בקשה לפסול את רשם האגודות השיתופיות מלדון בתיק
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 31/406/07
*************************** ******************
ב ע נ י ן :
בתיה רביב
צבי רביב
רונן רביב
יצחק בונשטיין
רבקה קרניאל
משה וייסמן
לאה סלע
גיל שרון
לימור שרון
אשר גרף
שחר קרניאל
עדי קרניאל
שולה אפשיטיין
שושן אשכנזי
ניראל אסייאג בלום
חנן וייסמן
הדסה מזרחי
יוסף אפשטיין
שושון אשכנזי
יהושוע שוורץ
דליה אשכנזי דהן
אפרים אשכנזי דהן
שלומי אשכנזי דהן
יהודה אייזנשטיין
מרדכי אייזנשטיין
עליזה אייזנשטיין
חיים בחור
קציעה גיווין
איתמר לויטה
דניאל לויטה
גדעון לויטה
יעקב ליבוביץ
אמנון צור
שלומית ליבוביץ
אמנון צור
מתתיהו תמשס
חיים תשבי
שלמה דהן
חווה רביב גיסין
שלומית שטרנברג
חדווה שוורץ קאופמן
עמיהוד כוכב
ע"י ב"כ עוה"ד חיים שטריקס ו/או שולמית שיפר
ו/או אסף שיפר ו/או מיכאל תשבי ואח'
מרח' דניאל פריש 3
תל אביב
הפונים
ו ב ע נ י ן: אגודת הכורמים הקואופרטיבית של
יקבי ראשל''צ וזכרון יעקב בע''מ
ע"י ב"כ עו"ד ליפא מאיר ושות'
מרח' איתמר בן אב"י 4
תל אביב 64736
המשיבה/ האגודה
ו ב ע נ י ן : כורמי ישובי הסוכנות
ע"י ב"כ עוה"ד אבישלום מלכה ואח'
מרח' החילזון 12
רמת גן 52522
המשיבים מס' 2 או כורמי הסוכנות
ו ב ע נ י ן : נטע אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
ת.ד. 66 בני עייש 79845
המשיבה מס' 3
ה ח ל ט ה
ביום 28.6.07 שלחו הפונים מכתב לח"כ אליהו ישי, סגן ראש הממשלה ושר המסחר והתעשייה שכותרתו: "בקשה לפסילת רשם האגודות השיתופיות מלהמשיך ולטפל בעניינים השונים של אגודות הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ".
במכתב נתבקש כבוד השר לפעול על פי סמכותו הקבועה בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות ולהוציא צו מיוחד למינוי אדם חיצוני למשרד רשם האגודות השיתופיות, בעל כישורים מתאימים, ואשר יוקנו לו בצו האמור סמכויות רשם האגודות "כך שמר אורי זליגמן, עו"ד רשם האגודות השיתופיות הנוכחי, יחדל לחלוטין ובאופן מיידי מכל טיפול בענייניה של האגודה".
לדברי באי כוחם של כ-80 חברים באגודה, התברר לפונים "כי הרשם מצוי במצב מובהק של חשש למשוא פנים, וזאת בשל קרבה משפחתית עם מי שהיה יו"ר האגודה ושכלפיהן הועלו טענות". מוסיפים הפונים וטוענים: "במקרה זה לא רק שקיים הפוטנציאל התיאורטי למשוא פנים, שדי בו כשלעצמו להביא לפסילת הרשם, אלא שככל הנראה, הרשם הושפע בפועל משיקולים זרים, מלחצים חיצוניים וכדו'".
"יודגש הרשם לא טרח כלל להודיע לצדדים כי הוא קרוב משפחתו של מי שהיה יו"ר האגודה, לא כל שכן לפסול עצמו מקבלת הכרעה בעניינו של אותו קרוב משפחה".
"הרשם נמנע, זמן רב, מלהורות על חקירה בענין בו היה מעורב אותו קרוב משפחה שלו ולבסוף החליט באופן גורף, לדחות כל חקירה בענין טענות חמורות שהועלו כנגד נושאי משרה באגודה".
לדברי הפונים, החוקר עו"ד (רו"ח) דורון לוי שמונה לבקשת מרשיהם לחקור בענין אגודת הכורמים המליץ בטיוטת דו"ח הביניים על מינוי ועד ממונה לאגודה ומנה רשימת טענות הראויות לבדיקה.
בין היתר בסעיף 7.4 להמלצת החוקר דורון לוי נכתב:
"7.4 הלואה לחבר הנהלה – טענה נוספת שהועלתה בפנינו היא, שניתנה לחבר
הנהלה הלואה כנגד הקטנת זכותו לפדיון מניות, בנסיבות לא ראויות".
לדברי הפונים:
"אותו חבר הנהלה המוזכר בסעיף 7.4 הנ"ל הינו מר פסח גרופר, אשר בימים אלה התברר לנו כי הוא קרוב משפחתו של הרשם".
מוסיפים הפונים וטוענים:
"החוקר לוי במכתבו לרשם מיום 17.8.05 חזר ואמר:
זאת ועוד לנוכח חומרת הטענות לא יכולנו להימנע מאזכורו לציין כאן במקרה אחד נושא משרה לשעבר באגודה, שהיה מצוי באופן אינטימי בענייני הנהלתה, סירב לשתף עמנו פעולה מבלי שתוענק לו חסינות משפטית".
לדברי הפונים, הרשם אימץ אצל דו"ח החוקר, מינה ועד ממונה, אולם סירב להורות על המשך החקירה.
לדברי הפונים מיניתי את ה"ה: אילן לוין, גדעון הכהן, יעקב נידרמן לועד ההנהלה למרות: ש"הרשם ידע היטב כי ה"ה לוין הכהן נידרמן שימשו במשך שנים רבות חברי מועצת האגודה וה"ה לוין שימש במשך שנים רבות כיו"ר מועצת האגודה וחבר הנהלה בכיר, אלא שאותם אנשים שאחראים ביחד עם אחרים למצב הקשה אליו הגיעה האגודה, ואותם אנשים הם אשר מינו את מר ישראל איבצן לתפקידו".
לדברי הפונים הוריתי לאנשי משרדי להכין צו על הקפאת פדיון המניה ולבסוף נתתי החלטה בנושא החלטה שבגינה תלוי ועומד בג"צ 3048/07.
לדבריהם, התנהלותי הייתה בלתי סבירה, ואף כאשר הופיע מר פסח גרופר בדיונים נמנעתי מלציין את קרבת המשפחה וכן לא ציין זאת מר פסח גרופר.
לעומת זאת, ציינתי במספר דיונים כי עו"ד מיכאל תשבי אחד מבאי כוח הצדדים הוא בנו של מר יהונתן תשבי בעל יקבי הברון.
לדברי הפונים, מאחר והרשם אינו בורר או שופט הפניה היא לשר "מאחר ומרשינו איבדו את אמונם ברשם, במיוחד עת התברר איתו קשר משפחתי שהוסתר על ידי הרשם".
מכתב זה נכתב בתפוצה רבה, בין היתר לנציבות תלונות השופטים.
ביום 3.7.07 שלח מר ישראל איבצן, יו"ר הועד הממונה של האגודה מכתב תגובה לשר התמ"ת שכותרתו: "מכתבם של עורכי הדין שיפר ותשבי מיום 28 ליוני 2007 בקשתם לפסילת הרשם מלהמשיך ולטפל בענייניה של אגודת הכורמים".
המכתב נכתב בשמו של יו"ר הועד ובשם כל חברי הועד הממונה של האגודה ובו נאמר בין היתר:
"למיטב הבנתנו וידיעתנו, טענותיהם של עוה"ד שיפר ותשבי אינן נכונות ואינן מדויקות (בלשון המעטה) וכל תכליתו של המכתב היא לנסות להלך אימים על הרשם, במטרה להרתיע אותו מלהמשיך ולמלא תפקידו ביושר ובנאמנות..."
לדבריהם "חברותו באגודת הכורמים של מר פסח גרופר (שהיה במשך שנים ארוכות חבר כנסת ואף כיהן כשר בממשלת ישראל) נפסקה לפני כארבע שנים, כיום ומזה ארבע שנים, אין מר פסח גרופר חבר, אין הוא נושא משרה, ואין לו תפקיד אחר כלשהו באגודת הכורמים! הכיצד ניתן לפסול את הרשם מלדון בענייני האגודה, בשל קרבת משפחה נטענת עם מי שכלל אינו קשור לאגודת הכורמים? לעוה"ד שיפר ותשבי הפתרונים".
לדברי האגודה, הפונים לא פירטו ולא ביררו מהו הקשר המשפחתי לו הם טוענים:
"ניתן להעריך כי "מסך הערפל" אותו מפזרים שיפר ותישבי ביחס לקרבת המשפחה נובע דווקא מידיעת העובדות ולא מאי ידיעתם ומרצונם להצניע ולהעלים את שאינו נוח להם. לפי הידוע לאגודה קרבת המשפחה בין הרשם לבין מר גרופר רחוקה ביותר ומתבטא בכך שאמו (ז"ל) של הרשם, שנפטרה לפני שנים רבות היתה בת אחותו ז"ל של אביה ז"ל של אישתו ז"ל של מר פסח גרופר, שגם הם, כולם, הלכו לעולמם לפני שנים רבות. לא למותר לציין, כי קרבת משפחה זו רחוקה מאוד מהקרבה הנדרשת על פי סעיף 77 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 על מנת להביאו לפסילת שופט".
לדבריהם סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות מסמיך את השר למנות עוזרי רשם ואין בו סמכות "הדחה".
כמו כן האגודה טוענת כי על פי דיני הפסלות הנהוגים בישראל יש להגיש בקשה מעין זו לבעל התפקיד השיפוטי אותו מבקשים לפסול ולא לשר התמ"ת. לדבריהם: "אין כל בסיס חוקי המאפשר לשר להורות על פסילת הרשם".
לטענת ועד האגודה אין בעובדה כי נתקבלו החלטות "לרעתם" של הפונים הוכחה לקיומו של משוא פנים ועילה לפסלות הרשם כדברי כבוד הנשיא א' ברק בפס"ד בשן נ' מדינת ישראל פ"ד נג(2) 599.
לטענת הועד הממונה, רבות מהחלטותיו של הרשם ובפרט המהותיות שבהן הן ל"רעת" האגודה, בין היתר נושא מינוי החוקר שהיה בניגוד לעמדת האגודה, מינוי הועד הממונה, החלטת הרשם בעקבות חקירת עו"ד יצחק ברק על הוספת חברים לפנקס החברים וכדומה החלטות אלו נתקבלו בניגוד לעמדת האגודה ובהתאם לעמדתם של הפונים.
"לא ברור על מה סומכים עוה"ד שיפר ותשבי את טענתם לפיה "אותו חבר הנהלה המוזכר בסעיף 7.4 הנ"ל [לדו"ח החוקר] הינו מר פסח גרופר" וכיצד הם מרשים לעצמם לקבוע נחרצות, שהדבר ידוע לרשם".
לדברי הועד הממונה "עשרות מבין אותם "חברים" שכביכול מיוצגים על ידם הלכו לעולמם לפני שנים, ואין הם יכולים כלל להיות חברים באגודה (ראה תקנה 5(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973 האגודה לפיכך ביקשה מכבוד השר לדחות את הבקשה".
במכתב נוסף לכבוד מר אליהו ישי סגן ראש הממשלה ושר התעשייה והמסחר והתעסוקה מיום 30.7.07, מתייחסים הפונים להתייחסות הועד הממונה במכתבו מיום 3.7.07.
לדבריהם, "אימו המנוחה של הרשם מר אורי זליגמן, הינה בת דודה מדרגה ראשונה של אשתו המנוחה של מר רות גרופר ז"ל. אין חולק כי קירבה משפחתית הנ"ל עולה כדי קרבה ממשית אחרת כלשון סעיף 77 א' (אלף) (1) לחוק בתי המשפט...". "העובדה כי הנ"ל נפטרו לבית עולמם (אגב, אחותו המנוחה של מר גרופר נפטרה רק לפני כשנתיים) אין בה בשום צורה ואופן שהוא כדי להפקיע את קירבת המשפחה או כדי להמעיט מחומרת הדברים".
הפונים שבים וטוענים כי נמנעתי לקיים חקירה נגד נושאי משרה באגודה על מעשים /פעולות "שבוצעו על ידי מי שהוא קרוב משפחתו". לדבריהם, בחקירת ברק מופיע מר פסח גרופר כחבר האגודה ואישרתי את נושא חברותו.
לטענת הפונים האגודה ידעה שמדובר בפסח גרופר, ואף אני חייב הייתי לדעת מיהם אותם אנשים כלפיהם נטענו אותן טענות.
כן הוסיפו כי הפונים הם צד להליכים המתנהלים בפני הרשם שנים רבות.
לדבריהם, הרשם אינו שופט ולכן לא פנו אליו כדי שיפסול עצמו: "הרשם הינו סמכות מינהלית בעל סמכויות מעין שיפוטית ועל פי הדין הוא כפוף לכבוד השר..."
למכתב צורף תרשים של קרבת המשפחה (שאינו מדוייק). (ההערה בסוגריים היא שלי).
על מכתבים אלו השיב עוזר שר התמ"ת מר יהודה קלימי:
"בקשת פסילה יש להגיש לערכאה השיפוטית הדנה בנושא כאמור בסעיף 77 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב התשמ"ד-1984) ולא להפנותה לדרג שאינו שיפוטי. לענין זה אין הליך פניה לשר ואין לשר סמכות להתערב בנושא".
תשובה זו לא הניחה את דעתם של הפונים והם חזרו ושבו על עמדתם במכתב מיום 26.8.07 למר קלימי, לפיה על השר למנות אדם אחר לעסוק בענייני האגודה ולהקנות לו בדין את סמכויות הרשם.
לתמיכה לטענתם כי הרשם אינו שופט צרפו את מכתבה של עו"ד רונית זמיר, ממונה בכירה על ניהול תקין ותכנון בנציבות התלונות על השופטים, המדבר לדעתם בעד עצמו.
הם שבו וביקשו הפסילה היות ו:"עו"ד אורי זליגמן מצוי במצב של חשש ממשי למשוא פנים בכל מה שנוגע לעניני אגודת הכורמים..."
על מכתב זה השיב היוע"מש של משרד התמ"ת.:
"לכבוד
עו"ד אסף שיפר עו"ד מיכאל תשבי
רח' דניאל פריש 3
תל אביב
הנדון: בקשה לפסילת רשם האגודות השיתופיות מלהמשיך ולדון בענינים
השונים של אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון
בסמך: מכתבך מיום 26.8.07
מכתבך שבסמך הועבר לטיפולי ולהלן תשובתי.
1. סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי שר העבודה ימנה את הרשם וכן עוזרים לו. השר השתמש בסמכות הנתונה לו ומינה את הרשם הנוכחי. אכן, השר רשאי למנות לרשם גם עוזרים ולהקנות להם סמכויות אשר ניתנות לרשם כולן, או מקצתן. עם זאת, הסמכויות הניתנות לעוזרים אינן מחליפות את הסמכויות אשר ניתנו לרשם אלא אך באות להוסיף עליהן. לכן, רשאי הרשם להמשיך ולהפעיל את סמכותו על אף אם זו תוענק לעוזריו. העוזרים נועדו להקל על עבודת הרשם ולסייע לו ולא להחליפו במקרים פרטניים.
2. הרשם אכן אינו שופט כמשמעותו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים התשס"ב-2002. אולם הוא נושא בתפקיד שיפוטי במהותו ולכן יש למצות את ההליך מולו ולפנות אליו בבקשה לפסילה. העובדה כי הרשם אינו פסל את עצמו מלדון בנושא מוכיחה רק כי הוא אכן סבר כי אין עילה לפסילתו. אם מרשיך סברו כי מתקיימת עילה כזו יכולים הם להלין אך ורק על עצמם שלא העלו זאת בפניו כנדרש.
3. פתוחה הדרך בפני מרשיך לפנות בערעור מנהלי כאמור בסעיף 5(2) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התשס"ב-2002. יש לשים לב כי המדובר בערעור מנהלי ולא בעתירה מנהלית, כלמור החוק עצמו רואה ברשם כגוף שיפוטי שיש לערער על החלטתו.
4. הפניה לשר בעניין זה אינה מועילה שכן אין לשר סמכות חוקית להתערב בכגון דא.
בברכה
מיכאל אטלן
היועץ המשפטי
למרות קביעותיו הברורות של עוזר השר והיועץ המשפטי למשרד התמ"ת לא פנו אלי הפונים לבקש את פסלותי.
אולם בדיון שנקבע לענין המשך כהונת הועד הממונה והבקשה הדחופה למתן הוראות לחוקר דורון לוי שעניינה גם המשך החקירה טענו המבקשים:
"אין במסגרת בקשה שהוגשה לרשם או בבקשה עצמה או בעקרי הטעון כדי לגרוע כהוא זה מטענות המבקשים בענין כשירותו של עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות הנוכחי לטפל בענייני אגודת הכורמים, כפי שהועלו במכתבם של החתומ' לשר התעשייה המסחר והתעסוקה מיום 28.6.07 ו/או להורות הסכמה מצידם של המבקשים לכך שעו"ד אורי זליגמן ימשיך לטפל בענייני אגודת הכורמים".
האגודה השיבה בחריפות בעקרי טיעונה לטענה זו והפנתה לתשובת היועץ המשפטי למשרד התמ"ת ודרשה כי אם הפונים מבקשים לעמוד על טענותיהם עליהם לפנות ולהגיש את בקשת הפסילה כדין לרשם עצמו.
"על המבקשים להחליט ולבחור באיזה קצה של המקל חפצים הם לאחוז".... "או שיכירו בכך כי יש בעצם הגשת הבקשה משום הסכמה בלתי חוזרת מצידם לסמכות הבלתי מסוייגת של כבוד הרשם לדון בנושא הבקשה".
בדיון בפני שהתקיים ביום 13.11.07 חזר ב"כ המשיבים עו"ד אייל זליכה על טענותיו ועל כך השיב בין היתר ב"כ הפונים:
"לצערינו אנו סבורים כי סעיף 77 לא חל ואין לנו ספק שגם אם כבוד הרשם אינו מקבל הטענות לא נוכל להגיש ערעור לביהמ"ש העליון בשם המערערים על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו, בסופו של יום בענין זה אנו סבורים כי טוב ייעשה כבוד הרשם מטיפול בעניינים הקשורים לאגודת הכורמים מן הטעמים שפורטו במכתב ומבלי שיהיה בכך כדי לשנות מהעמדה המשפטית שלנו בדבר הדרך שבה יש לפעול".
לעמדה שיש לקבל החלטה בנושא הצטרף בא כוח כורמי הסוכנות ונציג אגודת נטע.
לאחר שעברתי עת כל החומר שבפני בנושא הפסלות הנני קובע כדלקמן:
1. את בקשת הפסלות היה על הפונים להגיש אלי. אין זו הדרך לנסות ולעקוף את החלטת בעל הסמכות הנוגע לענין ולהפנות את הבקשה לכבוד שר התמ"ת. שר התמ"ת יכול אכן למנות על פי הוראות סעיף 3 לפקודה עוזר רשם, היה ואחליט לפסול עצמי, אך הפניה הישירה אליו אינה הדרך החוקית הנכונה והראויה לעשות כן.
על פי דיני הפסלות הנהוגים בישראל, את בקשת הפסילה יש להגיש לבעל התפקיד השיפוטי אותו מבקשים לפסול (ראה: י. מרזל דיני פסלות שופט (התשס"ו) 311:
"על פי הדין בישראל, הקביעה הראשונית כאשר להתקיימותה של עילה לפסילת שופט נעשית על ידי השופט עצמו".
כך גם קבע כבוד הנשיא אהרון ברק בע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל פ"ד נג(2) 599 , 614-615:
"כחלק מתפקידו השיפוטי בניהול המשפט, על השופט להכריע בטענת הפסלות המועלית נגדו".
לרשם סמכויות רבות בחלק מהן בנושא בוררות עיקולים ופירוקים נאמר במפורש כי סמכות הרשם מקבילה לסמכות בימ"ש מחוזי. יתר הסמכויות הינן בעלות אופי שיפוטי. אף הפונים אינם מתעלמים מהאופי השיפוטי של החלטות הרשם, ראה לדוגמא סעיף 8-5 למכתב הראשון של המבקשים לכבוד השר מיום 28.6.07:
"5. בשעה שהרשם מפעיל את סמכותו השיפוטית, הרי שעליו לעשות כן לפי כללי היסוד החלים על מוסד השפיטה ועל השופטים.
6. אחד מאותם כללי יסוד הינו יכולתו של השופט או מי שמכהן בתפקיד מעין שיפוטי להיות אובייקטיבי. כלל זה יבחן בשתי בחינות, האחת סובייקטיבית, נדרש מהצדדים כי יסמכו על השופט לפסוק בצורה הגונה ונטולת פניות, והאחרת אובייקטיבית, במסגרתה נידרש לקביעה, על פי אמת המידה של האדם הסביר, כי השופט הינו אובייקטיבי והוא יכול להכריע בסוגייה המונחת לפתחו בהגינות על סמך מכלול הראיות והטיעונים כשהוא נטול ומשוחרר מהשפעות חיצוניות ומשיקולים זרים.
מקום בו אדם המבצע תפקיד שיפוטי מצוי במצב בו קיים חשש למשוא פנים בעיקר
בשל הכרות קודמת עם אחד הצדדים, עליו לפסול עצמו מלדון בעניין או לכל הפחות להודיע לצדדים על אותה היכרות קודמת על מנת שיביעו עמדתם באשר לחשש ממשוא פנים והשלכותיו.
8. המבקשים יפנו את השר הנכבד לפסקי הדין הבאים בהם גובשו ההשלכות בעניין זה:
בר"ע 127/69 דן נ' אסא, פד"י כד (1) 323 בעמ' 333;
ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל פד"י מח (3) 608;
בג"צ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פד"י מח(3) 573;
ע"א 8306/99 חדד נ' מזור, תקדין עליון 99 (4) 134;"
ובמכתבם השני לכבוד השר מיום 30.7.07 בסעיף 11 קוראים לסמכויותי סמכויות "מעין שיפוטיות".
על סמכויות הרשם שלא בנושא בוררות, פירוק ועיקול ניתן להגיש ערעור מנהלי (ולא עתירה מנהלית) וזאת על פי חוק בתי המשפט לענייניים מינהלים התשס"ב-2002 ראה: סעיף 5 (2) שקבע את בית המשפט לעניינים מינהלים כערכאת ערעור על כל החלטות הרשם למעט בוררות, פירוק ועיקול.
המחוקק עצמו קבע כי על החלטות הרשם אין להגיש עתירה מינהלית שעליה קיימת זכות ערעור לבית המשפט העליון, אלא ערעור מינהלי, עליו אין ערעור בזכות לביהמ"ש העליון. כלומר החוק עצמו רואה ברשם גוף שיפוטי שיש לערער על החלטתו.
דין זה חל גם על בקשה זו, במידה ומי מהצדדים ירצה לערער על החלטתי זו.
מכתבה של הגב' רונית זמיר עו"ד, ממונה בכירה על ניהול ותכנון בנציבות תלונות הציבור על השופטים, אינו אומר כלל את אשר מנסים הפונים ללמוד ממנו.
עו"ד זמיר כתבה במפורש "...רשם האגודות השיתופיות, אשר אינו "שופט" כמשמעותו בחוק נציב תלונות על השופטים התשס"ב-2002".
המילה "שופט" נרשמה כנראה ולא בכדי, ועו"ד זמיר טרחה לציין במפורש "כמשמעותו בחוק נציב תלונות על השופטים, התשס"ב-2002".
אילו טרחו הפונים לבדוק בחוק לפני שליחת המכתב או לאחר שקראו את תשובתה היו בודאי מסיקים מסקנה כי אין לנציב תלונות על השופטים סמכות בנושא רשם האגודות השיתופיות.
אכן, הרשם אינו שופט כמשמעותו בחוק נציב תלונות השופטים אולם אין ספק כי הרשם נושא בתפקיד שיפוטי במהותו ולכן היה על הפונים להפנות אלי את הבקשה.
החלטותי בנושא האגודה ניתנו על סמך החומר שבפני ללא כל משוא פנים. החלטותי ניתנו בלא כל העדפה לצד זה או אחר.
החלטותי בנושא מינוי חוקרים לאגודה ניתנו בניגוד מוחלט לעמדת האגודה, על פי בקשת הפונים.
החלטתי בנושא מינוי ועד ממונה, אף היא ניתנה בניגוד לעמדת האגודה שסברה שאין מקום למנות ועד ממונה.
החלטתי בנושא עדכון פנקס החברים שבה קבלתי את עמדת החוקר מר יצחק ברק וצורפו, על פיה בניגוד לעמדת האגודה, חברים נוספים לפנקס החברים, ניתנה אף היא לבקשת הפונים.
לנושא המשך החקירה ומתן הוראות לחוקר עו"ד דורון לוי אדגיש כי מעולם לא נתקבלה כל החלטה שלא להמשיך החקירה.
החלטותיי הקודמות בנושא היו ענין פרוצדורלי. לא יתכן בבקשה שנושאה עדכון פנקס חברים ולשינוי סיווג האגודה בחרו הפונים להגיש בקשות שלא מהענין נשוא הדיון. כל שהחלטתי היה כי על הפונים להגיש בקשה נפרדת לנושא וכך עשו הפונים בבקשותיהם למתן הוראות לעו"ד דורון לוי, ובבקשתם לענין המשך תיפקודו של הועד הממונה.
לשם כך נקבע הדיון ביום 13.11.07. פנייתם והצגת הדברים במכתביהם לכבוד השר ולעוזריו אינם משקפים נכונה את החלטותי, והיה עליהם לדייק בנושא.
ראה לענין זה החלטתי מיום 14.3.07:
"המבקשים הוסיפו ובקשו לאפשר להם לעיין בדוחות התקופתיים שהוגשו לי על ידי הועד הממונה של המשיב מספר 1.
המשיב מספר 1 לא התנגד לבקשה, אך ביקש להוציא מהדוחות פרטים שעלולים לפגוע בין היתר, בנושאים מסחריים. יו"ר ועד האגודה מר ישראל איבצן הוסיף וטען כי החומר המבוקש מצוי אצל הרשם ודוחות הכספיים מועברים לחברים באסיפות שהועד הממונה מכנס מידי שלושה חודשים.
חבר הועד הממונה עו"ד עוזי מור הוסיף כי הועד הממונה חרט על דגלו שקיפות תוך הבנה שזה השורש לבעית חוסר האימון שהיה, לדבריו יו"ר הועד מכנס מידי שלושה חודשים אסיפה על מנת לדווח, ואף מוגש דו"ח עב כרס לרשם האגודות השיתופיות לקראת הארכת כהונת הועד הממונה.
בנסיבות אלו, למרות שמרשיהם של המבקשים יכלו להשתתף באסיפות ההסברה, אולם לאור הסכמת הועד הממונה הנני מורה לועד הממונה להעביר לצדדים העתקי הדו"ח שהועברו למעט נושאים שעלולים לפגוע בעסקי האגודה, סודות מסחריים ונושאים הנוגעים לצנעת הפרט.
הדו"ח שיועבר לצדדים לא יכלול נושאים מסחריים, פרטים על מו"מ מסחרי בנוגע לניהול עסקיה השוטפים של האגודה ולענינים הנוגעים לצנעת הפרט ולבקשות של חברי האגודה לאור חג הפסח הקרב הנני קובע כי הדו"ח יועבר לצדדים תוך 45 ימים מהיום....."
בהמשך קבעתי:
"הנני סמוך ובטוח כי המבקשים, לאחר שיעברו על הדוחות ישקלו האם לפנות בנפרד בכל אותם נושאים שדחיתי בהחלטתי זו את בקשתם".
ראה לענין זה את החלטתי מיום 20.5.07:
40. לא זה המקום להתייחסותי להתנהלותה של האגודה תחת מינויו של הועד הממונה. משניתנה החלטתי לענין המינוי תם פרק זה. אין לנצל הליך שהסתיים ולפתוח בהליך חדש. על המבקשים לפתוח בהליך חדש, לפעול לפתיחתו על פי הדיון ולא לנצל הליך שהסתיים כדי להעלות טענות חדשות שאין להן כל קשר לנושא הנדון בהחלטתי הקודמת ולנושא זה לעניין שינוי סיווגה של האגודה.
41. בהחלטתי מיום 14.3.07 דחיתי את בקשת המבקשים להרחיב את המסגרת הדיונית, אולם הוריתי לועד הממונה להעביר למבקשים ולכל הצדדים העתקי הדו"ח שהועבר אלי, למעט נושאים שעלולים לפגוע בעסקי האגודה סודות מסחריים ונושאים הנוגעים לצנעת הפרט..."
מכל מקום, בקשות המשך החקירה עומדות לדיון בפני, וטרם החלטתי בנושא, בניגוד למה שעולה מהבקשה לכבוד השר ועוזרו.
לנושא מר פסח גרופר: בכל פניותיהם הרבות של הפונים אלי מעולם לא העלו במפורש או במרומז, שהתייחסות החוקר עו"ד (רו"ח) דורון לוי מתייחסות אל מר פסח גרופר. עד היום אינני יודע אם אכן כך הם פני הדברים.
לראשונה נתקלתי בטענה כי הפונים מיחסים דבריהם אלו למר גרופר, עת עלתה במכתביהם לכבוד השר ועוזרו.
מפליא מדוע בכל הפניות להמשך החקירה לא טרחו המבקשים לציין בפני במפורש עובדה זו, כי התייחסות החוקר היא למר גרופר.
בדו"ח החוקר אין כל רמז או איזכור לכך כי סעיף 77 מתייחס למר פסח גרופר.
קרבת המשפחה שלי למר גרופר היא רחוקה מאוד. אין לנו "קשרי משפחה" וכמובן קרבת משפחה אין בה כדי להוות חסינות של מן דהוא, החלטותי בכל נושאי האגודה ניתנו לגופו של ענין וללא כל קשר לקרבה רחוקה למאן דהוא שהיה בעבר הרחוק חבר הנהלת האגודה.
אין זה מענייני מהו מעמדו של מר פסח גרופר היום באגודה האם הוא חבר אם לאו, וכמובן לא בדקתי השמות מיהם חברי האגודה עליהם המליץ החוקר עו"ד יצחק ברק.
כדי להסיר ספק ה"קירבה" של מר פסח גרופר הינה רחוקה ביותר ויתכן שמאחורי קרבה מסוג זה קיימים אחרים שאינני יודע כלל על קיומם, אמי, חנה רות זליגמן ז"ל שנפטרה לפני שנים רבות, היתה בת אחותו של אביה ז"ל של אשתו ז"ל של מר גרופר, קירבה זו בודאי אינה קירבה המחייבת פסלות על פי הוראות סעיף 77 א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.
אין זו קרבה משפחתית אחרת כאמור בסעיף 77א. (א)1 (1) ואין היא כלולה בהגדרת "בן משפחה" או "בן משפחה מדרגה ראשונה".
קרבה זו איננה נכללת בכללי אתיקה ושופטים, התשס"ז-2007 ("להלן: "הכללים") כאמור בהגדרה בסעיף 1:
"בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב, הורה של בן זוג, או מי שסמוך על שולחנו של השופט, וכן בהתאם לענין בן זוג או ילד של כל אחד מאלה"
אין קרבה רחוקה זו יוצרת כל מניעה מלשבת בדין, כאמור בסעיף 15 לכללים.
אין בהחלטתי לנושא ההקפאה הזמנית של פדיון המניות כדי להוות עילה לבקש את פסלותי.
החלטתי בנושא נתקבלה על סמך מצבה הקשה של האגודה, כאמור בהחלטתי הנ"ל.
על החלטה זו עתרו לבג"צ. עתירה זו נדחתה וכיום מתקיים ערעור מנהלי על החלטה זו.
אציין לענין זה את דברי כבוד הנשיא אהרון ברק בפס"ד בשן נ' מדינת ישראל פ"ד נג(2) 599 , עמוד 613-4: "החלטה שיפוטית תוך מהלך המשפט, גם אם היא מוטעית, אינה עילה לפסילת השופט. השופט בשר ודם עשוי לטעות אין בכך כדי להצביע על משוא פנים. תקפה של הטעות בערעור, לא בפסילה".
לאור כל האמור לעיל הנני מחליט שלא לפסול עצמי מלהמשיך ולטפל בבקשות הפונים ובענייניה של האגודה, אין לי משוא פנים לצד כלשהו בנושאים שבפני או כל ניגוד עניינים, אלא רק כוונה לטפל בנושא על פי הדין לטובת האגודה, חבריה ונושיה.
ניתן היום 19.11.07 אורי זליגמן, עו"ד
בהעדר, המזכירות תעביר רשם האגודות השיתופיות
החלטתי לצדדים.
