בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות עורך דין רמזי חוראניתיק. תיק מס' 3363/81/10. עפגין גיורא, בוכרע ארלט, בוכרע מאיר ואח' נ' מתיישבי אמנון- ישוב קהילתי כפרי.

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות                            תיק מס' 3363/81/10

עורך דין רמזי חוראניתיק מס' 3363/80/10

תיק מס' 3363/82/10

תיק מס' 3363/84/10

 

בעניין:עפגין גיורא

בוכרע ארלט

בוכרע מאיר

          קוצר קרול

          שכטר ילנה

 שכטר יפים

כולם ע"י עו"ד גיורא עפגין,מקניון הגליל העליון

חצור הגלילית,ת.ד. 205,ראש פינה 12101

טל.04-6936969 פקס 04-6936996

המבקשים/הנתבעים

נגד

מתיישבי אמנון- ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד רמי אבידע ואח'

מדרך פתח תקווה 154 ( בית קרדן) תל-אביב 64921

טל. 03-6083520, פקס. 03-6083521

המשיבה/התובעת

 

 

החלטה

 

1.      בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.2.2010,למחוק את כתבי הבוררות, להורות על חקירה מכוח סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, לחילופין שכב' רשם האגודות השיתופיות, להלן: הרשם, יפסול את עצמו מלדון בבוררות ולהעבירה לבית המשפט המוסמך, לחילופין לעכב את ההליכים עד שיכריע בית המשפט המוסמך בחוקיות התקנון וחיוב המבקשים להיכלל ברשימת החברים ולחילופי חילופין לחייב את המשיבה להגיש כתבי טענות מתוקנים.

2.      אינני רואה מקום לקבל את תגובת התובעת והריני להכריע בבקשה כבר כעת. עברתי על הבקשה, על ההחלטות שקדמו לה, על כתב המינוי של הבורר הראשון והבקשה לפוסלו וכן על החלטתו , על החלטת הבורר השני, מר כרם וכן כל החומר הרלוונטי והריני בדעה כי אין מקום להיעתר לבקשה של המבקשים. אשתדל לנמק את החלטתי תוך כדי פעולה בזהירות כדי שלא אתפס כמי שיש לו עמדה כבר לגוף המחלוקת ולא כך היא.

3.      המשמעות האמתית של הבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.2.2010 הנה למעשה ביטול כל הליך הבוררות בפני כב' הרשם או מי מטעמו ועל פי מינויו. למען שלמות התמונה ייאמר כי ההחלטה מיום 10.2.2010 הנה אותה החלטה בה מונה עוה"ד מר דן וימר בורר יחיד כדי שידון בבוררות.

4.      רקע היסטורי- בקצרה: בחודש מרץ 2010 התבקש הבורר מר וימר לפסול את עצמו מלדון בבוררות .בבקשה שהגיש מר עפגין נומקה גם הבקשה: מר וימר כיהן בעבר כחוקר מטעם כב' הרשם שחקר את התנהלותה של האגודה המשיבה , הוא גיבש לעצמו דעה בנושא לרבות בעמדת הנתבעים ואף הגיש מסקנותיו ולכן אינו יכול להיות גם בורר בסכסוך שבין האגודה לנתבעים. ראה סעיף 2 להחלטת הבורר מר וימר .על אף שכב' הבורר היה בדעה כי אין מקום לפסילתו, כי הוא חקר עניינים אחרים של האגודה ולא העניינים הכספיים נשוא התיק כעת, הרייחד עם זאתלמען מראית פני הצדק ובשל אופיו המיוחד של הליך הבוררות בין אגודה שיתופית לחבריה, ראה הוא צודק לפסול את עצמו וכך הוא עשה.

5.      בפנייה מיום 2.3.2010 לעו"ד הגברת לאה רוזנטל, מנהלת מחלקת הבוררויות שנעשתה במקביל לפניית מר עפגיןלבורר לפסול את עצמו, ביקש הוא לבטל את מיניויו של עו"ד וימר ,ולמנות בורר אחר, משפטן, שלא הייתה לו בעבר נגיעה לענייני האגודה. חשוב לציין כבר בשלב זה כי הטיעונים שהעלה מר עפגין נגד הבורר הראשון לא כללו שום פרט מהנימוקים שציין בבקשה לפסילת הבורר השני, מר כרם. לא רק זאת, אלא שהוא האיץ במנהלת מחלקת הבוררויות למנות בורר חדש במקום מר ויימר ואף ביקש להנחות את הבורר לבחור מועדים סבירים כדי שהנתבעים יוכלו להתכונן לתביעה! אם מצב זה אינו וויתור או מניעות המהווה מחסום בפני העלאת טענות חדשות , אין להבין מהי מניעות?אם מדובר בטענות מהותיות , כמו חוסר סמכות, טענות נגד החוקיות או החוקתיות של התקנון או חלקיו ויכולת הרשם או נציגיו להכריע בסכסוך, אין להבין מדוע לא ראה מר עפגין לנכון להעלות טענות שהנן ברומו של עולם בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו ? אמת , טענה של חוסר סמכות עניינית ניתנת להיטען אף במהלך דיון שלא כמו הסמכות המקומית  או הבינלאומית( אם כי גם לקונספציה זו יש עוררין היום)[1],אך יחד עם זאת אי העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה במיוחד כשמדובר בטענה חשובה מאוד לבעל דין, יכולה להקיש על החשיבות האמתית שבעל דין מיחס לאותה טענה. הדבר יכול רק להפחית את משקלה של הטענה.

6.      האם באמת מדובר בחוסר סמכות עניינית? התשובה לכך הינה שלילית. אין זה מקרה כמו מקרה שבו בית משפט שלום דן בענייני עבודה שהנם בסמכותו הייחודית של בית דין לעבודה מכוח סעיף 24 לחוק בתי הדיןלעבודה תשכ"ט- 1969.מדובר בסוגיה שהנה כן מהתחום  שבסמכותו שלרשם האגודות השיתופיות או עוזריו מכוח התקנון של האגודה ופקודת האגודות השיתופיות והתקנות על פיה, ולכן ההחלטה שתינתן לא תהיה בטלה מדיעקרא ( VOID ) אלא ניתנת לביטול לכל היותר. ,וכל עוד היא לא בוטלה היא תהא שרירה וקיימת.

7.      יוצא כי טענות שהעלה מר עפגין בבקשתו השנייה לפסול את הבורר הנוכחי, מר כרם כביכול משום שמדובר בחוסר סמכות עניינית אינה מבוססת. אין אני יכול להימנע מהתחושה כי מדובר במצב של מקצה שיפורים. מר עפגין לא הצליח להביא לביטול הבוררות על ידי ביטול המינוי של עו"ד וימר אלא רק להביא להחלפתו ולכן הוא מנסה את כוחו בטיעונים בלבוש חוקתי כשלאמתו של דבר מדובר אולי במניעים אחרים. מעבר להתרשמות שמקבלים מהפניות השונות לרשם ולעוזריו ניתן להיעזר גם במה שנכתב בהליכים משפטיים אחרים שמר עפגין נטל בהם חלק. כך למשל אמר כב' השופט מר ממןבדיון שהתקיים בפניו :"בקשתו של העותר לשלם את הארנונה אינה נובעת מנדיבות יתר, אלא היא מפלט במקום המס המשפחתי הגבוה יותר"[2].זוהי רוח הדברים של התרשמות ביהמ"ש , התרשמות שיכולה להשתלב בניסיונות החוזרים ונשנים של המבקשים לעכב את המשך שמיעת הבוררות.

8.      על ההחלטה של הבורר לא באה כל השגה או ערעור . משכך אין אלא להמשיך בהליכי הבוררות בפני כב' הבורר. הטענות שירצו המבקשים להעלות יכוליםהם עדיין להעלות בפני הבורר. גם אם מדובר בהחלטה בעניינים שברומו של עולם שהנם בסמכות ביהמ"ש ולא הרשם[3] ( ראה ההבחנה כפי שכתב המבקש עצמו וכפי שנרשמו בפרשת הרשקוביץ נגד בית חורון { בוררות מס' 2495/120/08 ישראל ופרומה הרשקוביץ ואח' נ' בית חורון אגודה שיתופית בע"מ , (פורסם בניבו) }, הרי עדיין יוכל הבורר להכריע בנקודות המחלוקת לצורך ההכרעה בסכסוך עצמו. המקרים רחוקים, אך כמו שבית משפט יוכל להכריע בנקודות אינצידנטליות לצורך הכרעה שבפניואף אם אין העניין האינצידנטלי  בסמכותו הבלעדית, יכול גם הבורר לעשות כך.[4]

9.      המבקש מלין על כי וועד האגודה לוקח לעצמו תפקיד מוניציפאלי שאינו שלו, הוא מבקר את עצם האישור של התקנון על ידי הרשם כשמדובר בנטילת סמכויות של גופים אחרים עד כדי דימויו באיסור לקיים חוזה בלתי חוקי לפי חוק החוזים.[ סעיף 30 לחוק החוזים (חילק כללי) תשל"ג- 1973].ראה גם סעיף 4.4 וכן סעיף 5 לבקשת מר עפגין מיום24.10.2010.והנה חרף הביקורת שלו על כך שהוועד האגודה נוטל לעצמו סמכות לא או, אלא לוועד מקומי או רשות מוניציפאלית, הנה הוא מלין במכתבו מיום 15.3.2009 על כי הוועד זימן לאסיפה כללית בה יוחלט על הקפאת גבייה בוועד המקומי . למי שאינו מסכים כי הוועד של האגודה יגבה תשלומים מוניציפליים אין להלין על כי הוא מתכנס כדי לקיים בדיוק את מה שרוצה המבקש: קרי להפסיק את הגבייה המוניציפלית על ידי וועד האגודה !( ראה נספח 3 לכתב ההגנה של המבקשים בתיק 3363/80/2010 –בוכרעארלט ומאיר ).

10.  המבקש טוען נגד כשרות התקנון וסמכות הרשם לדון בבוררות אחרי שאישר הוא מלכתחילה תקנון שאינו חוקי מהסיבות שהוא פירט. מבלי להביע עמדה נחרצת בנקודה זו ,שכן הבורר אמור להכריע בה וככל שעדיין תהא חושבה לפסיקתו, הרי מעבר לכך שהמבקשים פעלו משך שנים מכוח אותו תקנון, ואת המגיע להם דרשו מכוחו, הרי ישנה חזקת כשרות של המעשה המנהלי.[5].במהות דומה חזקת הכשרות לאמור בסעיף 1א לתקנות האגודות השיתופיות (נוהל וביקורת חשבונות), תשל"ט-1975 .אחדד את הנקודה הקודמת ואומר כי המבקשים מלינים על ההחלטה של הוועדשלא להוציאם מחברות באגודה ולחייבם במיסים כל עוד יש להם נכס [6],אלא שבאותה נשימה החליט הוועד על הוצאת חברים אחרים שאין להם נכסים וזאת לפי תקנון האגודה. תקנון יש לקיים לא באופן סלקטיבי אלא בצורה שווה לכל חבר. שינויי הגוון של ההגנה באופן בררני רק עלולה להחליש את עמדתם של המבקשים, ושוב אין אני קובע עמדה.

11.  המבקשים פנו בבקשה לקבלת פסק דין הצהרתי לבית המשפט המחוזי בנצרת עם בקשה לעיכוב הליכי הבוררות. מבוקשם לא ניתן להם ועל שום מה יעוכבו הליכי הבוררות כעת? מובן כי כל פסק דין שיינתן יכובד, אלא שאף המבקש עצמו ציין כי הדיון קבוע ליום 26.10.2010. והנה אכן תוך כדי כתיבת ההחלטה התקבלה פנייתו של מר עפגין( ויבורך על עדכון משרד הרשם בתוצאות הדיון בבית המשפט ) ובה העתק פרוטוקול הדיון מיום 26.10.2010 לרבות פסק דין חלקי שנתן כב' השופט הבכיר מר האשם חטיב ועל פי ההסכמה שבין הצדדים. למעשה קריאת ההסכמה ופסק הדין של כב' השופט מר חטיב מלמד כי לא נותר כל מכשולבפני המשך הבוררות כאן.אילו ראה כב' השופט מר חטיב צורך להורות על עיכוב הליכי הבוררות כאן היה קובע כך מפורשות ולא כך הוא עשה ! האגודה התחייבה לפעול על פי החוק ואם יש היבטים של פעולה שלא בהתאם לחוק ניתן להעלותם בהחלט בפני כב' הבורר שבוודאי יכריז על בטלותן בהיותם מנוגדים לדין קודם כל ולפסק הדין של בית המשפט מאידך .ועוד, המשך הדיון וההכרעה אחרי הגשת הסיכומים של הצדדים בבית המשפט נוגע לחוקיות סעיף 11 לתקנון "שמחייב כל מחזיק בנכס בתחום המושב להיות חבר באגודה המשיבה "( ציטוט מהחלטת כב' בית המשפט ) . ברור כי גם המשך הדיון אינו רלוונטי לעצם דרישת החובות הנדרשים מהמבקשים. על כל פנים כל השקה של החלטה כאמור על הנושא שבמחלוקת יידון וודאי על ידי הבורר .תהייה נוספת שיש להעלות הנה , אם פנה המבקש בבקשה לקבלת פסק דין הצהרתי בשאלת חוקיות התקנון , מה צורך עוד יש להעלות נקודה זו גם בפני הבורר או הרשם? ואם תרצה לומר כי הפנייה לכב' הרשם קדמה לבקשה לפסק דין הצהרתי בבית המשפט, אז מדוע אינו יורד מפנייתו בפני הרשם ולהמתין להכרעה של כב' בית המשפט. בין כה כל החלטה שתינתן תהווה פלוגתא פסוקה, וככל הנראה גם מעשה בית דין ביחסי הצדדים.

12.  הטענות שמעלה המבקש נגד הרשם אישית אף אם הן נכונות עדיין אינן יכולות להביא לפסילת משרד הרשם מדון בכל הליך אם יהיה בו צורך אחרי קבלת פסק הבוררות. בהחלט יכול הרשם לשמוע את ההשגה על כל פסק של בורר או שישמענהמי מעוזריו הפועלים באופן עצמאי לחלוטין. גופא, יש להצטער על ההאשמות שבנויות על עדויות שמיעה ומבלי להפנות את הטענות למעוניין, קרי לכב' הרשם אישית ולתת לו אפשרות להגיב!

13.  עניין אחד מעלה אפיק למחשבה והוא התוכן של סעיף 9 לבקשה.יתכן ויש מקום לפירוט יתר של החוב, מקורו, מהותו, מתי נוצר וכו', אך המענה לנקודות אלו הנו באמצעות פנייה לבורר עצמו. לו יש הפריבילגיה של ניהול הבוררות בדרך הנראית לו צודקת ויעילה מכוח תקנה 13 לתקנות האגודות השיתופיות,( בוררות בסכסוכים) התשל"ב-1972. הדבר יכול לבוא על תיקונו גם בדרך של גילוי או עיון במסמכים הכול עפ"י מה שיראה כב' הבורר לנכון .נטייה זו שלא להתערב בדרך ניהול דיון משפטי התחזקה אחרי קבלת הצו של שר המשפטים בנוגעלמקרים בהם אין ליתן רשות ערעור[7] על החלטות ביניים. החלטות בנושא סדרי ניהול ההליך הנן אחד מאלה .יש לפנות אפוא בבקשה כאמור לכב' הבורר.

14.  לפני הסוף, בימים אלה התקבלה הודעת הבורר כי משפחת שכטר יפיםוילנה הסתדרה עם המשיבה ואף שילמו את החוב ולכן ברור כי המשך הדיון נוגע ליתר הצדדים. 

15.  סוף דבר, ולאור הנימוקים המקובצים בהחלטה לעיל, אני דוחה את הבקשה ,לרבות הבקשה למינוי חוקר , ומורה על המשך הליך הבוררות בפני כב' הבורר. אגב , מחליפת מכתבים של הבורר עם ב"כ המבקשים למד אני כי הוא מוצא קושי לקבוע מועד דיון בשל נסיבות התלויות בצדדים או מי מהם. אינני רוצה להאשים איש, אך הגיעה העת לסיים את הבוררות.

16.  היה מקום לחיוב המבקשים בהוצאות , אך משום שלא התבקשה תגובת המשיבה, ולפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

lawdata