בכפר אביב שני שכנים חולקים דרך גישה אחת. שכן אחד רוצה לנכס אותה ולבנות עליה, איך יגיע השכן השני לביתו? האם תעמוד לו
רקע והליכים קודמים
הזוג לסקוב והזוג מלר הם בעלי זכויות במשקים שכנים במושב כפר אביב אגודה חקלאית שיתופית להתיישבות בע"מ (להלן : האגודה). הבעלות במקרקעין שייכת "לרשות הפיתוח ו/או למדינת ישראל ו/או לקרן הקיימת", הם מנוהלים על ידי מינהל מקרקעי ישראל אשר השכיר אותם לכפר אביב. בגבול בין שני המשקים עוברת דרך עפר, והיא דרך הגישה למשקם של בני הזוג מלר. כדי למקסם את אפשרויות הבנייה במשקם, עתרו בני הזוג לסקוב לסילוק יד של בני הזוג מלר מחלק הדרך שעובר (כנטען) במשקם. בני הזוג מלר טענו לזיקת הנאה מכוח שנים. בית משפט השלום קיבל את תביעת בני הזוג לסקוב, הן בנימוק שזיקת הנאה לא חלה במקרקעי ציבור, והן בנימוק שהנזק "שייגרם לבני הזוג לסקוב אם לא תינתן להם האפשרות לעשות שימוש בכל המגרש, הוא לאין שיעור גדול יותר מאשר הנזק שיגרם לבני הזוג מלר מהעתקת הדרך אל תוך מגרשם".
במסגרת דיון בערעור שהגישו בני הזוג מלר לבית המשפט המחוזי, הושגה הסכמה לפיה יושב התיק לבית משפט השלום, ויצורפו להליך מינהל מקרקעי ישראל האגודה והצדדים יוכלו להעלות את טענותיהם. לאחר שמיעת הצדדים חזר בית משפט השלום על הכרעתו הראשונה - ושוב הובא העניין בפני בית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור בני הזוג מלר. נקבע, כי אומנם בני הזוג מלר לא רכשו זיקת הנאה, אך מנגד גם אין בני הזוג לסקוב זכאים לסעד של סילוק יד של בני הזוג מלר מן הדרך. זאת, כיון שהאגודה היא השוכרת את המקרקעין מהמינהל. מקור והיקף זכויות הצדדים במשקים הוא הסכמת האגודה וזו הקצתה את הדרך לשימוש שני הצדדים.
טענות בני הזוג לסקוב
בי הזוג לסקוב הציבו 3 שאלות אשר לדידם יש בהן חשיבות כללית:
-
מתעוררת שאלת מעמדו של חבר אגודה במקרקעין שהוקצו לו, ומה מידת הבעלות הנותרת בידי האגודה.
-
בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לבטל את פסק דינו הראשון של בית משפט השלום, במסגרת ערעור על פסק הדין המשלים.
-
בית המשפט המחוזי שגה כשקיבל את ערעור בני הזוג מלר על בסיס טענה שלא נדונה בערכאה הראשונה, שלא הוכחה בראיות ושלא ניתנה לבני הזוג לסקוב אפשרות לטעון לגביה.
דיון והכרעה מפי כבוד השופט א' רובינשטיין
רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת. אך אין המקרה דנא בא בגדרים אלה. בני הזוג לסקוב מתייחסים לשאלת מעמדו של חבר אגודה, ולזכויות האגודה במשקים. שאלה זו תלויה כמובן ביישוב הספציפי ובאופן בו הוסדרו היחסים במסגרת אותו יישוב. בהעדר פרצלציה או גבולות קבועים, וכאשר ההסכמים בין האגודה למתיישבים מתייחסים לציון כללי של זכויות ב-1/70 משטח האגודה כולה - אין לקבל טענה של בעלות נוקשה במחצית הדרך ולא בשימור כללי של זכות ההסדרה בידי האגודה.
אשר לטענות בדבר הסמכות. ההסכמה להשיב את התיק לבית משפט השלום נועדה לאפשר בירור של מכלול טענותיהם של כל הצדדים הנדרשים, ובהם מי שלא היו מיוצגים בראשונה; אין איפוא כל עיקר לראות בפסק הדין המורה על השבת התיק לבירור זה משום "סוף פסוק", ההופך את קביעות בית משפט השלום בפסק הדין הראשון חסינות מהתערבות ערעורית.
בקשת הערעור נדחתה.
ניתנה היום, י"ז בתמוז תש"ע (29.6.10).
לאתר הבית של מינהל מקרקעי ישראל.
