בני זוג חיימוביץ רוצים לבטל את חברותם באגודת בישוב ליבנה. האם האגודה יכולה להשאירם חברים בעל כורחם? ומכח חברותם לגבות מיסי ישוב?
השאלה העיקרית הינה אם יש לראות בגב' זהבה חיימוביץ ומר יעקב חיימוביץ כחברים ב"ליבנה" אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ (ולהלן: "אגודה"), אם לאו. התעוררה גם שאלת תוקפו של פסק בוררות שניתן כאילו היו זהבה ויעקב עדיין חברים באגודה לכן חוייבו בתשלום דמי חבר.
זהבה ויעקב חיימוביץ מתגוררים בבית ביישוב ליבנה. ביישוב זה פועלת האגודה השיתופית "ליבנה". ביום 20.1.07 הודיעו בני הזוג חיימוביץ בכתב לאגודה על רצונם בביטול חברותם באגודה. משלא הגיע אישור על הביטול פנו בני בזוג לרשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם).
ביום 13.5.07 שלח מר רפאל בן-זקרי ממשרד רשם האגודות השיתופיות תשובה לבני הזוג ובה נכתב כי כל עוד הם גרים בישוב בדרך קבע, הרי שלפי סעיף 12ה' לתקנון האגודה, חברותם לא פקעה ולא בוטלה. כמו כן נפתח כנגד בני הזוג הליך בוררות בשל חוב שהצטבר בשל דמי חבר שלא שולמו מממועד שבני הזוג הודיעו על ביטול חברותם באגודה. בני בזוג חיימוביץ לא התייצבו להליכי הבוררות. בפסק הבורר (מיום 7.2.08) חויבו המערערים בפירעון החוב.
בני הזוג חיימוביץ השיגו לפני הרשם על פסק הבורר, ועל הפרשנות לתקנון שניתנה על ידי מר בן-זקרי על אי ההכרה בפקיעת חברותם באגודה. בתשובה שקיבלו מטעם הרשם נאמר שהוחלט שלא להתערב בפסק הבורר שכן לבורר לא היתה סמכות לדון בשאלת "חברותם" של בני הזוג באגודה. בני הזוג שבו ופנו לרשם בנוגע לפרשנות התקנון ושאלת חברותם. בתגובותיו לפניותיהם שב מר בן-זקרי על עמדתו הפרשנית לפיה כל עוד לא עזבו המערערים את היישוב, אין הם יכולים לצאת מן האגודה.
טענת בני זוג חיימוביץ
טענתם העיקרית שלבני הזוג חיימוביץ , כי פרשנותו של הרשם את התקנון, אינה יכולה לעמוד. סעיף 12ה' לתקנון קובע כי חבר העוזב פיסית את היישוב, ייראה "כמי שמודיע לאגודה בכתב על רצונו לצאת מהאגודה". בני הזוג עמדו בכל התנאים שבתקנון לשם ביטול חברותם. כל חובות לאגודה שקדמו למכתב בקשתם לביטול החברות - שולמו ונפרעו. לא ניתן להותירם כחברים "בכפייה" באגודה. ובאשר להמשך המגורים ביישוב ליבנה ,טענו בני הזוג כי אין הם חייבים להיות חברים באגודה, השירותים שיש לספק להם כתושבים במקום יינתנו להם על ידי הגופים המוניציפאליים ואין להם כל דרישה מן האגודה לכל שירות שהוא. לכן יש לראות בהם כמי שחברותם פקעה כדין עוד בחודש ינואר 2007. ודין חוב דמי חבר – להתבטל.
טענת האגודה
האגודה טענה כי אין כל כוונה או רצון להותיר את בני הזוג כחברים באגודה בעל כורחם. לאגודה יש חובות של למעלה מארבעה מליון שקלים להסתדרות הציונית העולמית ועל בני הזוג לשאת בחלקם היחסי בחוב זה על מנת לסיים את חברותם באגודה. כמו כן, לא ניתן להפריד בין האגודה השיתופית לבין השירותים שהיא מספקת בתחום החינוך, הרווחה, התשתיות וכד', כמו גם שירותים מוניציפאליים אחרים. באין מנגנון מוסדר שיאפשר תשלום של בני הזוג עבור השירותים המוניציפאליים שיקבלו, לא ניתן לאפשר את ביטול חברותם באגודה. כל עוד ממשיכים בי זוג חיימוביץ להתגורר ביישוב, והאגודה היא המספקת להם את השירותים השונים, לא ניתן לפרוש מן האגודה.
דיון והכרעה כב' השופט ד"ר יגאל מרזל
הוראות התקנוןן בדבר פרישת חבר מן האגודה:
"חבר רשאי לפרוש מן האגודה על ידי מתן הודעה בכתב לועד. יכול הועד להחליט כי החברות לא תפקע, כל עוד חייב החבר כספים לאגודה, או ערב לחוב של האגודה שטרם סולק, או משתמש באחד השירותים של האגודה.
(סעיף 12 ה) "חבר האגודה – רואים אותו כמי שמודיע לאגודה בכתב על רצונו לצאת מן האגודה והוראות סעיף זה יחולו עליו – אם הוא חדל לגור דרך קבע ובפועל ביישוב ועברו מאז שנה ויותר וכן כי העובדה שחבר חדל לגור דרך קבע ובפועל ליישוב ידועה לועד ההנהלה ונרשמה בפרטיכל ישיבת ועד ההנהלה".
קיים קושי בפרשנותו של מר בן-זקרי, לסעיף 12ה' לתקנון. כל שנקבע בסעיף הוא, כי עזיבה פיסית של היישוב יכולה להיחשב בנסיבות מסויימות כהודעה נורמטיבית על רצון לצאת מן האגודה. אין על פניו בלשונו של סעיף זה כל קביעה הפוכה לפיה בלא עזיבה פיסית של היישוב, לא יכול חבר אגודה להודיע על סיום החברות באגודה.
בקשר לחוב האגודה לא נשלחה לבני הזוג כל הודעה לפיה החברות לא פקעה בשל חוב כספי או שימוש בשירותי האגודה.
אולם אין מקום לתת את מלוא הסעד שנתבקש ולהורות על ביטול חברותם של בני הזוג באגודה. היות ויש אי בהירות שעיקרה בספק באשר להליך שנתקיים לפני הגורם המוסמך מטעם הרשם וכמו גם בהיעדר בירור והנמקה מספקת של ההחלטות שניתנו במקרה זה.
בתקנון האגודה נקבע כי אם פקעה חברותו של אדם באגודה מכל סיבה שהיא, חייב הוא לא יאוחר מתשעים יום ומתאריך הפקיעה, לפנות את המקרקעין המוחזקים על ידו "לרבות כל מתקן המשמש למגורים". עד עכשיו, אין כל התייחסות לנדון. יש אי בהירות בשאלה אם ניתן כלל להפריד בין השירותים שהאגודה מספקת לבין השירותים המוניציפאליים.
לא ברור מה הוא ההליך שהתנהל לפני מר בן-זקרי ומכוח מה ניתנה החלטתו. מר בן זקרי סבר כי כל עוד בני הזוג מתגוררים ביישוב, אין הם יכולים להשתחרר מחברותם באגודה, והאגודה הסתמכה על תשובה זו משעה שסירבה לאשר את פקיעת החברות. אולם למעשה לא נומקה כל עיקר מסקנה זו, בייחוד נוכח האמור לעיל, וכפי הנראה, לא נתברר לפניו כל הטעון בירור בנדון.
התוצאה
העניין יושב אפוא לרשם על מנת שיבחן את מכלול השאלות העובדתיות והמשפטיות הקשורות במקרה, ויחליט בהן כפי שיקול דעתו. אשר לפסק הבורר, הצו הזמני שניתן על ידי כב' השופט ד' חשין בהליך המונע את המשך הליכי ההוצאה לפועל של פסק הבורר, יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים נוספים מיום מתן פסק דין זה.
כן נקבע בזאת, כי האגודה תישא בהוצאות בני זוג חיימוביץ וכן בשכ"ט עו"ד בגין הליך זה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום פסק דיני זה ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום, א' אייר תש"ע, 15 אפריל 2010.
אתר הבית של ישוב ליבנה.
