האחראי על בניית רפת בקיבוץ גרופית והחברה בה עבד, הואשמו בעבירות של עבודה באסבסט שלא כדין

כלפי אברהם כהן הוגש כתב אישום שכלל עבירות של גרימת מפגע בנסיבות מחמירות בהן עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, עבודה באסבסט שלא כדין, וגרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר מחומר המכיל חומר מוסכן. מאחר ואברהם עבד מטעם חברת בניה משקית בקבלנות בע"מ, אף היא נכללה בכתב האישום, מתוקף אחריותה על מעשיו.

מעשיו של אברהם בוצעו במסגרת אחריותו על פרוייקט בניית הרפת, והוא טען להגנתו כי אחריותו מסתכמת בכך שלא בחן האם התנהלות הגורמים האחרים תאמה את דרישות החוק לאיכות הסביבה ותו לא. בעניינו של אברהם הוגש תסקיר, שהמליץ להימנע מהרשעתו, הן לאור העובדה שאין לו עבר פלילי קודם, והן מתוך הנחה שמדובר היה ברשלנות שאינה מכוונת.

חרף המלצת התסקיר, בית המשפט קבע, כי פעולותיו של אברהם שבוצעו בניגוד לדין, נעשו בעבור תשלום שהתקבל, ומכיוון שהחומרה של העבירות שעניינן חשיפה של הציבור לאסבסט ידועות לכל, יש להרשיעו. בין השיקולים היה האינטרס הציבורי החשוב בהטבעת חותם פלילי על עבירות מסוג זה, לשם הבהרת החומרה ונקטית משנה זהירות והרתעה, לבל ייעשו שוב.

לגבי חברת בניה משקית בקבלנות, עלתה השאלה האם הוראות החוק מאפשרות להימנע מהרשעתה בנסיבות המקרה, זאת, מכיוון שאחד התנאים ההכרחיים לצורך הימנעות מהרשעה הינו קבלת תסקיר, מה שאיננו אפשרי בנוגע לחברה.

לאחר שנשקלו כלל הטיעונים, קבע בית המשפט, כי לא ניתן להימנע מהרשעת החברה, על אף, שהנסיבות של ביצוע העבירה על ידי החברה אינן חמורות וחלקה באירוע הוא שולי.

על אף שלא פעל מתוך ידיעה וכוונה של ממש לפגוע באיכות הסביבה, הורשע אברהם כהן והוטל עליו קנס בסך 3,000 שקלים, כמו גם חתימה על התחייבות בסך 6,000 שקלים למשך 3 שנים, להימנע מביצוע העבירה בה הורשע.

ולגבי החברה, על אף שהעבירות שהיא מואשמת בהם קלות יחסית, היא הורשעה וחויבה בתשלום קנס בסך 3,000 שקלים.