בקשה להכלל בפנקס חברי הקיבוץ

החלטה

 ראשיתו של ההליך שבפני הנו פניית המשיג מיום 10.08.04 על מנת להכליל את שמו בפנקס חברי הקיבוץ.

הבקשה הועברה ביום 30.08.04 לתגובת הקיבוץ ( להלן: המשיב).

תגובת הקיבוץ נתקבלה ביום 09.11.04. לפיה דוחה הקיבוץ את בקשת המשיג להכלילו בפנקס חבריו ומודיע על נכונותו להביא את המשיג להצבעה בקלפי של חברי הקיבוץ.

ביום 15.12.04 ב"כ של המשיג הודיע כי הוא עומד על הדרישה לתקן את פנקס חברי הקיבוץ כך ששמו של המשיג ייכלל ברשימת חבריו.

ביום 20.12.04 מונה חוקר בהתאם להוראות תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות(חברות) התשל"ה – 1973. במטרה לבדוק את סוגיית חברותו של המשיג.

ביום 20.11.05 הגיש החוקר את דו"ח חקירתו ובמסגרתו המליץ החוקר כדלקמן:

לא להכיר בחברותו בקיבוץ של מר כהן ( להלן: המשיג).

סוגיית חברותו בקיבוץ של מר כהן, רטרואקטיבית מיום 5.1.04 , תועלה  בהצבעה גלוייה לדיון וקבלת החלטה באסיפה כללית של חברי הקיבוץ.

היה והכרתו כחבר הקיבוץ, כאמור בסעיף קטן (ב) לעיל, תידחה תכונס אסיפה כללית של חברי הקיבוץ מחדש ותדון , באופן גלוי או חשאי בהתאם להחלטת האסיפה, בקבלתו כחבר הקיבוץ ליום כינוס האסיפה.

האסיפות האמורות תכונסנה לא יאוחר מ- 30 יום מיום החלטת רשם האגודות השיתופיות בסוגיה – (להלן- הרשם )

ביום  27.11.05 נשלחה הודעת לצדדים ממנהל תחום הפיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, לאור המלצת החוקר.

ביום 02.03.06 הוגש ערעור מטעם המשיג על החלטת החוקר.

ביום 23.05.06 הוגשה תגובת המשיב לערעור.

התייחסות  המשיג

המשיג יליד שנת 1969, בן למקימי הקיבוץ, נולד גדל והתחנך בקיבוץ, עם סיום לימודיו בשנת 1988, ובהתאם לנהוג בקיבוץ באותה עת, התקבל המשיג אוטומטית למועמדות לחברות בקיבוץ.

בעניין קבלה אוטומטית למועמדות קיימת כבר הודאה של בעלי דין של הקיבוץ בתיק מס' 769 ( בקשה לתיקון פנקס חברים של לילך סטג- קיבוץ פלמחים).

אין מחלוקת כי המשיג מועמד לחברות 17 שנים ויותר. במהלך תקופה זו התקבלו לחברות בני קיבוץ רבים ואף המשיג עצמו התקבל לחברות בהחלטת אסיפה, אשר גורמים בלתי מוסמכים קבעו לאחר מכן , כי היא מבוטלת.

ביום 29.07.00 לאחר 12 שנות מועמדות, התכנסה אסיפת הקיבוץ כשעל סדר יומה הצעה לקבל את המשיג לחברות, נערכה הצבעה והוחלט לקבל את המשיג לחברות. הדברים נרשמו בפרוטוקול, שנכלל בחומר החקירה.

גורם עלום ובלתי מוסמך החליט על דעת עצמו לבטל את החלטת האסיפה הכללית שהתקבלה כדין, וזאת לא בהליך ערעור על החלטת האסיפה.

לטענת המשיב נתגלה בדיעבד, כי בהצבעה היה חסר שבריר קול כדי לעמוד ברוב הנדרש בתקנון ולפיכך הוחלט לבטל את ההחלטה שהתקבלה ונרשמה בפרוטוקול האסיפות.

הקול שהיה חסר הנו הקול של אימו של המשיג  אשר לא נטלה חלק בהצבעה שכן שהתה באותה עת בביקור קצר בצרפת ,ללא שרשויות הקיבוץ יידעו אותה בדבר מועד ההצבעה.

בשנת 2003 הועלו להצבעה בני קיבוץ רבים ושמו של המשיג לא נכלל ברשימה זו, גם עת הועלו עשרות בני הקיבוץ להצבעה בראשית שנת 2004 לא הועלה שמו של המשיג למרות שהוא היה מעוניין כי שמו יועלה להצבעה יחד עם שאר בני המשק שהועלו להצבעה.

בהצבעות אלו שהתקיימו, התקבלו לחברות אנשים אשר מעולם לא היו מועמדים לחברות, חלקם תלמידי תיכון, חלקם חיילים, וחלקם מזה שנים לא התגוררו בקיבוץ ו/או אף בתחומי מדינת ישראל, לעומת המשיג, אשר היה מועמד לחברות במשך 15 שנים ואשר הקיבוץ היה  חייב להעלותו להצבעה בהתאם לתקנונו והן לנוכח ההתחייבויות שניתנו פעמים רבות. במעשה זה נותר המשיג מקופח.

החקירה הייתה שטחית ולקויה , החוקר נמנע מלחקור אנשים רבים שחייב היה לחקור כדי להבין את מהות הדברים, וגם אלו שנחקרו , חקירתם הייתה לקויה , כך לא חקר את יו"ר הוועד הממונה של הקיבוץ אשר הוביל את מהלך השינוי ודחף לקבל את בני המשק לחברות ואת יו"ר התק"ם דאז, שנטל אף הוא חלק פעיל ומרכזי בשינויים שערך הקיבוץ, כך גם לא חקר את כל חברי הנהלת הקיבוץ בשנת 2003, ולא חקר בני קיבוץ אחרים שהועלו להצבעה כדי לבחון האם קיימת אפליה כלפי המשיג.

חוסר חקירה ממצה מצד החוקר הובילו את החוקר ליתן המלצות שגוייות אשר נסמכות על חצאי אמיתות.

טעה החוקר משדחה את טענת המשיג להיותו חבר הקיבוץ מכוח התנהגות.

טענת הקיבוץ מסתמכת : 1. כי תקנון הקיבוץ  תוקן בשנת 1992 וביטל את תחולת הוראות תקנה 2א' על קבלת חברים בקיבוץ על דרך של התנהגות. 2. כי המשיג הנו מועמד לחברות הקיבוץ רק משנת 2000, דהיינו לאחר תיקון התקנון וביטול תחולת תקנה 2א'.

המשיג הנו מועמד מ 1988 והתקנון שונה רק בשנת 1992 ועל כן חלות במקרה דנן הוראות התקנון הישן, ואין להחיל את הוראת התיקון בתקנון רטרואקטיבית.

החוקר התעלם מן העובדות שהובאו בפניו , בכל הנוגע למגוריו של המשיג בקיבוץ כל חייו, העמדת כוח עבודתו לקיבוץ, קבלת תקציבים ככל החברים וכן מסמכים פנימיים של הקיבוץ בהם נכלל המשיג ברשימת החברים ומוגדר כ"חבר", כך גם התעלם החוקר מכך שמזה שנים הקיבוץ מדווח לרשויות המדינה השונות כי המשיג הינו חבר הקיבוץ, תוך שהקיבוץ מפיק את ההטבות הגלומות בדבר., והקיבוץ יצר מצג כלפי כולי עלמא, על פיו המשיג חבר קיבוץ.

החוקר טעה בהחלטותיו.

התייחסות  המשיבה.

הממצאים העובדתיים בדו"ח החקירה משקפים נכונה את מצב הדברים ואת נסיבות העניין לפיהם המשיג אינו חבר הקיבוץ והוא לא התקבל לחברות לקיבוץ בכל שלב.

המשיג לא היה חבר קיבוץ, לא נהגו בו כפי שנוהגים בחברי קיבוץ, והתנהגותו הבעייתית לאורך השנים, כפי שנשטחה בפני החוקר, אינה התנהגות ראויה המצופה מחבר קיבוץ.

המשיג אינו מעוניין להתקבל לחברות בקיבוץ בהליך המתחייב לפי תקנון הקיבוץ.

המשיג חותר לעקוף את הוראות התקנון ואת סמכותה של האסיפה הכללית, ולהתקבל לחברות באמצעים אחרים, על ידי החלטת  רשם האגודות השיתופיות, אשר תכפה על הקיבוץ, ועל כלל חבריו, קבלתו לחברות, מבלי שתהיה האפשרות לחברי הקיבוץ להביע עמדתם האם מעוניינים בחברותו .

טענות המשיג הועלו רק לנוכח תוצאותיה של החקירה.

במהלך החקירה נפגש החוקר עם כמה וכמה אישים , דמויות מפתח להבנת עובדות המקרה, וביניהם עם המשיג עצמו וכן מנהלת הקהילה בקיבוץ דאז הגב' אילת גלס , וב"כ הקיבוץ דאז עו"ד רוגין ועם הגב' יעל ליפשיץ, חברת הקיבוץ שעמדה בראש וועדת החברים, בתקופה הרלוונטית להצבעה ביענינו של המשיג בשנת 2000, שחשפה את העובדות הנוגעות להצבעה זו, וכן נפגש עם הגב' שולי קישוני, מנהלת הארכיב בקיבוץ, עם מר עמיר יפת, מזכיר הקיבוץ בשנים 1999- 2002.

לאחר שעיינתי בחומר שלפני אני מחליט כדלקמן:

ב"כ המשיבה העלה  בתגובתו טענות מקדמיות וביקש להכריע בהן.

להלן הטענות המקדמיות :

"ההשגה אינה מגלה עילה לתיקון פנקס החברים"

הסעד המבוקש חורג מסמכות כבוד הרשם לתיקון פנקס החברים לפי תקנה 6 שהיא סמכות מנהלית.... סמכות הרשם בהליך זה הינה סמכות מנהלית בלבד, להבדיל מסמכות שיפוטית..... אין הרשם מוסמך לשנות את הסטאטוס של מיקו מסטאטוס של לא חבר לסטאטוס של חבר.

 החלטתי לדחות את הטענות המקדמיות .

אני קובע כי היה ויתברר כי טענות המשיג לפיהן הופלה הוא לרעה יחסית לאחרים במצבו ובהנחה שאילו הובא להצבעה היה מתקבל לחברות ביום 28.12.03 או ביום 05.01.04 נתונה לרשם הסמכות השיפוטית לקבוע כי המשיג חבר באגודה.

"סמכות הרשם לעדכן את פנקס החברים בכל עת והחלטת הרשם בדבר עדכון פנקס החברים אשר הותירה פתח לביצוע שינויים, גם לאחר פרסום פנקס החברים המעודכן".(עמ"נ (ירושלים) 210/04 - ישראל מודעי נ' רשם האגודות השיתופיות . תק-מח 2004(4), 324 ,עמ' 327.).

"חובתו של הרשם היא לעדכן את פנקס החברים כל אימת שעדכונו נדרש, כדי שישקף את המצב האמיתי. סמכותו של הרשם להורות על תיקון פנקס חברים באגודה שיתופית מעוגנת בסעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג - 1973. וכך מורה התקנה:

"6.  תיקון פנקס חברים

(א)  רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, ומשניתן צו כאמור יראו את הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין מיזמתו ובין על פי בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה חברה בה.

(ב)  לא יצווה הרשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנערכה חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בענינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור, ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם.

(ג)   ..."

(עמ"נ (ירושלים) 130/03 - מר שמואל ארגס ואח' נ' עו"ד אורי זיגלמן - רשם האגודות השיתופיות ואח' . תק-מח 2004(4), 298 ,עמ' 301).

"התקנה מקנה לרשם סמכות לתקן את פנקס החברים בכל עת. לפיכך, אם מתברר לרשם כי נפלה טעות בפנקס החברים של אגודה, אין הוא יכול להתעלם ממנה ולהימנע מלתקן את פנקס החברים" (ראו עמ"נ (י-ם) 216/02 אליעזר לויט עו"ד נ' רשם האגודות השיתופיות).

לפיכך אין לי  אלא לדחות טענות מקדמיות אלו .

אוסיף על כך כי עיקרון השוויון הנו עקרון יסוד חוקתי, ועם אכן יש הפליה של המשיג ביחס לבני הקיבוץ האחרים ככל שמדובר בהצבעות שהיו באסיפות הכלליות מיום  28.12.03 והן לפני ההצבעה השנייה שנתקיימה  ב יום 05.01.04 בהן נתקבלו כ 68 חברים חדשים לקיבוץ, שלאחריהן הם נרשמו בפנקס הבוחרים,  אזי יש לרשם סמכות לקבוע חברות במקרה דנן גם ללא האסיפה הכללית וזאת רק בהנחה שיקבע ע"י החוקר שהמשיג הופלה לרעה יחסית לאחרים במצבו.

מעיון בחומר שלפני על פניו מתגלה כי נפל פגם בהליך החקירה, בכך שהחוקר לא שמע את כל העדים הרלוונטיים בטרם קבע את ממצאו העובדתיים וכן לא בדק לעומק את הליך קבלת הבנים האחרים ששמם הועלה להצבעה , היינו האם כולם התקבלו בהצבעה גלויה, האם יש כאלה שלא התקבלו באותה הצבעה, האם יש כאלה שהתקבלו ואינם מתגוררים בקיבוץ, האם יש סיבה מיוחדת שדווקא בהצבעה אחת הועלו כל כך הרבה בני קיבוץ להצבעה , ודווקא שמו של המשיג נעלם מרשימה זו, האם כפי שנטען היו הסכמות שכולם מצביעים עבור כולם על מנת לקבל את כול בני הקיבוץ כחברים, ואז אם היה מועלה שמו של המשיג היה גם הוא מתקבל ,שכן בהצבעה קודמת זכה לרוב  ורק שבריר של קול אחד היה בעוכריו, וכפי שנטען היה זה קולה של אימו שחסר לו עקב שהותה בחו"ל עת נערכה ההצבעה.

עוד נדרש החוקר לבדוק האם הצבעות אלו  נעשו בהתאם לתקנון או בחריגה מהתקנון שהביאה לסטייה  מהתקנון והכול כפי שנטען על ידי המשיג על מנת לקבל ביום אחד ובבת אחת מסה גדולה של חברים מבלי שהמשיג יהיה בין המועלים להצבעה.

טענות אלו שהועלו על ידי המשיג המחייבות הכרעה עובדתית שעל החוקר לבדקן ומבלי קביעת ממצאים כאלו ואחרים על ידי החוקר לא ניתן להמשיך בהליכי הערעור .

בנוסף על זאת החוקר יקבע ממצאים עובדתיים לעניין השאלה האם היו בני משק שהועלו להצבעה ביום  28.12.03 והן לפני ההצבעה השנייה שנתקיימה  ב יום 05.01.04 ונתקבלו לחברות במסגרת האסיפות הנ"ל מבלי שפנו בבקשה להתקבל לחברות. וכן יקבע ממצאים עובדתיים לעניין השאלה האם היו בני משק שהועלו להצבעה ונתקבלו לחברות במסגרת האסיפות הנ"ל ושאינם מתגוררים כלל בקיבוץ.

מובן כי על החוקר להתייחס לשאלה האם הופלה המערער ביחס לבני הקיבוץ האחרים.

לפיכך ולאור האמור אני מורה להחזיר את תיק החקירה לחוקר עו"ד אודי אמיתי, על מנת לחקור ביתר יסודיות ולשמוע את כל העדים הרלוונטיים, בשאלת חברותו של המשיג בקיבוץ ולהגיש בפני את ממצאיו העובדתיים, מסקנותיו והמלצותיו.

יובהר כי החלטתי זו עניינה הכרעה בטענות המקדמיות של המשיב בלבד ואינה מתייחסת לכל יתר הטענות ההדדיות של הצדדים אשר ידונו במסגרת הליך הערעור עצמו , לאחר שהחוקר ישלים חקירתו בהתאם להנחותיי בהחלטתי זו.  

ניתן היום 20.06.06

בהעדר                                                                                       טל בראון עו"ד

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים                               עוזר רשם האגודות השיתופיות