בקשה לתיקון פנקס החברים של תנובה

אברהם חזן ו- 75 אחרים

ע"י  עו"ד עופר נועם ו/או עו"ד ישראל ליכטנשטיין

ו/או עו"ד אפרת ואש- ח. נועם ושות'

רחוב ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520

טל: 03-7518401 פקס: 03-7518711

המבקשים

נ ג ד

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל- בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עוזי מור ו/או עו"ד שי תמר

ליפא מאיר ושות' - עורכי דין

רחוב איתמר בן אב"י 4 תל אביב 64736

טל: 03-6070600 פקס: 03-6070666

המשיבה

החלטה

בפני בקשה מאת המבקשים לתיקון פנקס החברים ו/או קביעת מניות המבקשים אצל המשיבה, על פי סמכותי מכוח הוראת סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג- 1973.

רקע עובדתי-

1. ביום 25/03/07 התקבלה בקשת המבקשים הנושאת את הכותרת: "בקשה לתיקון פנקס החברים ו/או קביעת מניות המבקשים במשיבה ו/או חקירה בפנקס מניות המשיבה לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות - 1933".
2. ביום 31/07/07 התקבלה תגובתה המקדמית של המשיבה לבקשה לתיקון פנקס החברים.
3. ביום 03/09/07 התקבלה תגובת המבקשים לתשובתה המקדמית של המשיבה.
4. ביום 16/09/07 התקבלה הודעת המשיבה לפיה, אין היא רואה צורך נוסף להגיב על בקשת המבקשים ומבקשת היא כי אקבל את החלטתי על סמך החומר שבפני.

עיקר טיעוני המבקשים-

1. המבקשים הם מי שעסקו ועודם עוסקים בחקלאות בישראל בגידולי ירקות שונים. הם תושבי הישובים החקלאיים כפר אוריה, פדיה, פתחיה ועזריה. האגודות ביישוביהם לא תפקדו כצינור שיווק לכלל תוצרתם והם נאלצו לשווק את תוצרת ישירות למשיבה.
2. המשיבה ניהלה בספריה חשבונות יצרן אישיים לכל אחד מהמבקשים אשר נשאו מספרים סידוריים אישיים.
3. חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים בין הצדדים הייתה, חיוב המבקשים להצטרף כחברי המשיבה כמו גם גביית חלק יחסי מסוים עבור רכישת מניותיה של המשיבה. כלומר, כל מבקש או חקלאי דומה לו אשר שיווק תוצרת חקלאית באמצעות המשיבה, צורף על ידה כחבר בה ובנוסף השאיר בידי המשיבה חלק מתמורות השיווק.
4. תשלומים אלו היוו בחלקם עמלה על שירותי המשיבה (קומיסיון) וחלקם האחר עבור מניות המשיבה. כך גם נרשמו תשלומי המבקשים בספרי חשבונות המשיבה.
5. המשיבה לא נהגה לחלק רווחים לבעלי מניותיה ולמבקשים לא ידוע אם אי פעם קיבלו רווחים במשך שנות החזקת מניות המשיבה.
6. כל עוד המשיבה אוחזת בהון המבקשים, דינה כדין שומר ונאמן אשר חובה עליו להשיב הנכס לנהנה המוטב עם דרישתו וזאת מעבר לעובדה, כי אינה יכולה בהינף יד להחליט כי המבקשים אינם חברים במשיבה.
7. טיעון המשיבה כאילו רישום המניות נעשה בטעות, הינו טיעון חסר כל שחר מבחינה עובדתית.
8. מי שאינו חבר במשיבה נחשב למי שאינו זכאי לעיין בספריה לפי דיני האגודות השיתופיות ולכן למבקשים, אין כל נגישות וולונטרית למסמכים הרלוונטים לקביעת שווי המניה. לכן, אין מנוס מלדרוש מהמשיבה מתן חשבונות לצורך גילוי פנקס המניות, התנועות בו, מאזניה וכו'.
9. בהחלטה אחרת של הרשם בעניין ניר בנים, בערעור על פסק בוררות בסוגיה של שיוך מניות ששולמו מתוך תמורת שיווק החלב, סקר הרשם את אופי ותבנית פעילותה הכלכלית של המשיבה וציין כי היא אכן גבתה קומיסיון ומניות מיצרני החלב. אלא ששם התמורות עבור התוצרת נשלטו על ידי המדינה עצמה, על ידי קביעת מחיר מטרה על ידי מועצת החלב, גוף סטטוטורי שאינו נשלט על ידי המשיבה.
10. המדינה הוסיפה למרכיבי "מחיר המטרה" ליצרני החלב את עלות המניות שהמשיבה גבתה מהם. כך עולה, כי האגודה באותו מקרה בו דן הרשם, אגרה את המניות שהמשיבה רשמה על שמה, בשיעור קבוע מכלל תוצרת החלב ששווקה לנתבעת באמצעות האגודה.
11. המבקשים טוענים כי מחירי הירקות להבדיל ממחירי החלב, לא נהנו מהגנת המדינה על מחיר מטרה. לפיכך, כל גביה מהם עבור מניות מתוך תמורות שיווקי הירקות על ידי המשיבה, היא השקעת הון אמיתית ואישית של כל אחד ואחד מהמבקשים וכל חקלאי במעמדם.
12. לחילופין, למען שימור זכויות פדיון המניות שעבורן גבתה המשיבה הון מהמבקשים, מבוקש לקבוע כי גם אם הטענות לעיל לא תתקבלנה על ידי הרשם, אזי יורה למשיבה לפדות את הון המבקשים בערכו הריאלי ויתן הוראות בדבר אופן הפדיון ומועדו.
13. לחילופי חילופין, מתבקש הרשם לשקול למצער מינוי חוקר לבדיקת פנקס המניות של המשיבה, לרבות תנועות יציאה וכניסה כך שתיקבענה יחידות ההשתתפות של המבקשים בהון המשיבה, זאת כפי שמינה כבר חוקר בדבר פנקס החברים, עו"ד דר' דורון דינאי.
14. לאור כל האמור לעיל, מתבקש הרשם להורות על תיקון פנקס החברים של המשיבה ולכלול את המבקשים כחברי המשיבה או להורות על קביעת שיעור השתתפות המבקשים בהון המשיבה ואופן ושיעור פדיונם ו/או למנות חוקר ביחס לפנקס המניות כמבוקש לעיל.

עיקר טיעוני המשיבה-

15. על פי הנטען בבקשתם, המבקשים הינם חקלאים פרטיים, קרי אינם תאגידים, אשר במועדים כלשהם בעבר שיווקו תוצרת חקלאית לתנובה. כפי שעולה מבקשתם הרי שהמבקשים כולם הינם חברים במושבים שהם עצמם חברים בתנובה.
16. משמעות הסעד המבוקש הינה, הענקת זכויות חברות ומעמד של חבר בתנובה לכל אחד מעשרות המבקשים באופן אישי וזאת בנוסף למעמדו של המושב בו הוא חבר כחבר בתנובה.
17. המציאות הברורה והמוסכמת גם על המבקשים הינה, כי תנובה היא אגודה של אגודות. אשר על כן, אין כל היתכנות להכיר בחברותו בתנובה של אדם פרטי.
18. הקמתה של תנובה כאגודה של אגודות הייתה חלק מתפיסת עולם קואופרטיבית כוללת. תנובה פעלה בעיקר לשיווק תוצרתן החקלאית של האגודות החברות בה. אלא שתנובה אף נהגה לשווק את תוצרתם של מי שאינם חברים בה, אולם לאגודות החברות בה הייתה עדיפות על פני האחרים. המשמעות הברורה היא, כי אין ולא יכול להיות מקום באגודה מסוגה של תנובה, לבני אדם פרטיים.
19. תפיסת העולם הקואופרטיבית שעל בסיסה הוקמה תנובה, ראתה את בני האדם כחברים באגודות, כאשר אגודות אלה מתכנסות יחדיו באגודות מרכזיות ופועלות במסגרתן. מעצם מהותה, לא ראתה תנובה את האדם הפרטי כמי שיכול להיכלל בפוטנציאל החברים בה.
20. בתקנון המשיבה בכל נוסחיו מאז ועד היום, נקבעו תנאי כשירות מפורשים לחברות לפיהם אך ורק תאגידים כשירים להימנות על חבריה. מעולם לא אפשרה תנובה לאדם פרטי להימנות על חבריה.
21. בתיקון האחרון לתקנון המשיבה מיום 10/02/00 שאושר לרישום נקבע לאמור:

"7. א. תאגיד ורק תאגיד יוכל להתקבל ולהיות חבר אגודה.

8. תאגיד יוכל להתקבל ולהיות חבר האגודה אם הוא אגודה שיתופית חקלאית ואם עמד בתנאים המצטברים הבאים:..."

22. דהיינו, התנאי הכשירותי הבסיסי ביותר שנדרש ממי שביקש להתקבל לחברות בתנובה לאורך כל שנות קיומה, הוא היותו תאגיד. במצב דברים זה ברור, כי בכל מקרה לא ניתן לרשום בפנקס החברים את המבקשים שהינם יחידים ואינם תאגידים.
23. המבקשים נמנעו בבקשתם להבהיר באיזה אופן התקבלו לחברות בתנובה. בדיני האגודות השיתופיות, מוכרות שתי דרכים בלבד לקבלה לחברות באגודה שיתופית. האחת, קבלה בדרך הקבועה בתקנון האגודה והשנייה, קבלה לחברות בדרך של התנהגות. אף אחד מהמבקשים לא התקבל לחברות על פי אחת מהדרכים האמורות. זאת ועוד, תקנון המשיבה אוסר מפורשות קבלה לחברות בדרך של התנהגות.
24. גם אם ניתן היה לקבל יחיד לחברות בתנובה בדרך של התנהגות, הרי שחברותו בה הייתה פוקעת מאליה ברגע קבלתו, שכן הוא חדל להתקיים כתאגיד ומתקיימת בו עילת הפקיעה שנקבעה בסעיף 16 (א) לתקנון תנובה.
25. בכל הנוגע לחברות בתנובה מתקיים בעניינו של כל אחד מן המבקשים פגם בסיסי ביותר הנושא אופי מהותי- איש מביניהם לא עמד בתנאי הכשירות הנדרשים לשם קבלה לחברות בתנובה. פגם זה אינו יכול להתרפא באמצעות שימוש בנתיב הקבלה הקבוע בתקנה 2א לתקנות החברות, הואיל ונתיב זה מאפשר להתגבר רק על מכשלות פורמאליות טכניות בהליכי קבלה לחברות, ואינו מאפשר התגברות על מכשלות מהותיות כגון אלו המתקיימות במבקשים.
26. גם לגופם של דברים לא נתקיימו במבקשים תנאי תקנה 2א לתקנות החברות. איש מבין המבקשים לא נהג כחבר בתנובה ותנובה לא נהגה בו כחבר, לא במשך פרק הזמן הנדרש על פי תקנה 2א ולא בכלל.
27. איש מן המבקשים מעולם לא זומן לאסיפות הכלליות של תנובה ואף לא פנה מעולם בבקשה להתייצב בהן. איש מהם לא קיבל דיבידנד ולא פנה בבקשה או בטענה לזכות זו.
28. המבקשים מסתמכים בבקשתם על אירועים של גבייה ספורדית להון מניות שנעשו לפי המסמכים בשנת 1987. אלא שגם אם יתברר שאכן בוצעה גבייה שגויה ו/או עודפת כזו או אחרת, אין בכך כדי להוות בסיס להיות חברים.
29. הסעד החלופי לו טוענים המבקשים תמוה עוד יותר, שכן דיני האגודות השיתופיות, כלל אינם מכירים בהחזקת מניות באגודה שיתופית על ידי מי שאינו חבר באגודה ומצב זה כלל אינו אפשרי.
30. עולה מן המקובץ, כי מניות האגודה ובכלל זה מניות תנובה, מוחזקות אך ורק בידי חבריה. לפיכך, אין ולא יכול להיות כל יסוד לטענות המבקשים לפיה, הם כמי שאינם חברים בתנובה, מחזיקים במניותיה.
31. עובדה זו נובעת מהיעדר כל אפשרות משפטית להחזקת מניות בתנובה, על ידי מי שאינם חברים בה ואינה מותנית בקיום נסיבות עובדתיות, כאלה ואחרות הניתנות לבירור במסגרת חקירה.
32. איש מבין המבקשים לא החזיק מעולם במניות תנובה. אין כל אפשרות להפריך עובדות אלו באמצעות קיום חקירה, הואיל והן נסמכות על היעדר כשירותם של המבקשים להיות חברים בתנובה ולהחזיק במניותיה, היעדר כשירות שאינה שנויה במחלוקת.

לאחר שקראתי בעיון את החומר שבפני ועיינתי בתקנוני האגודה הנני קובע כדלקמן-

1.       אציין תחילה את הוראות הדין הרלוונטיות לסוגיית הקבלה לחבורת באגודה שיתופית:

                                             א.         תקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג- 1973 (להלן- "תקנות החברות"):

(א)         אדם הרוצה להתקבל כחבר באגודה יגיש לה בקשה בדרך הקבועה בתקנות האגודה.

(ב)       קבלת חבר באגודה תהיה בדרך הקבועה בתקנות שלה.

                                             ב.         תקנה 2א לתקנות החברות - נסיבות מיוחדות להכרה בחבר:

"נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר האגודה אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו- (ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

2.       מהחומר שהציגו המבקשים, לא עולה כי הגישו בקשה להתקבל לחברות בדרך הקבועה בתקנון המשיבה או כי התקבלו לחברות במשיבה, בדרך הקבועה בתקנות שלה. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים, כי המבקשים כלל לא ביקשו מעולם להתקבל לחברות בתנובה וממילא מעולם לא התקבלו לתנובה בדרך הקבועה בתקנותיה.

3.       טענות המבקשים הינה כי שיווקו תוצרתם לתנובה וכי בשל כך חויבו להצטרף כחברים באגודה ואף שילמו הון מניות של האגודה.

4.       מתקנון המשיבה עולה, כי הקבלה לחברות באגודה מותנית בהגשת בקשה בנוסח הקבוע בתקנון, תוך עמידה בתנאי כשירות מסוימים, בדיון במוסדות האגודה ובקבלת החלטת קבלה, או אי קבלה על ידי מוסדות אלו.

5.      העולה מהאמור הוא כי הדרך לקבלה לחברות במשיבה אינה על ידי שיווק וכן אינה על ידי גביית כסף בגין הון מניות. הסיבה לכך פשוטה ביותר, ל"דרכים" אלה אין כל גיבוי או בסיס בתקנון האגודה. משמע, השיווק כמו גם הגבייה להון מניות, אינם מאפשרים קבלה לחברות על פי תקנה 2(ב) לתקנות החברות.

6.       משנוכחנו כי המבקשים אינם חברים באגודה על פי תקנה 2 (ב) לתקנות החברות, יש לבחון את השאלה האם ניתן לראות במבקשים כחברים במשיבה מכוח התנהגות וזאת בהתאם להוראות תקנה 2א לתקנות החברות. המבקשים לא טוענים כי זומנו לאסיפות תנובה או כי השתתפו באסיפות אלה כחברי תנובה או כי קיבלו דיבידנד וכיו"ב.

7.       טענת המבקשים לפיה יש לראותם כחברים, מתבססת על האמור לעיל היינו, על העובדה ששיווקו למשיבה תוצרת חקלאית ועל העובדה שנגבה מהם הון מניות.

8.       תקנון המשיבה בנוסחו הנוכחי וגם בנוסחו הקודם, אפשר ומאפשר לאגודה לשווק תוצרתם גם של מי שאינם חברים בה. משמע, אין בסיס לטענה שניתן ללמוד מהשיווק עצמו על חברות בתנובה. למעלה מן הצורך אציין, כי עיון בספרו המאלף של מי שעמד על ערש הקמתה של תנובה ושימש כמנכ"ל תנובה משך עשרות שנים מר נחום ורלינסקי, "בלבטי התנובה", מלמד כי תנובה אכן נהגה הלכה למעשה, משך עשרות שנים לקלוט גם תוצרתם של מי שאינם חברים בה.

9.       אלא שעדיין נותרה לבירור השאלה, האם גבייה להון מניות מהווה אינדיקציה מספקת לראות במבקשים בגדר מי:

"שנהג ונהגו בו כחבר באגודה משך תקופה סבירה".

10.   המשיבה טענה כי לאור תקנון האגודה והדין החל, אין כלל צורך בבירור עובדתי בעניין זה ויש לדחות על הסף את בקשת המבקשים. כידוע, בעת בחינה האם יש לדחות בקשה על הסף, יש להניח כי המכלול העובדתי הנטען על ידי המבקשים יוכח במלואו. בדרך זו אנקוט גם בדיון הנוכחי.

11.   תקנה 2א לתקנות החברות קובעת מפורשות כי אינה חלה במקרה בו נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לאפשר קבלה מכוח התנהגות.

12.   התקנון הנוכחי של המשיבה שנכנס לתוקפו ב- 1999 קובע באופן מפורש בסעיף 10 (ב) לתקנון, כי לא תהיה קבלה לחברות בדרך של התנהגות. מכיוון שהאירועים הנטענים על ידי המבקשים התרחשו לפני 1999, יש לבחון האם הוראת התקנון הנוכחי חלה גם על אירועים שקדמו ליום כניסתה לתוקף.

ניתוח מהותו של התקנון כהסכם בין החברים, מלמד כי קיים בסיס להשקפה לפיה- בכפוף לעקרון תום הלב- יש לראות קביעה תקנונית זו, כחלה ביחס לכל דרישה להכרה בחברות על פי תקנה 2א המוגשת לאחר שתיקון התקנון נכנס לתוקף וזאת בלי קשר לתקופה בה התקיימה ההתנהגות הנטענת.

13.   השקפה זו מקבלת משנה תוקף במקרה הנוכחי, בו מוגשת הבקשה להכרה בחברות על דרך ההתנהגות, לאחר שחלפה תקופה ארוכה מאז תוקן התקנון. יחד עם זאת אינני מוצא צורך להכריע כאן בשאלה זו וזאת מן הטעם הפשוט אשר כפי שיבואר להלן, חסר במבקשים תנאי כשירותי בסיסי לקבלתם לחברות באגודה.

14.   כפי שפירטה המשיבה בתגובתה, מאז היווסדה של תנובה נקבע בתקנון תנאי כשירות ולפיו רק תאגידים יכולים להיות חברים בתנובה. תנאי כשירות זה, נשנה כחוט השני בכל נוסחיו השונים של תקנון האגודה. יתרה מזאת, למעשה מגביל תקנון תנובה על נוסחיו השונים, גם את סוגי התאגידים הזכאים להתקבל לחברות ומאפשר אך ורק קבלת אגודות שיתופיות, כאשר קבלת תאגידים אחרים שאינם אגודה שיתופית טעונה אישור רשם האגודות.

15.   הנה כי כן תנובה צמצמה בצורה ברורה את מיהות החברים בה והגבילה אותה לתאגידים בלבד ולמעשה, כמעט אך ורק לאגודות שיתופיות. משכך הם פני הדברים, אין מקום לקבל את המבקשים כחברים אצל המשיבה וזאת מכיוון שאינם עומדים בתנאי הכשירות של היותם תאגיד.

16.   גם קביעת מחוקק המשנה, המאפשרת את המסלול המקביל של קליטה לחברות שקובעת תקנה 2א לתקנות החברות אינה מאיינת את דרישות הכשירות לחברות ואינה מאפשרת להתעלם מהן.

17.   ביסוד תקנה 2א עומדת ההשקפה כי התנהגות הדדית גם של האגודה וגם של הטוען לחברות כאילו מדובר בחבר, מבטלת את הצורך בדרישות הפורמאליות של הקבלה לחברות ויראו בהן כאילו התקיימו. אין בכך כמובן בכדי לראות את תקנה 2א כמי שמבטלת את דרישות הסף המהותיות של קבלה לחברות המצויות בתקנון האגודה וזאת כשם שאינה מבטלת הוראות תקנוניות אחרות.

18.   כל שיטה משפטית אחרת תוביל לסתירות פנימיות ולאבסורדים משפטיים. ההשקפה לפיה ניתן באמצעות תקנה 2א להתגבר על הצורך בדרישות הכשירות, עומדת בסתירה מוחלטת להוראת תקנה 5 לתקנות החברות הקובעת, כי חברותו של חבר קיים פוקעת, אם חדלו בו סגולות הכשירות לחברות. נדמה כי אין קל וחומר ברור מזה אם חבר קיים שהתקבל כדין, מוצא מן האגודה עקב חדלותן של סגולות הכשירות, קל וחומר אמורים הדברים ביחס לאי קבלתו של מי שמעולם לא התקבל לאגודה בשל העדר כשירות מראש.

19.   העולה מן האמור הינו, כי המבקשים אשר אינם אגודה שיתופית ו/או כל תאגיד אחר, אינם כשירים כלל לקבלה לחברות באגודה וממילא לא ניתן לקבלם כלל כחברים אצל המשיבה.

20.   טען ב"כ המשיבה בטיעוניו, כי החלטת תנובה שלא לקבל לשורותיה בני אדם פרטיים אינה "פליטת קולמוס" תקנונית או גחמה ייחודית. המדובר לטענתו בהשקפת עולם ערכית הנובעת משרשי הקואופרציה. תנובה הינה "אגודה של אגודות" וככזו אין בה מקום לבני אדם פרטיים.

מקומם של אלה "באגודה הראשונית" בה הם חברים. בכל הכבוד הראוי אני מצטרף להשקפה זו. כל מי שיד ורגל לו בעקרונות הקואופרציה בכלל ובהתיישבות העובדת בפרט, מודע לאבחנה הברורה הקיימת בין "אגודות של בני אדם" ל"אגודות של אגודות". כמו גם לעובדה כי אלה האחרונות, אינן קולטות לשורותיהן בני אדם פרטיים וזאת מתוך השקפת עולם קואופרטיבית עקרונית.

21.   אף שקבעתי כי לא ניתן לראות במבקשים חברים בתנובה, מכל מקום איני רואה בכך סוף פסוק ביחס לבקשה שלפני. אכן, נכון הוא הדבר כי המבקשים אינם יכולים להיות חברים אצל המשיבה וזאת מהטעמים שהזכרתי לעיל, אולם עדיין יש לבחון את טענתם, לפיה יש לתת משמעות להון המניות שנגבה מהם ככל שנגבה. לצורך כך יש לבצע בירורים עובדתיים ולשמוע טענות משפטיות בנושאים נוספים שלא נטענו בפני.

22.   אם אכן נכונה טענת המבקשים כי נגבה מהם הון למניות וכן יתברר כי הון זה נגבה, בנוסף לקומיסיון השיווק שנגבה ממי שאינם חברים, אזי יש לבחון האם תנובה ייחסה ו/או אמורה הייתה לייחס גבייה זו, למושב בו הם חברים ו/או עבורו. לחלופין, יש לבחון האם תנובה גבתה מהמבקשים כספים עודפים. מאידך, ייתכן כמובן שהגבייה להון מניות הייתה בשיעור נמוך יותר משיעור הגבייה ממי שאינם חברים ובמקרה כזה לא תהיה בוודאי טרוניה כלשהי למבקשים.

23.   אשר על כן הנני ממנה בזאת את עו"ד יצחק ברק לתפקיד חוקר בבקשה זו. החוקר יבחן אם אכן נגבה מהמבקשים הון מניות ואם סך זה נגבה בנוסף לסכום שנגבה כקומיסיון ממי שאינם חברים. אם יתברר שהמדובר אכן בגבייה בעודף, יבחן החוקר אם יוחסה גבייה זו למושב ו/או אם יש צורך על פי הדין ותקנון האגודה ו/או הנוהג באגודה, לייחס הון זה למושבים בהם חברים המבקשים.

24.   יודגש בזאת כי אין בהחלטתי בכדי להביע עמדה ולו לכאורה בשאלות אלה והצדדים יוכלו לטעון בשאלות אלה ככל שימצאו לנכון. מאליו מובן, שאם יתברר שבוצעה גבייה בעודף שאין לייחסה למניות במושב לא תמנע מהמבקשים הזכות, ככל שישנה, לתבוע סעדים כספיים בערכאות המוסמכות.

25.   הואיל והאגודה אמורה לבצע בזמן הקרוב את עסקת רכישתה בידי אייפקס ועל מנת שלא להותיר את המבקשים ככלי ריק אם תתקבלנה טענותיהן המועברות כעת לבחינה על ידי, הנני מורה לאגודה לשמר בידי נאמן ל"הסדר הטוענים" בגין הבירור נשוא בקשה זו 0.2% מהון האגודה, לטובת ההליכים בבקשה זו עד להכרעתה הסופית. שיעור זה יצטרף לשיעורי ההון הנוספים שיוחזקו בידי הנאמן להסדר הטוענים, והוא יפעל בו באופן זהה לאופן בו הוא פועל ביתר אחזקותיו.

26.   בטרם סיום מצאתי לנכון להתייחס גם אל רשימת המבקשים. אף שהמדובר ברשימה בת 76 מבקשים, הרי שלבקשה עצמה צורפו צרופות המלמדות לכאורה, על גבייה להון מניות אך ורק מחלק קטן ביותר של המבקשים. ייתכן כי לו היה מדובר בשלב הבירור לגופו, היה מקום למחוק את כל המבקשים שלא צירפו לבקשה זו הצרופה הרלוונטית אליהם.

27.   ברם, בשלב מקדמי זה הנני מאפשר תיקון הבקשה באופן שלכל אחד מהמבקשים שלא צירף צרופת גבייה להון מניות המיוחסת לגביו, ניתנת ארכה בת 14 יום לצירופה. הצרופה תשלח אלי וכן לחוקר ולב"כ האגודה. מבקש שלא יצרף צרופה כאמור בתום התקופה שקבעתי יימחק מהבקשה.

28.   לצורך כיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה זו יהיה על המבקשים להפקיד סך של 50,000 ₪ לאוצר המדינה על חשבון הוצאות החקירה, כאמור בסעיף 43 לפקודה. עם סיום החקירה ולאחר שאתן החלטתי בנושא, אחליט גם לגבי משא הוצאות החקירה כאמור בסעיף 45 לפקודה.

29.   לאחר שיופקדו הכספים, אמנה את החוקר. בשלב זה לא מצאתי מקום להטיל הוצאות, אך נושא זה ידון בהתאם להתפתחויות בתיק.

ניתן היום 20/09/07 בהיעדר,

אורי זליגמן, עו"ד