במושב גמזו החליטו להרוס בית שהיה בבעלות חברת מושב שנפטרה, אך הזוג קרנר טוען שרכש את הזכויות ממנה, האמנם?

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 1.5.2008 שדן כערכאת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה מיום 5.9.2002.

רקע עובדתי

רביד ושגב קרנר הם בני זוג. הורי כל אחד מהם הם תושבי וחברי גמזו-מושב עובדים. המחלוקת בין בעלי הדין עניינה האם רכשו רביד ושגב קרנר זכויות בביתה של המנוחה פרחה איפרגן ז"ל במושב, על שטח של 6 דונמים. ביום 10.7.1996 הודיעה ועדת הקליטה של המושב לרביד ושגב קרנר כי אישרה את קבלתם לרכישת יחידת קרקע במושב.

ביום 19.9.1996 כרתו רביד ושגב קרנר הסכם עם הגב' איפרגן לפיו רכשו את זכויותיה תמורת התשלום עליו סוכם, והם קיבלו ביום 7.11.1996 את החזקה בבית ובשטח הקרקע עליו עמד. ביום שלמחרת הרס המושב באמצעות הקבלנים רחמים שטיבי והאחים שטיבי הובלות ועבודות עפר בע"מ את הבית שעל יחידה 88, וזאת על פי פרוטוקול של ועד האגודה מיום 7.11.1996 עליו חתמו חגי נמיר, אשר הירש, משה גלעדי ושמעון חזות, לפיו הוחלט להרוס את המבנה הישן והרעוע במגרש, לאחר שהגב' איפרגן עזבה אותו.

רביד ושגב קרנר הגישו תביעה בבית משפט השלום כנגד: גמזו – מושב עובדים של פועלי אגודת ישראל להתיישבות, חברי הועד חגי נמיר, אשר הירש, משה  גלעדי, שמעון חזות, רחמים שטיבי והקבלן שביצע את ההריסה שטיבי הובלות ועבודות עפר בע"מ בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהריסת הבית.

אגודת המושב הגישה תביעה שכנגד לסילוק ידם של רביד ושגב קרנר מיחידה 88.

בין הצדדים נדונה שאלת סיווגה של יחידה 88 – האם היא נחלה או בית מקצועי.

כב' השופטת בוסתן , בבית משפט השלום ברמלה קבעה:

שלמה איפרגן ז"ל, בעלה של פרחה איפרגן קיבל נחלה כשהגיע למושב, ולא בית מקצועי. ואולם, בסוף שנות ה-70 הפכה יחידה 88 ליחידת בעל מקצוע, שנקבע שתבוטל כשהיחידה תתפנה על ידי בני הזוג איפרגן.

הגב' איפרגן, הסכימה, בהתנהגותה, להחלטה זאת.

בשנת 1993 הושגה הסכמה כי יתבצע שינוי ייעוד של היחידה כך שניתן יהיה לבנות עליה ארבע יחידות דיור, באופן שהתמורה עבור זכות של מגרש לבית אחד, ישולם חובה של הגב' איפרגן והיתרה תסייע להסדרת מגוריה מחוץ למושב.

רביד ושגב קרנר ידעו על כך שגב' איפרגן מתגוררת בבית כבעל מקצוע אשר הזכויות בו שייכות לאגודה, וכי האגודה נוקטת צעדים לשינוי ייעוד החלקה. כך, על פי ההיגיון והעדויות שהובאו בפניו.

רביד ושגב קרנר אינם זכאים לכל פיצוי עבור הריסת הבית בו התגוררה הגב' איפרגן שכן הם לא רכשו ולא יכלו לרכוש בית זה.

רביד ושגב קרנר יוכלו לרכוש רק יחידה אחת מתוך ארבע היחידות שתיווצרנה מחלוקת יחידה 88 וכי רביד ושגב קרנר שילמו תשלום כדי לסגור את חובה של הגב' איפרגן לאגודה.

בית משפט השלום דחה את תביעת רביד ושגב קרנר וקיבל חלקית את התביעה שכנגד.

 על רביד ושגב קרנר לסלק ידם משלושה רבעים של יחידה 88 בלבד.

על פסק הדין של בית משפט השלום הגישו גמזו – מושב עובדים של פועלי אגודת ישראל להתיישבות, חגי נמיר, אשר הירש, משה  גלעדי, שמעון חזות, רחמים שטיבי והאחים שטיבי הובלות ועבודות עפר בע"מ והן רביד ושגב קרנר ערעורים לבית המשפט המחוזי.

השופטים שילה, דודקביץ ויפרח מבית המשפט המחוזי קבעו:

נדחה ערעורו של רביד ושגב קרנר וקבע שעליהם לסלק ידם מכל יחידה 88.

כי אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט השלום לפיה בעת חתימת ההסכם לא הייתה הגב' איפרגן בעלת זכויות במשק חקלאי, וכי רביד ושגב קרנר ידעו זאת.

כי אין באישור וועדת הקליטה לקבלת רביד ושגב קרנר כחברים באגודה כדי לאפשר להם לרכוש זכויות בנכס מקרקעין במושב ללא אישורו.

כי אין בכריתת ההסכם עם גב' איפרגן כדי להקנות להם זכויות ביחידה 88.

כי אין בתשלום על חשבון החוב של גב' איפרגן כדי להכשיר את ההסכם ולהביא לשינוי במעמד הזכויות.

רביד ושגב קרנר ידעו כי עליהם לכרות הסכם משולש עם הרשויות המיישבות.

הנחלה שניתנה לשלמה איפרגן ז"ל לא שינתה פניה מעולם לבית מקצועי ונותרה כזו בעת כריתת הסכם המכר.

מאחר ולא ניתנה הסכמת מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב להסכם זה, אין ההסכם תקף במעגל החיצוני ולכן רביד ושגב קרנר אינם יכולים לייסד עליו זכות כלשהי כלפי המושב.

החוזה תקף ביחסי רביד ושגב קרנר והגב' איפרגן בלבד.

כי רק ליורשיה של הגב' איפרגן זכות תביעה נגד המושב בגין הריסת הבית, וכי על רביד ושגב קרנר לסלק ידם מכל הנחלה שכן לא רכשו בה זכות  כלפי המושב.

על החלטת בית המשפט המחוזי רביד ושגב קרנר הגישו בקשת רשות ערעור.

טענות של רביד ושגב קרנר בבקשת הערעור:

האגודה אינה יכולה לקבוע זכויות, גם אם לגב' איפרגן היו זכויות במשק לבעל מקצוע, הרי זכויות אלו היו שייכות לה ולא למושב.

סילוק ידם של רביד ושגב קרנר מהיחידה עלול לתת פרס למושב, שניסה ליטול מבני הזוג איפרגן זכויות שלא כדין.

מבקשים למנוע סילוק ידם מהיחידה.

יש לקבוע כי הזכויות שהיו לגב' איפרגן הן זכויות בנחלה  ולכן לא היה כל צורך שהאגודה תהיה צד להסכם.

רביד ושגב קרנר חוזרים על כך שהמושב, לרבות ועדת הקבלה ידעו היטב שרביד ושגב קרנר מתעתדים לרכוש את יחידה 88, הסוכנות יודעה על ההסכם, והאגודה שהחליטה להרוס את הבית היא זו שסיכלה את מתן ההסכמה על ידי המינהל.

הם זכאים להחזיק בזכויות הגב' איפרגן ולקבל פיצוי בשמה על הנזק שנגרם ליחידה או למכור את הזכויות בשמה לצד שלישי.

סיכום

בית המשפט המחוזי שינה את פסק דינו של בית משפט השלום וקבע כי על רביד ושגב קרנר לסלק ידם מכל יחידה 88.

בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי של רביד ושגב קרנר נדחתה. אין צו להוצאות.

ניתנה ביום 11.1.09.

לאתר הבית של מושב גמזו לחץ כאן