בני זוג שטיינברג הגיעו לצימר במושב לחגוג יום נשואין. לאחר שאספקת המים לצימר הופסקה עזבו בני הזוג את הצימר. האם יוחזר להם כספם?

בני הזוג שטיינברג (להלן: " שטיינברג ") הזמינו טלפונית שני חדרי אירוח  ממר גרידיש (להלן: "גרידיש"). בין הצדדים סוכם כי העלות היא בסך  2,800 ₪, כמו כן סוכם כי הם יוכלו לקבל את חדר האירוח כבר בשעה 14:00. חרף המוסכם וחרף העובדה כי שטיינברג הגיעו בשעה 15:00, הם קיבלו את חדרי האירוח כשאינם ראויים לשימוש. המים היו מנותקים, מה שמנע מהם שימוש במקלחת, בשירותים ובמתקני האירוח. לאחר שפנו לגרידיש, הובטח להם כי העניין יוסדר מיידית, אך המחדל נמשך למעלה מ-3 שעות. בתומם החליטו שטיינברג וחבריהם לבטל העסקה ולעזוב. לטענת שטיינברג, טרם עזיבתם התחייב גרידיש מפורשות שלא לחייבם, אך לתדהמתם חויבו בכרטיס אשראי במלוא הסכום.. לפיכך, תובעים סך כולל של 6,500 ₪.

גרידיש טוען כי המים בחדרי האירוח שהיו מנותקים, בגלל צינור המים של המושב שהתפוצץ והמים נותקו במושב כולו. על כן הוא נאלץ לשטוף את החדרים במים מינרליים ואת החצר במי הבריכה. גם בזמן ההמתנה עשה גרידיש כל שיכל על מנת להנעים את זמנם. לטענת גרידיש, שטיינברג עזבו באופן פתאומי את חדרי האירוח וסרבו לשלם עבורם, מוכחשת הטענה לפיה הוסכם על ידו כי לא ייגבו מהם דמי האירוח, הואיל ובסופשבוע חדרי האירוח בתפוסה מלאה.

דיון והכרעה עיקר המחלוקת בין בעלי הדין, היא באשר לחיובם של שטיינברג בדמי אירוח, חרף ביטול העסקה. אפשר להבין  את פשר החלטתם של שטיינברג לבטל את העסקה, בעיקר נוכח העובדה כי גרידיש לא הואיל בטובו ליידעם טרם הגעתם לחדרי האירוח בדבר ניתוק המים והמתין עד לשעת הגעתם על מנת לנקות את החדרים. ברור כי גרידיש נהג בחוסר תום לב. ואולם, לאחר שחזרו המים ולאחר שגרידיש הסכים להוזיל את מחיר השהות, החליטו שטיינברג להשאר. לפיכך, המסקנה, כי שטיינברג החליטו לבטל העסקה מחמת חוסר כדאיותה, אולם חוסר כדאיות העסקה אינה עילה לביטול חוזה. לכן התביעה מתקבלת באופן חלקי ומצומצם, לפיו על גרידיש להשיב לשטיינברג את סכום ההפרש בין ההזמנה הראשונה (700 ₪ ללילה) להזמנה השנייה (500 ₪ ללילה), הואיל ומרגע ששטיינברג הביעו את הסכמתם להישאר בשובם של המים, אין להם להלין אלא על עצמם. גרידיש ישיב לשטיינברג סך של 800 ₪ בלבד, הואיל ואף הוא כבול להצעתו החדשה לפיה יחויבו התובעים ב-500 ₪ ללילה, כך שראוי היה אילו היה מחייבם בסך 2,000 ₪ אך לא מעבר לכך. בשקלול מכלול הנסיבות, לפיהן גרידיש נעדר תום לב בחיוב שטיינברג במלוא סכום ההזמנה והעובדה שמילא פיו מים טרם הגיעם של שטיינברג לחדרי האירוח שבבעלותו מחד וכן העובדה כי שטיינברג הביעו הסכמתם להישאר בשובם של המים כל צד ישא את הוצאותיו.

ניתן היום,  כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.