בקשה לביטול תביעה בטענת חוסר סמכות התגלתה כערעור על החלטת בורר
בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 2964/116/08
עו"ד רמזי חוראני
בעניין : 1.בן דוד ספי (יוסף)
2.בן דוד גיא
3.ברקאי מישל
שלושתם ע"י ב"כ עוה"ד רונן יאיר ו/או ליזה לגזיאל
מרח' העלייה ב 8 ת.ד. 1115 צפת, 13110
טל: 04-6924585 פקס: 04-6924586
התובעים/המשיבים
נגד
מי החולה-אגודה שיתופית חקלאית להספקת מים
ביסוד המעלה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אריה שרמן ו/או ורדה גילה ו/או יסמין
שרמן ו/או רונית רז ו/או איילת השחר ברמי
מרח' השיטה 42,הרחבה א'
ת.ד.1645 ראש פינה 12000
טלפון 04-6802044, פקס: 04-6802033
הנתבעת/המבקשת
החלטה
- בשל צאתה של עו"ד הגברת דנה ביאלר לחופשת לידה נפל בחלקי לטפל בבקשה זו. תכליתה של הבקשה הנה הפסקת הטיפול בתביעת התובעים נגד הנתבעת בשל חוסר סמכות והפנייתם או הפניית החברות שבשמן הם פועלים לתבוע בבית המשפט הרגיל.
- המבקשת מדגישה בסעיף 13 לבקשתה מיום 2.2.2010 ( הוקלדה ביום 15.2.2010) כי "בקשה זו איננה ערעור על החלטת כבוד הבורר.נהפוך הוא,לטענת האגודה,לאור החלטת הבורר ובהתאם לנימוקים אשר הובאו על ידו,השמיט כבוד הבורר את הבסיס לעצם סמכותו לדון בעניינים אשר הועלו על ידי חברי האגודה בכתב תביעתם.כפי שיובהר להלן, בהתאם להחלטת הבורר לא מתקיימים במקרה דנן התנאים אשר בגינם ניתן היה למנות בורר בהתאם לקבוע בסעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות ובהתאם לתקנון האגודה".
- lawdata - דטהחוקתגובת המשיבים הוגשה ובעיקרון תומכת היא בהחלטת כב' הבורר מיום 27.1.2010. אינני רואה מקום להיכנס לפרטי הטענות של שני הצדדים, בעיקר של המבקשת/הנתבעת לאור התוצאה אליה אגיע ולאור האפשרות כי הטענות גופא תיבחנה שוב בערעור אפשרי על החלטת כב' הבורר.
- האמת היא כי למרות האמור לעיל במודגש על ידי ב"כ המבקשת, הרי בפן המהותי אכן מדובר בתקיפה של החלטת כב' הבורר, קרי השגה או ערעור והשאלה הנה אם יש מקום להליך כאמור או למצער אם יש הליך כאמור בשלב זה של הדיון?
- התשובה לכך הנה שלילית :
א. כאמור בפן המהותי מדובר בהשגה על החלטת כב' הבורר ונשאלת השאלה אם ישנו מנגנון תקיפה כאמור כשמדובר בהחלטת ביניים של הבורר? אין תשובה חד משמעית בפקודה או בתקנות האגודות השיתופיות השונות ולכן נאלצים אנו לפנות לדין הכללי.
ב. בדרך כלל במעט מאוד סיטואציות ניתן להשיג או לערער על החלטת ביניים של ערכאות משפטיות או מעין שיפוטיות ,לרבות כשמדובר בהחלטה של בורר. הפסיקה מנסה להשאיר את התקיפה לערעור או להשגה שתוגש בסוף ההליך. הוסיף לריסון במתן היתרים כאמור צו שר המשפטים בדבר אי מתן רשות ערעור על החלטות מסוימות .ראה צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערערו) התשס"ט- 2009. נדמה כי המדיניות המשפטית הנכונה מובילה למסקנה כי אין להתיר את התקיפה של החלטת הביניים של הבורר. לא מזמן יצא לי לדון בעניין דומה, אך זה היה בנושא של החלטת מפרק,ועל החלטתי הוגש ערעור בפני כב' הרשם ונדחה.(תיק 4726/393/09 - שלהב –אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' ר.א.מ. רכיבים אלקטרוניים בע"מ ) המטרייה הנה דומה ולכן אביא להלן חלק מהדברים שכתב כב' הרשם: "אסתפק בהפניה לדברים שנאמרו ברע"א 4990/05,בר"ם 8786/05 ממן יעקב ואח' נ' עיריית הרצלייה ואח' על החלטת וועדת ערר לפי חוק התכנון ובנייה תשכ"ה- 1965 לפיהם:"ככלל יש לשאוף לכך שביקורת ערעורית על החלטות הוועדה תתקיים בסוף ההליך". לדברים דומים יש לשאוף גם בהליך התקיפה של החלטות ביניים של מפרקים."
ועוד :
ההלכה לריסון הנדרש מערכאת הערעור על החלטות הערכאה הדיונית ידועה.אין ערכאת הערעור שמה את שיקול דעתה במקום שיקול דעת ערכאת הדיון ודי למעשה כי ההחלטה של ערכאת הדיון הנה סבירה ואף שישנן אלטרנטיבות סבירות אחרות.אני מסכים עם הדברים שצוטטו על ידי כב' המפרק הנוסף המצוטטים מההלכה (מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב נגד פקיד השומה ת"א), לפיהם רשות ערעור תינתן במקרים נדירים במיוחד קרי " כשדחיית הדיון בהחלטה לסופו של ההליך תגרום לבעל דין נזק של ממש או שתוביל לניהולו של הליך מיותר או שגוי".
ג.גם כב' הבורר בהחלטה כתב מפורשות כי ההחלטה שלו אינה מרמזת כהוא זה על אשר עומד הוא לפסוק בגוף המחלוקת, שכן טרם החל את הדיון גופא.אם כך , אין הצדקה להכריע בנקודה זו כבר כעת.
ד. לאמתו של דבר התקיפה, אם ישנה אפשרות כזו, צריכה הייתה לבוא בעת מינוי כב' הבורר ולא בעת מתן החלטתו להמשיך את הבוררות, שכן לפני הפעלת מנגנון הבוררות לרבות המינוי עצמו צריכה הייתה הסוגיה של הסמכות להתברר. משמונה כב' הבורר והחל למעשה בשמיעת התביעה, איחרה המבקשת את המועד לתקוף את ההחלטה.
ה. האם מדובר במצב של חוסר סמכות טוטאלי שמאיין את ההליך עד כדי הצדקה להתערב בהמשכו כבר כעת? התשובה לכך הנה שלילית. ניתן להתווכח על נכונות הקונסטרוקציה דרכה הגיע כב' הבורר להחלטה כי יש להמשיך את הדיון בפניו ( ואינני מרמז כי ההחלטה שגויה), אלא שאין לומר כי ההחלטה נטולת תוקף עד כדי מיונה כבטלה מדיעקרא (VOID) . אין טענה שהנושא אינו יכול לשמש נושא לבוררות או שהבורר אינו כשיר להתמנות כבורר, אלא ישנו וויכוח על פרשנות התקנון, הרכב החברות במבקשת, הזכאות לפנות בבקשה לקבלת חלק מההחזר ויישום העקרונות של הרמת המסך. שאלות אלו יכולות להידון בערכאת ערעור על פי כל מתכונת של החלטת בורר שתינתן. אם כך לכל היותר מדובר בהחלטה שיכול ותהא ניתנת לביטול ולא בטלה.
ו. אם נלמד גזירה שווה מהדין הכללי הרי בתקנות סדר הדין האזרחי יש לנו חיזוק נוסף למסקנה כי יש להמשיך את הדיון בפני כב' הבורר: תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג-1984 קובעת כי ניתן לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד בין ביחד, בין לחוד ובין לחילופין. גם אם לא נעשה הדבר כך הרי מותר היה רעיונית לבקש כי התביעה תוגש הן בשם המשיבים כתובעים והן על ידי החברות שהנם בעלי השליטה בהן. לגבי תובע אחד ,הוא התובע מס' 1 יש אף מעמד של משתמש קצה .ראה הסעיפים 25.6 ו- 25.7. נכון שנטען שם כי ההקצאה נעשתה על ידי משרד החקלאות והזכאות להחזר הנה מול משרד זה, אך אין הדבר משנה את העובדה כי כעיקרון תובע זה הנו בעל כשרות לתבוע את המבקשת עצמה. אם כך יכול הוא להיות תובע לבד או ביחד עם החברות התובעות והתובעים הנוספים ביחד או לחילופין.
ז.ברציונל מאחורי הדברים ניתן לשאוב תימוכין לגישה זו גם מתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, שם דובר על האפשרות להגיש תביעה נגד מספר נתבעים שדי כי נגד אחד בלבד מתקיימת הסמכות לתבוע . אמת, מדובר כאן בסמכות מקומית ולא בסמכות עניינית, אך כתבתי כי בפן העקרוני אין מדובר במקרה של חוסר סמכות טוטאלי , אלא לכל היותר בטענה שצריכה להיבדק ולהיות מוכרעת, ולכן אין לשלול את הסמכות רק מעצם המחשבה שמדובר בטענה לכאורית של חוסר סמכות עניינית.
ח. חיזוק נוסף ניתן ללמוד מרוח הדברים בהלכת בנק הפועלים בע"מ נ' פטריות עמק איילון בע"מ, דיון נוסף 690/94, בנק הפועלים בע"מ נ' שמעון כהן ו- פטריות עמק הירדן בע"מ, מט ;(3),245 בו קבע ביהמ"ש העליון בדיון הנוסף כי חובו של אדם המבצע את פעילותו החקלאית באמצעות חברה משפחתית בשליטתו נכנס לגדר ההסדר שבחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי,תשנ"ב- 1992.המשיבים כאן פועלים באמצעות חברות כאמור, ואינני רואה כל סיבה מדוע לא לקרוא את הדברים בצורה מרחיבה ולהתיר להם לנהל את הדיון בין בעצמם,בין ע"י החברות ובין בצירוף שניהם יחדיו.
- עיינתי בהחלטת כב' הבורר ואינני יכול שלא להסכים איתו כי הרושם המתקבל מעמדת המבקשת/ הנתבעת הנו כי היא מנסה להקשות על הבירור הענייני בטענות נוהל ופרוצדורה. אני מפנה לסעיף 8 להחלטתו. על תכלית הפרוצדורה נאמרו מילים רבות, אך די להפנות לדברי כב' המנוח השופט ברנזון בהלכת עזיז לפיה " הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן." {ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ,פד"י כ (3), 477} .אם כך הוא המצב בדין הכללי , קל וחומר בנושאי בוררות ובבוררות בענייני אגודות שיתופיות במיוחד! המנגנון נועד לפשט את ההליכים כדי להגיע להכרעה מושכלת ,יעילה וגם מהירה ולא להאריך את ההליכים בטענות צורניות. העיקר הנו להגיע למהות ולהכריע בנקודות שבאמת הנן שנויות במחלוקת. ראה נא תקנות 92, 143 ובעיקר את תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי,לפיה "בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן כל הוראות בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שיראה לו צודק וחובה עליו לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין " ראה גם תקנה 13 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב- 1972. עשיית שימוש בתקנה 13 הנ"ל יכולה בהחלט לסלול את הדרך בפני הפעלת תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי גם בהליך בוררות.
- דברי כב' הבורר כי בכל מקרה אילו היה פוסק ( אם יפסוק כך ) לטובת התובעים היה מזכה את החברות עצמן ולא את התובעים אישית, מקילים עליי את ההכרעה כפי שהכרעתי.בין ש
- מעבר לכל אלה ניתן לעשות שימוש כאמור בתקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה "ניתן לעשות שימוש בסמכות לתקן כל פגם בהליך". אני מצטרף לדברי כב' הבורר כי ניתן לתקן כך שכל הצדדים לרבות החברות יהיו בחזקת תובעים. הדבר כמובן מושאר לשיקול דעת כב' הבורר.
סוף דבר הנני בדעה כי אין מקום להיעתר לבקשה. יש להמשיך את הליך הבוררות מהנקודה אליה הגיע כב' הבורר, עו"ד גבע.
ניתן היום 13/10/2010 ה' חשון, תשע"א רמזי חוראני, עו"ד
עו"ד רמזי חוראני
בהיעדר הצדדים,
ה
