץ, אשר שימשה אותם עד לצאתם לחופשה מיוחדת באישור הקיבוץ, ולהכשירה לכניסת הזוג פורת בתוך 6 חודשים לכל המאוחר ממועד הצו", אינו נתמך בטענות עובדתיות, המקנות לזוג פורת את הזכות לקבל את הסעד המבוקש על ידם, ולפיכך לטענתו של הקיבוץ, כתב התביעה של הזוג פורת אינו מגלה עילה בקשר לסעד זה.

הזוג פורת טוענים כי קיבוץ כנרת נקלע לכלל טעות, ומעיון בעובדות המפורטות בכתב התביעה, ניתן למצוא כי כתב התביעה מגלה עילה לסעד הנ"ל.

בין יתרת העובדות המפורטות בכתב התביעה, מפנים הזוג פורת לכך כי הם יצאו לחופשה מיוחדת באישור הקיבוץ, וכי הקיבוץ מעולם לא שילם להם דמי עזיבה, ובתקופת החופשה ראו עצמם כחברי הקיבוץ, והקיבוץ לא נקט הליך כדין להפקעת חברותם, ועל כן הם זכאים לחזור לקיבוץ כחברים. הם מדגישים כי פנו לקיבוץ ודרשו לחזור לדירתם המקורית, כנהוג בקיבוץ, מכאן זכותם לפינוי הדירה, והכשרתה לחזרתם, זכותה הפינוי היא זכות טבועה של מי אשר מבקש לחזור לביתו. לחילופין מבקשים הזוג פורת לתקן כתב התביעה[1], להוסיף סעיף בו יסבירו על הנוהג הקיים בקיבוץ, עת שחבר יוצא לחופשה מיוחדת באישור הקיבוץ, נשמרת לו דירתו עד שובו.

ביהמ"ש קבע:

מתי ניתן לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, ומתי יש לנקוט באמצעי זה? על פי הפרשנות לחוק, כתב התביעה אינו מגלה עילה, אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בו, לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו. במקרה שלפנינו, לטענת הקיבוץ, אפילו אם הזוג פורת יוכיח את שטענו בכתב תביעתם כי יצאו לחופשה מיוחדת באישור הקיבוץ, וביקשו לחזור לדירתם, לאחר שתפונה על ידי הקיבוץ, ואם הזוג פורת יצליחו להוכיח כי יציאתם מהקיבוץ הייתה לרגל חופשה ובאישור הקיבוץ, וכי מעולם לא קיבלו דמי עזיבה, הרי יוכיחו גם את זכותם לחזור לדירתם, כמקובל בקיבוץ לגבי מי ששב מחופשה מיוחדת.

יתרה מזו, הזוג פורת פירטו במפורש בכתב התביעה כי הם דורשים לחזור לדירה כשהיא פנויה, כפי שאנו למדים מכתב התביעה.

זכותם של הזוג פורת לבקש סעד של פינוי הדירה זוהי זכות טבועה של מי שמבקש לחזור לביתו, בהנחה שהזוג פורת לא היו מבקשים פינוי דירתם והסתפקו בלבקש חזרתם לדירתם, טבעי הוא כי הקיבוץ, במידה ובית המשפט יחליט כי הזוג פורת זכאים לחזור, יפנה את הדירה לחזרתם.

לכן, הזוג פורת זכאים לבקש את הסעד הנ"ל, ואין למוחקו מכתב התביעה.

קיבוץ כנרת ישלם הוצאות הבקשה לזוג פורת בסך 800 ₪.

לסיקורים נוספים בנושא>

[1] תיקון כתב תביעה לאחר שהוגש לבית המשפט והחל הליך בעניינו אינו הליך טריוויאלי כלל ועיקר, ויש לקבל אישור ביהמ"ש בכדי לתקנו.