1. האגודה אל טל בע"מ נמצאת במשטר פירוק מאז 25.2.2019. עו"ד יוסי כ"ץ הנו המפרק שמונה באגדה זו. האגודה אלטל בע"מ ועו"ד
יוסי כ"ץ, המפרק ייקראו להלן גם: המפרק והאגודה.

2. ביום 23.10.2019 הגיש המפרק בקשה לפי סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות, להלן: גם סעיף 49 לפקודה, והפקודה. בבקשה ביקש המפרק לבדוק את התנהלות יושב ראש הוועד של האגודה עובר לפירוק, מר עלאא אלדין זועבי, שייקרא להלן, גם מר זועבי. בהמשך לבדיקת הרשם את התנהגותו והתנהלותו, ביקש המפרק לחייב את מר זועבי להחזיר לקופת הפירוק סכום של 350,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.2018 עד לסילוק המלא בפועל, וכן לחייבו בתשלום הוצאות ההליך ושכ"ט עורך דין.

3. בבקשה צוין כי האגודה נוסדה ביום 25.8.1961 לצורך אספקת מים לתושבי הישוב נעורה, לצריכה ביתית וחקלאית וגובה מהתושבים דמי שימוש בהתאם למוני המים שהותקנו בישוב, לכל צרכן וצרכן.

4. עוד מציין המפרק, כי המשיב נבחר ליושב ראש הוועד של האגודה על ידי האסיפה הכללית שהתקיימה ביום 19.1.2013, והוא נשאר בתפקידו עד למינוי המפרק לתפקידו ביום 25.2.2019. לגרסת המפרק מאז בחירת המשיב, יו"ר הוועד, לא התכנסה האסיפה הכללית ולו פעם אחת. לא התקיימו ישיבות מוסדרות באגודה, לא הוגשו דו"חות לרשם והדו"ח הכספי האחרון שהוגש היה הדו"ח לשנת 2012.

5. החל מיולי 2018 הפסיקה האגודה לגבות כספים ממנויים ובמשך 8.5 חודשים לא נגבה כל סכום. האגודה צברה במהלך מחייתה סכומי חוב של כ- 350,000 ₪. יצויין כי לפירוק קדם הליך בדיקה של חוקר אשר מונה על ידי רשם האגודות השיתופיות, להלן: גם הרשם בהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות. החוקר המליץ לפרק את האגודה וכן לבדוק את אחריותם האישית של חברי הוועד היוצא ובפרט של יו"ר הוועד, הוא המשיב כאן.

6. המפרק נפגש עם המשיב עם כניסתו לתפקיד וביקש לפעול על פי תקנה 10 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד- 1984 ולשים ידו על מסמכי, פנקסי, רכוש ונכסי האגודה, וכן לקבל דיווח על מצבה של האגודה. הפגישה לא הייתה מועילה במיוחד והמשיב מסר למפרק ארבעה קלסרים זניחים שלא כללו את כל המסמכים שחייבים להיות בחזקתו כשמדובר באגודה קיימת מזה שנים רבות. המשיב טען כי הקלסרים היו מונחים במועדון נוער שהיה פתוח לציבור ועל כן נעלמו ממקומם ואין למשיב אפשרות למצוא אותם.

7. המפרק עשה מאמץ עילאי כדי להתחקות אחר חשבון הבנק של האגודה, ואיתר את פרטי החשבון שהתנהל בבנק לאומי לישראל סניף דבוריה ונשא את המספר 16222/91. בדיקת המפרק את החשבון גילתה כי בשנים 2017- 2018 פעל המשיב בחשבון הבנק של האגודה וביצע ניכיונות שיקים מול חברת ל. בראל בע"מ. זו העבירה לחשבונו הפרטי סכום של 145,930 ש"ח , בעוד האגודה העבירה לחברת בראל סכום נגדי של 157,000 . ההפרש שימש ריבית בגין הסכומים שהועברו לידיים הפרטיות של המשיב.

8. בנוסף התברר למפרק, כי בתקופה שבין 1.1.2017 ועד 30.6.2018 משך המשיב מחשבון האגודה באמצעות פירעון צ'קים של האגודה לפקודתו האישית סכום של 111,500 ₪, זאת בנוסף לסכום של 10,000 ₪ שהועברו לחשבון אשתו הגברת רבאב זועבי. לפי דפי חשבון לשנת 2016 נמשכו על ידי המשיב סכומים של כ- 80,000 ₪, ולדעת המפרק כספים אלה נמשכו או הועברו למשיב או לאחרים מבלי שהמוסדות המוסמכים באגודה דנו בהוצאת הכספים. המשיב טען בפני המפרק כי הדבר נעשה מפני שהוא היה חייב למשוך כספים במזומנים לאור מצבה הקשה של האגודה. המשיב הודה בפני המפרק בנוסף, כי סכום של 6,000 ₪ שולם לקורא השעונים מר ענן שעראוי בתמורה לעבודתו כקורא שעונים וגם כאחראי על אחזקת מערכת המים בכפר וכתגמול עבור עזרתו של מר שעראוי בנגריה הפרטית שניהל המשיב בכפרו.

9. המפרק שיגר ביום 27.8.2019 מכתב למשיב בו שטח את טענותיו בדבר הוצאת הכספים שלא כדין וכן דרישה להחזרת הכסף לקופת הפירוק. כמו כן ציין כי הוא מוכן לשמוע כל אשר על לב המשיב וההסברים שיש בפיו בראש פתוח ובנפש חפצה בתנאי שיגבו במסמכים. המשיב לא נענה לדרישות המפרק ואף נוכח תזכורות שהוא שלח למשיב.

ב. טענות משפטיות של המפרק:

10. המפרק בדעה כי בפעולותיו האמורות של המשיב הוא פעל באופן בלתי הוגן בכספי האגודה ו/או מעל בכספי האגודה ו/או הפר את אמון האגודה בצורה חמורה ביותר ו/או נהג בחוסר יושר כלפי האגודה בצורה המחייבת הגשת הבקשה מושא החלטה זו.

11. המפרק ציין כי הוא שומר לעצמו הזכות להמשיך לבדוק את ההתנהלות הכספית של האגודה והמשיב גם לשנים שקדמו לשנת 2016 כשיקבל את מלוא הנתונים וככל שתהיה הצדקה לכך.

ג. בקשה מתוקנת לפעול על פי סעיף 49 לפקודה:

12. ביום 22.1.2020 התקבלה במשרד הרשם בקשה נוספת מטעם המפרק בה ביקש הוא כי יוצא צו נגד המשיב להחזר הסכום של 402,250 ₪ לקופת הפירוק בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 1.10.2018 ועד למועד סילוק החוב בפועל (ולא רק 350,000 ₪ ככתוב בבקשה הקודמת) וכן להטיל עליו הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד כדין בצירוף מע"מ.

13. בבקשה ציין המפרק כי חרף הגשת הבקשה הראשונה שנמסרה למשיב הוא לא ענה לאף טענה ולא שיתף פעולה עמו. דיון נקבע ליום 14.01.2020 אך המשיב לא הגיב לה ולא ראה לנכון אף להתייצב לדיון. בין לבין קיבל המפרק מבנק לאומי סניף דבוריה צילומי השיקים לשנת 2016. מצילומים אלה למד המפרק כי המשיב ביצע ניכיון שיקים גם בשנת 2016 מול חברת ל. בראל בע"מ. הוא פנה לחברת בראל וקיבל ממנה העתק שוברי התשלום לשנת 2016. המפרק נוכח לדעת, כי גם בשנת 2016 משך המשיב כספים על סך 46,000 ₪ לעצמו וסך של 15,000 ₪ לטובת רעייתו. אי לכך ביקש הוא להוסיף סכומים אלה (61,000 ₪) לסכום שנדרש בבקשה הראשונה, ולחייב את המשיב בהחזרת הסכום הכולל של 413,350 ₪ לקופת הפירוק.

ד. התחמקויות המשיב מהתייצבות לדיון או מענה לדרישות המפרק:

14. בדיון מיום 20.7.2020 ציין המפרק כי את כתב התביעה המקורי הוא שלח למשיב הן במסירה אישית באמצעות שליח, והן בדואר האלקטרוני, אך המשיב סרב לקבל את דבר הדואר, הוא רב עם השליח וסוף ההליך היה בהגשת תלונה למשטרת ישראל נגד המשיב.

15. המשיב זומן לדיונים שנקבעו אך הוא סרב לקבל את הזימונים. את הזימון ליום 20.7.2020 מסר המפרק באופן אישי למשיב באמצעות בנו ושם את הזימון על מפתן הבית של המשיב בנוכחות הבן וגם שלח לו בדואר האלקטרוני כמופיע בנספח פ/1.

16. המפרק זימן את המשיב לדיון שנקבע ביום 14.1.2020 אף שזומן כדין. המפרק ציין בבקשה מיום 11.2.2020 כי בינתיים קיבל צילומי שיקים מבנק לאומי סניף דבוריה מהם עולה כי המשיב משך כספים נוספים עבורו ועבור אשתו וכי ביקש להגדיל את הסכום הנדרש בהתאם.

17. יצויין עוד כי נקבע מועד נוסף ליום 22.3.2020 והמפרק שלח זימון למשיב באמצעות הדואר האלקטרוני, אלא שהדיון האמור לא התקיים בשל התפרצות הקורונה. המייל נשלח לתיק על ידי המפרק ובו מודיע לו המפרק על הדיון וכן בקשו לבוא עמו בדברים, שכן הדיונים אינם מייתרים את האפשרות להגשת תלונה במשטרה.

18. עוד יצויין כי עם הגשת הבקשה הראשונה של המפרק מיום 23.10.2019 ניתנה החלטה על ידי עוזר הרשם, הח"מ, בה התבקשה תגובת המשיב לבקשת המפרק בתוך 21 יום מקבלת ההחלטה. החלטה זו התבקש המפרק למסור למשיב והוא עשה כן, אלא שגם תגובה כלשהי לא הוגשה מטעם המשיב.

ה. היתר לפיצול סעדים:

19. בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.7.2020 ביקש המפרק היתר לפיצול סעדים, וזאת מפני שבחומר שהוגש על ידו נכללו נתונים רק לשנים 2016 ואילך. ברצון המפרק לבדוק את המצב גם לגבי השנים 2014-2015 ואם יסתבר כי יש יסוד להגיש תביעה נוספת נגד המשיב, הוא יעשה כך. הנתונים אינם בידו אלא בידי הבנק וטרם הצליח לקבלם מהבנק גם בשל התפרצות הקורונה.

20. עוד ביום הדיון של 20.7.2020 נתתי החלטה בה התרתי למפרק לפצל את הסעדים, כך שיוכל להגיש תביעה נוספת ככל שיקבל נתונים מהבנק שיש בהם כדי לבסס אחריות המשיב והגשת תביעה נוספת.

ו. דיון והכרעה:

21. אתחיל דווקא מציטוט הסעיף 49 (1) לפקודת האגודות השיתופיות כלהלן:

"אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר וועד הנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה, השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שעיכבם אצלו או שנעשה חייב עליהם, או אחראי להם, או שאשם באי יושר או במעילה באימון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, רשאי הרשם על פי בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצירוף ריבית לפי אותו השיעור שהרשם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השימוש לרעה בכספים או בנכסים, על עיכוב הכספים, על אי היושר או על המעילה באימון, הכל כפי שהרשם ימצא לנכון לצוות".

=סעיף 49(2) מציין עוד:

"סעיף זה לא ימנע את השלטונות מהביא בפלילים כל עבריין על מעשה שהוא יישא עליו אחריות פלילית".

22. המפרק העמיד בפני המשיב מר עלאא זועבי הזדמנויות רבות כדי שיסביר את הנקודות הדורשות הסבר בהתנהלותו או במה שקרה באגודה, אך המשיב לא לקח לידיו הזדמנויות אלה כדי להסביר ולהפיג את החששות שמשהו בוצע שלא כדין. המפרק העביר פניה למשיב בטרם הגיש את הבקשה, הוא העביר אליו את התביעה בנוסח הראשון לגבי השנים 2016-2018, אך לא זכה בכל מענה מטעם המשיב. הסכום הראשוני אותו תבע המפרק היה 350,000 ₪. משקבל הוא נתונים נוספים מהבנק בו התנהל חשבון האגודה (בבנק לאומי סניף דבוריה), הוא הוסיף דרישה ביחס לשני רכיבים נוספים בסכום כולל של 46,000 ₪ שהועברו מחשבון האגודה לידיו הפרטיות של המשיב וכן סכום נוסף של 15,000 ₪ שהועבר לחשבון אשת המשיב. כתוצאה מכך תוקנה הדרישה של המפרק והסכום הנדרש עמד על סך 413,350 ש"ח. יצויין כי חיבור סכום הדרישה המקורית (350,000 ש"ח) לתוספת שנדרשה מאוחר יותר 61,000 ש"ח) מביא לתוצאה של 411,000 ₪ ולא ל 413,500 ₪ וזה הסכום שאתייחס אליו. גם דרישה זו העביר המפרק למשיב אך זה לא התייחס אליה ולא הגיע לדיון שנקבע תחילה ב-14.1.2020. לדיון נוסף שנקבע ליום 22.3.2020 אף אליו לא התייצב המשיב. מאחר והדיון נקבע בתקופת הגל הראשון של הקורונה לא ראיתי בכך משום מחדל מיוחד של המשיב, אך בכל זאת עדיין לא זכיתי לראות את עמדתו. יצויין עוד, כי באחת ההזדמנויות שנשלח דבר דואר למשיב הוא נהג באלימות וסירב לקבל את הזימון ואף הגיעה האלימות שלו עד כדי הגשת תלונה במשטרה נגדו. לבסוף גם לדיון של 20.7.2020 לא ראה המשיב לנכון להתייצב, לנסות להסביר את פועלו ולהפיג את החששות נגדו.

23. המשיב הנו יושב ראש הוועד באגודה עובר לפירוק. אי לכך הוא אחד הפרסונות שסעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות חל עליו. לא רק כך, אלא שהוא הפונקציונר האופרטיבי או הסמכותי החשוב ביותר במערכת תפעול כל האגודה. לפי מה שמופיע בדואר הנכנס מטעם האגודה אין שום דיווח על אסיפה כללית מרגע היבחרו של המשיב. ראוי לציין, כי כל חברי הועד וועדת הביקורת באגודה נושאים את השם "זועבי", ללמדך כי מדובר באגודה על טוהרת בני משפחה אחת. המשיבה עשה באגודה ככל העולה על רוחו אף מבלי לקבל את הסכמת האורגנים של האגודה. על כל פנים אין בפניי כל אינדיקציה, שלא לדבר על הוכחה, כי כך היה המצב. אגודה היא אישיות משפטית נפרדת המנוהלת באמצעות אורגנים. ברור כי הכספים שברשות האגודה אינם כספו הפרטי של שום בעל תפקיד אף אם הוא יושב ראש הוועד. מנגד, אין סמכויות יו"ר הוועד בלתי מוגבלות וברור כי לפחות משיכת כספים מצריכה מהותית את הסכמת הוועד עצמו. המפרק ציין כי המשיב משך כספים, העביר לעצמו ולחשבונו, העביר לחברת ניכיונות שיקים בשם ל. בראל בע"מ מבלי לקבל הסכמת יתר חברי הוועד או האגודה, והעיקר הוא כי ההעברות נעשו גם לחשבונות הפרטיים שלו ושל בני משפחתו או חברת ההלוואות. הטענה של המשיב כי הדבר נעשה בשל מצבה של האגודה אינו יכול להוות נימוק או הצדקה משכנעים כלל. אילו הדבר כך, לא היה יותר קל מאשר יסביר המשיב שהכסף לא שימש אותו אישית אלא נמשך לטובת האגודה בשל מצבה (לכל היותר בשל עיקול על חשבונותיה). גם ההסבר של המשיב כי אין בידיו המסמכים או הקלסרים במלואם המכילים את מסמכים, דפי חשבון הבנק, תיעוד יוצא או נכנס, כי אוחסנו במחסן פתוח ואינם יותר, נימוק זה אינו מקובל כלל. יו"ר וועד או פונקציונר אחר האחראי לענייני האגודה אינו יכול לאחסן את הקלסרים במחסן פתוח ולטעון כי אינם נמצאים יותר. זוהי הפרה ברורה של חובת הזהירות והאמון האלמנטרית ביותר לשמור על נכסי, פנקסי ומסמכי האגודה. אם כך, גם אם הדבר נכון הרי הוא מעל בחובת האמון שהוא חב כלפי האגודה וחבריה .

24. לעניין ההלוואות שכביכול ביקש המשיב מחברת הלוואות, ואף אם נניח לרגע כי הייתה הצדקה לקבלת הלוואה מגורם כלשהו לצורך תשלום מחיר מים לספק למשל, הרי יש לתעד את קבלת הכספים מהמלווה וכן את התשלומים ששולמו מכספים אלה לספק או למלווה. צריך לתעד את הקרן של ההלוואה, את הסכמת מוסדות האגודה לקבלת ההלוואה ואת הריבית המשולמת בגין הלוואה זו. בוודאי שלא יכול להיות קשר בין תשלום חובות או עלות צריכת מים לקבלת הלוואות כשהכסף נמשך מחשבון האגודה והועבר לחשבון הבנק הפרטי של המשיב או אשתו.

25. תמיהה מיוחדת יש להעלות נוכח העובדה כי כסף ששולם למר ענן שעראווי (6,000 ₪) שהיווה תמורה לעבודתו כקורא שעונים, אבל גם בתמורה לעבודה שהוא ביצע בנגריה פרטית של המשיב. זוהי חציית גבול והושטת יד לכסף שאינו שייך למשיב. זהו בדיוק שימוש בכספי או נכסי האגודה שלא כהוגן כלשון סעיף 49 ואף מעבר לכך לכאורה.

26. המפרק ציין כי יושב ראש הוועד או הגובה מטעמו הפסיקו לגבות כסף מהחברים בגין צריכת המים החל מיולי 2018. (ראה סעיף 5 לעיל). לא ניתן להבין אם עלות המים שולמה בסופו של דבר אם לאו. המפרק יבדוק נקודה זו ואם יסתבר כי צריכת המים לא שולמה על ידי החברים, לא הועברה למקורות בע"מ וכי עלות צריכת המים נותרה כחוב של האגודה כלפי מקורות בע"מ, הרי יש מקום לכך שהמפרק יוסיף לכתב תביעה עתידי שיוגש, ואם יוגש, עלויות אלו או שידרוש את התשלום מהחברים ככל שיוכל לכמת את הכמויות הדיפרנציאליות שכל חבר וחבר צרך.

27. נטל השכנוע להוכיח טענת המפרק, כי נעשה שימוש שלא כדין בכספי האגודה, מוטל על המפרק ועל זה אין וויכוח. נטל זה הנו קבוע ואינו מתחלף. אלא שמהרגע שהמפרק הוכיח כי כספים יצאו מחשבון האגודה בנסיבות שמעלות חשד לאי חוקיות או אי תקינות, עוברת החובה להזים את ראיות המפרק לכתפיו של המשיב. הפעולות החשבונאיות שמאמתות את משיכת הכספים מחשבון האגודה והעברתם לחברת ההלוואות או לחשבון המשיב או אשתו מתועדים במסמכים שקיבל המפרק מהבנק והציגם או צירפם לתביעה שהוא הגיש. אם כך בנטל הראשוני של הוכחה להעברת הכספים למשיב או מי שרצה בו הוא אכן עמד. המשיב לא רק שלא הרים את הנטל להזים את הראיות האובייקטיביות שהמפרק המציא, אלא שכלל לא ניסה להזים ראיות אלה ואף לא הסכים לקבל זימונים או לענות למפרק או להתייצב לדיונים שקבעתי בפניי. בכך על המשיב לשאת בתוצאות. על הנושא של נטל השכנוע ראה תיק1292- 82-14 עורך דין איתן ארז נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ: "נטל השכנוע להוכחת טענה כזו הנו על הטוען... נטל זה הנו כאמור, יציב ואינו ניתן להעברה לכתפו של הצד השני. ראה גם רעא 2262/13 ‏ זוז תשתיות ופיתוח בע"מ נ' פיתוח וגינון הצפון 2001 בע"מ (פורסם בנבו) ; עא 7456/11 ‏ מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון (פורסם בנבו) וכן עא 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מז, 661 (פורסם גם בנבו).". על נושא נטל הבאת הראיות ראה 1293-284-13 יעקב שחם יזמות בע"מ נ' עו"ד נמרוד טפר- בתפקידו כמפרק מפעיל של ינון, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ :"על נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות... ראה גם יעקב קדמי, על הראיות, חלק רביעי בעמ' 1719. "

28. המפרק ביקש רשות להתיר פיצול סעדים עד אשר יקבל את כל הנתונים מהבנק או אחרים לגבי שנים קודמות נוספות, והוא קיבל את ההיתר בהחלטה שנתתי ביום הדיון האחרון מיום 22.07.2020. אם כך המשיב עלול לחוב גם על כספים נוספים ככל שהמפרק יוכל להוכיח משיכות אחרות שבוצעו שלא כדין.

29. המפרק הוכיח כי המשיב כיושב ראש הוועד של האגודה, הנו אחד מבעלי התפקיד הנקובים בסעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות. הוא פרס מסד ראייתי הנשען על משיכת כספים מחשבון הבנק של האגודה והעברתם לחברת הלוואות, לחשבונו או לחשבון אשתו. מנגד המשיב לא המציא כל ראיה הסותרת את עמדת המפרק. הסכומים שאליהם התייחס המפרק הנם סכומים קצובים ומכומתים ובכך הוא הוכיח את כל מרכיבי בקשתו לפי סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות.

30. משכך, אין לי אלא לקבוע כי המשיב, מר עלאא זועבי, השתמש שלא כהוגן בכספי האגודה אלטל אגודה שיתופית למים בנעורה בע"מ (בפירוק) ובנכסיה ולכן אני מוציא בזה צו המורה למשיב להחזיר ולשלם את הכסף שהוא קיבל שלא כדין מהאגודה. מדובר בסכום של 411,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה הנוספת מיום 22.1.2020. כמו כן אני מחייב את המשיב לשלם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו יום ועד לסילוק המלא בפועל. נוסף לכל אלה אני מחייב את המשיב לשלם הוצאות משפט כולל שכ"ט עורך דין על סך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

31. המפרק לא דרש בתביעתו לקבוע את הסכום שיש עוד לחייב בו את המשיב לתרום לאקטיב של האגודה בתור פיצוי על השימוש ברעה בכספי האגודה וכאמור בסיפא לסעיף 49(1) לפקודת האגודות השיתופיות, ולכן אני נמנע מחיובו גם בגין פריט זה.

5129371ניתנה היום ט"ו באב, תש"פ, ‏5 באוגוסט, 2020 בהיעדר הצדדים.

54678313

רמזי חוראני, עו"ד

עוזר רשם האגודות השיתופיות