בקשה לביטול צו תשלומים

בעניין: שלום חדד ע"י עוה"ד אליהו עמר ואח'

            מרח' הלל יפה 11, בית קורן, קומות 8-9, חדרה 3820320

            טל' 073-2655555, פקס: 04-6248682

המבקש

ובעניין: איתן ארז, עו"ד

             בתפקידו כמפרק מפעיל (לשעבר) של שער אפרים, מושב עובדים להתיישבות
             שיתופית בע"מ (בפירוק)- 57-0012922

             ע"י ב"כ עוה"ד רז מנגל ו/או יואב רז

             מדרך מנחם בגין 23, תל-אביב 6618356

             (מגדל לוינשטיין), קומה 13

             טל: 03-5669002, פקס: 03-5669001

המשיב

חקיקה שאוזכרה:

פקודת האגודות השיתופיות: סע'  48(5)

תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984: סע'  34(א)

החלטה

א.    סקירה תחילית:

1.      בפניי בקשה "להורות כי צו התשלום שהוצא למבקש על ידי המשיב בתפקידו כמפרק מפעיל של שער אפרים- מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ...המחייב את המבקש בסך כולל של 195,196 ₪, הוצא על בסיס נתונים כוזבים ובמרמה ומאליו הוא בחינת "בטל מעיקרו". הצו הוצא ביום 28.3.2011. המבקש טוען כי אין הוא חייב יותר סכום כשלהו על פי הצו, זה הוצא על ידי המפרק לשעבר, אך תוך העלמת קבלת סכום של 1,200,000 ₪ שהועבר לקופת האגודה.

2.      הבסיס לבקשה אליבא דמבקש הנה הודאת בעל דין, קרי עורך דין כשדי, וזאת במסגרת דיון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק רע"א 10505-07-19 [פורסם בנבו] ביום 20.2.2020. המבקש מפנה לנספח 3 לבקשתו ובו הודאת בעל דין כי החוב שולם כבר. נטען כי הודאת בעל הדין היא הודאה שנתן עו"ד כשדי מטעמו של המשיב מס' 2. ראה סעיף 1 לנימוקי הבקשה.

3.      התבקשה תגובת המפרק לשעבר וזה הגיב תוך הבעת עמדה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, תוך כדי חיוב המבקש בהוצאות. לחילופין ביקש לחייב את המבקש בהפקדת ערובה משמעותית. מדובר בפסק דין חלוט וסופי, למבקש ניתנו הזדמנויות והיה לו את יומו בפני הרשם.

ב.      עיקר טענות המבקש:

4.      הנימוק העיקרי להגשת הבקשה מטעם המבקש הוא הטענה של הודאת בעל דין  שהחוב שולם. לשם כך מפנה להודאת עו"ד כשדי בפני בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בפני כב' השופטת ורדה פלאוט.

5.      המבקש מוסיף כי הועבר סכום של 1,200,000 ₪ לפני הוצאת צו התשלום, אך סכום זה אינו נמצא בכרטסת המנוהלת עבורו בספרי האגודה שער אפרים. לאורך כל הדרך התעלם המפרק לשעבר וכולם מתשלום סכום זה ונמנעו לומר את האמת. (סעיף 6 לבקשה). ההודאה חושפת ניהול בלתי תקין של ספרי וחשבונות האגודה, ונוכח הודאת עו"ד כשדי בדבר היבלעות הסכום יש להצהיר על בטלות צו התשלום.

6.      המבקש מציין כי הוא פנה לרשם וביקש להאריך את המועד להגשת ערעור על צו המפרק, אך הבקשה נדחתה, "תוך הישענות על עובדות וטיעונים משפטיים ראויים , אך לא בנסיבות שבפנינו". (סעיף 8 לבקשה).

7.      גם בהליכי ההוצאה לפועל נמנעו המשיבים מהצגת הכרטסת שתוכיח תשלום הסכום של 1.2 מיליון ₪, וגם כשחויבה האגודה באופן קטגורי להמציא העתק מהכרטסת התברר כי הסכום ששולם אינו מופיע בכרטסת (סעיף 11 לבקשה).

8.      משפטית מציין המבקש, כי אף אם מדובר בפסק דין חלוט וסופי עדיין ניתן לתקוף אותו כשמדובר בנסיבות של השגתו במרמה והוא מפנה לפסיקה בעניין גת, ע"א 10564/05 גת נ' מתיתיהו, פלוני, [פורסם בנבו], ע"א 3441/01 פלוני נ' פלונית ובטורג'מן, [פורסם בנבו], ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול ) בע"מ [פורסם בנבו] . נקודת האיזון נוטה לכיוון האמת והצדק כשפסק דין מושג במרמה וזהו המצב בענייננו. המבקש מוסיף כי בתי משפט אף הכירו באפשרות של ביטול פסק דין חלוט וסופי אף כשאין טענה של מרמה. (ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני, פ"ד יג(2) 1497. (סוף העמוד בסעיף 14 לבקשה). עוד מציין המבקש כי "הדרך לביטול פסק דין שהושג במרמה הנה באמצעות הליך של תקיפה ישירה של פסק הדין על ידי הגשת בקשה לביטולו", (ס' 14, ש' 3-4 מתחילת העמוד השני של הסעיף – העמודים אינם ממוספרים). המבקש מלין כי הסכום אינו מופיע בכרטסת וכי אילו היה נרשם בה הרי הכרטסת הייתה מציגה יתרת זכות לטובת המבקש.

ג.       עיקר טענות עו"ד ארז המפרק לשעבר:

9.      המפרק לשעבר טוען כי מדובר בצו תשלום שהוצא בשנת 2011 ונמסר בפועל למבקש ביום 4.4.2011. על צו התשלום יכול היה המבקש להגיש ערעור בתוך 60 יום כמצוות סעיף 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות וכן תקנה 34(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984. המבקש ידע שהוא נמצא הרבה מעבר לזמן שניתן לתקוף את החלטת המפרק לשעבר והגיש בקשה להארכת מועד זה ביום 6.2.2017, באיחור של 6 שנים.

10.  גם כשנפתח תיק ההוצאה לפועל נגד המבקש ביום 7.2.2013 וגם כשננקטו נגדו עשרות הליכים בתיק ההוצאה לפועל, לרבות חקירת יכולת, לא ראה המבקש עדיין  לנכון להגיש את בקשתו בזמן אמת. עוזר הרשם (הח"מ) דחה את הבקשה של המבקש ואף חייב אותו בהוצאות. גם טענת "פרעתי" שהגיש המבקש נדחתה ביום 30.7.2018 וערעור שהוגש על דחיית הבקשה בטענת "פרעתי" אף הוא נדחה (ע"ר 56922-08-18 חדד נ' יעקב כשדי השקעות בע"מ) [פורסם בנבו]. גם כאן לא אמר המבקש נואש והגיש בר"ע על ההחלטה בערעור (רע"א 10505-07-19) [פורסם בנבו] אלא שגם בר"ע זו נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 20.2.2020. (סעיף 16 לתגובת המשיב). בנוסף, הגיש המבקש עתירה מנהלית נגד הרשם ואח' והעתירה נדחתה על הסף בפסק דין מיום 17.7.2017, (עת"מ 39254-06-17 (מחוזי ירושלים) [פורסם בנבו]). הליך נוסף שנפתח נגד המבקש הוא הליך התראת פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, וכב' השופט צבי ויסמן התיר מסירת התראה כאמור. כל זה כשהמבקש אינו משלם את חובו. על כל אלה יש להוסיף, כי המבקש פנה בבקשה לשלם 22% מהחוב בתיק ההוצל"פ ובקשתו נדחתה. הא ראיה כי הוא מודה בחוב.

11.  מעבר לכל אלה נפתח נגד המבקש תיק חדלות פירעון (ת. חדל"פ 56106-01-20  (שלום ראשל"צ) [פורסם בנבו]) על ידי חברת יעקב כשדי השקעות בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון ואח' המתנהל בפני כב' השופט גלעד לובינסקי. עו"ד אלונה בומגרטן מונתה כנאמנה לנכסי החייב. המפרק לשעבר בדעה כי מאחר והמבקש הנו חייב המצוי תחת משטר של חדלות פירעון אין הוא יכול לנהל הליך בבית משפט ללא הסכמת הנאמן בהיותו צד דרוש. גם מטעם זה יש לדחות את ההליך אותו נקט המבקש על הסף.

12.  החובות של המבקש כלפי קופת הפירוק הומחו באישור הרשם לחברת יעקב כשדי בע"מ והתמורה שולמה במלואה. המפרק לשעבר אינו עוד צד בהליכים בעוד שחברת יעקב כשדי בע"מ אינה צד להליך זה אף שהיא צד נדרש. גם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה ככל שהיא נוגעת למפרק לשעבר.

13.  הליך הפירוק הסתיים ביום 1.7.2018 והמפרק לשעבר שוחרר מתפקידו ואין לו יותר כל נגיעה להליכים או לחוב נשוא הבקשה. כיום יש וועד ממונה באגודה שער אפרים בע"מ. המבקש ממחזר טיעונים שנטענו מזה זמן ביותר מאשר הליך קודם. הטענות של תשלום כל סכום אינן מגובות במסמך כלשהו והן טענות בעלמא ונטענו מקודם, ונדחו. "ממילא, חוב דמי הפיתוח עומד על רגליו העצמאיות ביחס לכל חבר אגודה אשר קיבל לידיו מגרשים חינם אין כסף מבלי ששולמו בגינם דמי פיתוח". (סעיף 23 לתגובה).

ד.      דיון והכרעה:

14.  עצים רבים וסכך מקדמים את פניו של מי שמנסה לחצות את היער העבות של ההליכים שננקטו על ידי המבקש או נגדו. לכאורה צפיפות זו עלולה לטשטש את הראות ולהסיט את תשומת הלב מן העיקר שבבקשה זו. כדי שלא נלך לאיבוד בריבוי ההליכים שהתנהלו עד כה, אציין כבר כעת כי לאמיתו של דבר מעלה המבקש שני סוגי טענות. הטענה העיקרית, והיא הרלוונטית לשלב בו אנו מצויים, היא הטענה של הודאת בעל דין בפירעון החוב, ולכן מלכתחילה לא היה מקום למתן צו התשלום (או פסק הדין[1]) נגד המבקש. אף משהתגלתה כעת ניתן להתחשב בה מפני שאת האמת אנו מחפשים וחיובים יש לקיים בתום לב[2]. הסוג האחר של טענות הוא טיעונים שהועלו בפני כל כך הרבה ערכאות ונדחו ולכן חבל שמועלות שוב כאן. לאמיתו של דבר לא היה מקום להעלותן, ומטבע הדברים גם למתן תשובות לטענות כאלה. על אף זאת ככל שיהיה צורך בכך אפנה בקצרה לטענות כאמור ולתשובות האפשריות.

ה.     האם באמת הודאת בעל דין יש לנו?

15.  כל התיאוריה של המבקש לפירעון החוב מתבססת על תשובת עו"ד כשדי כי כל מה ששולם לפני צו התשלום נבלע בתוך הצו. הבקשה עצמה נשענת על מינוח זה כפי שמצוטט בסעיף 1 לבקשה. אביא גם אני את הציטוט מדברי עו"ד כשדי בפני כב' בית המשפט המחוזי:

"אני מתמצת את שתי טענות חברי ולבקשת בית המשפט אני משיב עליהן. האחת-שלפני צו החיוב בתשלום שולם על ידי המבקש 1.2 מיליון ₪. השנייה- שאחרי צו החיוב הופטרנו מתשלום ולכן גם החיוב של המבקש בוטל. באשר לטענה הראשונה- טענה זו קודמת לצו התשלום. הרבה קודם ונבלעה בו. אף הוגש ערעור, המבקש לא העלה את הטענה הזאת אפילו. הוגש ערעור וזה נדחה. הערעור הוגש לרשם האגודות השיתופיות והם נדחו".

16.  טענה דומה עלתה גם בפני כב' השופטת קרלינסקי בבית משפט השלום בערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל. ההליך הוא ע"ר 56922-08-18 [פורסם בנבו]. יצויין כי פטור הלווים הוא מחוב המשכנתא כלפי הבנק. האגודה שהיא ערבה לא הופטרה, אדרבא חויבה על ידי המנהל המיוחד ואני הקטנתי, כפי שיפורט בהמשך. החוב הנדרש בצו הוא בעיקרו דמי הפיתוח שהרשם הקודם קצב או אשרר את החלטת המפרק ודחה את הערעור של החברים בפני הרשם הקודם (22 חברים. החלטה שניתנה ביום 27.11.12 על ידי כב' הרשם בדימוס, עו"ד אורי זליגמן)( ראה החלטת הרשמת ברגמן מיום 30.7.2018 ש' 3-4). בג"ץ בודנשטיין לא נגע בחיוב בגין הפיתוח ואף היועץ המשפטי ובית המשפט שלחו את המפרק לגבות את העלות של דמי הפיתוח. ראה גם  החלטת הרשם בעניין דמרי, תיק 1292-246-06 [פורסם בנבו] מיום 11.12.07 וכן החלטת בית המשפט העליון בבג"ץ 348/13 המאוחד עם בג"ץ 3673/13 דוד סעדיה ו-21 אח' נ' הרשם ואח' (פורסם בנבו) בו נדחתה עתירה לבטל את החיוב בדמי פיתוח תוך כדי חיוב העותרים בתשלום הוצאות ע"ס 40,000 שח. (פסק הדין ניתן ביום 11.4.2013).

17.  הדין בנושא טענת פרעתי ידוע ונהיר לכל משפטן שעוסק בתחום. על הטוען טענת פרעתי מוטל נטל השכנוע והנטל הראשוני להבאת טענות תומכות בעמדתו. הנטל לסתור ראיות הטוען מועבר לצד השני, הזוכה בדרך כלל. אם בשקלול ראיות החייב הטוען לפירעון מול הראיות הסותרות שמביא הזוכה לא היה די כדי לקעקע את עמדת מי שמחזיק בפסק דין, תיכשל טענת הפירעון. נטל השכנוע יציב ואינו משתנה.  טענת פרעתי נדונה על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל ברגמן בתיק 17-01240-13-1 בסעיף 3, והיא מפנה לפסיקה בעניין קרת, ע"א שמואל ואסתר קרת נ' חב' חלקה 152 בגוש 7151 בע"מ, פ"ד כד(1) 202 וכן דברי כב' השופט ג'ובראן ברע"א 10272/07 עזבון המנוח אבא בביוב ז"ל נ' עירית חיפה (פורסם בנבו).

18.  טענת הפירעון נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל מפני שהמבקש לא עמד בתנאים לקבלתה על פי הדין. הרשמת קבעה כי המבקש לא הצליח להוכיח כי מדובר בטענת קיזוז מוכחת אלא נטענת ולכן לא תוכל לבוא בשורת המקרים המוכרים "ממשפחת טענת פרעתי". משכך, הדרך לדחיית טענת פרעתי הייתה קצרה ועיקרה כי אין יותר סמכות לראש ההוצאה לפועל להביט אל מעבר לפרגוד של פסק הדין שנתן בית המשפט (במקרה זה המפרק שצו שהוא נתן לא בוטל על ידי ערכאת הערעור, קרי רשם האגודות השיתופיות).

19.  אלא שגם כב' השופטת קרלינסקי דנה בטענה העיקרית של המשיב שהיא "טענת פרעתי". היא הצדיקה את פסיקת כב' הרשמת ברגמן וחידדה שני היבטים:  האחד הוא שלאמיתו של דבר מדובר בטענה של הודאה והדחה בה הנטל להוכיח את ההדחה מוטל מתחילתו ועד סופו על הטוען נגד החיוב. ראה סעיף 11 לפסק הדין בעמ' 4 וההפניה לספרו של בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שביעית 2018 בעמ' 270). ההיבט השני הוא שראש ההוצאה לפועל אינו יכול להתחשב בתשלומים ששולמו לפני מתן פסק הדין שנתן בית המשפט. בניגוד לכך יעמוד לכאורה רשם ההוצאה לפועל כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט. ואם היה מדובר בפסק דין כספי של ערכאה גבוהה יותר, למשל בית משפט מחוזי, האם גם אז יהיה ראש ההוצל"פ מוסמך לבדוק את מה שהיה לפני מתן פסק הדין? התשובה הנה מובנת מאליה והיא שלילית, לגבי כל פסק דין של בית משפט או ערכאה דיונית מוסמכת. ניואנס נוסף צויין על ידי כב' השופטת קרלינסקי והוא כי כל תשלום ששולם בטרם ניתן פסק הדין נבלע בפסק הדין. כך היא כתבה ואצטט:

"המלומד בר אופיר מסביר כי חייב הטוען "פרעתי" לא יכול לסמוך על הסכומים אשר שולמו לזוכה לפני שניתן פסק הדין, וכאשר מתעוררת מחלוקת סביב סכומים ששולמו לפני מתן פסק הדין והרלוונטיות שלהם לחוב הפסוק והמסוים- מחלוקת זו צריכה להתברר בבית המשפט המוסמך ולא בפני הרשם".

20.  עוד חובה עליי לצטט מפסק הדין של כב' השופטת קרלינסקי בע"ר 56922-08-18. [פורסם בנבו] בסעיף 14 בעמ' 6 לפסק הדין נכתבו הדברים להלן:

"מקובלים עליי נימוקי המשיבה (חברת כשדי בע"מ. ר.ח.) כי בגדר הנטל הנ"ל היה על המערער להצביע על ערבות האגודה לחובו על פי צו התשלום, מהות ההפטר שקיבלה האגודה, ככל שקיבלה, והשפעתו על החוב עד כי זיכויו של המערער מכל החוב ביסוד צו התשלום".

ובהמשך כתבה השופטת:

"אין חולק שהמערער לא הציג כל ראייה בדבר הפטר האגודה והפטרו שלו בגובה כל החוב ועל כן אין רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע כי אין לבצע את צו התשלום כנגדו".

21.  יש לשים לב למינוח שגם כב' השופטת קרלינסקי השתמשה בו, דהיינו "נבלע". יוצא מכך כי אין במילים בהן השתמש ב"כ חברת כשדי בבית המשפט ובפני כב' השופטת פלאוט כדי להקים כל זכות מעבר למה שהדין המהותי נותן. המשמעות הטכנית של המונח היא כי כל אשר שולם לפני פסק הדין מושא הבקשה לביצוע נבלע בפסק הדין, דהיינו מוקם חיץ בינו לבין אפשרות העלאתו או ניסיון להתחשב בו תוך כדי חתירה תחת אושיות פסק הדין של בית המשפט או פרימת יסודותיו החשבונאיים.

ו.       האם באמת דברי עו"ד כשדי מביאים למסקנה כי החוב שולם?

22.  התשובה לשאלה זו הנה שלילית. אם נעיין בדברי עו"ד כשדי ברע"א 10505-07-19 [פורסם בנבו] בפני כב' השופטת פלאוט ניווכח כי מכמה וכמה סיבות אין לאמץ את עמדת המבקש כי החוב שולם. ראשית, בשורות 4-6 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון תמצת עו"ד כשדי את טענות ב"כ המבקש שם (המבקש כאן). אין בכך משום הודאה בטענות המבקש ולכן אין זו הודאה שלו בתשלום. שנית, המענה של עו"ד כשדי לטענה ממוקדת זו הוא דחייתה. כך הוכתב לפרוטוקול מדבריו:

"באשר לטענה הראשונה- טענה זו קודמת לצו התשלום. הרבה קודם והיא נבלעה בו. אף הוגש ערעור. המבקש לא העלה את הטענה הזאת אפילו. הוגש ערעור והיא נדחתה. הערעור הוגש לרשם האגודות השיתופיות והם נדחו".

אף אם נתעלם מהמשמעויות של הדין בדבר חוסר יכולת לטעון טענת תשלום לגבי מה שקדם לפסק הדין בפני כב' ראש ההוצל"פ, הרי ב"כ המבקש מוסיף באותו הקשר כי הוגש ערעור ואף לא דאג לציין את הטענה כלל בערעור שהוגש לרשם. אם כך, המסקנה מכך היא כי בשני הנדבכים שבדברים האמורים, הן שהתשלום אף אם שולם הוא שולם זמן רב לפני צו התשלום והוא נבלע בו וכן שהוגש ערעור והטענה אף לא הועלתה, שניהם מובילים למסקנה חד משמעית כי המשיבה לא הודתה בתשלום וזאת בניגוד לכל התיאוריה שמעלה המבקש כאן ועליה מנסה לבנות שלד של הודאת בעל דין. שלישית, בהמשך דברי ב"כ המבקש עצמו בסוף עמ' 3 לאותו דיון הוא מציין :

"...שומעים שהמ- 1.2 מיליון שקל נבלעו. לצורך נבלע" זה אומר שבכרטסת היה 1.2 מיליון שקל. וצרפתי את הכרטסת שקבלנו מהם ואת התאריך שעברנו את הכסף ואפשר לראות שאין שם את ה 1.2 מיליון שקל.".

המבקש אינו טוען למה שיש בכרטסת אלא למה מה שאין בה. טענתו היא כי המציא כרטסת אך הסכום של 1.2 מיליון ₪ אינו מופיע בה. הפניתי לעיל וגם השופטת קרלינסקי ורשמת ההוצאה לפועל קבעו והפנו לפסיקה כי נטל השכנוע בטענת פרעתי, וגם בהודאה והדחה מוטל על הטוען, שכן הוא המוציא מחברו. מתחילתו ועד סופו מוטל הנטל על הטוען, והיכן שנותר ספק הוא מכרסם או אף מפורר את הגנת הטוען. רביעית, ב"כ המבקש לאחר ההפסקה הצהיר לפרוטוקול הדיון כלהלן:

"לאור עמדת (כך במקור ר.ח.) של המשיבה שה-1.2 מיליון ₪ נבלע בתוך הנה"ח, אנו מסיקים את המסקנה שהגענו אליה חוזרים בו (כך במקור ר.ח.) מהבקשה. מבקש למחוק את הבקשה ללא צו להוצאות".

המבקש או בא כוחו חופשיים להסיק מה שהם רוצים מדברי ב"כ המשיבה, אך זאת יש לדעת ב"כ המשיבה לא הודה בתשלום. הוא לא הודה בכך שהכסף שולם אך הושמט מהכרטסת. אם לא די בקביעה כי המסקנה של ב"כ המבקש על פניה מופרכת, הרי נאמרו הדברים אחר כך באופן ממוקד בצורה שאינה משתמעת לשני פנים בהמשך:

"אני רוצה לחדד שאני לא מודה שהתקבלו 1.2 מיליון ₪. אני אומר כי טענתם (הדגש שלי. ר.ח.) ששלמו נבלעת בצו החיוב וזוהי טענה משפטית".

עינינו הרואות, כי אין כל הודאה של המשיבה או בא כוחה בתשלום הסכום של 1.2 מיליון ₪. חמישית, מפנה המבקש בבקשתו להודאה מטעם עו"ד כשדי מטעמו של עו"ד ארז. הראיתי לעיל, כי לא הייתה הודאה כלשהי מטעם עו"ד כשדי בהפטר המבקש מתשלום החוב, בוודאי שלא הייתה הודאה מטעמו בשם עורך הדין ארז או האגודה שבפירוק. ששית, עורך הדין ארז לא היה צד לדיונים שהתנהלו בהוצאה לפועל ובהליכים האחרים הקשורים לחוב שהועבר אליו מהאגודה. ההליכים התנהלו באופן עצמאי בשם חברת כשדי בע"מ אחרי המחאת החוב אליה. אי לכך אין כל כיסוי או בסיס לטענה כי עו"ד כשדי הודה בשם עו"ד ארז, או האגודה בפירוק כי החוב שולם, כאמור אין כל הודאה בפירעון החוב. שביעית, האם ניתן לטעון כי אף אם מדובר בהודאת עו"ד כשדי בשם עו"ד ארז, האם באמת התקיימו התנאים לחייב את עו"ד ארז או האגודה בהודאה זו? האם מדובר בהודאה שילוחית או הודאה של שלוח ברשות השולח או המוסקת מהתנהגות השולח? לשם בחינת נתונים אלה היה צורך לטעון את הטענה ולהניח את המסד העובדתי כדי לבדוק אם יש טעם בכלל לבדוק אותה. לא נטענה טענה כזו כיאות, אין לה ביסוס ולכן אין מנוס מדחיית הטענה כי עו"ד כשדי הודה בשם עו"ד ארז. שמינית, כל החלטה שתינתן כאן שהייתה משנה מהמצב הקיים עולה כדי פגיעה בקניינו של חברת עו"ד כשדי. זו היא צד נדרש בכל דיון והיא לא זומנה ולא צורפה. גם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה של המבקש. תשיעית, האגודה שער אפרים אינה מצויה בסטטוס של פירוק יותר והפירוק הסתיים ביולי 2018, ואין לעורך דין ארז קשר היום לאגודה. אי לכך אין כל הצדקה לערב את המפרק לשעבר בהליך זה. עשירית, ככל שהמבקש מצוי עדיין בסטטוס של פשיטת רגל כאמור בסעיף 11 לתגובת המפרק (תיק חדל"פ 56106-01-20 (שלום ראשל"צ)), הרי לכאורה לא היה די ביוזמת המבקש לבדו כדי לנהל הליך משפטי. נימוק זה אינו הליבה של ההצדקה להכרעתי זו, אך טוב, אילו היה נשקל.

23.  בתשובת ב"כ המשיבה לטענה השנייה של ב"כ המבקש מתייחס הוא לטענת ערבות האגודה לחוב המבקש כלפי הבנק וכן להפטר של האגודה מהחוב כלפי הבנק ובשל כך נטען כי יש לפטור גם את המבקש מכל חוב כלפי האגודה. ב"כ המבקש מציין כי לא הוכחו מרכיבי התשלום, לאיזה חוב מתייחסת הערבות או התשלום (שהוא מכחיש), ולא צורפה כל ערבות. לדברים אלה התייחסה גם השופטת קרלינסקי בסעיף 14 עמ' 6 לפסק הדין וכפי שהבאתי בסעיף 20 לעיל.

24.  הדברים והשאלות לעיל, בוודאי דברי כב' השופטת קרלינסקי בנושא הערבות, הם דברים חקוקים בסלע. לא מהמעמד של התערבות בפן העובדתי אני מציין, אלא מהמעמד של מי שדן גם בקביעת החוב של האגודה כלפי הבנק, ובמסגרת הערעור ששמעתי על החלטת המנהל המיוחד, עו"ד אבנר כהן, קבעתי כי האגודה עדיין חייבת לבנק ואף הקטנתי את החיוב לאור הנתונים שהיו בפניי. המנהל המיוחד קבע כי האגודה עדיין חייבת 26,876,126 ₪. בהחלטתי מיום 18.12.2014 בתיק 1292/82/14 הקטנתי את החוב בסכומים להלן: 8,400,000 ש"ח ו- 325,227 ש"ח. יוצא מכך כי ההפרש, ואינו הפרש קטן, עדיין נזקף כחוב נגד האגודה. אין זה נכון כי האגודה הופטרה מהחוב כלפי הבנק. יוצא כי בפן העובדתי אין הטענה שהאגודה הופטרה כלפי הבנק היא טענה נכונה. בכך רואים כי גם הרכיב העובדתי בו נתלה המבקש לאי תשלום צו התשלום אינו נכון.

25.  פסק הדין בעניין בודנשטיין לא פטר את המבקש ויתר העותרים בו מהחוב על פי צו התשלום שהוציא המפרק. כידוע, הגיעו חלק מהעותרים בבג"ץ בודנשטיין- בג"ץ 920/10 בודנשטיין ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' [פורסם בנבו] ביום 4.4.2012 להסכם שפטר חלקם מחוב המשכנתא כלפי הבנק, אך לא מהחוב על פי צו התשלום שהוציא המפרק. לא רק זאת אלא שהמפרק עצמו לא היה צד להסכם. ההסכם היה מאחר לצו התשלום, שכן זה הוצא ביום 28.3.2011 בעוד שההסכם מול הבנק ורמ"י היה ביום 4.4.2012 או שאשר על ידי בית המשפט במועד האמור. אי לכך לא יכול להיות כי ניתן פטור למבקש וחבריו מתשלום חוב צו התשלום. יתרה מכך, ציינתי לעיל כי הרוב המכריע של חוב צו התשלום היה בגין הוצאות הפיתוח שכב' הרשם היוצא דחה ערור לבטלו. דבר כב' השופטת קרלינסקי בקטע הראשון בעמ' 6 לפסק הדין ישימים בדיוק למצב זה. המבקש צריך להוכיח כי ההפטר הוא מחוב המבקש כלפי האגודה ולא רק מהחוב לשלם את המשכנתא מול הבנק. כן עליו להוכיח כי ההפחתה החלקית שקיבלה האגודה כיסה בדיוק את החוב של המבקש כלפי האגודה על פי צו התשלום. בנטל זה הוא לא עמד.

26.  בבקשת המבקש מפנה הוא לסוגיה של ביטול פסק דין סופי וחלוט כגון שהפסק הושג במרמה. ראה סעיף 8 לבקשה. אין צורך מיוחד להתעכב על טענה זו מפני שבמהות אין המבקש טוען כי הוא זכאי להיכנס לסוגיה של ביטול פסק דין חלוט וסופי. הטענה המהותית בבקשה זו היא הטענה כי ההסתמכות על הודאת בעל דין, קרי עו"ד כשדי בדיון בבית המשפט המחוזי כמצוין בעמ' 4 לנספח 3 (פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי ברע"א 10505-07-19) [פורסם בנבו]. הראיתי לעיל, כי הודאת בעל דין לא הייתה כאן. הראיתי כי הודאה כלשהי מטעם המשיב לא הייתה. גם הודאה כלשהי מטעם עו"ד כשדי לא הייתה כאן, אדרבא שלל מפורשת את הגרסה של המבקש. הראיתי כי עו"ד כשדי אינו חליפו של המפרק לשעבר והוא לא הופיע בדיונים בהוצל"פ ובבתי המשפט כנציגו של עו"ד ארז. משנפלה הטענה של הודאת בעל דין לא נותר כל צידוק לפנות לאפיק של ביטול פסק דין חלוט וסופי מטעמי צדק.

27.  על אף זאת פטור בלא כלום אי אפשר. בעניין שעיה, ע"א 4682/92 עיזבון המנוח שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366, 371 (2003) נכתבו הדברים להלן:

"הסמכות להורות על ביטולו של פסק דין חלוט ועל עריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי הוכרה בפסיקתו של בית משפט זה "בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה-בית-דין". ....

לעניין זה, הכירה הפסיקה בשתי קבוצות של מקרים: האחת, מקרים בהם פסק הדין הושג במירמה והשנייה, מקרים בהם התגלו "ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין" (עניין שעיה).

"... כך או כך, הובהר כי מאחר שסמכות זו מהווה חריג לעקרון סופיות הדיון, השימוש בה ייעשה אך בהתקיים "נסיבות 'דרמטיות'" ובמקרים "חריגים ונדירים".

צא וראה כי שני השיקולים שצוינו בפסק הדין שעיה לא עמדו בבסיס הבקשה לבטל את פסק הדין, קרי צו התשלום מטעם המפרק. נטענה הטענה של השגת הצדק ושל האפשרות לבטל פסק דין אף אם הוא חלוט, אך לא הוכחה כל טענה כי הפסק הושג במרמה. לא הוכחה השקידה הסבירה שבה נקט המבקש כדי להשיג את הראיות שלא יכול היה להמציא בשעת אמת. אי לכך יש לפעול במלוא הזהירות, "ורק בהתקיים נסיבות דרמטיות ובמקרים חריגים ונדירים". אחרי כל כך הרבה הזדמנויות שעמדו בפני המבקש בפני מגוון ערכאות דיון, אין לאמור כי זהו המקרה החריג או הנדיר ואין אלו הנסיבות הדרמטיות המצדיקות את ביטול פסק הדין הסופי והחלוט. המסקנה מכך היא שאין מקום לבטל פסק סופי וחלוט מכוח העילות המוכרות בפסיקה.

28.  המסקנה מכל אלה היא שבקשות המבקש לביטול החיוב נדחו תחילה בפני הרשם היוצא עו"ד אורי זליגמן שדחה את ערעור 22 החברים על צו המפרק. פסק הדין שלו לא בוטל בבג"ץ בודנשטיין אלא בו רק הגיעו הצדדים להסכם מול הבנק שהמפרק לא היה צד לו כלל. הבקשה להארכת מועד שנדונה בפניי אף היא נדחתה ונובע מכך כי החוב הנו בר אכיפה. אציין עוד, את אשר כתב ב"כ המשיבה בדיון בפני כב' השופטת פלאוט כי הטענה של התשלום אף לא נטענה בערעור בפניי. טענות פרעתי שהגיש המבקש בהוצאה לפועל נדחתה. ערעור בפני כב' השופטת קרלינסקי נדחה, וגם בקשת רשות ערעור על החלטה כב' השופטת קרלינסקי אף נמחקה לאור המצב המשפטי שהיה מוביל לדחיית הערעור וחיוב בהוצאות. כאן אנו חוזרים לריבוע הראשון עת טוען המבקש אותו מסד טיעון אך "בעטיית מסכה" אחרת (ברוח המציאות בימים קשים אלה), דהיינו לא בטענת פרעתי מדובר כעת אלא בהודאת בעל דין ולכל היותר בקבלת פסק דין במרמה ובטלותו בשל כך.

29.  5129371הבקשה נדחית. אני מחייב את המבקש לשלם הוצאות ההליך בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ לטובת המשיב. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלומו המלא בפועל.

54678313

5129371ניתנה היום, ‏‏‏‏‏‏כ"ג באב, תש"פ                                        רמזי חוראני, עו"ד ‏‏13 באוגוסט  , 2020

512937154678313‏‏בירושלים, בהיעדר הצדדים                                                    עוזר רשם האגודות השיתופיות

54678313

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

רמזי חוראני 54678313-/