האולם במושב נווה אילן לא היה מוכן לערב החתונה ולכן ישלמו מנהלי האולם פיצויים לבני הזוג

בחודש מרץ 2010 חתמו בני הזוג נואימה הסכם לעריכת חתונתם באולם האירועים 'קדמא' הנמצא במושב נווה אילן. החתונה היתה אמורה להיערך כ- 3 חודשים לאחר החתימה על ההסכם ולהיות האירוע הראשון שנערך באולם החדש, אשר אינו היה קיים בעת החתימה על ההסכם. לבסוף, בניית האולם לא הסתיימה בזמנה ובני הזוג נאלצו להתחתן באולם אחר.

כעת, חלוקים ביניהם הצדדים בשאלה האם הופר ע"י חברת בישולים, מנהלי האולם, ההסכם שנחתם בין הצדדים, וככל שהופר, האם זכאים בני הזוג לפיצוי בעקבות נזקים אשר נגרמו להם.

לטענת בני הזוג, במועד החתימה על ההסכם הובטח להם במפורש כי לא תהיה כל מניעה לעריכת החתונה במועד שנקבע, וכי עד לאותו מועד תושלם הבנייה. בני הזוג מדגישים כי לאורך כל תקופת ההסכם לא נמסרה להם כל הודעה על ביטול האירוע אלא דבר זה נודע להם בצורה אקראית, לאחר שפנו מיוזמתם לבישולים כחודש לפני האירוע.

בהתאם לטענות אלו, טוענים בני הזוג לנזקים כספיים שנגרמו להם כתוצאה משינוי מיקום האירוע, ולפיצויים בגין נזקים בלתי ממוניים, כגון עוגמת נפש, בגין שינוי מיקום ותאריך האירוע.

מנגד, טוענת בישולים, כי בני הזוג החליטו לקחת סיכון בכך שחתמו על הסכם עם אולם טרם השלמת בנייתו. לטענתה, לכל אורך הדרך היא הודיעה לבני הזוג על האפשרות לביטול האירוע וכי היא נתנה הודעה כזו כחודש וחצי לפני מועד האירוע. בהתאם לזאת, סבורה החברה, כי בני הזוג לא זכאים לפיצוי כלשהו וכי לא נגרם להם כל נזק שהרי הם קיימו את חתונתם באולם אחר.

דיון והכרעה

 ראשית, קובע ביהמ"ש, כי בהסכם עליו חתמו הצדדים ניתן למצוא תניות המוכיחות את טענות בני הזוג בעניין פיצוי עתידי המגיע להם בעקבות ביטול ההסכם. ביהמ"ש מבהיר, כי לא די לחברה בטענתה כי בין הצדדים נקבעו הסכמות בע"פ למקרה בו האירוע יבוטל בשל איחור בהשלמת עבודות הבנייה, שהרי החברה ייחסה חשיבות לקיומו של הסכם פורמאלי, ולכן אין לקבל את טענתה להסכמות בלתי כתובות או להודעות שלא נמצא להן ביטוי בכתובים. לפיכך, קובע ביהמ"ש, כי אי התייחסות זו מבטאת את בטחונה של החברה כי בניית האולם תושלם במועדו, ואת הסיכון אותו קיבלה על עצמה בעת קביעת אירוע טרם השלמת הבנייה.

לפיכך, פוסק ביהמ"ש, כי היה על החברה לצפות את האפשרות שהבנייה לא תושלם במועדה, ולסכם עם בני הזוג מראש מהן החלופות במקרה של עיכובים בהשלמת הבנייה.

בנוסף, דוחה ביהמ"ש את טענת החברה לפיה בני הזוג החליטו לקחת סיכון בעת החתימה על ההסכם, שהרי חתונה זהו אירוע מאד משמעותי בחיי האדם ובעל השקעה רבה המקשה על הטענה כי בני זוג יקחו סיכון בנוגע לקיומו הוודאי.

ביהמ"ש מוסיף ומציין את התניות אשר הופיעו בהסכם ובהן חיוב בני הזוג בתשלום כספי במידה והאירוע יבוטל בגינם, ומסביר כי ניתן להניח שאילו היו בני הזוג המודאגים מהעיכוב בהשלמת הבניה מבטלים את ההסכם ומתקשרים באותו מועד עם האולם בו קיימו לבסוף את חתונתם, ואולם בניית אולם האירועים הייתה מושלמת ברגע האחרון, הייתה החברה טוענת כי בני הזוג הם אלו שהפרו את ההסכם, ותובעת מהם פיצוי בהתאם למועד הביטול ולתניות ההסכם.

כמו כן, קובע ביהמ"ש, כי החברה לא הוכיחה כי נתנה הודעה כלשהי בדבר אפשרות ביטול האירוע, וכי בעונה בה מדובר ובאירוע הרגיש המתוכנן, קיימת חשיבות רבה למתן הודעה על ביטול אפשרי, מוקדם ככל האפשר.

לבסוף, דן ביהמ"ש בפיצויים המגיעים לבני הזוג, וקובע כי לבני הזוג נגרם נזק כספי המצדיק את פיצויים ב- 14,500 ₪ ופיצוי עבור נזק לא ממוני בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, בסך 7,500 ₪.

ביהמ"ש פוסק לזכות בני הזוג פיצוי כספי כולל בסך 22,000 ₪ בגין ביטול אירוע החתונה.

בנוסף, ביהמ"ש פוסק כי בישולים תשלם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

ניתן ב-   כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013.