בן זוג, לרבות ידוע בציבור, זכאי לקבל מחצית מהשבח של בית במושב שהושבח ע"י שני בני הזוג

בני הזוג חיו כידועים בציבור מזה כ-10 שנים בביתה של בת הזוג המצוי בנחלה במושב ברמת הגולן. אין מחלוקת כי הבית שייך לבת הזוג. הבית שהינו במקור בן 3 חדרים בקומת הקרקע ובתוספת מעטפת בקומה מעל, מעטפת  זו שופצה ע"י בני הזוג והוכשרה למגורים, במהלך שיפוצים אלו נעשו גם שיפוצים בקומה התחתונה.

משעלו על שרטון חיי הזוגיות נפרדו בני הזוג ומכאן תביעת הבעל לתשלום מחצית משווי השבחת הבית וכן מחצית משווי הרכוש, זכויות פנסיה וכספים משותפים של בני הזוג וזאת מכוח חזקת השיתוף החלה על בני הזוג.

בן הזוג תובע מחצית מתשלומי המשכנתא ששולמו בעבור הבית, שכן לטענתו המשכנתא שולמהמכספים משותפים בזמן היותם ידועים בציבור. עוד הוא עוד תבע מחצית מכספי ההשקעה בשיפוץ הבית. בהמשך זנח טענה זו ודרש לקבל מחצית משווי השבחת הבית עקב השיפוץ ומחצית מכספי הפנסיה והפיצויים המגיעים לבת זוגו מתוקף היותם ידועים בציבור.

מנגד, טוענת בת הזוג, כי את כספי המשכנתא שילמה מכספה, כי בן זוגה גר בביתה ללא דמי שכירות, וכי אין להתחשבן על תשלומים שנעשים בין בני זוג. עוד היא הוסיפה, כי אין לה זכויות לפנסיה שכן עבדה באמצעות חברת כוח אדם וכי מגיעה לה מחצית מכספי ביטוח המנהלים של בן זוגה. לבסוף, טענה, כי לא מגיע לו מאום מהשבחת הדירה שכן היוזמה לשיפוצים והכספים היו משלה ומחשבונה ומכספי פיצוי על תאונה לרכב שהיה שלה ועל שמה וכן מכספי מתנות של ברית המילה של בנם.

ראשית דן בית המשפט ביחסי בני הזוג והשלכתם על חזקת השיתוף בנכסים שנצברו מאז היותם בני זוג. מעדויות הצדדים ניתן להבין, כי הם חיו יחד כבני זוג לאורך תקופה של כ-10 שנים, ניהלו משק בית משותף, הגדירו עצמם כידועים בציבור, וכן נולד להם בן. מכאן עולה, כי חלה על בני הזוג חזקת השיתוף על הנכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים.

לעניין זכויות הפנסיה והפיצויים של בת הזוג, לא עלה בידי התובע להוכיח, כי יש לזוגתו זכויות פנסיה ו/או פיצויים, ולפי עדותה, שלא נסתרה, לא נרשמו לזכותה זכויות פנסיה שכן עבדה באמצעות חברת כח אדם ואין לה זכות לפיצויים שכן התפטרה מעבודתה.

לעומת זאת לתובע יש זכויות פנסיה כפי שהצהיר ע"ס 64,000 ₪ במסגרת ביטח מנהלים ועל כן מגיע לבת זוגו 32,000 ₪

לעניין תשלומי המשכנתא - אין לתובע ולא כלום, שכן בניהול משק בית משותף אין להכנס להתנהלות חשבונאית ופנקסנות על מי הוציא מה ובשביל מה, מה גם שהתובע לא שילם שכ"ד לבת זוגו על מגוריו בבית התובע אף לא הוכיח כי שילם תשלומים אלו או חלקם מחשבונו.

לעניין השבחת הבית בעקבות השיפוץ שערכו בני הזוג. אכן לא הוכיח התובע את עלויות השיפוץ ואת מקור הכספים שנלקחו לשיפוץ, ומקובלים דבריה של בת הזוג, כי מקור הכספים לשיפוץ הינם כספי המתנה לברית המילה של בנם וכספי הפיצויים שקיבלו בעבור הרכב שנפגע בתאונת דרכים, אך ברי כי בעבודות השיפוץ לא רק עלויות כספיות אלא גם ייזום פיקוח הבאת עובדים ועבודה עצמית, ואין ספק כי על אלה היה אחראי בן הזוג.

משאין אנו עוסקים בהתחשבנות ומחזקת השיתוף ברי, כי אין למדוד במשורה את תרומתו של כל אחד מבני הזוג לשותפות אלא כל אחד תורם את אשר ביכולתו, ועל כן מגיע להן הזוג מחצית מהשבחת הבית, דהיינו מההפרש של שווי הבית לפני השיפוץ ולאחריו כפי שקבע השמאי בהערכתו 150,000 ₪.

לאור האמור לעייל מתקבלת התביעה בחלקה ונקבע כי בני הזוג היו ידועים בציבור. מבחינה רכושית מגיע לבן הזוג מחצית מהשבחת הנכס, דהיינו 150,000 ₪ בניכוי חוב מזונות בסך 24,090 ₪ וחלקה של בת הזוג בביטוח המנהלים סך של 32,000 ₪. בת הזוג תשלם 5,000 ₪ הוצאות משפט