בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית לתשלום מיסים מוניציפאליים
המועצה האזורית גזר הגישה תביעה כספית לתשלום מיסי ארנונה אותם חבה לה ב.ק.ל. מצעים ודשנים אורגניים בע"מ, (להלן: "בקל"). בקל מצידה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף וכן בקשת רשות להתגונן.
במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף טענה בקל להתיישנות התביעה וכן כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיה שכן "שם המשלם" המפורט בתדפיס שצורף לכתב התביעה אינו תואם לשמה. כמו כן, נטען כי כתב התביעה אינו מאפשר לברר את זהות הנכס וכן את תקופת החיוב בגינה הוגשה התביעה.
התביעה מצד בקל לסילוק תביעתה של גזר על הסף נדחתה, בהחלטה נקבע כי למרות שקיים קושי בזיהוי הנכס הרי שאין כל קושי בתיקון פגם זה באופן שיציל את התביעה מסילוק על הסף. עוד נאמר בהחלטה זו כי גם אין מקום לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות שכן טענת ההתיישנות לא הועלתה על ידי בקל בהזדמנות הראשונה כנדרש.
טענות בקל:
מן מועצה מקומית גזר נשלחה "הודעת תשלום" ע"ס 80,770 ₪. בתגובה נשלח מכתב מבא כוחה של בקל למועצה מקומית גזר המכחיש את החוב ומבהיר כי זה שולם. לחלופין נתבקשה הבהרת מרכיבי החוב הנטען. בקל מציינת כי למכתב זה לא ניתן כל מענה מאת מועצה מקומית גזר.
במהלך השנים שינתה מועצה מקומית גזר באופן סתמי ואקראי את הבסיס לחישוב הארנונה ואת גודל השטח המחויב בארנונה. בקל טוענת כי מרבית השטח בו היא מחזיקה הוא שטח חקלאי ולפיכך פטורה בקל מתשלום ארנונה בגינו. זאת, למעט שטח מצומצם המשמש את בקל כמשרד וכן שטח של 43 מ"ר ששימש בזמן מסוים למגורים. בגין שטחים אלה טוענת בקל כי חויבה בגין שימושים "שונים ומשונים".
בקל טוענת לקיומה של "אכיפה סלקטיבית" מצד מועצה מקומית גזר. נטען כי עסקים זהים לעיסוק בקל לא חויבו בתשלום ארנונה ומסווגים כחקלאיים.
בקל עומדת על טענת ההתיישנות וסבורה כי זו הועלתה "בהזדמנות הראשונה".
דיון ומסקנות:
ראשית יש לציין כי דין טענתה המרכזית של בקל, לפיה שינתה מועצה מקומית גזר באופן אקראי את הבסיס לחישוב הארנונה ואת גודל השטח המוחזק על ידה - להידחות. אין כל ספק כי המקום לבירור טענה זו, ככל שיש צורך לבררה, הוא בהליך למול מנהל הארנונה ולא במסגרת ההליכים בבית המשפט.
יש לקבל את טענת בקל בנוגע לצורך בקבלת פירוט התקופות והסכומים בגין כל תקופה המגבשים את החיוב נשוא התביעה. בהקשר זה טענה בקל כי פנתה בבקשה אל מועצה מקומית גזר לקבל פירוט של החוב ותקופות החיוב אך לא נענתה. טענה זו לא נסתרה. כיוון שכך, ועל פי ההלכה הפסוקה, יש ליתן למבקשת רשות להתגונן על מנת שתוכל לקבל מידע זה ולהתגונן בהתאם
טענת בקל כי פרעה את החוב במלואו דינה להידחות. הלכה היא כי לצורך קבלת טענת "פרעתי" בגדר בקשת רשות להתגונן אין להסתפק בטענה סתמית אלא על הטוען "פרעתי" לפרט מתי פרע את החוב, כמה פרע, באיזו דרך פרע, בהיעדר פירוט לטענה זו אחת דינה להידחות.
גם דינה של טענת האכיפה הסלקטיבית להידחות ולו מן הטעם שטענה זו נזנחה ע"י בקל בסיכומיה ומכאן שאין מקום להידרש לה. טענה זו אינה מפרטת את מהות עסקה של בקל ואינה מציינת שמו של בית עסק אחד שעיסוקו זהה לזה של בקל הנהנה מתנאים טובים יותר מאלה של המבקש.
נראה כי לכאורה לא הועלתה טענת ההתיישנות של בקל "בהזדמנות הראשונה" כמשמעות ביטוי זה בהלכה הפסוקה .
סיכום:
לאור כל האמור ניתנת לבקל רשות להתגונן, יתר טענות בקל נדחות.
