במשך 4 שנים הוצף ביתה של גב' גיא במושב שדה אליעזר במים ובוץ. הנתבעים הטילו את האחריות אחד על שכמו של השני ; הוועד המקומי והאגודה הטילו את האחריות על המועצה האזורית, וזו בתורה טענה, כי האחריות רובצת על רשות הניקוז.
רקע
הגב' שמחה גיא היא בעלת הזכויות במשק 45 במושב שדה אליעזר, הכולל מטעים, בית מגורים, צימרים, חצר וגינה. היא גרה ברחוב שבו עובר כביש מס' 7. בעבר נחפרה תעלה למניעת זרימת מי גשמים לנחלה, אך התעלה והכביש לא טופלו במשך שנים רבות. עם חלוף השנים, תעלת הניקוז נחסמה ונעלמה כליל, ומצב דברים זה, גרם לזרימת מים ובוץ לחצר ביתה במשך כארבע שנים, החל משנת 2001, ועל אף התרעותיה הרבות של התובעת בפני אגודת שדה אליעזר והמועצה האזורית מבואות חרמון שבתחום שיפוטה נמצא מושב שדה אליעזר, דבר לא נעשה עד שנת 2005. בשנה זו טופלה בעיית הניקוז ומאז לא נגרמו לתובעת נזקים כלשהם. בגין הנזקים שנגרמו לה הוגשה התביעה נגד אגודת שדה אליעזר, הוועד המקומי של מושב שדה אליעזר, המועצה האזורית מבואות חרמון, נגד רשות ניקוז כנרת ונגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת המועצה האזורית מבואות חרמון בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.
לאור הפער בין חוות הדעת של השמאים שהגישו הצדדים, מונה השמאי יהושע סדן כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה את דעתו באשר לנזקים, הסיבה לגרימת הנזקים ועלות תיקונם.
בחוות דעתו קבע השמאי סדן, כי נגרמו לגב' גיא נזקים שונים עקב הצפות שאירעו בין השנים 2001 – 2004, וכי עלות תיקון הנזקים מסתכמת בסכום של 28,700 ₪, לא כולל מע"מ.
אחריות הנתבעים, כב' השופט ערפאת טאהא
בכתב התביעה טוענת גב' גיא , כי ההצפות החלו בשנת 2001 ונמשכו עד סוף שנת 2004, אז בוצעו עבודות להסדרת הניקוז בכביש מס' 7. המומחה מטעם בית המשפט אימת את טענותיה של התובעת וקבע, כי קיימת סבירות גבוהה, כי הנזקים שנגרמו לתובעת מקורם בהצפות שאירעו בשנים 2001 – 2004. הטענות מקבלות חיזוק משמעותי מן העובדה, כי בעקבות עבודות שבוצעו בשנת 2005 לפתרון בעיית הניקוז, ההצפות פסקו.
מהשתלשלות האירועים עולה, כי הנתבעים התרשלו כלפי גב' גיא בכך שלא תחזקו כראוי את תעלת הניקוז שנחפרה, לא דאגו למצוא פתרונות ניקוז לבעיית ההצפה שנמשכה מספר שנים, לא דאגו לנקות את התעלה ולדאוג שהיא תמשיך לנקז את מי הגשמים מבלי שאלה יגרמו לתובעת נזק.
הנתבעים ניסו להטיל את האחריות אחד על שכמו של השני ; הוועד המקומי והאגודה הטילו את האחריות על המועצה האזורית, וזו בתורה טענה, כי האחריות רובצת על רשות הניקוז.
בית המשפט חושב כי האחריות לנזקים רובצת על כל הנתבעים, אם כי אחריותם של הוועד המקומי והאגודה פחותה באופן משמעותי מאחריותם של המועצה האזורית ורשות הניקוז, אשר נושאים באחריות ישירה למצוא פתרון הולם לבעיית ההצפה.
מועצה אזורית מבוא חרמון. סעיף 63 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח – 1958 קובע, כי על המועצה לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות. המועצה לא דאגה למערכת ניקוז, ולא עשתה פעולות כלשהן על מנת לפתור את בעיית ההצפה והסחף לחצרה של התובעת.
המועצה אינה יכולה לפטור את עצמה מהאחריות כלפי התושבים בהעלאת הטענה, כי האחריות לדאוג למערכת ניקוז מוטלת על רשות הניקוז. ביתה של התובעת נמצא בתחום שיפוטה, ועל כן היתה מוטלת על המועצה, מכוח צו המועצות המקומיות, החובה למצוא פתרון הולם ומתאים לניקוז מי הגשמים. חובתה של המועצה אף לדאוג, מדי שנה בשנה, לניקוי תעלת הניקוז וביצוע פעולות תחזוקה שוטפות, במטרה לשמור על תקינות התעלה באופן שיתאפשר ניקוז מי הגשמים באופן יעיל וראוי.
רשות הניקוז כנרת נושאת אף היא באחריות לנזקים מאחר שלא דאגה למצוא פתרון הולם וראוי לבעיית הניקוז. רשות הניקוז היא "הגוף המופקד על ביצוע כל הפעולות הנדרשות לשם ניקוזו היעיל של האזור הנמצא תחת אחריותה". רשות הניקוז מוסמכת "ליזום תוכניות ניקוז, לקדמן ולעשות כל הדרוש בכדי להוציאן מן הכוח אל הפועל". רשות הניקוז היא הגוף בעל המומחיות, היכולת והתקציב לפתרון בעיות הניקוז שבתחומה. חובה זו גוברת ככל שבעיית הניקוז חוזרת על עצמה מדי שנה, גורמת להצפות ולפגיעה ברכושם ובקניינם של אחרים.
הוועד המקומי והאגודה נושאים אף הם באחריות לנזקים אם כי אחריותם פחותה יותר. הקשר של התושבים במושב שדה אליעזר, לבין המועצה האזורית ורשות הניקוז, הוא דרך הוועד המקומי והאגודה, אשר מחויבים לפעול לרווחת התושבים ולמציאת פתרונות לבעיות, שהם עלולים להיתקל בהן עקב מפגעים אלה ואחרים בתחום המושב.
האגודה והוועד, כמי שמופקדים על רווחת התושבים וכמי שחילקו את הנחלות בין חברי האגודה, הייתה מוטלת עליהם החובה לתחזק את התעלה ולשמור אותה במצב שיאפשר ניקוז יעיל והולם של מי גשמים. אין המדובר בהתקנת עורקי ניקוז, בחפירות והנחת קווים, אשר עלותם יכולה להגיע למאות אלפי שקלים, אלא בביצוע עבודות תחזוקה שוטפות, זולות ויעילות, שיכולות היו למנוע את הנזק. פעולות אלה הן, בין היתר, באחריות הוועד והאגודה.
בית המשפט לא מצא ממש בטענות הנתבעים לעניין הרשלנות התורמת שיש לייחס לגב' גיא.
סוף דבר
מומחה מטעם בית המשפט קבע את גובה הנזקים בסכום של 28,700 ₪, בערכים של שנת 2004 סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.04 ועד היום עומד על סך 39,770 ₪. לכן בית המשפט מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 39,770 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15% + מע"מ והוצאות משפט בסך 6,000 ₪.
לעניין חלוקת האחריות, בהתחשב בכל האמור נראה לי, כי עיקר האחריות רובץ על רשות הניקוז והמועצה, ואילו הוועד והאגודה נושאים באחריות פחותה יותר. על סמך כל המפורט לעיל, יש לחלק את האחריות באופן שרשות הניקוז תשא ב-50% מהנזק, המועצה ב-30% מהנזק, ואילו הוועד והאגודה ישאו, כל אחד מהם, ב-10%.
ניתן היום, ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010.
לאתר הבית של מושב שדה אליעזר.
לאתר הבית של רשות ניקוז כנרת.
לאתר הבית של מועצה אזורית מבוא חרמון.
לאתר הבית של מגדל חברה לביטוח בע"מ
