בקשה לדחיית ערעור על הסף עקב חוסר סמכות הרשם לדון בתיק
בפני עו"ד לאה רוזנטל תיק בוררות 1129/122/04
עוזר רשם האגודות השיתופיות
ב ע נ י ן : החקלאי בת שלמה – כפר שיתופי
להתישבות חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אסף שיפר
רחוב המייסדים 33, זכרון יעקב-30900
המערערת
נ ג ד
ו ב ע נ י ן: יצחק קיזמכר
ע"י ב"כ עו"ד ויקטור הרצברג
רחוב קפלן 12, תל-אביב-64734
המשיב
ה ח ל ט ה
1. רקע:
האגודה המערערת הגישה תביעה על פי סעיף 149 ב' לתקנון, לתשלום חוב בסך -.12,344 ₪ בגין חובות מיסים, היטלי אגודה, דמי חכירה למינהל, צריכת מים והפרשי הצמדה וריבית. החוב נכון לתאריך יולי 2001.
בוררות על פי הסעיף האמור בתקנון מתנהלת על פי חוק הבוררות התשכ"ח-1968. הצדדים חתמו על הסכם בוררות (להלן "הסכם הבוררות").
2. פסק הבורר:
בתאריך 5.2.04 ניתן פסק בורר בתיק הנדון ע"י הבורר יצחק בכר. הפסק, המנומק דיבור דבור על אופניו, משתרע על 35 עמודים.
3. הערעור:
המערערת הגישה ערעור לגופו של ענין על פסק הבורר. בתגובה לערעור, טוען ב"כ המשיב לאי-סמכות רשם האגודות השיתופיות לשמוע את תיק הערעור ומבקש דחיה על הסף של הערעור בטענת חוסר סמכות.
4. בקשת המשיב לדחיה על הסף של הערעור:
אין חולק כי הבוררות התנהלה על פי חוק הבוררות. המשיב טוען כי הואיל ומדובר בבוררות על פי חוק הבוררות התשכ"ח-1968, הרי שעל חוק זה יש לאשר או לבטל את פסק הבורר בבית המשפט ולא כפי שמצויין בסעיפים 5 ו-6 להסכם הבוררות.
אשר על כן לסעיפים 5 ו-6 ל"הסכם הבוררות" אין תוקף מהנמוקים הבאים:
(א) אין ערעור בתיק הבוררות.
(ב) לא ניתן ליישם את סעיף 52(4)(ב) לפקודת האגודות השיתופיות משום שלא מדובר בבוררות סטטוטורית על פי סעיף 52 (2) לפקודה.
(ג) סעיף 6 מנוגד לאמור בסעיף 52(4)(ב) לפקודה הקובע מועד של 10 ימים.
(ד) המסקנה, טוען ב"כ המשיב, לרשם אין סמכות לשמוע את הערעור ויש לדחות את הערעור על הסף.
5. תגובת ב"כ המערערת לבקשה לדחיה על הסף:
(א) מפנה לספרו של כב' השופט בדימוס א. שטרוזמן: "ספר הבוררות" בעמ' 244.
לעניין החשש ללכת לבוררות משום שאין ערכאת ערעור, אומר השופט:
"נחמה פורתא יוכלו למצוא בעלי הדין המתדיינים בבוררויות המתקיימות במסגרות מוסדיות המאפשרות ערעור על פסק הבוררים בדרגה הראשונה בפני בוררים המכהנים כדרגת ערעור".
זהו בדיון המקרה שבפנינו. הצדדים, הנמצאים בתחום המטריה המיוחדת של המגזר החקלאי בפרט והקואופרציה בכלל, קבעו לעצמם בהסכם הבוררות מי בדיוק יהיה המומחה אשר ישמע את הערעור שלהם.
(ב) ההסכם קובע באופן חד משמעי, אשר לא ניתן לפרשנות אחרת, כי הצדדים התכוונו שאכן יוגש ערעור. עובדה היא שהמילה "ערעור" מופיעה במספר סעיפים בהסכם.
(ג) אין להשוות את המקרה שבפנינו לדיני משפחה ולסמכות ייחודית. כאן קיים יסוד ההסכמה בין הצדדים.
לדוגמא, צדדים יכולים לבחור בהסכמה באיזה בית דין רבני תתברר מחלוקת ביניהם – וזו ההשוואה הנכונה.
(ד) בסעיף בתקנון קיימות שתי אופציות.
גם כשהאגודה בחרה באופציה של חוק הבוררות, עדין ההסכמה היא עיקר העיקרים של חוק הבוררות, על כן יש לכבד את רצון הצדדים אשר הביעו את הסכמתם המפורשת בקיומה של ערכאת ערעור במקרה הנדון.
בפס"ד שלמה אזרד נ. בצרה (לא פורסם) קבע כבוד השופט יהודה זפט כי במאה העשרים ואחת, יש לכבד את רצונם של הצדדים ולפעול על פי כוונתם המפורשת אשר באה לידי ביטוי בהסכם חתום.
שם דובר בבחירת זהות הבורר ע"י הצדדים. נקבע כי כאשר שני צדדים מבקשים בהסכמה שאדם X יהיה הבורר, יש למנות את אותו אדם כבורר.
(ה) בפרשנות אשר נתנו בתי המשפט בפסיקה בשאלות העולות מתוך חוק החוזים 1973, נקבע כי יש להעדיף את הפרשנות לקיום הסכם שנחתם מאשר פרשנות אשר תביא לבטול אותו הסכם.
(ו) ב"כ המשיב טוען כי הקושי העיקרי הוא לקבל את סעיף 6 להסכם שהרי לא יכול לחול סעיף 52(4)(ב) משום שלא מדובר בבוררות סטטוטורית על פי סעיף 52(2).
יש אם כן לתת תוקף להסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהוראת סעיף 5 להסכם.
"תוך 30 ימים מקבלת פסק הבוררים ניתן יהיה להגיש ערעור לרשם האגודות השיתופיות".
יש לקבוע כי סעיף הערעור תקף ויחד עם זאת להתעלם מסעיף 6 אותו תוקף המשיב וזאת לאור העובדה כי הצדדים אשר הם מנסחי ההסכם אינם משפטנים, על כן אין לתת חשיבות יתר לבסיס המשפטי אותו הם ניסו לתת להסכמתם בענין הערעור.
6. דיון והחלטה בבקשה לדחיית הערעור על הסף:
(א) כאשר נחתם "הסכם בוררות" בין צדדים, ההנחה היא כי האמור בהסכם מבטא את כוונת הצדדים וגמירות דעתם בענין.
(ב) הכלל הוא כי בוררות על פי חוק הבוררות מבוססת על יסוד ההסכמה בין הצדדים. ללא "שטר בוררות" או "הסכם בוררות", אין בוררות.
(ג) הרשם הוא המומחה בתחום הקואופרציה. בתי המשפט בעת שמקבלים בקשה לביטול פסק בורר בהתאם לחוק הבוררות, מעדיפים, לעיתים, בהסכמת הצדדים, להעביר את הבקשה לביטול פסק הבורר לדיון בפני כבוד הרשם.
(ד) כאמור תקנון המערערת מאפשר את האופציה של פניה לרשם ולנקודה זו חשיבות מכרעת משום שמשתמע ממנה כי לרשם קמה סמכות על פי תקנון האגודה.
במקרה דנן הצדדים בחרו להתדיין בפני ברית פקוח וכן הם בחרו ונתנו לכך גושפנקא רשמית בכתב כי ערכאת הערעור תהיה בפני כבוד רשם האגודות השיתופיות.
דרך זו היא אינה דרך שבשיגרה ואולם אין לפסול אותה על פניה.
7. אשר על כן אני דוחה את הבקשה לדחיית הערעור על הסף ומחייבת את המשיב לשלם למערערת הוצאות חלק זה של הערעור בסך -.1,000 ₪ + מע"מ.
9 באוקטובר 2005
עוזר רשם האגודות השיתופיות
החקלאי בת שלמה/לאה/7-2005
