דחיית בקשה למינוי בורר - עתירה לגילוי מסמכים ללא תביעה עיקרית

בפני דנה ביאלר, עו"ד

עוזרת רשם האגודות השיתופיות                                                              

תב' 1310/48/2015

בעניין:             רחמים ברוך ת"ז 045893062

ע"י ב"כ עו"ד ישי רחמים

מבית וגן ת"ד 16313 ירושלים 91162

                        טל': 054-8414611; פקס: 077-7654466

                                                             המבקש;

ובעניין:            רווחה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתישבות שיתופית בע"מ

                        מזכירות מושב רווחה 79353

                        טל': 08-6881120; פקס: 08-6434756

                                    המשיב;

ה ח ל ט ה

המבקש פנה עוד בחודש אפריל 2015 בבקשה למינוי בורר, לה צורף כתב תביעה.

מכתב התביעה עלתה תמונה כי טענות המבקש נוגעות לעצם התנהלות האגודה, אשר כלל אינה מיוחדת למערכת היחסים הספציפית שבין האגודה ובינו. כידוע, הליך בוררות הנו הליך מעין-שיפוטי חסוי למי אשר אינו צד לו, וככזה עליו להכריע במחלוקות שבין הצדדים לו בלבד.

לרשם האגודות השיתופיות (להלן – "הרשם") סמכויות רבות הנוגעות לרגולציה ופיקוח עליהם אמון הוא והקשורה בתאגיד האגודה השיתופית, לרבות סמכויות הנוגעות למארג היחסים שבין האגודה השיתופית ובין חבריה. סמכויות אלה מהוות את הכלים המעשיים לפיקוח ורגולציה כאמור.

על סמכויות אלה נמנות שתיים עיקריות הרלוונטיות לענייננו: האחת היא סמכות הרשם למנות בורר בהתגלע מחלוקת בין האגודה ובין חבר בה – כאמור בסעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה"), בכפוף לסעיף מתאים בתקנון האגודה הרלוונטית; השניה היא סמכות הרשם לערוך חקירה "בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי" של אגודה כאמור בסעיף 43 לפקודה, בכפוף לתנאים האמורים שם.

בהחלטתי מיום 23.12.2015 בעניין תב' 2516/144/2014 רמות לבנים ו- 6 אח' נ' ציון שרביט ו- 25 אח' [פורסם בנבו] סקרתי את ההבדלים בין אותם מצבים בהם יש לקיים חקירה תחת הפניית סכסוך להליך בוררות:

"חקירה או בוררות?

מהם ההבדלים בין העניינים אשר לשם ליבונם יש למנות חוקר כאמור בסעיף 43 לפקודה ומהם אותם עניינים אשר ליבונם מצריך מינוי בורר בהתאם לסעיף 52 לפקודה? ובכן, אנסה לענות לשאלה זו כעת.

'חקירה בעסקי האגודה' זוהי כותרתו של סעיף 43 לפקודה. וכך קובע סעיף 43(1) לפקודה:

"רשאי הרשם על דעת עצמו, וחייב הוא על פי בקשת רוב חברי הוועד, או על פי בקשת כל מוסד אחר שהורכב על פי תקנות האגודה או על פי בקשתם של לא פחות משליש החברים או על פי בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בעניין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה..."

מלשון הסעיף עולה כי טענות בשלושה עניינים יתבררו במסגרת חקירה:

1. הרכבה של האגודה  - קרי, השאלה מיהו חבר באגודה או שאלות הנובעות מעניין זה;
2. דרכי עבודתה – קרי, אופן ניהול האגודה בשים לב, בין השאר, למטרותיה ותפקידיה כפי שהוגדרו בתקנונה, לטובת כלל חבריה וכיוצא באלה;
3. מצבה הכספי – קרי, טענות לניהול כספי כושל, מעילה וכיוצא באלה.

בוררות בסכסוכים בין האגודה ובין חבריה כמו גם בינם לבין עצמם - מגדיר סעיף 52 לפקודה:

"רשאית אגודה.. לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין על ידי הרשם או באופן אחר;..."

מלשון הסעיף עולה כי "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" יתבררו במסגרת הליך בוררות בפני הרשם או באופן אחר. נשאלת השאלה מהם אותם "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה", והאם ישנה חפיפה בין סכסוכים אלה לאותם עניינים אשר יש לברר במסגרת חקירה. וכך מורה הסעיף באשר לסכסוכים המוגדרים כ"עסקי אגודה":

"תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה או ממי שהיה יורש או בא הכח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף קטן זה"

על סעיף זה הסתמכו המבקשים בטוענם כי תביעה הראויה להתברר בבוררות היא תביעה כספית. טענה זו מדויקת אם כי לא מלאה. עוד אחזור לכך בהמשך.

ההלכה הפסוק הוסיפה על האמור בסעיף וקבעה כי את התיבה "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" יש לפרש בהרחבה. ראו בעניין זה את פסק דינו של כבוד השופט אנגלרד רע"א 1139/99 כפר מחולה – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בית שאן חרוד – אגודה שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ , פד"י נד (4) 262 (04.09.2000) וכן אמירתו של כבוד השופט דנציגר בפסק דין שניתן ביום 20/5/2012 ברע"א 1158/12 שמעון נהיר נ' גדעון ברמץ עו"ד [פורסם בנבו]:

"בפסיקה עקבית וענפה הובעה הדעה כי יש לפרש את התיבה האמורה באופן רחב, על יסוד הבחנה בין עניין "פנימי" של האגודה – שייכלל במסגרת "עסקי האגודה", לבין עניין "חוקתי" – שלא ייכלל במסגרת התיבה. השאלה מה מהווה עניין "חוקתי" תוכרע בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה לגופו, כאשר המגמה הפרשנית הינה לסווג כעניין "חוקתי" עניינים מצומצמים בלבד, בין היתר מתוך שאיפה ליתן תוקף לתניות בוררות."

ההבחנה בין עניינים פנימיים לחוקתיים נגזרה לראשונה על ידי כבוד השופט אנגלרד בפסק-דין כפר מחולה הנזכר לעיל. וכך כותב המלומד ח. נועם בספרו אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה , עמ'  594-595 באשר להבחנה זו:

"כ"עניינים קונסטיטוציוניים" שאינם ניתנים לבירור באמצעות בורר, נקבעו העניינים הבאים:

1. תוקפה של הצבעה באסיפה כללית.
2. כשרותן של הבחירות.
3. הוצאת חבר מן הקיבוץ כשהטענה היא שהקיבוץ פעל בניגוד לתקנון.
4. אופן חישוב שוויה של מניה של חבר שנפטר כשישנה טענה על הפרת החוק.
5. כל עניין בעל חשיבות ציבורית שראוי שביהמ"ש ידון בו.
6. החלטת האסיפה הכללית שיש בה אפליה.
7. סכסוך בין יורשים לעזבון בקשר לזכויות משק.
8. החלטת האסיפה להצטרף להסדר סיוע למושבים.
9. תוקף הודעת חבר על יציאתו מהאגודה.
10. החלטת האסיפה בדבר הרחבת ההתיישבות והקצאת המגרשים.

לעומת זאת, העניינים הבאים הוכרו כ"עניינים פנימיים" שניתן לבררם ע"י בורר:

1. תביעות חוב ע"י אגודה מחבר.
2. חיוב בקנס ע"י קבלת בנו של חבר שנפטר במקומו של הנפטר.
3. תוקפם של חיובים כספיים שלטענת הנתבע מנוגדים לתקנון.
4. תביעות לפיצויי נזיקין של חבר נגד אגודתו.
5. אספקת מים גם כשאין האגודה מספקת את המים במישרין.
6. חוסר תפקוד האגודה.
7. סכסוך בין חברים בקשר עם גדול הודים.
8. מכירת קרקעות ע"י הקיבוץ.
9. סכסוך הנוגע לגבולות הנחלה.
10. חלוקת מכסת ביצים.
11. סכסוך שנוגע לתביעה כספית שהאגודה דורשת מהחבר.
12. סכסוך באשר לגובה דמי עזיבה בקיבוץ."

ניתן לראות כי בכל העניינים המוזכרים לעיל ככאלה שיש לבררם בפני בורר קיימת מחלוקת בין חבר אגודה לאגודה (או להפך) או בין חבר לחבר באופן שבסופו של יום הסעדים (ככל שהתביעה מתקבלת) מזכים אדם ספציפי או את האגודה בנושא ספציפי כמפורט בכתב התביעה, בדומה לתיקים המתנהלים בבתי המשפט (להוציא תביעות ייצוגיות). זאת בשונה מעניינים שאינם ראויים להידון בפני בורר, כך לפי הפסיקה, באשר להם השפעה רחבה היוצאת מגדרם של הצדדים הספציפיים לתיק הבוררות.

אזכיר גם כי הרציונל העומד מאחורי דיני הבוררות בכלל הוא קיומה של אלטרנטיבה לבתי המשפט, אשר בה יוכלו צדדים ניצים ליישב סכסוכים ביניהם שלא בפני בתי המשפט ובאופן נגיש לכל (להוציא דיונים בדלתיים סגורות אשר אינם מענייננו), במהירות וביעילות, וכפועל יוצא מאלה אף משוחררים הם מכללי הפרוצדורה הדווקניים החלים על בתי המשפט. יש להדגיש כי תוצר הליך הבוררות הוא פסק בורר אשר מיועד לעיני הצדדים בלבד,  קרי-  אינו מתפרסם וחסוי, בשונה מפסיקה של בתי המשפט."

בענייננו שכאן, אכן כתב התביעה מעלה על הכתב עניינים היוצאים מגדר מערכת היחסים שבין המבקש למשיב (להלן גם – "האגודה"). המדובר בטענות לכאוריות באשר ל"דרכי עבודתה" (בלשון סעיף 43 לפקודה) של האגודה ולא בסעד או טענה של המבקש כלפי האגודה המקימה לו זכות, לכאורית לפחות, לפי טענותיו, לקבלת סעד לעצמו.

לא זו אף זו: המבקש הגדיר את מהות הבקשה ככזו שסעדיה הם "מתן צו לגילוי, עיון והעתקת מסמכים". ובכן, למעשה מבוקש כי המשיב יביא בפני המבקש מסמכים שונים שלפי טענת המבקש – המשיב מסרב להציגם. לא מצאתי בכתב התביעה סעד ספציפי בו המבקש דורש איזה דבר מה או איזו דרישה או תביעה. המבקש פשוט מבקש כי המשיב יציג בפניו מסמכים שונים.

ובכן, בעניין זכותו של חבר לעיין במסמכים שונים של אגודה קיימות הוראות ספציפיות כאשר חריגה מהן מובאת בפני הרשם אך אינה עילה להליך בוררות ובוודאי מקום בו אין תביעה לסעד. כאמור, הליך בוררות משמש אלטרנטיבה יעילה לבתי המשפט אך אינו נותן ביד הצדדים יותר מכך. רוצה לומר: כפי שאין להגיש בפני בית משפט תביעה לגילוי מסמכים, והליך גילוי מסמכים הנו חלק בלתי נפרד מתביעה עיקרית שמטרת המסמכים שמבוקש לגלותם היא עמידה על חקר האמת בקשר עם אותה תביעה עיקרית, זוהי המסגרת העומדת גם בפני מתדיינים בהליך בוררות. אין זה המצב בענייננו.

בשל חריגות התביעה כאמור, הועברה הבקשה לתגובת האגודה. מתגובת האגודה עולה תמונה מעט אחרת מזו המובאת בפניי על ידי המבקש. באגודה דנן המדובר בוועד ממונה מטעם הרשם, אשר לו מקצועיות והוא משמש מעין כלי עזר לרשם לממש את סמכויותיו הרגולטוריות. מכאן, כי ניתן להניח שוועד ממונה פועל על פי חוק לכל הפחות מן הטעם כי הוראות החוק נהירות לו וכי ככל שקיימת אי בהירות בעניינן באפשרותו לפנות לרשם או למי מטעמו – לרבות המפקחים האזוריים המשמשים אף הם כלי למימוש הסמכויות הרגולטוריות של הרשם.

מתגובת האגודה עולה כי:

"וועד האגודה הורה באופן חריג למזכיר האגודה מר חיים דוד לאפשר למבקש לעיין בכל מסמך שנמצא במזכירות האגודה ו/או בארכיון האגודה ו/או בהנהלת החשבונות של האגודה בלא כל תנאי ו/או מגבלה של זמן.

המבקש, יחד עם בנו עו"ד ישי רחמים בא כוחו בבקשה זו נברו במשך יומיים במשרדי האגודה באופן חופשי מבלי שנמנע מהם לעיין בכל מסמך ולצלם לפי רצונו ונראה היה כי המבקש בא על סיפוקו ולפחות בכל הנוגע לאיסוף מסמכים, אז עוד סבר האגודה כי מטרתו של המבקש היא לעיין במסמכים, מה שבדיעבד הסתבר כלא נכון.

בנוסף לבקשתו ובאופן חריג, האגודה נתנה בידו ייפוי כח בלתי מוגבל לעיין באופן חופשי בתיק האגודה ובמנהלה להסדרים."

על האמור מוסיפה האגודה כי המבקש ניהל מספר הליכים עם האגודה בהם נדחו תביעותיו ויש בפנייתו זו מן הניצול הליכי משפט לרעה. מתגובת האגודה עולה כי המבקש היה חבר בוועד ההנהלה של האגודה עד למינוי הוועד הממונה וזאת למן שנות ה- 90 של המאה הקודמת. האגודה מפנה להוראות הרלוונטיות באשר לזכותו של חבר לעיין במסמכים של אגודה, ומזכירה כי זכות זו מוגבלת בדין, וממילא ביד המבקש הספציפי דנן ניתנו זכויות ביתר מעבר לאשר נותן בידו כל דין.

האגודה מפנה הן לסעיף 19 לפקודה והן לתקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 ואכן, שתי הוראות אלה מגדירות את זכות העיון של החבר במסמכי האגודה, ומהוראות אלה עולה כי זכות זו אינה בלתי מוגבלת. על אף ההגבלות, למבקש ניתנו כאמור מספר הזדמנויות לעיין במסמכים, לצלמם ולהעתיקם, גם מסמכים אשר הדין אינו מתיר וזאת בהתבסס על רצון טוב והתנהלות בשקיפות של האגודה באמצעות הוועד הממונה העומד בראשה.

משכתב התביעה נעדר סעד ספציפי ואף נעדר הוא עובדות עיקריות המהוות עילת תביעה, וכל מה שיש בו הוא בקשה לקבלת מסמכים ללא תביעה עיקרית שגילוים של מסמכים אלה אמורים לשרת, הריני לדחות את הבקשה למינוי בורר.

"הליך של גילוי מסמכים נועד לאפשר לבעל דין לברר אצל בעל דין אחר מהם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון במשפט, המצויים, או שהיו מצויים, ברשותו של בעל הדין האחר. גילוי מסמכים מבטיח כי המשפט יתנהל ב"קלפים גלויים" כדי למנוע הפתעות מבעל דין אחד לרעהו וכדי לחסוך בזמן שיפוטי. המדובר באמצעי שבכוחו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והוא נחוץ לצורך חתירה לחקר האמת"

(מ. קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה מהדורה 15 כרך א עמ' 780)

כאמור, אין זה המצב בענייננו בו אין תביעה עיקרית שאותם המסמכים שמבוקש לגלותם רלוונטיים לה. הבקשה למינוי בורר נדחית כאמור.

בנסיבות לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק מהחלטתי זו לצדדים בדואר רשום. החלטה זו ניתנה רק כעת נוכח שהותי בעת האחרונה בחופשת לידה.

ניתן היום, ‏כ"ט סיון תשע"ו                                                               דנה ביאלר, עו"ד

‏‏‏‏‏‏05 יולי 2016                                                                    עוזרת רשם האגודות השיתופיות

‏‏בירושלים, בהיעדר הצדדים                                                      ומנהלת מחלקת הבוררויות