יהודה דורון נ' קיבוץ שפיים

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                              

תיק מס' 325/255/04

 

 

בעניין:                                     1. יהודה דורון

                                                 2. קטרינה דורון

                                                 3. תמר דורון

                                                 4. הדס דורון

                                                 5. שקד דורון

                        

                                                 כולם ע"י ב"כ עוה"ד דורון רוזנברג ו/או משה מגן

                                                 ו/או טל שחר ו/או קרן צמח ו/או חגית גרוס ו/או

                                                 קרן כהן-לוי ו/או אמיר גולדפרב ו/או גלדיס ברלין

 

                                                 אשר מענם למסירת כתבי בית דין:

                                                 מגדל לוינשטיין, דרך פ"ת 23, ת"א 67442

                                                 טל: 5609090 – 03 : פקס: 5609080 – 03            

                                                                                                                                              המבקשים

 

- נ ג ד -

 

                                                 קיבוץ שפיים

 

                                                 ע"י ב"כ עוה"ד אורנה לין ו/או תמר וינטר ו/או מור

                                                 פרנס ו/או שרי שי ו/או מיכל שטיין ו/או ורד בלוך

                                                 ו/או אורלי אבן זהב ו/או ענבל אלטמן ו/או ליאור לביד

                                                 ו/או שגית עטיה.

 

                                                אשר מענן למסירת כתבי בית דין

                                                רח' קויפמן 4 בית " שרביט", ת"א

                                                טל: 5165757 – 03: פקס: 5165999 –03

                                                                                                                                                    המשיב

 

 

 

 

החלטה

 

 

רקע עובדתי

 

ראשיתו של הליך זה הנו  מיום 20.01.04 מטעם מבקש 1 ומבקשת 2 בו מבוקש כי אקבע שמבקש 1 ומבקשת 2 הינם חברי קיבוץ שפיים לכל דבר ועניין ואילו מבקשות 3-ו4 הינן מועמדות לחברות בקיבוץ וכי מגיעות להם כל הזכויות הנגזרות מכך, ביום 16.03.04 מיניתי חוקר ע"מ לחקור את טענות הצדדים. ביום 26.10.04 ניתנה על ידי החלטה לאחר שממצאי החוקר הונחו בפני, על החלטתי זו הגיש המשיב ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שבסופו של הערעור בוטלה החלטתי מיום 26.10.04 ובהסכמת הצדדים הוחלט כי התיק יוחזר ויובא בפני לשם קיום דיון מחודש בבקשת המבקשים. בעקבות החלטת ביהמ"ש לעניינים  מנהלים מיום 27.03.05. הוגשה בפני בקשה ביום 28.03.05 מטעם המבקשים לחדש את הדיון, בבקשה העיקרית שהוגשה מטעם המבקשים ביום 20.01.04 בעניין שאלת חברותם של המבקשים בקיבוץ המשיב (להלן:קיבוץ שפיים). ביום 06.04.05 ניתנה על ידי החלטה כי המשיב יסכם טענותיו תוך 30 ימים, מהיום שהמבקשים העבירו אליו סיכומים, ויוכל לצרף לסיכומים כל מסמך וכן תצהירים שישמשו כתצהיר עדות ראשית, ביום  02.05.05 הגישו המבקשים את עיקרי הטיעונים מטעמם ונקבע דיון הוכחות ליום 01.01.06, בדיון הוכחות זה נחקרו חקירה נגדית העדים מטעם המבקש וכן יובל שגיא עד מטעם המשיב, הדיון הבא נקבע לתאריך 26.01.06. ביום  26.01.06 התקיים בפני המשך דיון הוכחות  שבמהלכו נמשכה החקירה הנגדית של מר יובל שגיא העד מטעם המשיב וביום 27.02.06 התקיים בפני דיון הוכחות נוסף בו נחקרו חקירה נגדית הגב' אדווה הדר ומר כרמל ארז גם הם עדים מטעם המשיב, בסופה של חקירה זו בקש ב"כ המבקשים להגיש בקשה מנומקת לזמן עד מטעמו לעדות בשם מר אשי שליין, נעתרתי לבקשה  בכפוף לכך  שעל המבקש יהיה להגיש בקשה מפורטת ומנומקת בכתב תוך 14 ימים מיום מתן ההחלטה שניתנה ע"י ביום 27.02.06 , עוד נאמר בהחלטה כי תהיה זכות תגובה למשיב תוך 14 ימים  וכי המבקשים יוכלו להגיב על תשובת המשיב תוך 3 ימים ולאחר מכן אתן את החלטתי, עוד בהחלטה כי במידה ולא תוגש בקשה או שלא אתיר את העדת העדים הנוספים, יסכם ב"כ המבקשים את טענותיו בכתב תוך 45 ימים מהיום שאקבע, זכות תגובה למשיב תהיה תוך 45 ימים מיום שיתקבלו הסיכומים, וזכות תגובה למבקשים תוך 7 ימים, לאחר מכן אתן החלטתי ללא דיון נוסף.

       ביום 13.03.06  הוגשה בפני בקשה בכתב מטעם המבקשים :

א.      להעיד את מר אשי שליין, גזבר קיבוץ שפיים בתקופה הרלוונטית לפרוץ הסכסוך.

ב.      להורות על חקירה נגדית חוזרת של מר יובל שגיא, הגב' אדווה הדר ומר מיכאל ארז בעניינים כפי שיפורטו בכתב הבקשה  אשר להם טענה ב"כ  המשיבים טענה לגביהם חל עליהם חיסיון.

ג.       לקבוע מועד דיון לחקירה והעדתם של האנשים המפורטים לעיל.

 

עיקרי טענות המבקשים

 

1.            מחקירתו הנגדית של מזכיר הקיבוץ, מר יובל שגיא מיום 01.01.06 עולה כי למעשה מי ששימש כבר סמכא ועסק בתחום הכספי מטעם הקיבוץ, לרבות עניין הכספיים הקשורים למבקשים היה מר אשי שליין (להלן:"מר שליין"), עוד טוענים המבקשים כי מר שליין  הוא זה שנטל חלק בהתייעצות ובדיונים הפנימיים,  עובר להסכם מיום 14.05.03.(להלן: "ההסכם")ולאחריו וכן העיד מר שגיא כי מר שליין הוא זה שטיפל במכירת הבית בקיסריה ואשר תמורתו שימשה כאחד המרכיבים העיקריים של ההסכם ולמעשה לטענת העד מר שגיא מר שליין בקיא בכל הסכומים והנתונים נשוא ההסכם. עוד טוענים המבקשים כי כך גם עולה מעדותו של מר כרמל ארז, מרכז המשק של הקיבוץ מיום 27.02.06.

 

2.            לטענת המבקשים אין חולק כי מהעדויות הנ"ל מדובר בעד שהנו דמות מפתח לבירור אמיתי, אשר עדותו עשויה לשפוך אור על נסיבות סילוקה של משפחת דורון מהקיבוץ שללא הצדקה ויש בעדותו של מר שליין כדי לסייע להכריע באופן ראוי וצודק במחלוקת שבין הצדדים.

 

3.            לטענת המבקשים למרות שהמשיב טוען למעילה בסכומים של מילוני שקלים  כעילה לסילוקם של משפחת דורון מהקיבוץ וכי התרתי העלאת טענה שכזו תוך שהמשיבים מצטטים אותי "כל נסיבות המעילה מותרות לשאלות" הרי שהמשיב בחר שלא להעיד שום אדם מטעמו אשר יש בידיו מידע ולו מינימאלי בעניין זה.

 

4.            המבקשים טוענים בבקשתם כי יש לאפשר להם להעיד את מר שליין כדי להרוויח יומם כדין בהליך המתנהל בפני וכי אשתמש בסמכותי להתיר להעיד את מר שליין בטרם יסכמו הצדדים את טענותיהם.

 

5.            עוד טוענים המבקשים כי הם מבקשים  חקירה חוזרת של מר יובל שגיא, הגב' אדווה הדר ומר כרמל ארז, תוך שהם מעלים טענה שב"כ המשיב העלה טענת חיסיון באשר לנושאים שנשאלו בעניין הכספים שהוחזקו בנאמנות על ידי מר יהודה דורון ואשר חולקו בזמנים הרלוונטיים לבקשה לחברי הקיבוץ וזאת בסכומים לא מבוטלים וכן בעניין התביעה שהגיש הקיבוץ כנגד בן דודו של מר יהודה דורון (להלן: משיב 1) בטענה כי זה, היה שותפו למעילה הנטענת.

 

6.            ב"כ המבקשים טוען  כי מפאת האמון שהנו רוכש להצהרת ב"כ המשיב עוה"ד לין, הפסיק את קו חקירתו הנגדית ללא צורך במתן החלטה פורמלית מצידי.

 

7.            משצו לחיסיון בושש מלהגיע פנו לב"כ המשיב ע"מ לקבל את צו החיסיון וכן את העיגון המשפטי לטענה של חיסיון החל על הליך גילוי מרצון.

 

8.            בנסיבות העניין, ובהעדר כל ראיה בדבר החיסיון, מסתבר כי אין ולא היה כל בסיס להתנגדות הנחרצת מצד המשיב לשאלות ב"כ המבקשים בעניין הכספים שהוחזקו בנאמנות על ידי מר יהודה דורון ואשר חולקו בזמנים הרלוונטיים לבקשה, וכן בעניין התביעה שהגיש הקיבוץ כנגד בן דודו של מר יהודה דורון (להלן: משיב 1) בטענה כי זה היה שותפו למעילה הנטענת.

 

עיקר טענות המשיב

 

9.          המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות על הסף.

 

10.       אין בבקשה המבקשים אלא ניסיון נוסף, חסר תום לב להשהות ולעכב את מתן ההחלטה  בשאלה שהונחה לפני, והיא שאלת חברותם (או למען הדיוק אי חברותם) של המבקשים בקיבוץ שפיים.

 

11.       המבקשים מנסים לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, על מנת להאריך את הזמן שבו תלויה ועומדת למראית עין, שאלת חברותם להכרעה, וזאת במטרה להסב למשיב נזקים ולגרום לו הוצאות כספיות מיותרות.

 

12.       תחילתו של ההליך הנוכחי המתנהל בפני הנו בקשה שהוגשה ביום 28.03.05 ע"י המבקשים לחדש את הדיון בבקשה העיקרית שהוגשה מטעם המבקשים ביום 20.01.04 בעניין שאלת חברותם של המבקשים.

 

13.       המבקשים מגישים מיני בקשות להארכות ודחיות של דיונים ושל הגשת כתבי בית דין וכי הדבר מדבר בעד עצמו כך גם הבקשה הנוכחית גם היא מאותו סוג, וכי מטרתה היא להעיד עד נוסף שלא הגיש תצהיר מטעמו ושעדותו אינה נדרשת בהליך זה כלל.

 

14.       המבקש מבקש חקירה נגדית נוספת של עדים שכבר נחקרו וכעת מבקשים המבקשים לחקור חקירה נגדית נוספת בעניינים שאין להם כל רלוונטיות להליך זה ואשר מצויים תחת חיסיון משפטי וכל זאת בשעה שבדיון ביום 27.02.06, הסתיימו החקירות הנגדיות מטעם הצדדים, וכי כבר נקצבו מועדים להגשת סכומים.

 

15.       הבקשה אף אינה נתמכת בתצהיר ודי בטעם זה על מנת להביא לדחיית הבקשה על הסף.

 

16.       המשיב טוען כי בשום שלב של ההליך לא הוגש כל תצהיר מטעמו של העד מר שליין אותו מבקשים המבקשים להעיד שכן בתקופה הרלוונטית כיהן כגזבר הקיבוץ שעיסוקו בתחום הכספים ומשכך אין כל רלוונטיות לעדותו בהליך זה, מאחר והליך זה דן בעניין חברותם או אי חברותם ועזיבתם של המבקשים את הקיבוץ.

 

17.       כפי שעולה מסעיפים 1 ו-4 לבקשה המבקשים עותרים להעיד את מר שליין בעניינים כספיים הקשורים למשפחת דורון, ובהסכם שנערך בין הצדדים ביום 14.05.03 ובהתייעצות בדיונים פנימיים שקדמו לו במכירת הבית בקיסריה ובסכומי המעילה וכי בכל מקרה לא מר שליין חתום על ההסכם אלא ע"י מר שגיא ומר ארז.

 

18.       המשיב טוען כי בהתאם לדין הגיש תצהירים של האנשים הרלוונטיים שיכולים להצהיר ולהעיד על נסיבות הפסקת חברותם של המבקשים בקיבוץ שפיים ועזיבתם את הקיבוץ וכי עולה בבירור מחקירתם הנגדית של עדי המשיב  שהם השיבו תשובות מפורטות על רובן ככולן של השאלות שנשאלו ע"י ב"כ המבקשים, וכן כי במשך כל ההליך לא טענו המבקשים שברצונם לזמן את מר שליין לעדות  ורק עתה שההליך קרב לסופו נזכרו המבקשים להגיש בקשה לזמן את מר שליין לעדות.

 

19.       באשר לחקירה נגדית נוספת של מר שגיא, גב' הדר ומר ארז טוען המשיב כי המבקשים מבקשים לקיים חקירה נגדית נוספת ב 2 עניינים האחד, הליך שהגיש קיבוץ שפיים בארה"ב כנגד בן דודו של מבקש 1. והשני הליך הגילוי מרצון שנערך בקיבוץ , ושאין להם כל קשר או רלוונטיות  לשאלה שנדונה בפני בהליך זה ובמילא המבקשים לא טענו ולא הוכיחו קל וחומר שלא בתמיכה בתצהיר את הרלוונטיות של העניינים לגביהם מבקשים המבקשים לזמן את מר שגיא, גב' הדר ומר ארז לחקירה נוספת וכי כל מטרתם של המבקשים לערוך משא דיג של ראיות המצויות בידי קיבוץ שפיים, ע"מ לעשות שימוש במידע זה לצורך הליכים אחרים המתנהלים במקביל להליך זה המתנהל בפני.

 

20.       עוד טוען המשיב כי המבקשים יודעים על ההליכים המקבילים המתנהלים מראשית התנהלותם  והם לא מצאו לנכון עד היום לנקוט בהליך כלשהו.

 

21.       המשיב טוען כי כי במכתב מיום 8.3.06 שנשלח במענה למכתב ב"כ המבקשים מיום 07.03.06 שהפ פנו לעורכי הדין שייצגו את הקיבוץ בארה"ב לגבי חיסיון ההליכים שנוהלו כנגד בן דודו של המבקש 1 והיקפם וכי במענה לפניית ב"כ הקיבוץ, השיבו עורכי הדין האמריקאים, שבהתאם להסכם שנערך בארה"ב עם סיום ההליך שהגיע  קיבוץ שפיים בארה"ב כנגד בן דודו של המבקש 1, שהצדדים הסכימו שתנאי ההסכם יישמרו בסודיות מוחלטת,, ולא ייחשפו בפני אדם, תאגיד או צד שלישי כלשהו למעט על פי צו שיפוטי של בית משפט המוסמך ליתן צו כאמור, ולאחר שניתנה לכל הצדדים להסכם אפשרות להתנגד לכך, או במקרה של הסכם משותף בין הצדדים. עוד טען המשיב כי אינני הערכאה שיש בסמכותה ליתן צו לחשיפת ההסכם שבין הצדדים כאמור ובמילא המבקשים לא טענו זאת.

 

22.       באשר להליך הגילוי מרצון שנערך בקיבוץ שפיים טוען המשיב כי ב"כ המשיב השיבו לב"כ המבקשים, במכתב מיום 08.03.06 ובמכתב מיום 14.03.06 שהליך הגילוי מרצון חסוי, המשיב אף טוען כי ב"כ הקיבוץ לא הסתפקו בכך וביום 23.03.06 פנו במכתב דחוף לפרקליטות מחוז תל אביב, מיסוי וכלכלה על מנת לקבל הנחיותיה בשאלת חיסיון הליך גילוי מרצון.

 

23.       המשיב טוען כי ככל הידוע כל עוד לא הסתיימה החקריה והוחלט על הגשת כתבי אישום כנגד מי המעורבים במעילה, מדובר בחומר חקירה שלחשוד אין זכות לעיין בו אלא לאחר שיוגש כתב אישום נגדו, המשיב מבקש להפנות אותי בעניין זה,בין היתר  לס' 74 לחוק סדר הדין הפלילי(נוסח משולב), התשמ"ב, וכן לבגץ 47/91 און ניימן נ' פרקליטת המדינה, פ"ד מה(2)872. המשיב טוען כי עד למועד הגשת תגובה זו טרם נתקבלה תגובת הפרקליטות, אך והיה ואם  תתקבל תגובת הפרקליטות ועדיין יהיה צורך בכך יעבירו אותה לידי.

 

24.       המשיב  מבקש לדחות את הבקשה, ולקבוע שהמועד שבו תינתן ההחלטה בבקשה, יחל מניין הימים להגשת סיכומי הצדדים, כפי שנקבע על ידי בהחלטתי מיום 27.02.06.

לאחר שעיינתי בחומר שלפני, הריני קובע כדלקמן:

 

 

25.       בפני הוגשה בקשה מטעם המבקשים להעיד את מר אשי שליין שלטענת המבקשים בתקופה הרלוונטית לפרוץ הסכסוך בין הצדדים, היה גזבר הקיבוץ שפיים וכמי שהיה שותף להסכם בין המשיב למבקשים, עוד מבקשים המבקשים חקירה נגדית חוזרת של מר יובל שגיא, גב' אדווה הדר ומר מכאל ארז.

 

26.       הבקשה מטעם המבקשים הוגשה ביום 14.03.06 תגובה לבקשה מטעם המשיב הוגשה ביום 27.03.06 תגובת המבקשים לתגובת המשיב הוגשה ביום 30.03.06 ותשובה לתגובת המבקשים לבקשה הוגשה ביום 03.04.06 .

 

27.       ככל שהדברים אמורים לבקשת המבקשים לזמן להעיד את מר אשי שליין, אשר לטענת המבקשים שימש בתקופה הרלוונטית, גזבר הקיבוץ וכמי שהיה מעורב בהסדר עם המבקשים בהסכם, הרי שלא אוכל להתעלם מהשיהוי הרב, בו נקטו המבקשים, שכן העובדות היו ידועות למבקשים ולו באמת חשבו שעד זה חיוני, והמבקשים היו מעוניינים בעד זה היה להם יומם עוד ביום 06.04.05 להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם עד זה או לבקש לזמנו להעיד מטעמם, ובעניין זה עוד יפורט בהמשך.

 

הטעם הדיוני

 

28.       הפלוגתאות בין הצדדים הנם בשאלת חברותם של המבקשים בקיבוץ שפיים, זו הפלוגתא שהועלתה בפועל בפני לראשונה ביום 20.01.04 ע"י המבקשים, כך גם בכתבי הטענות, התצהירים, ההליכים המקדמיים  וכך היה  גם על פי ההתפתחות במהלך הדיונים שבפני ובדרך זו הם שימשו נושא להתדיינות בין הצדדים, כשלכל אחד מהצדדים הייתה הזדמנות לומר את דברו בהקשר לפלוגתאות אלו, שהן החיוניות לשאלה העובדתית ולתוצאה הסופית. הצדדים לא יכולים היום בסוף ההליך שכלל המצאת מסמכים רבים ובין היתר הגשת תצהירים לעדות ראשית, להעלות היום בשלבי הסיום של ההליך טיעונים ביחס לפלוגתאות אחרות ו/או לנסות לדוג ראיות חדשות שיביאו למקצה שיפורים.

 

29.       ביום 06.04.05 ניתנה על ידי החלטה כי המשיב יסכם טענותיו תוך 30 ימים, מהיום שהמבקשים העבירו אליו סיכומים, ויוכל לצרף לסיכומים כל מסמך וכן תצהירים שישמשו כתצהיר עדות ראשית.

 

          תקנה 168 א לסדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 - סמכות לצוות על הוכחת עובדות על-ידי תצהיר (תיקון: תשנ"א, תשנ"ו) "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו או שעובדה פלונית תוכח על ידי תצהיר, בין אם הוגשו כבר תצהירים אחרים בעניין זה ובין אם לאו ורשאי הוא להורות, על אף האמור בתקנה 158, כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד". תקנה  168(ב) "לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות."

 

הבקשה להעיד את מר אשי שליין

 

30.       ביום  02.05.05 הגישו המבקשים את עיקרי הטיעונים מטעמם ללא שטרחו לצרף תצהיר עדות ראשית של מר שליין ו/או בקשה כלשהי היכולה להעיד כי ברצונם להעיד את מר שליין, יודגש כי הגשת הטענות והתצהירים  ההדדיים הסתיימו לפני כשנה, לאחר מכן לא פנו המבקשים כי ברצונם לצרף תצהיר נוסף ו/או עד נוסף מטעמם, וזאת למרות שהעד אותו הם מבקשים להעיד היום היה בהישג ידם ואף היה ידוע להם עיסוקו כגזבר הקיבוץ באותה תקופה, למבקשים היה יומם אך הם לא מיצו בזמן הראוי את ההזדמנות שהתקנות נתנו להם ואל להם להלין על כך אלא לעצמם בלבד, התוצאה המתבקשת שהשיהוי לבוא עכשיו בסיום הדיונים הנו בעוכריהם של המבקשים.

 

          וראה ת"א (חיפה) 1682/03-אטרי שלמה נ' איילון חב' לביטוח בע"מ.תק-של 200(4), 6418 ,עמ' 6426.

          "הכלל הוא איפוא שאין להתיר לאחר ראיות הנתבע הגשת ראיה שהתובע ידע עליה והיה יכול להגישה קודם לכן" (וראה ע"א 89 / 801 אהרון כהן נ' יוסף שבאם מו (2) 136).

 

31.       הבקשה להעיד את מר שליין הצריכה הגשת תצהיר, דבר שלא נעשה ע"י המבקשים ומשהבקשה להעיד את מר שליין באה זמן רב לאחר הגשת התצהירים של אותם עדים שביקשו המבקשים להעיד מחד גיסא, סמוך למועד סיום הדיונים מאידך גיסא, אומר דרשני, זאת ועוד, לא מצאתי בטענות המבקשים כל נימוק אשר יש בו להסביר את האיחור הניכר בהגשת התצהיר הנוסף מטעמו של מר שליין העד אותו הם מבקשים היום להעיד.

 

מאחר ועוסקים אנו בעקרונות משפטיים ולא רק בכללים טכניים גרידא, ראיתי לנכון להציג גם את עמדת המשפט העברי, אשר תסייע לנו בהבנת הפרובלמטיקה המשפטית.

 

וראה ע"א 8021/03 - משה אלישע ואח' נ' יוסף אלישע . תק-על 2004(4), 762 ,עמ' 765. "במשפט העברי. אמנם, בניגוד לתקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המשפט העברי ככלל אינו מגביל הגשת ראיות חדשות, ואף מתיר לסתור את הדין בכל עת בשל ראיה חדשה שגילה מי מהצדדים. כך היא לשון המשנה "כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין" (משנה סנהדרין ג', ח'). כלל זה חל גם אם איחר האדם בהבאת הראיות, שכן, כדברי רבן שמעון בן גמליאל שהלכה בעניין זה כמותו, "מה יעשה אם לא מצא בתוך שלושים יום ומצא לאחר שלושים" (שם). אך לצד כלל זה נקבע שוברו שלו - "אמרו הבא ראיה, ואמר אין לי ראיה, ולאחר זמן הביא ראיה ומצא עדים, הרי זה אינו כלום (שם; דין שיש שפירשוהו משום חשש עדי שקר, ויש שפירשוהו משום "הודאת בעל דין" שבכוחה לכבול טענות עתידיות מצד בעלי הדין; ראו תשובות מימוניות, משפטים סימן נ', מרדכי סנהדרין, תש"ו. להלכה ראו בספר מאירת עיניים, חושן משפט סימן כ' ס"ק ג'). משהכריז בעל דין על מיצוי עדיו וראיותיו אין הוא זכאי להגיש ראיות נוספות. כך מושגת סופיות סבירה בדיונים. ברם, כבמשפט הישראלי, גם שובר שוברו של הכלל בצידו, ולפיו אם יכול המערער לספק הסבר משכנע לאי הגשת הראיה במהלך הדיון הראשון - תתקבל ראייתו (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן כ' סעיף א'). "כדי לסתור את הדין, יש צורך איפוא, שהצד המבקש זאת יוכיח שהראיות החדשות לא היו מצויות ברשותו, ושלא ידע על קיומן" (א' שוחטמן, סדר הדין (תשמ"ח) 432). הבקשה להגשת ראיות חדשות לאחר חתימת מסכת הראיות חייבת אם כן לכלול הסבר משכנע מדוע לא הוגשו עד כה, ומבלי הסבר זה לא יקבלן בית המשפט (ראו גם תקנה קכט(2) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל - תשנ"ג, הקובעת: "המבקש יגיש בקשה בכתב ויפרט בה את הטענות או הראיות החדשות ואת הסיבה למה לא הביא אותן בדיון הקודם").

                   

ראה גם בש"א (ירושלים) 265/05 - פנחס פנחסי ואח' נ' אלי ראובן ואח' . תק-מח 2005(2), 7175 ,עמ' 7178.

          "כלל ההשתק מחמת מעשה-בית-דין (Res Judicata) מונע מבעלי הדין וחליפיהם, וכן ממי שלא היה צד להליך אך עומד ביחסי "קרבה משפטית" עם אחד מבעלי הדין, לשוב ולהתדיין בעילת תביעה או בפלוגתא שהוכרעה לגוף העניין.... יסודו של כלל המניעות הזה בעקרון סופיות הדיון, וטעמו העיקרי - למנוע ממי שניתנה לו הזדמנות הוגנת ומלאה למצות את עניינו בבית המשפט, לשוב ולהטריד את יריבו ואת בית המשפט באותו עניין. בד בבד, יש בו כדי לסייע במניעת מקרים של מתן הכרעות סותרות על-ידי המערכת השיפוטית".

 

בענייננו, ניתנה על ידי החלטה להגיש את עיקרי הטענות של הצדדים וכן תצהירים של העדים אותם מתכוונים הצדדים להעיד, פועל יוצא הוא שהיה למבקשים יומם להגיש תצהיר באם היה ברצונם להעיד את העד המבוקש ומשלא טרחו לעשות כן עד למועד שבו היה עליהם לעשות כן או לכל היותר בשלב מוקדם יותר מהשלב בו אנו מצויים בהליך זה ונזכרו כעט לבקש העדת העד איחרו את המועד.

 

השאלה המתבקשת היא האם המבקשים המתינו בפתח לשעתם ולאחר שהגיעו ההליכים לסיומם וכל העדים נחקרו בחקירה נגדית הגיעו המבקשים למסקנה שהגיע שעתם אף שהיה להם יומם, לשלוף את העד מר שליין עליו היה ידוע למבקשים קודם ואף במשך כל ההליך וייתכן וחשבו שבשלב זה או אחר של ההליך לא הייתה עדותו מיטיבה עמם  ?

 

ראה ת"א (ירושלים) 3104/01 - אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון . תק-מח 2004(3), 2015 ,עמ' 2016.

וראה גם  עת"מ (ירושלים) 541/02 - פלוני נ' פקיד רישוי לכלי יריה ואח' . תק-מח 2003(2), 2077 ,עמ' 2087.

 

"ואכן, כידוע, אם יש לצד בהליך כלשהו מידע או מסמך או עד והוא בוחר שלא לגלותו, מכאן שיש לו מה להסתיר. בית משפט רשאי להסיק מכך שאותו צד לא גילה את אותו מסמך, לא הביא את אותו עד או לא מסר את אותו מידע הנמצא בשליטתו, כי מידע זה, עד זה או מסמך זה פועלים לרעתו של אותו צד".

 

וכך מסוכמים הדברים בספרו של השופט (בדימ') י' קדמי, על הראיות - הדין בראי הפסיקה (מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט - 1999), עמ' 1391:

 

"ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מחקירה נגדית... התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית - היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין ההודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו יש למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה".

 

וראה, שם, עמ' 1408 - 1392, דוגמאות רבות מן הפסיקה לכלל ראייתי זה, שכותרתו "התנהגות היריב במהלך הדיון - הימנעות מהבאת ראיה ומחקירת עדים ", אשר הוא תת פרק במסגרת הדיון במהימנות והמשקל של הראיות.

 

ראוי להדגיש כי כאשר מדובר בבעל דין עצמו, אין לו במשפט האזרחי (בניגוד למשפט הפלילי) זכות שתיקה, ולכן, כלשון קדמי (שם, בעמ' 1405), "רשאי היה בית המשפט מאז ומתמיד להעניק ל'שתיקתו' של בעל דין משקל ראייתי לחובתו. משקל ראייתי זה עולה, מטבע הדברים, על המשקל שמייחסים בדרך כלל לאי העדתו של עד; שבעל דין מוחזק, ככלל, כעד מרכזי".

 

32.       משכך לא אוכל היום בשלב בו נמצא ההליך ולאחר שנחקרו עדי המשיב חקירה נגדית להרשות הבאת עד זה כך גם לא שוכנעתי כי אכן יש סיבות המצדיקות את בקשת המבקשים כדי להעיד כעת את מר שליין .

 

 

        הזמנת העדים מר יובל שגיא, הגב' אדווה הדר ומר כרמל לחקירה נגדית חוזרת

 

33.       המבקשים מבקשים לזמן את מר יובל שגיא, הגב' אדווה הדר ומר כרמל שהנם עדים מטעם המשיב לחקירה נגדית חוזרת בטענה כי בעת החקירה הנגדית של עדים אלו הם נשאלו בעניין כספים שהוחזקו בנאמנות על ידי מר יהודה דורון ואשר חולקו בזמנים הרלוונטיים לבקשה לחברי הקיבוץ וזאת בסכומים לא מבוטלים וכן, בעניין התביעה שהגיש הקיבוץ כנגד בן דודו של יהודה דורן בטענה כי זה היה שותפו למעילה הנטענת. לטענת המבקשים דווקא בשאלות אלו התנגדה באת כוח הקיבוץ ודרשה הפסקת החקירה בטענה כי על הנושאים הללו חל חיסיון וכי שאלות בעניין כספים שקבלו חברי קיבוץ מאת יהודה דורון, עלולות לשבש הליך הגילוי מרצון שנקט הקיבוץ והמתנהל אל מול הפרקליטות.

 

34.       יודגש כי הפלוגתא שבענייננו היא חברותם של המבקשים בקיבוץ שפיים ולא שאלת התביעות הכספיות ו/או  בעניין הטענה למעילת הכספים שכלל אינה נדונה בפני, ואינני רואה  לנכון במסגרת הפלוגתא שבפני ובעיקר לאור העובדה כי הליכים בעניין הכספים מתנהל בערכאות שיפוטיות שמחוץ לערכאה זו שבפני להיכנס ולהתדיין בהם, ואינני רואה  איזה תועלת יכולה לצמוח למבקשים שלא השיגו עד כה מהחקירה החוזרת לעניין שנדון בפנינו.

 

35.       בבואי לשקול את התועלת בחקירה הנגדית החוזרת המבוקשת ע"י המבקשים לקידום הדיון, לחשיפת האמת ולעשיית צדק במקרה המונח לפני ומנגד אני מונה את הערכים האחרים הניצבים כנגד, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, מניעת פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים ומניעת הכבדה בלתי סבירה על הצד המגלה אני מעדיף במקרה דנן את ההגנה על ההליכים המשפטיים המתנהלים במקביל להליך זה שבפני.

 

וראה עב' (תל-אביב-יפו) 3678/04 - בליט אריה נ' ראש מרכז תעסוקת אזרחים (תע"צ),צה"ל ואח' . תק-עב 2004(2), 3974 ,עמ' 3976.

 

בערעור שנידון בבית המשפט העליון נקבע:

 

          " הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלוואנטי למחלוקת הנדונה בבית-המשפט ...עם זאת, עיקרון-הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה." (רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' פ"ד נו(5), 193).

 

וראה גם  בש"א (תל-אביב-יפו) 13136/02 - שירי אלי נ' בנק דיסקונט . תק-מח 2002(4), 860.

מחד גיסא "נקודת המוצא במשפט האזרחי היא גילוי מלא, חשיפה ועיון. הסתרה של מסמכים או עניינים אינה מתישבת עם גילוי האמת ועשיית צדק. צד הרשאי להסתיר מסמכים עלול להביא בכך לאי גילוי של עובדות או פרטים היכולים להוביל במשפט למסקנה צודקת". מאידך גיסא  "בענין הדסה נ' אילן נקבע כי מסמך יחשב חסוי רק אם המטרה הדומיננטית של הכנתו היא הערכה והערכות של פרקליט ובעל דין לקראת המשפט.....  זאת על פי הלכה ישנה הבאה לאפשר לפרקליט להערך למשפט ללא עינו הצופה של יריבו שדבר זה אם היהי אפשרי היה עלול לגרום לתקנות ברורות שאין מתירין אותן.... הקובע בנושא זה הוא האם המטרה הדומיננטית של הכנת המסמך היתה להתכונן למשפט עצמו ולא הוכן המסמך למטרה אחרת. כדי להבין מה הכוונה בביטוי "מטרה אחרת", ניתן להתבונן בעובדות המקרים שהיו בענין אזולאי ובענין עופרה גלעד".

 

ובדומה ולהקשר שבענייננו, הצדדים אינם מתכחשים לעובדה כי מתנהלים הליכים משפטיים המקבילים להליך שבפני, משכך די בזאת שמתנהלים הליכים משפטיים מקבילים שאינם נשוא הפלוגתא שבפני  כדי להצדיק את טענת החיסיון מטעם המשיב.

 

וראה גם  ע"א (באר-שבע) 1195/99 - יוסף קמינסקי נ' בנק הפועלים . תק-מח 2000(2), 8363 ,עמ' 8364.

 

מחד גיסא "אכן, ההלכה היא, שבדרך כלל, במשפטים אזרחיים, קיימת חובת גילוי מסמכים רלבנטיים, גם אם הם משרתים את מטרת הצד שכנגד". מאידך גיסא ברע"א 6546/94 (בנק איגוד נגד הנרי אזולאי ואח'), פד"י כרך מ"ט חלק רביעי, עמוד 54, אמר כב' המשנה לנשיא - כתוארו אז - השופט ברק (שם, בעמוד 60, ליד אות השוליים ד'):

 

"גילוי מסמכים משתרע על כל המסמכים הנוגעים לענין הנדון. (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח, כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... נמצא, כי הרלוונטיות של מסמך, לענין גילויו, רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים.

 מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי (שם, עמ' 61)... נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט".

"יחד עם זאת, קיימים חריגים לכלל הנ"ל ואחד החריגים הוא חסיון העומד למסמך שהוכן על ידי אחד הצדדים לצורך המשפט".

 

 ברע"א 6546/94 הנ"ל, אמר כב' המשנה לנשיא השופט ברק (שם, בעמוד 62, ליד אות השוליים ד'): "הלכה פסוקה היא, כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון מפני גילוי" (ראה ע"א 327/86 זינגר ואח' נגד ביינון ואח').

 

 עמד על כך מ"מ הנשיא, השופט זוסמן, בציינו: 'הלכה פסוקה היא, שמסמך שבא לעולם לצורך הליכים משפטיים שהיו אותה שעה תלויים ועומדים, או אפילו רק צפויים, מסמך כזה הוא חסוי... שאם לא תאמר כן ותחשוף הכנתו של משפט לעינו הפקוחה של   בעל דין יריב, תקופח זכותו של בעל דין,  לתבוע או להתגונן כראוי".

 

 כללו של דבר: חסיון של מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין    שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיין בו'

   (ע"א 407/73 גואנשיר נגד חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' בעמ' 171).

 

וראה בע"א 407/73 (גואנשיר נגד חברת החשמל לישראל בע"מ), פד"י כרך כ"ט,חלק   ראשון, עמוד 16ל9, אמר כב' מ"מ הנשיא-כתוארו אז-זוסמן (שם בעמוד 171, ליד אות השולייים ה):

   "מקום שאדם הוצרך לתבוע, או להתגונן מפני תביעה, מן ההכרח הוא, לאפשר לו לאסוף באין מפריע את החומר הדרוש לשם ניהול המשפט ולהביאו בפני פרקליטו, ללא חשש שדבריו יתגלו ליריבו, מטעם זה, כדי לא להגביל אדם, באכיפת זכותו או בהגנתו, מכיר הדין בחיסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט, כשהליכים משפטיים היו תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים"

 

36.       לא מצאתי כל קשר רלוונטי לחקירה שעניינה בהליכים מקבילים בערכאות שאינן בפני, האחד הליך שהגיש קיבוץ שפיים בארה"ב כנגד בן דודו של מבקש 1 .והשני הליך הגילוי מרצון שנערך בקיבוץ , אינני מוצא קשר או רלוונטיות לשאלה שנדונה בפני בהליך זה ובמילא המבקשים לא טענו ולא הוכיחו את הרלוונטיות של העניינים לגביהם הם מבקשים לזמן את מר שגיא, גב' הדר ומר ארז לחקירה נוספת. ו/או שיש בחקירה החוזרת לומר דברים שכבר לא נאמרו.

 

37.       אני סבור, כי המבקשים נתפסו לעניין שאינו מתמקד בלב הבקשה העיקרית הנדונה בפני שהיא חברותם של המבקשים בקיבוץ, שהרי לא בהליכים כספיים עסקינן, אלו מתנהלים בהליכים משפטיים בערכאות משפטיות אחרות, שעה שהמבקשים מבקשים להביא את העדים לחקירה חוזרת להוכחת עניינים כספיים שאינם קשורים להליכים המתנהלים בפני ולטענתם עקב גילוי עובדה או טענה של המשיב לחיסיון. המבקשים לא הצליחו להוכיח ו/או לשכנעני כי יש בטענתם טענה שהם מבקשים להעלות עתה, כזו שטרם לא עלתה קודם לכן, הבקשה על חקירה נגדית חוזרת, בטענה שרק עכשיו עת נחקרו עדי המשיב ושנתגלתה למבקשים בעניין שאינו קשור להליך המתנהל בפני ואשר במילא מתנהל בערכאות משפטיות אחרות הוא בבחינת עובדה או טענה חדשה, שרק עתה היא עולה ויש בה אף להרחיב את החזית. המבקשים מבקשים להוכיח באמצעותה עובדה או טענה אשר מתנהלים בערכאות משפטיות ובהלכים מקבילים שאינם נשוא הבקשה  הראשונה שבפני.

 

סופיות הדיון

 

38.         ככל שהדברים מתייחסים להזמנת עד נוסף ולחקירה נגדית חוזרת של מר יובל שגיא, הגב' אדווה הדר ומר כרמל הרי הצדדים הופיעו בפני ביום 27.02.06 לדיון הוכחות שבמהלכן התקיימה חקירה נגדית של הגב' אדוה הדר ומר כרמל ארז העדים מטעם המשיב , בעוד מר יובל שגיא המוזכר אף הוא בבקשה נחקר בחקירה נגדית הן בדיון שנערך בפני ביום 01.01.06 והן בדיון שנערך בפני ביום  26.01.06 . הרי שהצדדים מיצו בפני  את טענותיהם.

 

           ההליך נשוא הפלוגתאות החל ביום 20.01.04 אין ספור טענות ומסמכים הובאו בפני ואף במהלך הדיונים הצדדים שלחו אין ספור מסמכים האחד לשני, מס' רב של דיונים התנהלו בפני ואף הוגש בהליך זה ערעור מנהלי על אחת מהחלטותיי, שלאחריו הוחזר ההליך בהסכמת הצדדים לחידוש דיון שבפני, הצדדים פרשו בפני אין סוף ראיות ואף העידו כל אחד מטעמו את עדיו, נערכו חקירות נגדיות. לעניינו, עדי המשיב העידו ולמעשה פרשו בחקירה הנגדית את הראיות נשוא הבקשה (דיון בנושא חברותם של המבקשים בקיבוץ) שלשמה החל ההליך שבפני, משכך לא אוכל להתעלם עת הדיונים הגיעו לסיום ההוכחות ושלקבל החלטה לסופיות הדיון, משום סיום הדיונים נשוא ההליך לרבות החקירות הנגדיות של כל העדים אשר נתנו תצהירים ושבאו להעיד, אלא שהמבקשים מנסים כעת לזמן את עדי המשיב לחקירה נגדית חוזרת, עדים שכבר העידו באריכות רבה, בטענה כי עת חקרו את העדים ב"כ המשיב התנגד לחקירה הנגדית, בטענת חיסיון שאת ענינה פרטתי בהחלטתי, ובנושא זה ניתנה אף החלטתי בעת הדיון ואינני משמש כערכאות ערעור על החלטתי .

 

           משכך אין לפתוח פתח חדש והרחבת החזית לשינוי נשוא התדיינות מרובה שקדמה לו, פירוש, שלפיו כל פעם שמתגלה ראיה חדשה שאינה שייכת לעובדות ההליך המתנהל עשוי להרחיב את הפתח, שאז כל מחלוקת, במשפט או בעובדה  שנדונה והסתיימה כבר עשויה להיפתח לדיון מחודש, על ידי שבעל דין יביא ראיות חדשות להוכחת אותן עובדות או טענות שנשנו במחלוקת ושכבר נדונו. כך, לשם ההמחשה, אם בית המשפט קבע, בדיון שקדם לחקירה הנגדית, קביעות שבעובדה שהתבססו על  עדות העדים, פתיחת הפתח לחקירה נגדית חוזרת תביא לידי כך, שבעל הדין האחר יוכל להביא עד "חדש", דבר שיתן אפשרות לשפר את ראיותיהם, על ידי הבאת ראיות חדשות. על כן אין, לטעמי, ואין בידי להיענות לבקשת המבקשים.

 

39.       יודגש שהמבקשים הם אלה שהגישו בקשה לדון בפני בעניין חברותם בקיבוץ, ולאחר שהמשיב הגיש ערעור מנהלי על החלטתי הראשונה מיום 26.10.04. נתן ביהמ"ש המנהלי ההחלטה שלהחזיר את התיק לדיון מחודש בפני בהסכמת הצדדים. משכך יש לראות בבקשתם זו כעניין מטעמם להביא את הסכסוך הנובע בעניין חברותם לסיום.

      

          ראה ת"א (פתח-תקוה) 4089/03 - נופר חשמל סחר בע"מ נ' מ.ש.א.ג בע"מ . תק-של 2005(2), 14755 ,עמ' 14757.

        

         לעניין זה יפים הדברים אשר נאמרו ברע"א 5823/00:

        "זניחת דרך דיונית רק משום שהמבקש סבור עתה כי "חשיפת אמת ומניעת עיוות דין" מחייבת זאת, איננה עניין של מה בכך. המונחים "חשיפת אמת" ו"מניעת עיוות דין" אינם קולבים עליהם ניתן לתלות נסיון חד צדדי לסגת מהסדר דיוני שנערך. יותר משהבקשה מבוססת על האינטרס ב"חשיפת האמת" כלשון המבקש, היא מלמדת עד כמה, לעיתים סוגיית האמת עקרונית בהשוואה לסוגיית הראות המשתנה. המבקש השקיף על הדרך הראויה לחשיפת האמת בצורה שונה בשלבים השונים של ההליך, שינוי זה בדרך הראייה של המבקש נעשה לאחר שהצדדים סיכמו ביניהם מהו הצובר הראייתי, שעל יסודו תוכרע המחלוקת. שינוי זה אינו עניין של מה בכך. ברגיל יש לכבד הסכמה דיונית כזו. אין לראות בה מכשול לגילוי האמת, והיא משרתת את האינטרס בדבר סופיות הדיון" תוך כיבוד הצדדים ביחס לדרכי ניהולו של ההליך.

 

          בענייננו –הצדדים הסכימו שהתיק יוחזר ויובא בפני לדיון, נתתי מס' החלטות ובין היתר החלטה כי על הצדדים להגיש את עיקרי טענותיהם ,סיכומים, וכן תצהירים של עדי הצדדים לעדות ראשית, והדיונים התנהלו לאחר שהצדדים החליפו ביניהם מסמכים  הגישו את עיקרי טענותיהם ותצהירים לעדות הראשית וכן שחשפו את הצובר הראייתי, שבסופו תוכרע המחלוקת. השינוי שהיום מבקשים המבקשים בבקשה שלהעיד עד שלא נתן תצהיר ושהיה ידוע להם עליו זמן רב קודם לכן ולזמן את עדי המשיב לחקירה נגדית חוזרת אינו עניין של מה בכך. יש לכבד את ההליכים וההחלטות הדיוניות שהתנהלו וניתנו עד היום שמטרתם לשרת את האינטרס בדבר סופיות הדיון.

 

לפיכך, הנני דוחה את הבקשות ועל הצדדים לנהוג בהתאם להחלטתי מיום 27.02.06 ולפיכך יגישו המבקשים את סיכומיהם תוך 45 ימים מיום קבלת החלטתי.

 

 אין צו להוצאות

ניתן היום 04.04.06                   

אורי זליגמן, עו"ד